|
|
| נשלח ב-2/10/2005 16:04 |
 |
| |
מצאתי שם רק את תגובת משה מאיר האחרונה ולא את שבא לפני כן, הנה הדברים:
http://www.makorrishon.co.il/show.asp?id=6908
לא התנבאו בסגנון אחד
תגובה לתגובתו של הרב שאר ישוב הכהן.
משה מאיר
מתוך דבריו של הרב שאר ישוב כהן ניכר כי דברי גרמו לו צער וכאב, וראשית לכל ברצוני להתנצל על כך ולבקש את סליחתו. מטרת דברי היתה והינה לברר סוגיה שהיא מאשיות הזהות הדתית העכשווית, וחלילה לא לפגוע באיש ובוודאי שלא ברב שאר ישוב. כל הדמויות אותן הזכרתי במאמר, ובכללן דמות אביו הרב הנזיר, הן מורי ורבותי ומכוח יצירתם עוצבה זהותי שלי וזהות בני דורי. מתוך עמדה זו אכתוב את תגובתי שאומנם יש בה עמידה על דעתי, אך מתוך חתירה למלחמתה של תורה מתוך אהבת רֵעים וחרות המחשבה.
עליית האדם וירידת האלוהים
כל ההוגים אליהם התייחסתי במאמרי ובכללם רבי נחמן מברסלב, הרב קוק, הרב הנזיר והרב סולובייצ'יק הם הוגים דתיים מודרניים. משמעותה של עובדה זו היא, כי הגותם נוצרה בעת הזאת מתוך מצוקותיה הייחודיות ותוך חיפוש מענה להן. דברי כל אחד מהם בתוכנם ובשפתם לא יכולים היו להיווצר לפני חמש מאות שנה, כאשר הבעיות המכוננות את הגותם טרם צצו. זו גדולתם, ומכאן נובעת יכולתם לגעת בעצבי הנפש הדתית הרגישים ביותר של בני דורנו. סיפורה של העת המודרנית הוא סיפור עליית האדם וירידת אלוהים. סיפורה של העת המודרנית הוא סיפור של חילון. סיפורם של ההוגים הדתיים המודרניים – כפי שכתבתי במאמרי – מורכב משני סיפורים. האחד – הכלת הסיפור המודרני על הכאב והייסורים שהוא מסב לאדם הדתי, והשני - המאבק על הותרת אלוהים בתוך הסיפור המודרני ופינוי מקום למלאות דתית בו. מנקודת מבטי אין כאן עמדה הגובלת בכפירה ומינות, אלא זו האמונה הדתית במלוא עוצמתה בעת הזאת. אין זו עמדה משכילית מנוכרת, אלא עמדה קיומית של איש אמונה. לא מקרה הוא כי כמעט כל ההוגים שהזכרתי הותקפו - כפי שהותקפתי אני - בטענה כי דבריהם גובלים בכפירה ומינות. התוקפים את רבי נחמן מברסלב או את הראי"ה ראו באמת ובתמים את הסכנה שבדבריהם. אי ההבנה נבעה מהחידוש שחידשו ההוגים הדתיים המודרניים שהכיל שתי שפות - דתית וחילונית - ופתח פתח להבנה כי דבריהם דברי כפירה. אני תקווה כי הקוראים ובכללם הרב שאר ישוב, יבחינו כי דברי הגובלים בכפירה הם דברי אמונה, ושקו הגבול המסוכן הוא מקומה של האמונה בעת הזאת.
בין הראי"ה לרב הנזיר
הרב שאר ישוב טוען כי כל השינויים שב'אורות הקודש' ביחס ל'שמונה קבצים' הם פרי יוזמתו של הראי"ה או שהוא בדק ואישר אותם. העובדה המוצקה היא שלפנינו שני חיבורים שיש ביניהם הבדל ופער משמעותיים. אפשר לציין שלושה הבדלים חשובים, ונראה כי יש קשר ביניהם.
א. 'שמונה קבצים' רוויים בכתיבה בגוף ראשון הנעדרת מ'אורות הקודש' ומהכתבים הערוכים על ידי הרב צבי יהודה.
ב. במקומות בהם ב'שמונה קבצים' תמונת העולם מלכדת בין הבורא לבריאה ובין אלוהים ובין היש - ב'אורות הקודש' ישנה הפרדה ביניהם.
ג. במקומות בהם ב'שמונה קבצים' יש העצמה של העולם החילוני [החופשי] או האנשים החילוניים, בכתבים הערוכים [במיוחד על ידי הרב צבי יהודה] יש מיתון של העצמה זו.
