בית פורומים החרדים והאינטרנט

עניין בעלת-האוב שהעלתה את רוח שמואל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/4/2005 02:47 לינק ישיר 
עניין בעלת-האוב שהעלתה את רוח שמואל

בס"ד מפורום הישיבות
סיפור זה מובא בספר שמואל א' (פרק כ"ח,ח'-י"ד):"ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קסמי נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך... ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי.ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול.ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ. ויאמר לה מה תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו.ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי..."
הנה יש מרבותינו שסברו שיש ממש באובות ובידעונים ובכישוף למיניהו שכוחם בא מן הטומאה,כמו הרשב"ם (דברים יג , ג):"ובא האות והמופת –שיודעים עתידות על ידי רוח טומאה ותרפים ואוב וידעוני" וכן הרשב"ם על מעשה העגל (שמות לב ,ד):"אלה אלהיך ישראל אשר העלוך" –וכי שוטים היו שלא היו יודעים שעגל זה שנוצר היום לא העלם ממצרים?אלא כל עובדי ע"ז יודעים שאלהינו שבשמים ברא את העולם,אך בזה היו טועים:שהתרפים יש בהם רוח טומאה כמו הנביאים שיש בהם רוח הקדש,וסבורים שהעגל שהיה מדבר ברוח הטומאה כאילו היה מדבר ברוח הקדש של מעלה,ולכך אומרים 'אלה אלהיך ישראל אשר העלוך',כלומר רוח הקדש יש בו וכאילו רוח הקדש הולך לפנינו.וכן לבן אמר על התרפים 'למה גנבת את אלהי'. ולנסות בו את ישראל נתן בו [הקב"ה] רוח הטומאה של מיני מכשפות.ואוב וידעוני כח [נתן] בו להכחיש פמליא של מעלה ולהגיד נולדות,לדעת אם יהיו תמים לה' אלהיהם ולא יהיה בהם מעונן ומנחש ומכשף ולא מאמין לאות ומופת של נביאי רוח הטומאה".
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=29

ולעומתו הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכות יד-טז) בז ולועג לכל אלה: "אסור לשאול בעל אוב או בעל ידעוני... המכשף חייב סקילה... ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן, והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר: 'כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל'... כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן – אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים: 'תמים תהיה עם ה' אלהיך' ". נמצא שלדעת הרמב"ם, מי הוא בכלל הסכלים וחסרי הדעת? הרשב"ם!

