|
|
| נשלח ב-3/5/2005 17:33 |
|
| |
התבהרות,
אני לא חושבת עליך כלום. אני מנסה להבין דרכיך באמצעות מה שכתבת.
ואם יוּתר לי לבקש - אחרי הודעת הפתיחה ההצהרתית והמגרה (במובן הפרובוקטיבי של המילה), אנא, הסבירי לעומק את עמדתך, כדי שיוכל להתרחש כאן דיון.
תודה.
[נשלח לפני שקראתי תגובת נאך. ועכשיו - עליו/ה חובת ההוכחה שאיננו איש/ה אחד/ת.....]
תוקן על ידי - אמשלום - 03/05/2005 17:34:43
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 17:37 |
|
| |
מדוע לא אצום בתשעה באב, אתגלח בספירה ולא אומר "אב הרחמים" לפני מוסף בשבת
* אי-הגילוח והצום מבזים את תלמידי ר"ע והרוגי החורבן. אדם לא מגולח מזכיר את הלוק של כוכבי קולנוע מסוימים, וצום מזכיר הכנה לבדיקה רפואית יותר מאשר יחס אישי להרוגי החורבן.
* כי אני מעדיף לזכור את קדושי האומה ללא הפליה בין הרוגי החורבן, קרבנות מסעי הצלב ותלמידי ר"ע לבין שאר הקדושים.
* כי הזכרון הקולקטיבי שלי מכיל אלפי שנות הסטוריה על קידוש השם והערכים ,והקרבנות שצוינו לעיל הינם עוד חוליה במלחמת הזהויות היהודית לדורותיה.
* כי הזמנים והימים שבהם אני זוכר את מתי העם וקורבנותיו אינם מסתכמים אצלי בדקותיים של תפילה לפני מוסף, ביום של צום או בחודש של אי-גילוח .אני נוהג לפרוס את זיכרון אחי ואחיותי הי"ד לאורך מעגל השנה ברצף מתמיד של אמירה ותפילה וצדקה, בהם פעיל הלב שלי ושרירי הפה אומרים תפילה זכה .
* כי מאות אלפי תלמידי בתי ספר אינם משתתפים: הם עדיין אינם מתגלחים, בשבת הם בחופש ובתשעה באב גם כן (אפילו המנהלת שושנה אינה מצליחה להחזיר אותם).
* כי כשיהודי זוכר עוולות גויים הוא זועק מרה ,בוכה ,מתפלל ,לומד ,מקים מצבות ,משפץ בתי כנסת ,מקים אירגוני חסד ,ומלווה קשישים ניצולים לקופת החולים ללא תשלום אלא רק בשביל החסד.
והצום - שמור לאלה שחושבים שאם אי פעם עם ישראל החליט שהוא בוחר לו איזשהו אופן של הזדהות עם זכרם של קרבנות ספציפיים, אני מצפצף עליו. מיהו בסך הכל? העם שלי? נו, באמת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 17:38 |
|
| |
שום חובת הוכחה...אני פורש לפסיכיאטר דחוף. לגלות שאני אשה רעפורמערית רח"ל... אופו פרויד כשכל כך צריכים אותו..
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 17:41 |
|
| |
הדברים אותם ניסחתי מאוד בקצרה הם ראשי התיבות של עיקר דעותי בנידון.
כמי שעמדה הרבה בטכסים אזרחיים וצבאיים ,חוותה לויות של פקודים,ושרתה את עמה בנאמנות כולל כל המניירות הסמליות החולפות.כן התקווה לא התקווה חצי התקווה .תלוי בזה העומד בראש האירגון והממסד החברתי דמוקרטי באותה שנה ,סיכמתי בקצרה את אמונתי בנושא עמידת הדום ומשמעותה לגבי בלבד.
במובן הזהותי יהודי בודאי יש כאן חכמים אמיתיים שיוכלו להטות כתף לנושא החשוב שביקשת לדון בו.
ומצריבת אף של שנות עמידות דום אני מגיעה למסקנה לא מהמקום הפרובוקטיבי אלא דוקא ההוא שהיה שם ועוד איך וכיום מזדהה חברתית בלבד עם חברים קרובים .לא אפגע בהם לעולם .אם יזמינו אותי שוב לטכס ,אעמוד שם דום ואבין את מקומם של העומדים .
אני לא זרה .
אני משם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 17:43 |
|
| |
גם וגם.
האנגר מלא באיקונים ירוקים
(בבקשה להשאר בתחומי הדיון המהוגן והמכובד.)
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 17:44 |
|
| |
לא פייר איתכם.
א. נכון שהפורום הזה מאוהב עד כלות בטיעון 'מצידי את/ה יכול/ה להיות רפורמי/ת', אבל ראוי לזכור בה בעת כי האקדמיה, מקדשם של כוהני הטיעון האמור, היא אשר הקדישה אלפי שנות-אדם כדי לברר את הרקע ההיסטורי/תרבותי/ רעיוני של אבי כל טענה. למה? מפני שזה חשוב מאד להבנת הטענה עצמה. אותה סיסמה נשמעת כך מפי אדם אחד ונשמעת אחרת לגמרי מפי אדם אחר.
ב. אתם נטפלים להסברים של התבהרות ושוכחים דבר אחד: אין 'ראציו' (במובנו השגור) שעומד מאחורי עמידה בקדושה או 'אב הרחמים', וגם לא אמור להיות כזה. בניגוד לכך, מתקני העמידה בצפירה מוכרחים להתמודד עם הגיחוך שבתקנתם, כפי שהציגה אותו 'התבהרות', שכן הם מדברים על משהו השווה לכל נפש, לדבריהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 17:45 |
|
| |
את משם.
ויכירם... ויתנכר אליהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 17:46 |
|
| |
התבהרות,
מעבר לרגשותיך ושיוכך החברתי-דתי, שהם בהחלט חשובים ויקרים לכל המשתתפים/ות כאן, מה בדבר דיון ענייני? [נסי להתחיל בתגובות להודעתי הראשונה ולשתי הודעותיו של גו"ג].
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 17:47 |
|
| |
התבהרות,
תני לי להבין , מה זה אמור להביע שאת משם? לכן? זה טיעון שכל פורש יכול לטעון (לא חסר שמות..).
אין צורך לומר שוב שזו דעתך ברור שאת לא מביאה דעות מאחרים.
אנא נסי לענות לגופם של דברים וטיעונים.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 17:50 |
|
| |
חזקל? הדברים יצאו מפיך?
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 17:54 |
|
| |
חזקל,
א. התמזל (איתרע?) מזלו של הפורום הזה ויש בו אנונימיות מסויימת של הכותבים/ות. לכן, דוקא חוסר היכולת לשייך לקבוצה אידיאולוגית/דתית/חברתית מסויימת, הוא סוג של תנאי יסוד כאן, ואפשר להשתמש בו לטובת הדיון, גם אם ה"לטובה" היא רק בדיעבד. במקרים בהם יש חשיבות לרקע של הטוען/ת, זה אכן מעניין לדעת זאת. אני לא בטוחה, שאשכול זה שייך לאותם מקרים.
ב. טענת חוסר הרציו שלך, עד כמה שאני נוטה להסכים עימה בד"כ, אינה מאוד אהודה בפורום הזה, ואשמח לתגובות אחרים/ות בעניין זה. ובכל מקרה - אודה לך אם תסביר שייכותה לעניין בו אני דנים, כי איני בטוחה שירדתי לסוף דעתך.
ג. מה עניין גיחוך לכאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 18:14 |
|
| |
אוקיי, בוא נעשה סדר.
תורף טענתה של התבהרות, עד כמה שאני מבין אותה, הוא: איני רואה בתקנת העמידה בצפירה משהו שמחייב אותי, משום שאינני מבינה את ההיגיון מאחוריה.
בתגובה, טענתי אני שייתכן שהתקנה מחייבת גם את מי שלא מבין אותה משום שהיא נקבעה על דעת רוב הקהל, וטענו אחרים שגם את ההיגיון שבמצוות דתיות מסוימות אין להבין.
על טענתי אני תענה התבהרות או אחרים, אם ירצו, ועל טענת אחרים עניתי אני כי להבדיל ממצוות דתיות, בהן אין למצוא היגיון ישיר, מצוות העמידה בצפירה מאבדת את כל תקפותה ברגע שפג ההיגיון שמאחוריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 18:18 |
|
| |
לא הייתי מכנה זאת כך את מקומי במברשת הצחצחות הזהותית שאתה מנסה להבריק בה את דעותי ,שלומעלע יקר.
הייתי מגדירה זאת יותר כסימפטומים סבילים של סוף עונת הטישטוש הזהותי יהודי.
של העצמה ברורה ולא מנוכרת של מושג הזהות היהודי נטול המניירות הפוסט רציונליות בחסות הרציונאל האדקמי.
וכשהיכרתי כבר לא רציתי להוקיר .
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 18:20 |
|
| |
חזקל,
תודה.
ומדוע לדעתך אין בתקנה הגיון?
התבהרות,
אני מבינה שיש לך התנגדות עקרונית לדיון ענייני בטענותיך. האם אני טועה?
תוקן על ידי - אמשלום - 03/05/2005 18:23:46
|
|
|
|
|