הקשר בין שלושת האזורים ברור. בתמונת העולם של שמונת הקבצים יש התקרבות עד התלכדות בין האלוהות ובין היש. מכאן נגזר ערכו של האדם - נזר היש - והמקום של היחיד בעל השם הפרטי היכול לדבר גם בגוף ראשון [במקביל להכללות המאפיינות את הגותו של הראי"ה]. מתמונה זו נגזרת עמדתו הייחודית של הראי"ה לחילוניות ולחילוניים המממשים בחייהם את החופש והחירות הדרושים לגילוי האני והעצמתו. בתמונת העולם של 'אורות הקודש' אלוהים הוא האחר, האחר הוא היש והמציאות היא הלא - יש [או הוויה מול התהוות בלשונו של הרמן כהן], ולכך מתאימה העלמתו של האני הפרטי נזר היש. לתמונה זו מתאימה גם תמונה מנוכרת יותר ביחס לחילוניות. אם אכן חתם הראי"ה על כל שינוי, הרי שהוא שהסכים לשנות את תמונת עולמו באופן מהותי, ולקרב אותה לתמונה העצמית של הנזיר המוצגת בספרו 'קול הנבואה'.
באשר ליחס בין תמונת עולמו העצמית של הרב הנזיר כפי שבאה לידי ביטוי בספרו 'קול הנבואה' ובין תמונת הראי"ה שב'אורות הקודש'. אני נמנה על לומדי תורת הנזיר ואוהביה. מנקודת מבטי, הכרה בהבדלים בין הרב ובין התלמיד איננה תקיעת טריז ביניהם, אלא להפך - העצמתם. יש הבדלים גדולים וחשובים בין שתי התמונות, וטוב שכך. לא ייתכן ששני ענקי רוח יחשבו את אותן המחשבות, ואשרינו שיש באמתחתנו לא רק מחלוקות תנאים ואמוראים, אלא גם מחלוקות הגותיות מודרניות. ההבדל המהותי מנקודת מבטי הוא באותה נקודה שסומנה לעיל. בתמונת העולם של הראי"ה יש התקרבות בין אלוהים ובין העולם עד כדי טשטוש הפער שביניהם. בתמונת העולם של הרב הנזיר אלוהים אחר ביחס לעולם [בדומה לתמונתו של הרמן כהן המוזכר כמה פעמים בספרו, ושוב אלה דברי שבח ולא גנאי].
מהבדל זה נגזר ההבדל ביחס לשאלת הסיגוף, ומהבדל זה נגזר ההבדל - למרות הקרבה - בתפישת הנבואה. [אפשר למצוא הד להבדל בפער השמות שבין 'אורות הקודש' ובין 'קול הנבואה']. אני סבור שחוויית הנבואה שחווה הראי"ה שונה בתכלית מחוויית הנבואה שחווה הרב הנזיר. ההבדל הוא זה שבין קול שמבפנים ובין קול שמבחוץ. הן ההבדלים ההגותיים והן המתחים הרוחניים שבאו בעקבותיהם מעצימים את שתי דמויות ההוד הללו, ואני שסבור שחשיפתם והבלטתם רק תוסיף לאהבת בני דורנו אליהם וליכולתם לסייע לנו לפלס דרכנו במציאות העכשווית.
* * *
ולתשובת הקלף אחכה בדבר מעלת מכון מאיר בהבנת הדברים
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2007 16:41 |
|
| |
אמנם אני מעלה דיון מהאוב, אך רק כדי לתקן כמה טעויות.
בשמונ"ק לא צונזרה אף פסקה, הפסקאות היחידות שהוצאו מהספר הן הלכתיות, ולא מטעמי צנזורה, אלא מטעמי עריכה. שרוב המכריע ביותר (99 אחוז לערך) של שמונ"ק הן פסקאות הגותיות.
מכון הרצי"ה אכן צינזר, וזו אפשר לראות באופן ברור בספר שיצא לפני כמה חודשים בשם 'קבצים מכתי"ק' שמכיל גם את פנקס יג (אם אני לא טועה גוף מסוים בשם המכון להוצאת כתבי הראי"ה אחרי לכך). ששם כמה שהבנתי הוכנס הכל, כולל פסקאות הלכתיות (שנדפסו בסוף הספר)
צינזור מכון הרצי"ה וצינזורי הרצי"ה והרב הנזיר, רחוקים זה מזה כמזרח ומערב, בהשוואה למה שצינזרו עורכי פנקס יג, כנראה שאם הם היו אמונים על כל הוצאת כתבי הראי"ה היינו רואים הרבה הרבה פחות פסקאות.