בוא וראה את דעתו של הגאון שמואל בן חופני (שנפטר בשנת 1013 למניינם) שסובר שכל מעשה בעלת האוב ושאול המוזכר בספר שמואל אינו אלא מעשה מרמה. דבריו ודברי החולקים עליו הובאו ברד"ק על שמואל א (כח, כד), ואנו נעתיק אותם למרות אריכותם: "...ואני רואה לפרש הנה מעשה האוב... וראינו מחלוקת בין הגאונים בדבר הזה, וכלם נשתוו כי מעשה האוב הבל ותוהו ודברי כזב והתול. אבל יש מהם אומרים כי לא דיבר שמואל עם שאול, וחס ושלום לא עלה שמואל מקברו ולא דיבר, אבל האשה עשתה הכל ברמאות כי מיד הכירה כי שאול הוא אך להראות לו כי מצד החכמה הכירה ומצאה דבר זה אמרה: 'למה רמיתני ואתה שאול'; ודרך בעלת אוב להביא בן אדם שמדבר מתוך מחבואו בלשון נמוך וכאשר בא שאול לדרוש מאיתה וראתה אותו נבהל וידעה כי למחר יהיה יוצא למלחמה וכל ישראל היו בפחד גדול וידעה מה שעשה שאול שהרג כהני ה' – שמה בפי המגיד הדברים הנאמרים בפרשה. ומה שאמר (שמואל א כח, טו): 'ויאמר שמואל אל שאול' – על מחשבת שאול כי היה חושב כי שמואל היה המדבר אליו. ומה שאמר (פסוק יח): 'ולא עשית חרון אפו בעמלק' – ידוע היה דבר זה, כי מאותה שעה אמר לו שמואל: 'וימאסך מהיות מלך'. ומה שאמר (פסוק יז) 'לרעך לדוד' – ידוע היה זה בכל ישראל כי דוד נמשח למלך. ומה שאמר (פסוק יט) 'מחר אתה ובניך עמי' – מדרך סברא אמר זה. זהו פירוש רב שמואל בן חפני הגאון ז"ל, ואמר אף על פי שמשמעות דברי החכמים ז"ל בגמרא כי אמת היה שהחיתה האשה את שמואל – לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל [ממש כך!]. אבל רב סעדיה ורב האיי הגאונים ז"ל אמרו: אמת הוא כי רחוק הוא שתדע האשה העתידות וכן שתחיה היא את המת בחכמת האוב, אך הבורא יתברך החיה את שמואל כדי לספר לשאול את כל הקורות העתידות לבא עליו, והיא האשה אשר לא ידעה בכל אלה – נבהלה, כמו שנאמר: 'ותזעק בקול גדול'. ואשר אמרה האשה: 'את מי אעלה לך?' – דברי התולים הם, כי דעתה היה לעשות כמנהגה. אלה דבריהם, ויש לתמוה לדברי הגאונים האלה: אם הקב"ה החיה את שמואל כדי לספר לשאול הקורות הבאות עליו – למה לא אמר לו על ידי חלומות, או על ידי אורים, או על ידי הנביאים, אלא על ידי אשה בעלת אוב? ועוד:איך היה נעלם משאול,שהיה חכם ומלך אשר היו עמו כמה חכמים גדולים, אם ענין אוב נעשה על ידי אדם מדבר מתוך מחבואו; ומי יאמר שיטעה הוא בזה? ואין זה הדעת מקבלו והנכון הוא מה שפירשנו".
כלומר, לדעת הגאון שמואל בן חופני הסיפור איננו מתאר את מה שהתרחש באמת אלא דוקא את הרמאות של בעלת האוב. ודוק, הרמאות מתוארת במקרא כאילו היא היא האמת!




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/4/2005 02:49 לינק ישיר 

בס"ד

תגובתי שי בוארון יום ו,יג ניסן ה'תשס"ה ישנה קושיא איך בעלת-האוב העלתה את נשמתו של שמואל הנביא הרי הוא היה הצדיק ורבנו האר"י זלה"ה ביאר שהעלתה את החלק הרע ולא הטוב שלו.ודו"ק

פורסם בקישור הבא: http://yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=29


תוקן על ידי shay98 ב- 01/07/2009 15:19:33




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/2/2010 18:18 לינק ישיר 

בס"ד אור ליום ב ח אדר התש"ע
לענ"ד טעו אותם המפרשים שבעלת האוב רמתה את שאול המלך והיה זה אחיזת עינים לא ייתכן שהתורה תאסור דבר שאין בו ממש ובודאי שבעלת אוב העלתה את החלק התחתון של שמואל הנביא ולא החלק העליון וזה אחר שנשתבשה דעתו של שאול המלך ואיבד את המלוכה בגלל שלא שמע לצווי הנביא מפי ה' יתעלה להמתין לו כדי שיקריב את הקרבן ויפתחו במלחמה ואח"כ ריחם שאול על אגג העמלק וקרע הוי"ה את ממלכתץ שאול ונתנה לדוד המלך ולזרעו עד עולם כמ"ש וכסאו כשמש נגדי וכירח יכון ועד נאמן בשחק  סלה . 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/2/2010 19:01 לינק ישיר 

תודה על הבאת הדברים, מרתק אחי!!!
ובוודאי סוד עצום הוא עניין בעלת האוב,
שי,
רציתי לדעת מה המשמעות שהעלתה את "החלק התחתון"?
שמואל שקול כמשה ואהרון, וכי איזה חלק תחתון רוחני היה בו
שאותו העלתה בעלת האוב?...

תגדיר בבקשה בקצרה עניין חלק עליון ותחתון בנשמת האדם,
כי אנשים בורים אנחנו במושגים קבליים...והנושא מעניין.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/2/2010 20:08 לינק ישיר 

בס"ד

לשי  ידידינו  היקר ...

יישר  כ"ח  על  החידוש ....

הבאתי  הנה  את  הפסוקים  המתארים  את  בקשת  האוב  של  שאול  מבעלת  האוב ...

