| נשלח ב-25/4/2005 20:43 |
 |
| |
תשובות ועד ההלכה
בכרך ג' של שאלות ותשובות שנכתבו על ידי חברי ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל שע"י התנועה המסורתית, פורסמה תשובה ארוכה ומנומקת בעניןקטניות בפסח. להלן הקישור -
http://www.responsafortoday.com/vol3/4.htm
ללא דעות קדומות ובקריאה תמימה התשובה משכנעת. לא מצאתי סמכות הלכתית, אורטודוקסית, באופן אישי או בכתב, שתתמודד עם פסק זה של הרב גולינקין.
האם עלי להחזיק במנהג ששוכנעתי שאין בו ממש,על אף שגדולים ורבים, רבותי ואבותי, נזהרים בו כאילו היה עיקר האיסור??
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2005 21:08 |
|
| |
למה ללכת רחוק?
גמרא מפורשת כותבת שמותר לאכול קטניות ובכל זאת נהגו האשכנזים לא לאכול.
ושמע האמת ממי שאמרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2005 21:14 |
|
| |
התרשמות אישית
אינני רוצה להתייחס להכרעת ההלכה ובפרט לא ללשונות והיחס שם.
מה שכן חייבים להודות על האמת,שיטת העיון הישר,ההרחבה מהפוסקים,עם ובצירוף המחקר המדעי,ממש מרשימים ומעוררים התפעלות.ויש הרבה מה ללמוד מהם.לא ידוע לי על ת"ח חרדי שפוסק על פי שיטה דומה לזו,עיון תורני עם התחשבות בממצאי המחקר.וחבל
(אני מניח שהרבנים שם אינם אורתודוקסים,הלא כן?)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 00:27 |
|
| |
דוד גולינקין אינו ת"ח. מה שכן, הוא יודע להשתמש במאגרי מחשב ובספרי המפתחות. הוא הוציא לאור את שו"ת לוי גינצבורג ושמה יש טעויות של מגיה ע"ה. הוא לא חידש כלום בכל הנוגע לקטניות בפסח ומה שמעתיק מדברי הראשונים והאחרונים ידוע לרוב הפוסקים ועדיין פוסקים לאסור.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 00:55 |
|
| |
מה זה שו"ת לוי גינזבורג?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 01:11 |
|
| |
שאלות ותשובות מענה לוי מאת הרב לוי גינצבורג בעריכת דוד גולינקין בית המדרש לרבנים באמריקה תשנ"ו.
רוב התשובות באנגלית כמה מהן בעברית. הספר הוא חשוב מבחינה חברתית. הוא מעיד על סוג השאלות שנשאלו בציבור המסורתי מלפני כשמונים שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 01:34 |
|
| |
יואל
יש כאן כמה שאלות.
א. האם ראוי לסמוך על דיונים שניהלו למדנים שאינם אורתודוכסים.
ב. האם התשובה שהבאת היא ראויה להסתמך עליה, יהיה מחברה מי שיהיה.
ג. האם אסור לאכול קטניות.
ולא לשכוח את ד':
ד. האם יש קטניות בהכשר טוב לפסח...
לגבי א', זו שאלה סבוכה ביותר. נראה לי, למרות שזה לא פוליטיקלי קורקט, שאין ראוי לסמוך על מה שכתב למדן לא אורתודוכסי, לפי שהגדרת ההלכה שלו שונה מזו האורתודוכסית. כלומר, יכול אדם להסתמך עליו, אך קשה לראות בכך הסתמכות מוכרת במסורת האורתודוכסית. זה כך כל עוד המסורת האורתודוכסית לא השתנתה, וזה לא קשור לשאלה אם זה מוסרי, פוליטיקלי קורקט ועוד.
ב - בוודאי שמותר ויתכן שראוי לעיין בתשובה כזו כדי להבין אותה, ולהחליט בעצמך, (אם אתה יכול). מצד שני, אני יכול לראות גם צד נוסף, לפיו אין ראוי לעיין בתשובות אלו (מתן כבוד למי שמזלזל באורתודוכסיה בעצם הימנעותו מהצטרפות אליה, וכדומה - שוב, זו עמדה אורתודוכסית, אבל זו העמדה שלי).
ג. מדוע שיהיה אסור לאכול קטניות? זו השאלה שיש לדון בה. יש כאן כמה שאלות משנה, שעלו באשכולות אחרים בפורום:
1. מה טעם הגזירה?
2. האם הטעם הזה שייך בזמננו?
3. מי מחוייב לציית לגזירה זו?
4. האם מי שמחוייב בגזירה או במנהג זה יכול להשתחרר ממנו?
יש להאריך בדיון בכל אחת מנקודות אלו. אסתפק בציון כי לדעתי התשובה לשאלות 3 ו-4 היא שלא צריכה להיות בעיה אמיתית שלא להתחשב במנהג זה. ולו רק בגלל שאתה אינך תושב ארצות אשכנז, שבהם נגזרה גזירה. אבל ברור לי שאין די בהצגת עמדה זו, וצריך להצדיק אותה ולבאר אותה באריכות.
