פירושים סותרים מאמר מאת:נועם השם

בס"ד:
גם אלו שאינם מעם-ישראל יודעים את האמת!
העובדות האמיתיות מדברות בעד עצמן!
מעובד מתוך החוברת "הייתכן אי פעם עולם ללא מלחמות" (חברת המצפה) האם המקרא סותר את עצמו?
יש אנשים בּוּרים שאומרים:'המקרא מלא סתירות ואי-התאמות'. לעתים קרובות,אנשים המשמיעים טענות כגון אלה לא טרחו לחקור בדבר אישית,אלא שמעו דוגמה אחת או שתיים מפי אחרים.ברם,ניתן ליישב בנקל את רובן המכריע של ה"סתירות" כביכול,אם נזכור שכותבי המקרא תימצתו את הנושא ותיארוהו בקוי יסוד ובמילים ספורות בלבד.
הניתן להבינו רק בעזרת מלומדים ?
האם שאלת אי-פעם:"מדוע יש כל-כך הרבה פירושים סותרים למקרא?"אנשים כנים רבים,השומעים בני-סמכא דתיים סותרים זה את זה חשים בלבול ורפיון-ידיים.יש המגיעים לכלל מסקנה שהמקרא איננו ברור וסותר את עצמו.עקב כך,יש הנמנעים מלקרוא בו,בהאמינם שהוא קשה להבנה. אחרים,בהיתקלם בפירושים הדתיים השונים,נרתעים מלחקור את המקרא לעומקו.
רבים אומרים:"לאחר שבני-סמכא למדו שנים כה רבות בסמינרים דתיים,איזה בסיס יש לי לפקפק במה שהם מורים?"
אך, האם כך רואה אלוהים את הדברים?
כשנתן אלוהים את התורה לעם-ישראל, הוא לא ציין שהוא נותן להם מערכת מצוות, שניתן יהיה להבינה אך ורק באמצעות חכמים או תיאולוגים מלומדים. אלוהים הצהיר בפי משה בדברים ל' 11, 14:"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא.","כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו".
לכל העם,ולא רק למנהיגים,נאמר:"והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך,ושיננתם לבניך,ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך" (דברים ו': 6, 7).
מצוות אלוהים,שהועלו כולן על הכתב, היו ברורות די-הצורך לעם בכללותו,לרבות ההורים והילדים.
כבר בימי ישעיהו,גינה אלוהים את מנהיגי- הדת על שנטלו על עצמם להוסיף על מצוות אלוהים ולפרשן. הנביא ישעיהו כתב:"יען כי ניגש העם הזה בפיו ובשפתיו כיבדוני, ולבו ריחק ממני,ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה" (ישעיהו כ"ט:13).הם עבדו את אלוהים על-פי מצוות בני-אדם,ולא מצוות אלוהים (דברים ד':2)."מצוות אנשים",כלומר פירושיהם וביאוריהם,הם שסתרו זה את זה,ולא דברי אלוהים. הדבר נכון גם כיום.
היש בסיס מקראי לתורה שבעל-פה?
יש המאמינים כי בנוסף ל"תורה שבכתב", קיבל משה גם "תורה שבעל-פה". על-פי אמונה דמיונית זו, אלוהים הורה למשה שלא להעלות על הכתב מצוות מסוימות, אלא למסרן מדור לדור, כך שיישמרו רק דרך מסורת המועברת בעל-פה. אך, המסמך המקראי מעיד בבירור שמשה מעולם לא נצטווה למסור 'תורה שבעל-פה'. בשמות כ"ד:3, 4 נאמר:"ויבוא משה ויספר לעם את כּל דברי אֲדֹנָי ואת כל המשפטים,ויען כל העם קול אחד ויאמרו: 'כל הדברים אשר דיבר אֲדֹנָי נעשה'".ומייד אחר-כך נאמר: "ויכתוב משה את כּל דברי אֲדֹנָי ".יתרה מזו, הכתוב בשמות ל"ד;27 אומר: "ויאמר אֲדֹנָי אל משה: 'כתוב לך את הדברים האלה,כי על-פי הדברים האלה כרתי איתך בּרית ואת ישראל' ". אם כן,בברית שכרת אֲדֹנָי עם ישראל
לא היה מקום לתורה שנמסרה בעל-פה !
אין המקרא מזכיר כלל את קיומה של תורה שבעל-פה !
חשוב מזה,דברים הכלולים בה מהווים סתירה לכתוב במקרא, ובכך מחזקים את הרושם המוטעה שהמקרא כאילו סותר את עצמו. אך,מקדשי התלמוד הם האחראים לבלבול שנוצר כתוצאה מכך, ולא אלוהים (ישעיהו כ"ט: 13).
בניגוד לפירושיהם הסותרים של ה'רבנים' , המקרא עצמו בכלל –והתורה הכתובה בפרט -ברורים וראויים לאמון בהחלט.
היכן היתה התורה שבעל-פה...
...כשחזר משה על כל מצוות אלוהים באוזני עם-ישראל?
עקב כך הסכים העם לשמור את כל מה שהשמיע שוב באוזניהם.
מייד לאחר-מכן נאמר: "ויכתוב משה את כל דברי אֲדֹנָי " (שמות כ"ד: 3, 4).
...כשקיבץ יהושע בן-נון את כל עם-ישראל לאחר היכנסם אל הארץ המובטחת וקרא שוב בפניהם את כל דברי התורה שאותם הסכימו לקיים? "לא היה דבר מכל אשר ציווה משה אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל" (יהושע ח': 35),
...כשמצאו בימי המלך יאשיהו את ספר התורה במהלך התיקונים שבוצעו בבית המקדש? כאשר שמע יאשיהו את קריאת דברי הספר, קרע את בגדיו לאות אבל,כיוון שנתחוור לו שמשך דורות רבים לא עשה העם ככל הכתוב בו.אזי ערך סידורים כדי לחוג את הפסח,אשר לא נחוג כראוי בכל תקופת המלכים והשופטים שקדמו להם.היכן היתה התורה שבעל-פה ש'הועברה נאמנה' במרוצת אותה תקופה בת מאות שנים? אילו היתה היא קיימת,לא היה כל זה נשכח.רק מסמך כתוב,שנשמר בקפידה,איפשר לעם לשוב ולקיים את מצוות אלוהים כיאות (מלכים ב'. כ"ב: 8 עד כ"ג: 25).
...כשהכריז הנביא ירמיהו "כי מקטנם ועד גדולם כולו בוצע בצע:ומנביא ועד כהן כולו עושה שקר"? (ירמיהו ו' :13) מצב רוחני זה של מנהיגי העם,בעיקר של הכוהנים שנדרשו ללמד את התורה,אפיין חלק ניכר מתולדות עם-ישראל (מלאכי ב': 7, 8).
ספר כתוב-מדבר בער עצמו,אך האם ניתן היה לסמוך על אנשים בלתי-נאמנים שישמרו נאמנה מסורת שהועברה על-פה?
...במשך למעלה מאלף השנים שבמרוצתן הועלה התנ"ך על הכתב? ממשה עד מלאכי אין זכר לקיומה של תורה שבעל-פה. אנו נתקלים ברעיון זה רק כעבור מאות שנים,בתקופת הרבנים, כאשר כתות דתיות מנוגדות נאבקו על השליטה והמרות על העם היהודי.
האין מאות שנות שתיקה בנושא ועדותו של המקרא שבהשראת אלוהים, מפריכים את הטענה בדבר קיומה של 'תורה' שנמסרה כביכול בעל-פה,מכוח-השכינה ? !
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&id=53152&tid=53064

בס"ד : יום א',כ"ב ניסן ה'תשס"ה תגובתי שי בוארון
אין לך מה לפסול כי אלו דברי התנא האלקי הרשב"י זצ"ל ולא שלי ודבר שני יש מצות שאין להם טעמים כמו פרה אדומה ושעטנז ועושים אותם מפני ציווי ה' ,הסתירו דברים אלו מפני שלא רוצים שיעסקו בחכמת-האמת.ודבר שלישי חז"ל אמרו ש"כל הפוסל במומו פוסל".וכדאי להבין את דברי חכמים ז"ל לפני שאתה חושב שהבנת את דבריהם.
בברכה הצ' שי בוארון
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&id=53236&tid=53064

בס"ד תגובת:מרים רימונד אור ליום ב' כ"ג ניסן התשס"ה
בלי נושא,רק בשבילי אין הבדל בין רב לתלמיד חכם כמוך, אני דורש הסברים ולא מאמין לכל דבר שמפורסם בלא סימוכין טובין, במקום שזה אפשר המציאות.
אתה אומר:
בפורום עצור כאן חושבים בהייד-פארק ולא המצאתי את זה רב חייב להביא ראיות לדבריו כמ"ש:"הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך הט לדעתי",לדעתי נאמר ולא לדעתם וכמ"ש המפרשים שם רש"י ורד"ק שרב צריך להביא ראיה לדבריו ואם לא אז אין לשמוע לו.עד כאן.
ואני אומר:
איך ייתכן שתאמר לי:שהם הסתירו דברים אלו מפני שלא רוצים שיעסקו בחכמת-האמת.או שאתה אומר:כל הפוסל במומו פוסל, וכדאי להבין את דברי חכמים ז"ל לפני שאתה חושב שהבנת את דבריהם,אז מהם הסבריך?
ואנא יידע את מר מבוג לדבריך אלו,כנראה לי אינו מודע להם,ראה אשכול של מירו:"עניין שיבוא מחר.. או עכשיו".
אני רואה שדרכך בקודש לענות על מה שבא לך ולעזוב כלא נראה,את מה שאינך רוצה/אינך יודע להשיב עליו,כבר פעמיים במשך יומיים ובאותו אשכול נוכחתי לזה, מדוע? אתה חושב שאני מסכים עם המצב:"אל תרבו ביניכם בהיגיון"- אתה מיישם אותו,נכון? ואם לא ,אז למה אינך משיב על הכל? ומה עם: י"ג מידות שהתורה נדרשת מהן? ועם: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" (מרגיעה ומשביעה ומחייה את הנשמה שלנו) ואם תוסתר התורה או חלקיה או טעמיה,התשביע את נפשנו?! התרווה את נפשנו/נשמתנו? אם התושב"ע נכתבה..כדי שלא תשכח, אז איך הסיבה שלך ברורה ואיך מסתדרת בכלל? אתה יודע מה אמרו על התושב"ע? אמרו שהיא מלמדת אותנו "שיעורים ומידות כמו לסוכה: דפנות גובה צורה ...וכמו שיעור כביצה כזית..וכמו אל תקרי כך תקרי כך וסילופין מאושרים רישמיים לאורכה ולרוחבה,וכי מה עם דבר ה' בזה?גם כאן תגיד :"לא התכוונו בכוונות הראויות בקיימם המצוות?! כפי שאמרת על "מצוות אנשים מלומדה" אגב איפה התיחסותך לנידון,קוויט (שקט וסילנס)רציני אני שומע דממה באלחוט!!
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&id=53270&tid=53064

בס"ד:אור ליום ב' כ"ג ניסן התשס"ה
תגובת באין חזוןיפרע עם
לשניכם-על מה תריבו בית ישראל שמעתי דרש חדיש חדיש ומחודש שאומר:
אל תקרי מלומדה אלא מלמדה דהיינו:
מצוות אנשים מלַמְדָה-תלמד רק מפי אנשים שמלמדים.
מצוות-אנשים מלַמדָהּ.מה דעתייכו תרוייהו?
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&id=53270&tid=53064

בס"ד:תגובתי שי בוארון יום ב',כ"ג ניסן ה'תשס"ה
"בעת ההיא ודבר ה' היה יקר והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע דבר ה' " ,וכבר כתב מוהרח"ו זצ"ל בהקדמתו לספר "עץ חיים " שהערב רב רצו רק את פשטי-התורה עץ הדעת טוב ורע אסור והתר טמא וטהור כמבואר בזהר בר"מ פרשת נשא ולעתיד לבא יעסקו בעץ החיים שהוא ספר הזהר.
ולכן בקשו את המשנה שהיא משנה למלך עזר לון בגלותא כמבואר בהקדמת-התיקונים ושהתורה שנלמד תהיה הבל ליד תורתו של משיח.עש"ה ועכשיו ניתנה רשות משמים לעסוק בחכמת-האמתץ גדולים וקטנים ואמרו חכמינו שמי שלא ראה אור ספר הזהר לא ראה אור מימיו .ובזכות ספר הזהר נצא מהגלות ברחמים כמ"ש הוי"ה בדד יחנחנו ואין עמו אל נכר".ומשה רבנו רעיא מהימנא יושב בין הערב רב ונחשב בעיניהם ככלב שסרח וחכמת סופרים תסרח ועליו כתוב "ויתן את רשעים קברו","ויפן כה וכה וירא כי אין איש".
כמבואר בזהר נשא ועיין בספר "אור יקר" לרבנו הרמ"ק זצ"ל וע"ע בדעת-תבונות לרבנו הרמח"ל ח"ב שביאר דברים אלו.ודי למבין.
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&id=53270&tid=53064

בס"ד:יום ב',כ"ג ניסן ה'תשס"ה תגובתי:שי בוארון
תורת ה' תמימה הסביר רוח אפינו משיח ה' רבנו ישראל הבעש"ט כמדומני שכמה שאדם ילמד תורה עדיין התורה תישאר תמימה=שלמה כאילו לא נגע בה וידועים דברי הזהר הק' (פרשת בהעלותך)אמר ר' שמעון בן יוחאי תיפח רוחו של מי שאומר שהתורה סיפורים ואין לו חלק לעולם הבא וכו' עכ"ד.
וחכמים הסתירו דבריהם כמ"ש "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם",ואין עוסקין במעשה בראשית בשנים וסתרי-עריות בשלושה ומעשה מרכבה ביחיד אא"כ הוא חכם ומבין מדעתו",כי מה שכתוב הוא כבר לא סוד כי הוא גלוי ,אלא על האדם המעיין להבין דבר מתוך דבר ע"י שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהם כמו שאמר ר' ישמעאל ול"ב נתיבות פליאות-חכמה
ולהבין מה מסתתר מתחת ללבושי-התורה ועל זה אמר דוד המלך :"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך "מה שמסתתר מתחת ללבוש כי החכמים זורקים את הלבוש ומסתכלים מה שמסתתר מתחת ללבוש מתוך נשמת-התורה וכתוב שלעתיד תגלה הנשמה של הנשמה של התורה ,כמבואר בזהר בהעלותך עש"ה.ואמר מוהרח"ו בהקדמתו לספר "עץ חיים" שאם יראה האדם מאמר שלא יובן אל יתלה במחבר או שיש בדבר עצמו פקפוק או טעות אלא יתלה בחסרון הבנתו.עש"ה .