עם  המפרשים : רש"י  מצודת  ציון  ומצודת  דוד ...

שמואל  א' -  פרק  כ"ח ...
{יא} וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת מִי אַעֲלֶה לָּךְ וַיֹּאמֶר אֶת שְׁמוּאֵל הַעֲלִי לִי: {יב} וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת שְׁמוּאֵל וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתָנִי וְאַתָּה שָׁאוּל:
 
רש"י ותזעק בקול גדול . שראתהו עולה שלא כדרך העולים , שהמעלה בזכורו , עולים רגליהם למעלה , וזה עולה ראשו למעלה , בשביל כבודו של שאול ( תנחומא שם ) : (רש"י)

מצודת דוד ותרא האשה . אמרו רבותינו ז''ל ( מדרש תנחומא אמור ב ) : המעלה , רואהו ואינו שומע קולו , והנשאל , שומע קולו ואינו רואהו : למה רמיתני . מבלי הגיד לי שאתה שאול , ובעבור כי דרך העולים לעלות ברגליהם כלפי מעלה , וזה עלה בראשו כלפי מעלה , ידעה בזה שהוא שאול , ובעבור כבוד המלכות עלה בראשו כלפי מעלה ( שם ) : (מצודת דוד)
 

{יג} וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּירְאִי כִּי מָה רָאִית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ:

רש"י אלהים ראיתי עולים מן הארץ . מלאכים שנים , משה ושמואל ,

שנתיירא שמואל שמא אני מתבקש בדין , והעלה משה עמו ( כדאיתא בחגיגה ד ב ) : (רש"י)
 

מצודת דוד אל תיראי . מכל מקום אל תיראי ואם אני שאול : כי מה ראית . כי אם אמרי מה ראית : אלהים . רוצה לומר : אדם גדול , וכן ( שמות כב כז ) :

אלהים לא תקלל : עולים . לפי שאמרה אלהים בלשון רבים כי כן יאמר בדרך לשון כבוד על ענין אדנות , לזה אמרה גם 'עולים' בלשון רבים , וכן ( לעיל ד ח ) : האלהים האדירים האלה וכו' המכים : (מצודת דוד)


{יד} וַיֹּאמֶר לָהּ מַה תָּאֳרוֹ וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי שְׁמוּאֵל הוּא וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ:

רש"י מה תארו . שלשה דברים נאמרו באוב : המעלה אותו , רואהו ואינו שומע קולו , והנשאל לו , שומעו ואינו רואהו ,
 
ולפיכך שאל מה תארו , ואחר , לא רואהו ולא שומעו ( תנחומא שם ) :

והוא עוטה מעיל . שהיה רגיל ללבוש מעיל , שנאמר ( לעיל ב יט ) : ומעיל קטן תעשה לו אמו , ובמעילו נקבר , וכן עלה , וכן לעתיד לבא יעמדו בלבושיהם ( תנחומא שם ) : (רש"י)



מצודת דוד מה תארו . לשתדע אשר הוא אדם גדול : והוא עוטה מעיל . והוא מלבוש המיוחד לאדם גדול וחשוב : (מצודת דוד)


מצודת ציון עוטה . מעוטף , כמו ( תהלים קד ב ) : עוטה אור כשלמה : ויקוד . כפה הקדקוד : אפים . על פניו : (מצודת ציון)


והרד"ק  ע"ה  מפרש  פסוקים  אלו  כך:

[כח, יב]
ואתה שאול - היאך הכירה אותו?
אמרו ראתה דבר משונה שלא ראתה מימיה,

כי כל העולים באוב עולים רגליהם מלמעלה וראשם למטה,

כיון שראתה אותו עולה בראשו מלמעלה,

ידעה שלא היה זה אלא לכבוד מלכות,
 
לפיכך אמרה: ואתה שאול,
 ולפיכך זעקה כי יראה שבא לנסותה ולהרוג אותה,
 לפיכך אמר לה שאול: אל תראי,
כלומר ממה שאת יראה,  אל תראי כי לא אמיתך, כי כבר נשבעתי לך,

אבל מה ראית שהכרת שאני שאול?

 ותאמר האשה אלוהים ראיתי עולים מן הארץ – ראיתי אדם גדול עולה מן הארץ רגליו כלפי הארץ ,
מה שאינו מנהג העולים,

לפיכך ידעתי כי שאול המלך אתה ולכבודך עלה כן.
 

