|
|
| נשלח ב-17/7/2005 17:27 |
 |
| |
לגבי טומאת-זרע של גבר,כתוב בתורה "והיה לפנות ערב ירחץ במים,וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה".אבל,גם שם אין הכוונה שהוא *חייב* לטבול לפנות ערב,אלא שהוא יכול לטבול כל היום-עד לפנות ערב.הכתוב בא להקל עליו-הוא לא חייב לטבול מייד לאחר שנטמא,אלא הוא יכול לחכות עד לפנות ערב. בכל מקרה,הוא יהיה טהור רק בלילה שאחרי הטבילה.
בכל אופן,לגבי טומאת אישה נידה הדין שונה: אחרי שעברו שבעה ימים מתחילת המחזור,היא יכולה לטבול בלילה (אחרי היום השביעי) ולהיות טהורה מייד,או לטבול באחד הימים הבאים.
פורסם בקישור הבא:
www.tora.us.fm/tokxotboard/messages/2612.html
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 17:30 |
|
| |
תגובתי לדבריו:
לדעת מהרי"ץ ז"ל אחרי השקיעה מותר לאשה לטבול
בס"ד:
ויוצא מכאן שאין להקל בדין הפסק טהרה אחרי שקיעה
ומי שהורה להקל בצירוף ס"ס טעה בהוראה במחכ"ת
ואין לסמוך להקל בדין הפס"ט אחר השקיעה כלל
והפסידה יום וכמ"ש רבנו הרמב"ם ומרן הב"י ז"ל,
וכן נהגו מדורי-דורות ואין לשנות המנהג ולהקל באיסור כרת רחמנא ליצלן.
בברכה הצ' שי בוארון יו"ר מטה המאבק לצדק חברתי
פורסם בקישור הבא:
www.tora.us.fm/tokxotboard/messages/3341.html
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 18:01 |
|
| |
בס"ד
לענ"ד הש"ך היה גאון בנגלה ובנסתר אחד מגדולי נושאי כליו
של השלחן ערוך וידוע שהיה בעל השגה עצומה ומעיין גדול
בש"ס ופוסקים.ואי אפשר ללמוד ש"ע בלי פירוש של בעל הש"ך.
מצאתי בויקיפדיה שכתבו על שפתי כהן על השולחן ערוך:
רבי שבתאי כהן (הש"ך),רב ופוסק הלכה.(שפ"ב-תכ"ג,
1621-1662).
היה בנו של רבי מאיר הכהן.רוב ימיו חי בליטא.אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתאי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים, וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נשא לאשה את נינתו של הרמ"א,וישב בוילנא סמוך על שולחן חותנו.
כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים, ולמרות גילו הצעיר מונה לחבר ביה"ד של וילנא. בתקופת הגזירות שהחלה בפרעות ת"ח-ת"ט ונמשכה מספר שנים גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שבצ'כיה,שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1471024
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 18:21 |
|
| |
בס"ד
למרות שיש ענין וחשיבות שאשה תמשיך לטבול מרצונה במקוה טהרה אחרי שבעה נקיים,הרי שעכ"פ יש חשיבות גם לטבילה
לפני החופה שיהיה לכל הפחות ההתחלה של בני-הזוג בקדושה ובטהרה,ובעניין כפיה הריני להביא שכתב רבנו האר"י אשלג זצ"ל ש"אין כפיה נוהג ברוחני ואפילו בגשמיים אין כפייה
נוהג וכל כפיה אינה מסטרא דקדושא",ולכן אין לכפות אלא יש לפעול ולהסביר את חשיבות מצוות הטבילה וחומרת איסור נידה.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=4&topic_id=1270260
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 18:39 |
|
| |
בס"ד
מעיקר הדין לאחר שנפסק הוסת סופרת שבעה נקיים ובאותו יום
שפסק מנקה עצמה היטב ושוטפת אותו מקום ובודקת עצמה בבד נקי לפני השקיעה (וכאן יש להעיר שהפס"ט אחרי שקיעה אינו מועיל כלל והפסידה יום)ובודקת עצמה בעד כל יום לפני השקיעה ובבקר ואם נמצאו כל השבעה ימים נקיים טובלת אור ליום השמיני.וכך נהגו להלכה ולמעשה מדורי דורות.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1471024
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 18:40 |
|
| |
בס"ד
תגובת האזיני_ארץ:
kisarita
את מכירה אשה עם מחזור סדיר כמו שעון שוויצרי?
תפני מיד לספר השיאים.
החשבנות מאד מורכבים,ולדעת מתי ימי זיבה ומתי ימי נידה, לא בא ברגל.
ובנושא של הגזענות ב"מקורות היהדות" זו שיטה גרועה ביותר לבדוק גזענות בדת.
האם את הדת הנוצרית נשפוט לפי ימי הפרעות? או לפי מדיניות מנהיגיהם היום?
