|
|
| נשלח ב-28/7/2002 04:29 |
 |
| |
מיימוני,
הרמב"ם לא היה מסכים עם תורת הקבלה בשום מקרה כי היא נוגדת את תאוריית השלילה שעליה בנויה כל אמונתו, והעיקר הוא שהוא התנגד למהות הקבלה שעוסקת בעולמו של הקדוש ברוך הוא, הרמב"ם חשב שהמאמין האידיאלי צריך לעסוק במעמדו לפני ה', ומה חובותיו כלפי ה'
הרמב"ם התנגד עקרונית לתפיסת בני האדם לחקור את עולמו של ה'ולנסות להסביר להמון את מהות הה', הוא חשב שהקבלה צריכה לבוא בסדר הנכון ,
ולא שיבוא לו האמת בדרך המקרה. וזה שמקובל לחשוב שאם אדם הגיע לגיל 40 הוא בשל ללמוד קבלה, טעות גמורה. אברהם אבינו הכיר את בוראו בגיל 40 ולכן בהנחה שאדם עסק בתורה כל ימיו, והספיק ללמוד כל מה שהיה ראוי שילמד. הוא בשל להתחיל לימודי עומק מחשבתיים
איקה
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2002 17:58 |
|
| |
איקה, בהמשך לתגובתך לדברי, איזה מאבותינו דרשו את המתים? אשמח לקבל פירוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2002 18:21 |
|
| |
איקה
בפרקים הראשונים של הלכות יסודי התורה הרמב"ם משלב הגדרות ראשוניות למהות האלקים, עד כמה שהיא נתפסת, פרשנות לכתבי הקודש שמונעת עד כמה שניתן ייחוס ריבוי וגשמיות לא', הסברים פילוסופיים על מושגים כמו נבואה, וגם מציג את האונטולוגיה שלו: מה שיש בעולם.
בעולם של הרמב"ם היו מלאכים, שאינם אלא השכלים הנבדלים של הפילוסופיה האריסטוטלית. רבנו הרמב"ם טעה בזה.
והוא לא היה היחיד.
דברי הרמב"ם שימשו מקור להתפתחויות שונות בהגות היהודית, גם בקבלה. איך ניתן לברר זאת? על ידי השוואה של שיטות ושל מושגים ייחודיים שמופיעים בהמשך אצל אלו שספרי הרמב"ם היו לפניהם.
הרמב"ם לא הכיר את הקבלה, אבל האמין שקיימת תורת סוד יהודית, והיא זהה לפילוסופיה במיטבה. כנראה הוא טעה בזה. אין זה חדש אצלנו בפורום שגדולי ישראל עלולים לטעות... (למרות שמי שעיסוקו בחיפוש טעויות כדי להקניט אצל תלמידי חכמים קרוב להגדרה של אפיקורוס).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2002 19:33 |
|
| |
מיימוני
האם תוכל להסביר את כוונתך באמרך: "הרמב"ם האמין שקיימת תורת סוד יהודית והיא זהה לפילוסופיה במיטבה"?
