מה עדיף?'שולחן ערוך לקוי או לא שו"ע כלל?

בוגי,

"הכל דרגות!"

שו"ע מעוות מדי גרוע מלא שו"ע, אבל קצת עיוות כקביעת הטריפות לפי הזמן העתיק לא גרוע כ"כ ועדיף מלא שו"ע.

ישנה בעיה אחרת שעסקנו בה כבר והיא חוסר הדינאמיות הנוצרת מקדושת הזמן והדפוס [בני קדושת הרושם]. ראה מה שצילם לנו אקדמאי זה עתה ב"התפתחות ההלכה" דברים שנאמרו על השו"ע שכל רב אורתודוכסי שייאחז בהם כיום, ספק אם תהיה לו תקומה כרב [וספק אם ישאירו בו טמאי השפתיים 'רביעית דם' מבחינה חברתית].

עוד נקודה. כפי שכבר התברר באחד האשכולות, ההתפתחות היא אינדיבידואלית ולכן לא שייך שכל אחד יהיה לו שו"ע אישי [וכפי שהתבטא רב גדול ש"על הראשונים אנו מצטערים"].
אותו רב נשאל פעם על ידי חילוני, איך זה שאדם "שחור" כמוהו מתעסק עם בעלי תשובה? והוא ענה: "אני מספיק שמרני כך שאוכל להרשות לעצמי להיות ליברלי". הכוונה שאם יראתו קודמת ומעשיו מרובים מחכמתו וישכיל להתחשב גם בציבור שמסביבו, הוא ידע מעצמו את הגבולות.

תוקן על ידי - ווטו1 - 7/15/2002 4:45:02 AM

אני חושבת שהאידיאל היה לו היה קיים שולחן ערוך של מזרוחניקים רציניים. הבעיה היא שהם עדיין נסמכים על טקסטים חרדיים ולפיהם יוצא שאין ההתנהגות המזרחיסטית רצינית באשר אינם מקיימים את כל הכתוב בטקסטים החרדיים בדקדוק. אקדמאי הביא רעיון נפלא נדמה לי באשכול התפתחות ההלכה שהאב טיפוס ההלכתי אמור להיות התימני שאצלו לא שייכת קיצוניות לשום כיוון, כי ברגע שהוא חזונאישניק או רפורמי, חדל להיות תימני. אבל שוב אין טקסט. נכון שחוסר הטקסט מרשה דינמיות וכנראה שלאלה שהתחנכו כמזרוחניקים או תימניים ושלא מרגישים שדרכם חסירה ומזדקקת לזרמים האחרים, חוסר הטקסט הוא ברכה. אבל אני מדברת על אלו שאינם שם, שהם למשל חרדים או רפורמים הרוצים ליהפך למזרוחניקים או לתימנים מבלי לעבור לגור אתם, להתחקות ולחקות. איך יתוו לעצמם את השולחן ערוך האידיאלי שנקרא לו תימזרחי?

יענטע יענטע,

את רוצה להמציא את הגלגל?! יש שלחן ערוך, לא נראה לך משהוא תעשי מיקצה שפורים, בחכמה, בינה, דעת, ויראה, מתובלים בהמון זהירות!!! ב"ה תגעי למסקנות, ואז תנסי לחיות על פיהן. כתבי לנו על מסקנותיך, אך לא לסובביך(זהירות!).
יש עוד אפשרויות......................!

יענטע,

יצירת שו"ע "תימזרחי" תהרוס את הדינאמיות ה"תימזרחית" עליה הצביע אקדמאי. גם אם יהיו מחוייבים להוצאת מהדורה חדשה ושונה בכל שנה, כנראה שזה לא יעזור. כי ברגע שישנו קידוש טקסט קידוש הוא הפך הדינאמיות. ראי מה שכתבתי זה עתה באשכול על לגיטימצית ההטפה על הצורך לעדריות ולאינדיבידואליות לחיות יחד ושהבעיה היא שהעדריות מקדשת את חוסר הדינאמיות.

הפיתרון הוא התמסרות ללימוד מוסר רעיוני ומעשי (הכולל את ענייני חושן משפט ורוב אבן העזר ומעט משני החלקים האחרים) ומי שיש לו צורך במדיטציה וכדומה, יבחר כפי צרכו.

יענטע,

הפיתרון שלך באשכול שלך 'הניתן להיות מוסרי?' לקבוע גם את אורח חיים ויורה דעה כחוקי מדינה, אינו מוריד את העומס ואת הסתירה הפנימית הנוצרת במודעות.

האם אי אפשר להגיע לרמת מוסר גבוהה- להיות אדם רוחני/דתי מבלי לקיים את כל ההלכות?

כפי שהסבירו לי- ההלכות נועדו כדי להביא את האדם לרמת מוסריות הגבוהה ביותר.

אני מתכוונת להלכות של יום יום לא לעקרונות המוסר המוחלטים- כוונתי להלכות כמו הדלקת נרות בשעה מסויימת- אורך שמלה- ועוד מיני קטנות וקטנים?

ראו אשכולו של מתעניין, שם הוא מציע שולחן ערוך אונברסלי, אולי זהו הפתרון.

שם האשכול: "השייך ליצור שו"ע לכלל העולם"