איש אחד ועין אחת

איש אחד היה ולו עין אחת,

והיה מבין כי לכל אדם אין כי אם עין אחת

ומה שראה בעינו האחת שאר אנשים ולהם ב' עיניים,סבר

שהם שנים שנתקבצו לילך יחד.

ומאחר שסבר כנ"ל

וירע בעינו האחת שוב לילך יחידי,

היה מצטער הרבה למצא לו אחר לילך עימו,

ואף שביקש הרבה וטרח לא מצא בריה אחת [היינו לפי טעותו

איש עם עין אחת]כי היו כל הבריות הולכות זו עם זו בלבד.

[והיינו לפי טעותו כנ"ל]


ופעם אחת שהיה מהלך בדרך היה בא כנגדו זקן ואותו הזקן

מחמת שהיה בא בימים מאד קרה שכהתה עינו אחת.

מיד שמח אותו האיש וביקש להצטרף עימו,

ומיד שאמר לו הן [והיינו שנתרצה להצטרף עימו], נעשה אף

הוא זקן מאד בהפלגה כנ"ל ומחמת שהיה זקן הרבה כהתה עינו,

ונסתמא,


ומפני שנעשה זקן הבין הרבה בחכמה ,וידע כל אשר נעשה,


ונתביש.

איש אחד היה ור' שמעון שמו.
ופה אחד היה לו.
אמר, אם היו בוראים לי שני פיות, הייתי משתמש באחד לתורה ובשני לאכילה.
אמרו לו: שמא תזדווג עם אחר, אתה תלמד והוא יאכל (כמו פורים וכפורים, שהוו חציו לכם ולה' להדדי).
אמר להם, לזה היה מועיל רק זיווג אמיתי, היכא ששני הפיות הופכים באמת לאחד. הרכבה מזגית ולא שכונית.
אמרו לו, ממקום שבאת... (לגבי העיניים)


מיכי

ועגנון הואיל ואתא לידן,נימא מלתא מיניה.

בפרק חמישי מספרו הגדול הכנסת כלה הביא את "המעשה

מהרב בעל שתי עינים ומעשה הדרשן בעל עין אחת"

וז"ל:

..."אלונטיות זרקו בי עד שנתנפחה מהן עיני"

אמר לו אותו צדיק "עין אחת בלבד?"

א"ל "שמא לא די להם לרשעים אלו שיצאתי בעין אחת?..."

א"ל..."אשאל אותך דבר אחד "

א"ל "שאל"

א"ל "למה נברא אדם בעל שתי עיניים והלא בעין אחת יכול לראות..."

א"ל "מאחר ששאלת ודאי יש לך תרוץ"

א"ל" התרוץ פשוט לפיכך נברא אדם בעל שתי עינים כדי שבעין

אחת יראה גדולתו של הקב"ה ובעין אחת יראה שפלות עצמו..."