[כח, יג] אלהים - גדול, כמו: אלוהים לא תקלל ורבוי עולים כרבוי אלוהים לכבוד.

ובדרש: נפשו של משה העלה עמו לבקש רחמים על ישראל, לפיכך אמר עולים,
 
והקדוש ברוך הוא אמר: אם יעמוד משה ושמואל לפני, אין נפשי אל העם הזה.
 
ויונתן תרגם: מלאכא דה' חזיתי דסליק מן ארעא.


[כח, יד] כי שמואל הוא - לפי שמנהגו היה שהיה עוטה מעיל.


ולסיכום  הבאתי  את  דברי  רז"ל  המסכמים   פגישת  האוב  הזו  בין  שאול  לשמואל  ע"ה ...

אמרו רז"ל:

בעל אוב זה המדבר מבין הפרקים ומבין אצילי ידיו,
 ידעוני זה המניח עצם חיה ששמה ידוע בפיו ומדברים דברים העתידים.

ופירוש מבין הפרקים שמשמיע קול נמוך מבין פרקי איבריו ומתחת שחיו על ידי מעשים שעושה שמקיש בזרועותיו.
 
ויש אומרים: אף מקטיר קטרת לשד והשד הוא העונה והמדבר,

ואמרו עוד: בעל אוב אחד המעלה בזכורו ואחד הנשאל בגלגלת,
 
ופרש המעלה בזכורו,
 שמדמה שמעלה המת,
 ומדבר ומשמיע קול מתחת הארץ מעל פי הקבר, כדרך ששמע שאול קולו של שמואל, והקול נמוך מאד,

כמו שכתוב: והיה כאוב מארץ קולך.
 
הנשאל בגלגלת גם הוא יקרא אוב, 
 ופירושו שיש עמו גלגלת של אבן שוהם, או של זכוכית זכה, ועושה מעשים,
 עד שידמה שיוצא קול נמוך מאד,
 וידמה לו באותו הקול, שואל ומשיב .
כן פירשו רז"ל.

והרב החכם הגדול רמב"ם ז"ל פירש: במעשה אוב בהקשת זרועותיו,
 שאמר שאוחז שרביט של הדס בידו ומניפו,
 והוא מדבר בלאט,(בלחש = במעשי כשפים) בדברים ידועים אצלם,
 אחרי אשר הקטיר קטורת ידוע אצלם, עד שישמע השואל,
 כאילו אחד מדבר עמו,
 ומשיבו על מה שהוא שואל בדברים מתחת לארץ בקול נמוך מאד,
 וכאילו אינו נכר באוזן,
 אלא במחשבה מרגיש בו.
 
ופירש מעשה גלגלת,
 שלוקח גלגלת המת, ומקטיר לה קטרת, ומנחש בה,
 עד שישמע כאלו קול יוצא מתחת שחיו,
 שפל עד מאד ומשיבו.
 
ועוד אמרו רז"ל: שלושה דברים נאמרו במעלה זכורו,
 המעלה רואהו ואינו שומעו,
 ומי שצריך לו שומעו ואינו רואהו,
 מי שאינו צריך לו,
 לא שומעו ולא רואהו,
כך שמואל,
 אשה שהעלתו,  ראתהו ולא שמעתהו,

שאול, שהיה צריך לו,
 שמעו ולא ראהו,
 ואבנר ועמשא שלא נצטרכו לו,
 לא שמעוהו ולא ראוהו.
 
וראינו מחלוקת בין הגאונים בדבר הזה:
 וכלם נשתוו,
 כי מעשה האוב הבל ותוהו ודברי כזב והתול,
 
אבל יש מהם אומרים,

(וכאן  יש  הסבר  למה  ששי  ידידינו  היקר  הביא  ותוכחה  לדבריו  בקטעים  המודגשים ...)