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&id=53270&tid=53064

בס"ד המקור לדברים שבעל-פה שי בוארון יום ב', כג ניסן תשס"ה 03:57
אי אתה רשאי לאומרם בכתב עי' מס' גיטין (דף ס' ע"ב )
ואביא כאן מדברי ספר השל"ה הקדוש - תולדות אדם - בית חכמה (תניינא) (יד) :"ומזה יובן הנה ותורה אור כתיב כי היא מאירה מכבודו, ובמדרש רבה פרשת בראשית (ג, ה) אמר רבי סימון, חמש פעמים אור כתיב, נגד חמישה חומשי תורה כו', עיין שם. ובמסכת סנהדרין פרק זה בורר (כד, א), במחשכים הושיבני כמתי עולם, אמר ר' ירמיה זה תלמודא של בבלי. ולפום ריהטא מאוד תמוהה, כי הוא אור ומאיר עינינו, וגם התורה היא חיינו ואורך ימינו, וקורא אותה מתי עולם. גם המדרש דרבי סימון שמפרש האור המוזכר בריש התורה על חמישה חומשי תורה, וכתיב שם ויבדל שגנזו הקדוש ב"ה, איך שייך גניזה. אלא הענין הכל אחד, והיא היא סבת גניזת אור האדם, דהיינו כתנות אור ב'א' שהארכתי במקום אחר הוא גניזת אור תורה, והפשוטו ודרש רבי סימון הכל אחד. מבואר מהנזכר למעלה שתורה בעצמה לשון קודש, סוד כולה שמותיו, ומעשה התורה לעבדה ולשמרה היא הכל מעשה מרכבה, ואז התורה כולה אור בהיר. רק כשנתגשם האדם וסילק האור סוד כתנות אור ב'א' רק כתנות עור ב'ע' שהוא עיור ונסתלק עץ חיים וגרם מיתה, כן נתגשמה התורה לעבדה ולשמרה מעשה מצוות הגשמיים, ומכל מקום תפוחי זהב כו'. לכך תמצא בתורה סוד ורמז, כמו שנתנו דורשי רשומות סימן פרד"ס ראשי תיבות פשט דרוש רמז סוד. וסוד הוא האור הגנוז הנסתר עתה ממנו לסבת הסתלקות אור כתנות אור הוא עצם הלשון קודש, ורמז הוא מעשי מצות הגשמיים. מאחר שמכל מקום היא היא כדפירשנו, רמוז תורה שבעל פה בתורה שבכתב, כגון כל מנלן ומנא הני מילי, וליכא מידי דלא יהיה רמוז בתורה באר היטב. רק שנתחשך השכל, מה שהיה ראוי להיות ומלאה הארץ דעה אינו רק הלב לדעת, ואינה מובנת תורה שבכתב רק אחר היגיעה הגדולה. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות סג, ב), אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באוהל. ולזה צריכה תורה שבכתב ביאור ופירוש, דהיינו התלמוד, שאלולי כן היתה מבואר בעצמה, כמו שעינינו רואות בדור אחר - דור של הקדמונים שהיה להם שכל בהיר היו מבינים דבר עמוק בלי פירוש, אחר כך לא היו מבינים בלתי פירוש, ואחר כך פירוש על פירושם, הכל לפי חשכת השכל. על כן אילו לא חטא אדם והיה שכל בהיר היה מבין תורה שבכתב, ומתוך הבנה זו היה יודע הכל, ולא היה צריך לתורה שבעל פה. רק מכח שחטא וסילק האור והביא מיתה לעולם, הוצרך לייגע ולהיות לו תורה שבעל פה שהוא הפירוש, ולהמית עצמו עליה, עד שהוצרכה תורה שבעל פה להיות נכתבת. ואז מבואר במחשכים הושיבני כמתי עולם זהו תלמוד בבלי, רוצה לומר החושך והמיתה שהביא לעולם גרם לזה. ואילו היה בית המקדש קיים, והיה האור הולך וגובר כלעתיד, אז היה ותורה אור ומשמח את הלב, ולא חשך וממית עצמו עליה, זהו סוד שני מאורות. וכבר כתב בספר קול בוכים, מאורות אותיות 'אור מות', וזהו במחשכים הושיבני כמתי עולם, שנעשה מות מן מאורות, ואותיות אור מן מאורות חשך ולא אור. גם היה ראוי להיות ותורה אור תורה אחת, ועתה שני תורות:
ספר השל"ה הקדוש - תולדות אדם - בית חכמה (תניינא) (טו)
וזהו ענין דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה, ודברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב (גיטין ס, ב). הענין על דרך דאיתא בפרק הבונה (שבת קד, א) בהנך מילי מעלייתא דדרשו הדרדקי באלפ"א בית"א, ואמרו ס"ע - סימנים עשה, פירש"י, בסדר שמועות כדי שלא תשכח כו'. והנה תורה שבעל פה ארוכה מארץ מדה ומי יוכל לזכרה, אמנם הרמזים כולם הם בתורה שבכתב, ומי שמבינם על בוריה הוא זוכר הכל, כי על הכל יש סימן בה. ותורה שבכתב אין לאומרה בעל פה, כי יש כמה רמזים בחסירות ויתירות. ותורה שבעל פה אין לכותבה, כי העיקר הוא להיות זוכר את הכל, ועל שבכתב מרומז עשה סימנים. ומפני חטאינו נתחשכנו עד שנחרב הבית, ונתוסף ביותר החשך עד שהוצרכו לתלמוד בבלי, ולהיותו נכתב, וזהו ענין אור הגנוז בחמישה חומשי תורה שהם סוד כדפירשתי לעיל, ומשתמשים ברמז, וגם זה בקושי גדול, איש איש לפי מדרגתו ואחר שימית עצמו על דברי תורה: "עכ"ל הטהורה.הובאו דבריו בקישור הבא:
http://www.grimoar.cz/hebrew/anonym/toldot_adam.htm
בברכת התורה הצ' שי בוארון
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&id=53152&tid=53064

בס"ד:יום ב' כ"ג ניסן התשס"ה
הקטע שאצטט מדבריך סותר את עצמו לחלוטין:
ואין עוסקין במעשה בראשית בשנים וסתרי-עריות בשלושה ומעשה מרכבה ביחיד אא"כ הוא חכם ומבין מדעתו",כי מה שכתוב הוא כבר לא סוד כי הוא גלוי ,אלא על האדם המעיין להבין דבר מתוך דבר ע"י שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהם כמו שאמר ר' ישמעאל ול"ב נתיבות פליאות-חכמה ולהבין מה מסתתר מתחת ללבושי-התורה ועל זה אמר דוד המלך:"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך "מה שמסתתר מתחת ללבוש כי החכמים זורקים את הלבוש ומסתכלים מה שמסתתר מתחת ללבוש מתוך נשמת-התורה וכתוב שלעתיד תגלה הנשמה של הנשמה של התורה כמבואר בזהר בהעלותך עש"ה.ואמר מוהרח"ו בהקדמתו לספר "עץ חיים" שאם יראה האדם מאמר שלא יובן אל יתלה במחבר או שיש בדבר עצמו פקפוק או טעות אלא יתלה בחסרון הבנתו עש"ה.
ועוד אומר אני:איך תאמר שנתלה הדבר החסרון הבנתנו אם הובטח לנו כבר:"תורת ה' תמימה משיבת נפש , עדות ה' נאמנה מחכימת פתי...מאירת עינים.."
ואתמול ציטטת לי קטע שאומר שרב שאומר משהו ואינו מוכיחו אז חבל"ז..וכיום אתה אומר ומביא דברים המתירים זאת... תגיד לי אתה מצטט בלי להבין כפי שכתוב בקטע המצוטט היום.?!אם כך אתה עושה,ואינך מבין לעניין, אז איך אתה חושב שהתשובה תענה על שאלתי?!איפכא מסתברא!! התשובה שלך היא חיזוק לקושיתי!ואדרבא לך,אישתפיר לך בזה!
ונראה לאן תגיע,אולי תהיה כמוני,מבחינת חוסר פתיותי, (פתי)
פורסם בקישור הבא:
http://yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&id=53319&tid=53064