יהיה זה, אם כן, השלב הראשון לקראת דיון בנושא זה, שראוי היה לדון בו מזה זמן מאז ייסוד הפורום.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 02:15 |
|
| |
מימוני,
מה החלטת? ראוי לעיין בתשובות האלו או אסור? לא הבנתי.אם יש שם ידיעות מעניינות היסטוריותאו מחקריות...למה להימנע?
לגבי ההערה שלךעל ביטול מנהג אשכנז כיון שאנחנו כאן בארץ ישראל...אם כך נבטל אתכל מנהגי אשכנז וניישם כאן את הלכות עדות המזרח..כולל נוסח התפילה והוראות הרמ"א...האם זו כוונתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 07:16 |
|
| |
מיימוני,
כתבת, שיש מקום לאסור עיון בתשובות כגון זו של הרב ד"ר דוד גולינקין, משום שיש בזה מתן כבוד למי שמזלזל באורתודוכסיה בעצם הימנעותו מהצטרפות אליה.
אני מבקשת לברר:
מה חשוב לך יותר - השיוך הסוציולוגי או ההלכה? הקבוצה החברתית והכעס (הילדותי מעט, אם יורשה לי) על כל מי שבוחר לא להצטרף אליה, או חקר האמת?
[למען ההבהרה: איני מחסידותיו של הרב ד"ר גולינקין, ואיני מחוייבת לתשובותיו ופסקיו בשום דרך, למרות שאני אוכלת קטניות (לתאבון) לאורך כל השנה].
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 09:01 |
|
| |
לב
אתה מציג דילמה: אדם צריך לבחור בין מנהגי אשכנז לבין מנהגי ספרד, בין הב"י לבין הרמ"א. ברירה זו אינה רק בין מנהגים, למי שסובר שהדילמה הזו קיימת, אלא גם בין שיטות פסיקה. לפי דרך זו, אדם צריך לבחור אחת משתי אפשרויות, ורק שתיהן קיימות ב"שוק" השיטות.
דעתי שונה.
אני סבור שאלו רק שתי אופציות מבין רבות אחרות. האם אנו מחוייבים למנהגים כאלו או אחרים, ומדוע? האם אנו מחוייבים לשיטות פסיקה כאלו ואחרות, ומדוע? זה הנושא.
מנהגים הם חיובים קהילתיים, במקרה החמור ביותר. אם אדם אינו מגדיר את עצמו כמשתייך לקהילה מסויימת, מבחינה זו, מדוע שיהיה חייב בחיוביה?
ובכלל, בעידן המודרני, השתייכות לקהילה היא דבר פחות ברור מפעם. איני אומר שאין שיטות בדבר, אך זה הרבה יותר מסובך.
שוב, כתבתי מעט מהרבה (חובות החג - השקעה בילדים בחופשה - קודמות כרגע).
אני מקווה שבמה שכתבתי די יהיה להבהיר מדוע איני מקבל את הדילמה שלך, בין ספרד לאשכנז.
אשמח להבהיר מאוחר יותר, בל"נ.
***
אמשלום וכולם
אני סבור שראוי לעיין בכל מקור שתורם להבנה ולידע.
אני גם סבור שהתורה אוסרת עלינו להעניק מקום של חשיבות למי שאנו עלולים ללמוד מדרכיו שהן רעות בעיני התורה.
איני יודע מה הנחות היסוד של השיטה הקונסרבטיבית. יש כאן דילמה מסויימת (אני כן מכיר בדילמות, תלוי בנסיבות). מצד אחד, ראוי ללמוד מכל אדם. מצד שני, האם מותר לנו לשבח מישהו שבוחר לו דרך אחרת בגישה להלכה? דרך שאינה מוכרת כלגיטימית במסורת שלנו? כוונתי ל"מותר" ו"אסור" לפי ההלכה, לא לפי קריטריונים אחרים, שיכולים להראות נכונים, כמו מוסר וכיו"ב.
לפיכך, קשה לי לענות בבירור. מצד אחד, אני עצמי סבור שכל מקור ידע ראוי להיבחן ולהילמד. אבל אני ער לכך שדרך זו אינה מקובלת על כל מורי ההלכה, (ואיני מתכוון רק לדורנו). אבל זה נושא אחר, וראוי לו אשכול נפרד.
ומפאת קוצר הזמן, אפילו לא בחנתי את התשובה של ד"ר גוליאקין (אך שמו מוכר לי, ויש לי אפילו את הספר שהוציא מכתבי גינצבורג...).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 09:03 |
|
| |
מיימוני,
בעוד אני מקליד את הערתי וכבר נתת הבהרות נוספות.
יש"כ. (לכן ערכתי שוב)
chouteng
יורשה לי למחות על גישתך המתנשאת. תורה לא תצא מכך.