 כי לא דבר שמואל עם שאול וחס ושלום לא עלה שמואל מקברו ולא דבר

אבל האשה עשתה הכל ברמאות כי מיד הכירה כי שאול הוא,
 
אך להראות לו כי מצד החכמה הכירה,
 
ומצאה דבר זה אמרה למה רמיתני ואתה שאול

 ודרך בעלת אוב,
 להביא בן אדם שמדבר מתוך מחבואו,
 בלשון נמוך,
 וכאשר בא שאול לדרוש מאיתה,
 וראתה אותו נבהל,
וידעה כי למחר יהיה יוצא למלחמה,
 
וכל ישראל היו בפחד גדול,
 
וידעה מה שעשה שאול,
 שהרג כהני ה' ,

 שמה בפי המגיד,
 הדברים הנאמרים בפרשה.

ומה שאמר:
 ויאמר שמואל אל שאול,
 על מחשבת שאול,
 
כי היה חושב כי שמואל היה המדבר אליו,
 ומה שאמר:
 ולא עשית חרון אפו בעמלק,
 ידוע היה דבר זה,

כי מאותה שעה אמר לו שמואל,
 וימאסך מהיות מלך,
 ומה שאמר לרעך לדוד,
 
ידוע היה זה בכל ישראל, כי דוד נמשח למלך.
 
ומה שאמר: מחר אתה ובניך עמי,
 מדרך סברא אמר זה.

זהו פירש רב שמואל בן חפני הגאון ז"ל ואמר:
 אף על פי שמשמעות דברי החכמים ז"ל בגמרא,
 
כי אמת היה,  שהחיתה האשה את שמואל,
 
לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל. !!!

אבל רב סעדיה ורב האיי הגאונים ז"ל אמרו:
אמת הוא !!!

 כי רחוק היא שתדע האשה העתידות,
 
וכן שתחיה היא את המת,  בחכמת האוב,

אך הבורא יתברך,  החיה את שמואל,  כדי לספר לשאול את כל הקורות העתידות לבא עליו,
 
והיא האשה אשר לא ידעה בכל אלה,  נבהלה,

כמו שנאמר,  ותזעק בקול גדול,
 
ואשר אמרה האשה: את מי אעלה לך ? 

דברי התולים הם, !!!

כי דעתה היה לעשות כמנהגה,
 
(עד  כאן) אלה דבריהם.
 
ויש לתמוה לדברי הגאונים האלה:

אם הקב"ה החיה את שמואל, 

 כדי לספר לשאול, 
 הקורות הבאות עליו,   למה לא אמר לו על ידי חלומות או על ידי אורים או על ידי הנביאים,
 אלא על ידי אשה בעלת אוב?!

ועוד: איך היה נעלם משאול ?
 
שהיה חכם, 
 ומלך אשר היו עמו כמה חכמים גדולים,
 
אם עניין אוב נעשה על ידי אדם מדבר מתוך מחבואו,
 ומי יאמר שיטעה הוא בזה ?
  ואין זה הדעת מקבלו, !!!


והנכון הוא מה שפירשנו.

עכ"ל ...

שאו  ברכה ...

 לשי  היקר  .....

אם  יש  עוד  פירוש  לפי  הקבלה אשמח  להשכיל  בנושא ...

בברכת  שבוע  טוב  ומבורך ...
 
לנו  ולכלל  עמו  ישראל  בכל אשר  הם ...

והמשכילים יזהירו ...

כן  יהי  רצון ...
 
חיזקו  ויאמץ  לבבכם  כל  המייחלים  ל -  ה' ...

ואתם  הדבקים  ב -  ה'  ...  חיים  כולכם  היום ...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/2/2010 23:35 לינק ישיר 

בס"ד אור ליום ב ח אדר התש"ע
כוונת הענין ששמואל שקול כמשה ואהרן משום שפתח את ספירת הנצח והחזיר את הנבואה לישראל בחזרה
בהתחלת תקופת המלכים שכידוע שאול היה המלך הראשון משבט בנימין ,כמשה ואהרן בכף הדמיון ,ואותו חלק התחתון שהעלתה בעלת האוב הוא מהבלי דגרמי השורה על הקבר ומשם יתחיל בנין הגוף בתחיית המתים לכן נבהלה בעלת האוב שאמרה "כי ראיתי אלד'ים עולים מן הארץ".ושמואל חשב שהגיע יום הדין הגדול והנורא פחד מאימת הדין הקדוש ודו"ק היטב



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > החרדים והאינטרנט > עניין בעלת-האוב שהעלתה את רוח שמואל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext