למה אני לא אעמוד דום מחר !

שלוימלה.
עוד בענין הדום . המילה הרי שורשה  בא מן המילה דממה להלן הפסוקים.
 צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה, וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה, לֹא בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה.  יב וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ יְהוָה; וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.  יג וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ, וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ, וַיֵּצֵא, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה
 השאלה המתבקשת היא איך אפשר לשמוע דממה?? רש"י הטוב עונה על האתר." שמעתי כי יש קול היוצא מן הדממה" צריך להיות מישהו בכדי לשמוע
מודה ועוזב

בספרם של סיון וידידיה מאיר 'ימים כתומים' מובא ראיון עם עורך הארץ דיויד לנדאו. לנדאו, למד בצעירותו בישיבות חברון וסלבודקה, וידוע בביקורתו התקיפה (בלשון המעטה) נגד הציונות-הדתית בגילומה העכשווי.

המראיינים שואלים אותו מדוע למרות כל הביקורת שלו הוא לא מתייג עצמו כחרדי. השיב לנדאו בסיפור:

בהיותו תלמיד בישיבת סלבודקה, בעקבות מבצע צבאי נקלע כוח צה"ל למצוקה וחיי חיילים רבים היו נתונים בסכנה. מדינה שלימה עמדה על הרגליים והייתה דבוקה לרדיו בחרדה.

לאחר תפילת ערבית בישיבה באותו יום, ניגש אחד הרבנים וקרא פרקי תהילים בבכייה ותחנונים. לנדאו לתומו סבר שמדובר בפרקי תהילים לשלום חיילינו. לא, השיבו לו, אחת השכנות ברחוב נפלה למשכב.

אז עמדתי על הניתוק של החרדים מהעם והבנתי שמקומי אינו איתם, סיים לנדאו.

ואני מוסיף:

מילא לא לעמוד בצפירה, פרק תהילים או איזו משנה כן מקדישים שם לחיילי צה"ל? (או שגם פה עומדת ההלצה  על 'אנחנו מתפללים כמו בן גוריון')?

הכרתי מספר רבנים חרדיים שכן הנהיגו במקומם להקדיש תפילה ולימוד תורה לע"נ חיילים. 

בקשר לתשובת החזו"א. מישהו יכול לתמצת אותה? (תודה מראש)

שאלת תם - למה יש צפירה?
http://news.walla.co.il/?w=//899657

" "במקביל לצפירה חוזר מדי שנה ריטואל אחר", אומר פרופ' עזריהו. "עיתון זה או אחר שולח כתב למאה שערים או לבני ברק, והוא מתעד את החרדים הממשיכים ללכת במהלך הצפירה. הם טוענים שהם לא מכבדים את הצפירה כי זהו מנהג של גויים, והם צודקים בעקרון, אבל עולה השאלה - איך ייתכן שהדתיים הלאומים עומדים בצפירה?" שואל פרופ' עזריהו. " תוקן על ידי - פעיל_מדא - 03/05/2006 15:30:07

פעיל מדא,

האם אתה מכיר ישיבה חרדית אחת שאומרים בה תפילה (כלשהי) או לימוד (כלשהו) לחיילי/חללי צה"ל?

החריגים שאני מכיר הם:

א. רבני ערים שהתפקיד הממלכתי ו/או הקהילה הלא חרדית שהם מופקדים עליה מאלצים אותם להתיישר לפי כללי הרבנות הראשית.

ב. בתי כנסת/בתי מדרש חרדיים-ספרדיים שכפופים לבית הגרע"י (לאפוקי מהמתקראים 'בני תורה') שנוהגים לומר תפילה לשלום חיילי צה"ל, והיא מופיעה בסידורים שיוצאים על-ידם ו/או בהסכמתם [בכל מקרה ,לטענתי תת-הזרם הזה יותר קרוב, אולי לדאבונו, לציבור הדתי מאשר לחרדי - כך שלא הווי ראיה).

לא ישב בין העומדים... (מס' דר"א)
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24822&pgnum=35

_________________

בברכה

לא ישב בין העומדים... (מס' דר"א)
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24822&pgnum=35

_________________

בברכה

הנה עוד יום זיכרון בפתח.
עופרת יצוקה גבתה עוד נשמות של חיילים מצויינים .מלח הארץ אנשי ברזל עופרת ונשמה .
שוב לא היתה דעת תורה בראש מענייני מתכנני הלוחמה.
שוב הכל נעשה בדעת אנוש יחידה ללא שום הסכמה תורנית ובשיתוף לה.
ושוב חיילים אימהות אבות אחים בנות ובנים שלמו מחיר נשמתי יקר במות יקירם.
הפעם גם הבן שלי בפנים .
חובש קרבי משרת בצבא .
אם אהיה ברחוב אעמוד דום כהיזדהות עם חברותי אימהות ואבות החיילים בפנים לא אומרת לי הצפירה מאומה .
ממש מאומה.
חבל רציתי להיזדהות .
חשבתי שלאט לאט תיכנס דעת התורה לצבא
אבל לא.
והבן השני שלי בדרך לצבא ..את החובה שלי לצבא אני משלמת את החובה התורנית לנצח ישראלהם לא מבינים ..

התבהרות
ואם דעת תורה היתה משתלטת על הצבא, מה היה נראה אחרת?

[התבהרות,

עד כמה שהבנתי מן העיתונות והעדויות, לרבנים היתה דוקא השתתפות פעילה מאוד מבחינה רוחנית בלחימה האחרונה. אולי אלה לא הרבנים שלך, ובכ"ז, אפילו לא קצת "דעת תורה"?]

לזאת התבהרות יקרא???

_________________

מודה ועוזב

מואדיב ניכבד
חיכיתי לגאולה .חשבתי שכשהזמן יעבור תתחזק המדינה יותר .תתאפס על דרך התורה והמדינה תשלב הכל יחד
לא לגמרי אבל כיוון
דרך שמראה שאנחנו בכיוון הנכון .שנכון הכל עדיין ירוק כאן בצבא במדינה בקבלת ההחלטות
המדינה תינוקת עדיין אבל אלוקים אדירים איזו גננת איומה?לאן היא הולכת

אינני יודעת מה דעת יושבי המקום המכובדים ומוזר לי שאתה כותב ומלין על הרוח של בני ומההם מקבלים בבית
אני דוקא סבורה שבנים בוגרים שמחליטים גם לחבוש כיפה וגם לשאת נשק בידם ממצים את הכל בהכי טוב שאפשר .הרבה מעבר לאלה שרק חובשים כיפה אם יורשה לי ובעצם לא מבינה בזה יותר מדי...לא יודעת מי נלחם יותר טוב .באמת לא ניכנס למקום הזה
אבל ההלנה שלך בדבר החינוך אותו אני מקנה לילדי ב
לוקה בחסר שכן בבית הם קיבלו גם וגם מאם החליטו בכל זאת לתרום חלקם וגם למדינה חולה הרי שהם לוקחים על עצמם הרבה מעבר למה שלוקח מישהו שתורם רק בחלק אחד.כניראה שהאוירה בבית מאוד רוצה שלמות מדינית תורנית כוללת שבה המדינה היא על פי ההלכה והצבא הוא חלק ממנה .
לא רואה את זה .
זה לא באופק.
אבל אני לא מתייאשת אני רק לא מיזדהה .העלבון בן שתי הדקות שבו אני זוכרת את מיטב בנינו משפיל אותי כאמא לחייל וכמזוהה חברתית נשמתית עם חברותי השכולות .אותן אימהות ששלחו גם הן את בניהן אלי קרב מתוך אמונה בצדקת הדרך.
הדרך לא צודקת.היא לוקה בחסר.למרות הצידוק של הרב הראשי הצבאי אין הוא אחראי בלעדי על נשמתו של בני ,כל עוד כל מהלך צבאי אינו נימדד ונערך קודם כל על פי שיקול דעת תורני אלא רק אסטרטגי מדיני אנחנו ממשיכים לדשדש.
כדי להשקיט לנו את המצפון אנחנו עורכים משנה לשנה צרמונית אבל יותר עמוסת רגשות .זה אומר שאנחנו מבינים מה אנחנו עושים ולמה כל נשמה נותנת את דמה לאומה .
אני במהלך הדברים הנוכחי לא הבנתי זאת ואני חרדה לגורל בני וחבריו כמי ששולחת את בניה לצבא ללא מנהיג אמיתי .

הנה עוד יום זכרון בפתח, ושוב התבהרות מקפיצה את האשכול שלה.  שוב אנו חוזים בשאלות שנשאלה בשנים הקודמות ולא טרחה להשיב עליהן.  זה כבר הפך לאחת ממסורות היום: העומדים עומדים, המזדהים מזדהים, והמקפיצים מקפיצים.  השנה יש חידוש - היא ממש רוצה להזדהות עם יום הזכרון אבל נעבעך, לא מצליחה, לא יכולה.  ושוב חברי הפורום נופלים למלכודת וטורחים להתייחס, ואני אומר - עייפתי.  היו שנים שטרחתי, ניסיתי להגיב ולדון עד שהבנתי שאין טעם בכך.  התבהרות, את אל תזדהי איתנו, ואל דאגה - גם מאיתנו לא תקבלי הזדהות איתך; את מנת התשומי השנתית קיבלת - את יכולה לחזור בשקט לבח"ח עד ד' באייר תש"ע.