ושוב אשאל אותך ואת שאר משתתפי הפורום אם ידוע לכם על התייחסות כלשהיא של הרמב"ם לספר יצירה ושאר ספרי הקבלה שהיו מפורסמים בזמנו (מלבד האגרת הקרויה "מגילת הסתרים" שיוחסה לרמב"ם לאחר מותו, שבה הרמב"ם טוען שהוא נהפך למקובל כביכול).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2002 09:34 |
|
| |
מיימוני,
העיקר שאני רואה בהתנגדות הרמב"ם ללימוד הקבלה בצורה לא מבוקרת, כשהיא ניתנת לכל אחד שחפצה נפשו בה, היא לא הקבלה (הזוהר) של רבי שמעון בר יוחאי לעומת הקבלה של משה ליאון,או הספר "שיעור קומה" עצם נתינת שם תואר לה' שולל את גישתו העקרונית של הרמב"ם, וטוען הרמב"ם שאלוהים שיש לו שיעור קומה, הוא אליל. או הדוגמא של הארבעה שנכנסו לפרדס .ועסקו במהות הה'. העיקר בהתנגדותו היתה ללימוד הקבלה ככזאת שעוסקת במהות האלוהים, או עוסקת בתיאור עולמו של ה'
בפרק הראשון והשני עוסק הרמב"ם (אמנם רק ברמזים)במהות הה' או תיאור עולמו של ה' שזה הדרגה הקרובה ביותר לאלוהות, דהיינו: חיות הקודש (שאותם מתאר יחזקאל בחזונו) ועד למעלת האישים שהיא דרגת המלאכים, ומן חיות הקודש ועד לדרגת האישים ישנם 10 דרגות(שזה מזכיר משהו לא?.) עד הרקיע,ולזה הוא קורא מעשה מרכבה. כל מה שמתחת לרקיע מתאר את עולמינו אנו, מאיזה חומרים מורכב הכדור, והתנהגות הברואים לפי טבעם, ולזה הוא קורא מעשה בראשית
בסיכום ארבעת הפרקים האלה הוא עומד על הסכנות הטמונות בלימוד סודות הנבואה שבתרגום חופשי אפשר להגיד שהנביא ידע קבלה, וניסה לתאר בראשי פרקים בסודות ורמזים על עולמו של ה'(בדיוק כפי שעושה רבי שמעון בר יוחאי ב"ספר הזוהר" בהרחבה ובפרוטרוט)
נראה לי שהסכמה עקרונית יש בינינו
תוקן על ידי - ווטו1 - 8/26/2002 1:30:41 PM
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2002 10:38 |
|
| |
איקה
יש סכנה מרובה, סכנה של בילבול מושגים, בשימוש בלתי מבוקר במילה "קבלה".
היום ובדורות האחרונים, השם הזה שמור בפיו של כל אדם לתופעה היסטורית בעולם המחשבה והחיים היהודיים שמקיפה לפחות את התקופה מאז הופעת ספר הבהיר ועד ימינו.
תכני האמונה הקבליים לא היו מוכרים לרמב"ם, כפי שכתבתי, ומי שטוען כן - שיביא ראיה. (אני משתמש בנימוק זה כי אני סבור שהקבלה מאוחרת, וכי היא קלטה רעיונות ומושגים מהרמב"ם, ולא הפוך).
הרמב"ם האמין בקיומה של תורת סוד איזוטרית, אבל למרות שהקבלה היא סוג של תורת סוד איזוטרית, לא כל תורת סוד איזוטרית היא הקבלה. יש תורות סוד איזוטריות של המזרח הרחוק, ויש תורת הסוד של הרמב"ם, שעד היום נחלקים על פשרה.
לכן אני מתנגד לשימוש במילה קבלה בהקשר זה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2002 12:43 |
|
| |
מיימוני,
בוא נסכים שה"קבלה", או לחילופין: סודות סתרי תורה כפי שמכנה אותם הרמב"ם, או פ.ר.ד.ס
המונח בו הוא משתמש לסיכום ארבעת הפרקים הראשונים במשנה תורה.= חקירת עולמו של הקדוש ברוך הוא, או לחילופין תיאור ה' ועולמו בשמות תואר אנושיים, או בקיצור התעסקות במהות ה'
תוקן על ידי - איקה - 7/30/2002 12:44:59 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2002 14:04 |
|
| |
שחרית, יש משל נפלא על כוחות הנפש ששמעתי פעם בהרצאה. אביא חלק ממנו לפה, הוא מתאר בצורה יפה את כוחות הנפש.
--------
המשל של רבי ברבחנא:
הוא סיפר שהלך בדרך והגיע למקור מים ושם ראה צפרדע. הצפרדע היתה גדולה מאד, גדולה כגודלה של העיר עקרא דאגרוניה שהיתה בסדר גודל של 60 בתים. באודו מסתכל על גודלה של הצפרדע, הגיח מאותו מקום מים תנין גדול שהיה רעב ולא מצא טרף, פתח את פיו ובלע את הצפרדע בבליעה אחת. ממרום הגיע עורב שחיפש טרף. הוא צלל לאגם ושלף את התנין שטרף את הצפרדע. הוא פרש את כנפיו והלח לנוח על ענף אחד של עץ שהיה סמוך. תאר לך כמה גדול היה הענף שעל העץ שעליו ישב העורב ששלף את התנין שבלע צפרדע בגודלה של עיר בת 60 בתים.