תוקן על ידי - יואל47 - 26/04/2005 9:09:13
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 10:08 |
|
| |
לא ברור לי מה פשר הגישה השלילית הזאת, ותרשה לי מר צ'וטונג להטיל ספק בדברים שלך זה לא חדש אצלך להטיל רפש על רבנים שלא מוצאים חן בעיניך, תביא הוכחות.
לפני שניגשים לסוגיא כזאת צריך לזכור שהמוטו שלנו צריך להיות "לבלתי ידח ממנו נידח" ! וכן "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" !
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 11:01 |
|
| |
אמשלום
כיון שלא ברור לי אם הבהרתי עצמי היטב, אז שוב:
א. יש ערך רב בדברי ד"ר גוליאקין כי ממה שזכור לי הוא מעיין ולומד היטב ולעומק.
ב. יש בעיה הלכתית (לא מוסרית, לא אינטלקטואלית, רק הלכתית, ואולי זה "רק" גדול - עבור מי שההלכה נר לרגליו) לעיין בספרים של מי שאינם מגדירים עצמם כאורתודוכסים.
ג. אין לי כעס עליו. היה יכול להיות עליו כעס אילו היה בן למשפחה חרדית שידע את הדרך החרדית ונטש אותה מסיבות שאינן מוצדקות בעיני. אחרת, כעס למה?
בבא תור
השאלה כיצד להתייחס לזולת כדי שלא להרחיקו היא שאלה נבדלת מבחינה שיטתית מהשאלה כיצד להתייחס לפסקים הלכתיים שלא נכתבו בידי אדם שמגדיר עצמו כמשתייך למחנה האורתודוכסי.
***
ובפעם האחרונה, ואשאר בתחום התיאורטי -
יש כאן דילמה קשה איך להתייחס לאדם שמצד אחד הוא אדם חכם ונבון ומצד שני יש לנו מיגבלות הלכתיות, מוצדקות או לא, כיצד להתייחס אליו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 11:10 |
|
| |
ספר תורה שכתבו מין דינו בשרפה.
אבל האם דוד גלוקין מין?
או סתם תועה?
אם הוא סתם תועה, אולי נקיים בו קליפתו זרק תוכו אכל.
ואם הוא מין האם אין דרך חזרה פתוחה לפניו?
איפה רבי מאיר שילמד את תורתו ממנו ויביאה לנו?
ושמע האמת ממי שאמרה.
תוקן על ידי - וצדק - 26/04/2005 11:29:15
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 11:54 |
|
| |
הבאבא_תור:
אם ביקורת היא רפש אז אני מודה באשמה. אם ביקורת היא ביקורת ורפש זו רפש אז אני מכחיש.
סימוכין על מה שכתבתי, עיין בשו"ת מענה לוי עמוד נט, שם כותב גינצבורג, אלה הקראים שהיו מונים את חכמינו, והגיה גולינקין, אולי צ"ל "מוחים נגד" או "מורים על" וצ"ע. והנה זה טעות גמורה. שהרי כל בחור צעיר מכיר את הבטוי שהיו מונים את ישראל הנמצא ברש"י ריש פרשת חוקת. אלא כיון שלא מצא גולינקין במחשב הבטוי, מונין את חכמינו, ממילא הסיק שזה טעות.
וע"ע בעמוד 215 באחד שהנהיג עצמו בכהונה על פי דברי אביו שנגלה אליו בחלום ולאחר זמן רוצה לחזור בו שגינצבורג פסק דצריך להביא ראיה גמורה ותמה עליו גולינקין דזה מנין לו? ולא ידע כלל מדין שויא אנפשיה חתיכא דאיסורא.
ועיין עוד בספרו מסכת ר"ה על פי הגניזה שחוץ מג' הערות בתחילת המסכת לא מעיר כלום. והוא הדבר אשר אמרתי כי גדול כוחו בליקוט אבל לא יותר.
וזכרוני שבראיון אחד הכריז שאינו מפחד מהראשונים. ואיני מוצא הראיון כרגע. ובגלל זה אין הדעת סובלתו וכמאמר חז"ל ארבע אין הדעת סובלתן, דל גאה וכו'.
מיימוני:
דוד גולינקין למד לתקופה קצרה בישיבה חרדית. אמנם הישיבה לא נחשבת לישיבה טובה ומיועדת לבחורים אמריקאים שרוצים לחוות לימוד ישיבתי, אבל הוא מכיר את הציבור החרדי. מונח בזכרוני שהוא טוען שהוא צאצא לשושלת רבנים נכבדה ועל כן כנראה שהמשפחה שלו במקור היא אכן היתה דתית ולא מסורתית.
וצדק:
דוד גולינקין הוא מין. זה לא אומר שאי אפשר למצוא בדבריו דברי חכמה. אפשר, פה ושם ללמוד ממנו קצת. אבל רוב דבריו אין בהם מן החידוש.
|
|
|
|
|
|
