קידוש ה'

שאלה לקראת יום השואה.

נהוג לומר שנרצחי השואה (ושאר נרצחי הפוגרומים לדורותיהם) מתו על קידוש השם. באיזה מובן מותם הוא קידוש השם? איך שם שמיים התקדש בזה שהם מתו? נראה לי שבהסתכלות פשוטה מותם דוקא מחלל את שם ה', ולא מקדש אותו.

ועוד שאלה, למה נרצחי השואה נקראים קדושים? חלק מנרצחי השואה בודאי לא בדיוק שמרו על התרי"ג בחייהם, ולא חיו חיי קודש, ואעפ"כ זכו במותם למעמד של "קדושים". למה? האם זה לא אותו דבר כמו ה"קדושים" של הנוצרים ושאהידים המוסלמים (להבדיל)?

כל טוב.

פה המרת דת לא היתה עוזרת להם עד כמה שידוע לי.

אור הליל

מקובל לומר, שיהודי שנרצח רק בגלל היותו יהודי הרי זה מת על קידוש השם.

האם זה נכון? איני יודע. מה המקור? גם לא ידוע לי. אני זוכר שהיה דיון על זה, וכמדומני דווקא בפורום הסמוך שמותר להזכיר את שמו.

כידוע, אמנון יצחק עשה פירסום רב בטענה שאין זה נכון, ולא כל מי שמת בצורה זו, כגון חיילי צה"ל, הריהו מת על קידוש השם.

אולי מי שיודע יציין את המקור. לי לא ידוע.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ישנו ספר בו מודפסים מכתבים[מקוריים?]של ר' מנחם זמבא מזמן גטו וורשא בהם הוא טוען שאין זה קידוש ה'.

ספרן?