כשסיים ברבחנא לספר, אמר הרב פפא בר שמואל "אם אני לא הייתי שם יחד איתו ורואה את הסיפור במו עיני לא הייתי מאמין בעצמי".
המשל הוא כמובן על כוחות הנפש.
למשל מה משמעות הצפרדע בתורה? באיזה מצבים מופיעה הצפרדע? הצפרדע מופיעה במכות מצרים ולא סתם, אלא היא מופיעה במסירות נפש עצומה. הצפרדע הקריבה עצמה בתוך תבשיל חם בתנור כדי לקדש שם שמיים, כלומר, הצפרדע מסמלת לנו פה מסירות נפש, הנקודה הפנימית שיש בתוך כל יהודי ויהודי, שהיא מסירות נפש עצומה לקידוש שם שמיים.
ומה משמעות העיר עם 60 בתים? לאדם יש 60 כוחות נפש, כך אומרים לנו חז"ל. כתוב בקוהלת ט,יג "גם זו ראיתי חכמה, תחת השמש; וגדולה היא, אליי. עיר קטנה, ואנשים בה מעט; ובא אליה מלך גדול, וסבב אותה, ובנה עליה, מצודים גדולים. ומצא בה, איש מסכן חכם, ומילט הוא את העיר, בחכמתו; ואדם לא זכר, את האיש המסכן ההוא. ואמרתי אני, טובה חכמה מגבורה; וחכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים". כיצד זה מתחבר? עיר עם 60 בתים - 60 כוחות הנפש. המלך שסובב את העיר זה יצר הרע, שכל כוחות הנפש שלנו נכנעים לו וכשאנחנו מגיעים לשיא השפל, ומרגישים שעוד שניה וניפול לגמרי ויהיה מאוחר מדי אבל אז בא כוח אחד מסכן וחכם ומציל אותנו מהיצר הרע שסובב אותנו ואת כל כוחות הנפש שלנו וכל שאר כוחות הנפש שלנו ניצלים אבל אנחנו שוכחים על הכוח הזה. אותו כוח הוא השכל.
מה משמעות התנין בתורה? התנין במים הוא הנחש ביבשה, כלומר, התנין מסמל את היצר הרע, שהוא עצום ובולע כל מסירות נפש שיש לנו. התנין הוא המלך האיום והנורא שצר על העיר. הוא בולע את העיר עם 60 הבתים כלומר, כל כוחות הנפש שלנו לא מספיקים כדי להלחם במלך האיום והנורא, הוא בולע את מסירות הנפש שיש לנו לתורה.
מה משמעות העורב למשל? עורב יש לו תכונה (אם אני זוכרת נכון את ההסבר של המרצה), שכגוזליו בוקעים מהביצים, לוקח זמן עד שהוא מזהה אותם. כל זמן שהוא לא מזהה אותם הוא גם לא מגן עליהם אבל ברגע שהם גדלים קצת, כעבור יומיים בערך, הוא מזהה אותם ואז יגן עליהם בחירוף נפש. ביומיים אלו חיים הגוזלים מתולעים יש ביציאות שלהם אם אינני טועה. כיצד זה משתייך? כמו השכל שרק ברגע האחרון לפני שמאוחר מדי שמתעורר ומציל אותנו מיצר הרע, כך גם העורב מזהה ברגע האחרון ומציל את גוזליו לפני שיהיה מאוחר מדי.
מה משמעות העץ? העץ מסמל את התורה עצמה. "עץ חיים היא, למחזיקים בה".