ברור שהעולם העתיק היה יותר גזעני ולפעמים גם רצחני יותר,השאלה היא איך מפרשנים את זה היום.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1471024
תוקן על ידי - shay98 - 01/08/2005 1:38:20
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 19:55 |
|
| |
בס"ד:
תגובת מיימוני:
שי
הדעה שהצגת כאן בתור הלכה למעשה שנהגה בכל הדורות אינה אלא בנין של חומרה על גבי חומרה,ואין צריך לנהוג את כולן.
ראשית,כל האמור כאן-שצריך שבעה נקיים-כפי שנתבאר-אינו אלא לפי מנהג בנות ישראל שהחמירו על עצמן לראות נידה כזבה.אם כי לדעת רוב הפוסקים זוהי תקנה דרבנן.
שנית,גם לפי גישה זו אין צריכה לבדוק מדי יום ביומו ובוודאי שלא צריך לבדוק פעמיים ביום. מספיק שתבדוק את עצמה בתחילה ובסוף ולכל היותר פעם אחת באמצע.
וגם טיבה של הבדיקה צ"ב אם אכן צריך בדיקה פנימית כפי שתארת.
נכון הוא שהאופן שספרי הפסק של היום מציגים זאת כך-אך, כפי שציינתי,זוהי חומרה על גב חומרה.והמחמיר צריך להביא ראיה.
ובוודאי שאין די בלצטט שמות של פוסקים גדולים,לפי שגם הפוסק הגדול ביותר אינו יכול לחדש חומרות מעבר למה שתיקנו חכמים.
כך היא דעתי וכך הוא סגנון לימודי.
על כל פנים,כל זה אינו נוגע הלכה למעשה לשאלה שנשאלה כאן.ובוודאי שאין ראוי להטיל חומרות הנוהגות במקומות מסויימים על מי שבא ללמוד את עיקר הדין.וראוי להישמר מהדבר מאד.
והנראה לעניות דעתי כתבתי.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1471024
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:04 |
|
| |
בס"ד
מיימוני:
בסגנון הלימוד אני אכן מסכים איתך שאין לפוסק גדול ככל שיהיה לחדש חומרא ע"ג חומרא יותר מתקנת חכמים,ובדיעבד אף אם בדקה רק בראשון ובשביעי מועיל לה לספירת שבעת נקיים
וכן הורה מו"ר הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א להלכה ולמעשה.
בענין בדיקת "מוך דחוק" היא חומרא נוספת שכתבו הפוסקים
ומעיקר הדין די בבדיקת הפס"ט ובראשון ובשביעי כדכתבינא
לעיל והנלע"ד כתבתי.והשי"ת יצילנו משגיאות ויראנו נפלאות מתורתו.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1471024
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:36 |
|
| |
בס"ד
תגובת מיימוני:
וניטי
אני תמה מאד על מה שכתבת.
האם בקשה למקור היא התחמקות?
מה אעשה שאיני תלמיד חכם מופלג,ואיני מכיר את הש"ך הזה, אבל אני תאב מאד לראות היתכן כי גדול בישראל כתב דברים מעין אלו.
הלא זה דבר מקובל בכל מקום,במחקר ובלימוד תורה,שכל מי שטוען שמישהו אמר משהו,יכול להפנות למקור.(אלא אם כן זה מצב נדיר,שאתה עד שמיעה לדברים שאמר לך הש"ך אישית...).
כיון שהלכות נידה תופסות מקום רב בשו"ע, תחסוך זמן רב אם תציין ישר למקום, אני משער שהדברים מצויים בהלכות נידה בסימן העוסק בהרחקות,אבל אולי תואיל לציין ישר למקור?
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1471024
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2005 20:48 |
|
| |
בס"ד
תגובתי לדבריו:
מיימוני:
אחר עיון בסוגיא בס' קדושת ישראל למהר"י רצאבי שליט"א
(סימן א' ס"א)ובהערה א' פסק "שתעשה בדיקות לכתיחלה פעמיים בכל יום,בבקר ולפני השקיעה במשך שבעת-הנקיים ובדיעבד די בבדיקה אחת ביום ראשון,ואחת ביום השביעי"
ושם בהערה כתב כהכרעת מרן בב"י ובש"ע ובבארות יצחק דף קט"ו הבאתי תשובה דחתימי עלה כמה מרבי תימן שהקילו בפשיטות בבדיקה ביום אחד מתוך הז' נקיים,דהלא מרן אחר שהביא דעת הי"א שצריך ביום א' וז' סיים דאין להקל עש"ב,וכפי הנראה שהם סברו דסיום זה הם דברי הי"א גופייהו.והדרינן לכלל סתם וי"א הלכה כסתם.אמנם בב"י מוכח דהן דברי מרן,ושוב מצאתי להגר"ש קלוגר בשו"ת קנאת סופרים דף פ"א ע"ג,דמה שכתב מרן אין להקל,לשונו מראה שהוא רק לחומרא בעלמא ע"ש,וע"ע ביביע אומר ח"ה סימן ט"ז אות ג' וגופי הלכות ח"ג דף מ"ט ע"ב:"עכ"ד.ולכן יש מקום להקל אך לכתחילה נראה כמ"ש שצריך לבדוק בכל יום מהשבעה נקיים.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1471024
|
|
|
|
|
