| נשלח ב-26/4/2005 01:47 |
 |
| |
בס"ד
האהבה מתייחסת למידותיו שע"י הקב"ה מתגלה בעולם,
ולא לעצמותו ית',כי על זה אמר אליהו הנביא דלית מחשבה תפיסא בך כלל.בהקדמת התיקונים.ובאהבת-ה' יש שתי מדרגות
ישנה אהבה המסורת בלב שהיא ירושה מאבותינו כמבואר בכתבי הרמח"ל ובתניא לק"א ,ויש אהבה שבאה ע"י דחו"ר שכליים שהיא ע"י עבודה בידיעת ה' גדולה מתוך גדלות החכמה והתבוננות שכלית.והיא הנעלית יותר כי מצינו שע"י תשובה
מאהבה זדונות נעשו כזכויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2005 23:07 |
|
| |
שלמה, תלמידות יש לי במדרשת 'באר' בירוחם.
שוטנג, זו בדיוק הבעיה. לא ניתן לתאר את מה שנושא את התכונות בעצמותו, בלי להשתמש בתכונות. התיאור של הדבר נעשה במאצעות תכונותיו. הארכתי בזה בפירוט רב בשער השני של ספרי 'שתי עגלות וכדור פורח'.
הטענה שלשולחן יש ארבע רגליים אינה טענה על עצמותו, מכמה בחינות. אביא שתיים מהן: 1. היא טוענת שאני רואה ארבע רגליים, ולא שיש לו ארבע רגליים. 2. הרגליים אינן עצמותו אלא חלקים ממנו, ולמעשה הן חלק מצורתו הגיאומטרית. אולם זוהי צורה ולא עצמות. הטענה שהשולחן קיים אינה בעלת אותו מעמד אונטולוגי כמו הטענה שיש לו ארבע רגליים.
אני מסכים שלטענה אודות התכונות יש שורש בעצמות, ואכ"מ (ראה על כך בספרי שם).
שי, אני חולק על פירושך. אין בעצמותו מחשבה ותפיסה, אולם אהבה אינה מחשבה ולא תפיסה. היא קשר או יחס למשהו. וזה שייך רק לגבי העצמות ולא לשום דבר אחר. מי שאוהב ספירה, או פרצוף, חוטא בעבודה זרה (אמנם לא מלאה, ראה פ"ג ה"ו מהל' ע"ז לרמב"ם, שהוזכר לעיל).
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2005 23:24 |
|
| |
בס"ד
הרמב"ם לא דיבר על ספירות כלל הוא דיבר על עניין עבודה זרה ולא מוזכר בשום מקום מכתבי הרמב"ם זצ"ל את עניין הספירות.הפירוש שכתבתי הוא לא המצאה שלי הוא לקוח מכתבי רבנו האר"י אשלג זצ"ל בהקדמתו לתלמוד עשר ספירות.
בעניין תשובה מאהבה שזדונות נעשות לו כזכויות עש"ה.
ובדעת-תבונות לרבנו הרמח"ל זצ"ל וספר תניא ליקוטי אמרים
להאדמו"ר הזקן .
תוקן על ידי - shay98 - 28/04/2005 23:29:29
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2005 23:33 |
|
| |
שי,
ראשית, אין לי בעיה עם פירוש בגלל שהוא שלך, וכגם לא מועיל לי שהוא של מישהו אחר. אני מנסה לדון לגופם של דברים.
שנית, לא כתבתי שהרמב"ם התייחס לספירות, אלא שהאוהב ספירה חוטא בע"ז לא מלאה (שכן העובד ע"ז מאהבה או יראה פטור לפי הרמב"ם, בניגוד לרש"י וש"ר).
אנו אמורים לאהוב את אור אינסוף כפי שבא לידי ביטוי בספירות (ואולי את עצמותו הנעלמה, לשי' הלשם שמחלק בין אור א"ס לעצמות).
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2005 23:45 |
|
| |
בס"ד
לגופו של עניין ברור הדבר כשמש בצהרים הוא שענין אהבת ה'
הוא שיש לאהוב את האור א"ס ב"ה כפי שמתגלה הנהגתו ע"י הספירות שהם נאצלים ממנו.
בזה אין לי מחלוקת על דבר עניין זה שזה נקרא אהבת ה' ולא אהבת הספירות או הפרצוץ הרוחני.
בברכה הצ' שי בוארון
תוקן על ידי - shay98 - 28/04/2005 23:48:38
|
|
|
|
|