אז מה יש לנו פה בעצם? מה שיש לנו זה שרבי ברברחנא הלך וישב ליד פלג מים וחשב. הוא שקע בתוך עצמו וגילה שיש לו 60 כוחות נפש ושיש לו מסירות נפש עצומה לתורה כמו זו שהיתה לצפרדע במצרים אלא מאי, מסירות הנפש שלו לא יכולה להלחם במלך שסובב אותו ושם עליו מצודות גדולות - ביצר הרע, והוא מרגיש שיצר הרע מנצח את כוחות הנפש שלו עד שממש ברגע האחרון בא השכל ומציל את המצב. כיצד מציל השכל את המצב? כמו העורב שהלך וישב על ענף אחד של העץ, כך רבי ברברחנא הבין שיש רק דרך אחת לנצח את יצר הרע וזה עם השכל שמושקע בלימוד תורה. הישענות על התורה היא מצילה את האדם מיצר הרע.
סתם משל נחמד על כוחות הנפש. יש לו כמובן גם פרשנויות שונות אבל זו הפרשנות שמצאה חן בעיני.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2002 07:53 |
|
| |
גינגית,
גם לפי הפרשנות שלך!
מילא, רבה בר בר חנה כנראה חווה את משמעות הצפרדע, התנין העלה והעורב והשתשמש בהם כדי להמחיש לעצמו את הצורך בשכל הנכון [התורני] כדי לשלוט בכוחות הנפש.
אבל לפי השפה שלנו האם לא יחודד יותר הרעיון בנוסחאה קצרה כמו: "יש צורך בשכל הנכון [התורני] כדי לשלוט בכוחות הנפש", מאשר בהבאת אגדה שלימה המטביעה את הרעיון?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2002 10:00 |
|
| |
מטבעו של האדם שהוא נהנה לשמוע סיפור יפה, ואחר כך להשקיע מאמץ שכלי בפירושו, או בהבנת פירושו שנמסר לו, כמו כאן.
זו היתה שיטתו של ר' נחמן, שבמקום לומר "תורות" סיפר סיפורי מעשיות.
אולי מי שהינו שכל טהור אינו זקוק לזה. אישית, אני נהנה מזה, גם לקרוא וגם לספר. אני מניח שאיני היחיד.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2002 10:17 |
|
| |
מסכים בהחלט ואני גם משתמש בסיפורים מוצלחים כדי להמחיש רעיונות.
אבל צריך סיפורים קצרים וקולעים כפי שרגילים כיום ולא כהרגל רבה בר בר חנה. סיפור כזה לא מתחבר לנו וגם מסיח מן הרעיון, עדיף ממנו הגדרה קצרה של הרעיון בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2002 12:38 |
|
| |
ראיתי הבוקר אוטובוס מלא בחורים חסידים בדרך מתל אביב לטבריה לרגל יום הילולא.
למראה השמחה על פני הנוסעים והממתקים שבאמתחותיהם, הבנתי מה ל'קברי צדיקים' ויהדות. היהדות צריכה להיות אטרקטיבית כדי שתמשיך להתקיים.
בעבר לפני השואה כונתה חסידות פינה לתורה ויראת שמים, היום זה צריך להיות פינה לקלטות וטיולים.
הבינו נא!
אין בורות מסוכנת, כבורות הקדושה
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2002 14:30 |
|
| |
תוקן על ידי - איקה - 1/22/2003 3:21:01 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2002 16:12 |
|
| |
איקה: "בהתנגדותו של הרמב"ם ל"ספר הזוהר"...", הרמב"ם לא ראה ולא ידע את ספר הזוהר, ראה ג' שלום, "מחוקר למקובל: אגדת המקובלים על הרמב"ם", מחקרי קבלה, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' 189-200.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2002 16:39 |
|
| |
מימוני !!
מה שכתבת לגבי הרמבם ב10 הפרקים הראשונים של יסודי התורה אנא הסבר עצמך יותר טוב
מלאכים ?????
שכל????
פילוסופיה?????
דבר ברור אם אפשר!!!!!!!
יש כאן דברים שצריך לבדוק לעומק
|
|
|
|
|