'החוקים' שע"פ הם, הם מצנזרים, קשים בהרבה מחוקי הרצי"ה או הרב הנזיר. שרובה המכריע של עריכתם היא סגנונית, ואף יש טענה שאחרי מותו של הראי"ה הרצי"ה לא צינזר כלל.
נראה שמטרת המצנזרים היא לשמר את תורת הראי"ה כפי שהם רוצים שתהיה ולא כפי שהיא באמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2007 04:37 |
|
| |
האין
האם אתה בטוח בדבריך? שמעתי שגם בשמונה קבצים צונזרו קטעים בנוגע לשפינוזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2007 07:07 |
|
| |
מאחר שלא עברתי על כל הכת"י של שמונ"ק אני לא יכול להבטיח. אך כמה שאני יודע מאנשים שהיו קרובים לעריכה, לא נעשה כל צינזור, למעט הורדת הפסקאות ההלכתיות. הרי כל מה שהורד בשמונ"ק פורסם באוצרות ראי"ה ושם מדובר אך ורק על פסקאות הלכתיות. הדברים נכתבים כמעט בוודאות גמורה. גם הבנתי שהעורך של שמונ"ק הוא אותו עורך של הספר החדש, ושם פורסמו כל הפסקאות, כולל על שפינוזה.
בפנקס יג לעומת זו צונזרה פסקה על שיפנוזה (ועל הבעש"ט ומשה מנדלסון) שהתפרסה בספר החדש קבצים מכתי"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2007 11:32 |
|
| |
יש הרבה מאד אי דיוקים בכל הנ"ל.
ראו אברמוביץ, אודי, "השליחות, המונופול והצנזורה - הרצי"ה קוק ועריכת כתבי הראי"ה", דעת 60 (תשסז) 121-152
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2007 11:47 |
|
| |
מבקר,
האם יש אפשרות לאתר את המאמר ברשת?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2007 13:29 |
|
| |
לדעתי לא. זה הגיליון האחרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2007 21:07 |
|
| |
אני מכיר את המאמר הנ"ל של אודי אברמוביץ, ואין לא בדיוק מבין על איזה אי-דיוקים מדובר. מאחר שאין לא מכיר את מאמרו בעל פה, והוא אינו לפני, אני לא יכול לחתום שכל מה שאמרתי תואם את המאמר. אך אע"פ כן, גם אם דברי לא תואמים את תוכן המאמר, זה לא הופך אותם לפחות מדויקים.
מבקר לעתים,
אם תוכל לציין בפני על איזה אי דיוקים מדובר, אני אוכל להגיב. את הדברים שכתבתי, לא כתבתי מתוך סברות, אלא מתוך ידע, אך עדיין יכול להיות שאני טועה, אני אשמח לדעת מהן הנקודות הספציפיות שעליהם דובר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2007 00:19 |
|
| |
האין
לא הייתה כאן התייחסות ספציפית כלפי דבריך אלא כלפי האשכול בכללו. במאמר הנ"ל (שגם לא נמצא לפני כרגע, לכשאפנה אולי אביא ממנו כמה ציטוטים) ישנו פשוט סיכום טוב של כל הדיון המחקרי ויש שם כמה מקורות מאד מעניינים. בכל מקרה, מדברי רבים מהכותבים באשכול ניכר שיש להם תמונה חלקית של המקורות בעניין ועל כן באה ההערה.
הרצי"ה צינזר (או ערך בצורה שמקשה מאד להבין את המשמעות המקורית הנפיצה) לא מעט ולא רק סגנונית!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2007 21:12 |
|
| |
אמת, טעיתי בלשוני ועריכת הרב הנזיר והרצי"ה אינה רק סגנונית בלבד. אצל הרצי"ה אפשר למשל לראות את ההבדל בין ההקדמה לשה"ש לבין מקורה בפנקס 'אחרון בבויסק' , יא. וכן אוהת"ש יא, ו לעומת קובץ ה, ט. וכן מה שהראו כן אצל הרב הנזיר, וכן השמטותיו\ צינזוריו לגבי שיפנוזה אוה"ק ב עמ' שצט לעומת קובץ א, צו, ויש עוד.
אך מה שרציתי לחדד, הוא את ההבדל בין המצנזרים, בעוד הרצי"ה והרב הנזיר קיבלו אישור מפורש מפי הראי"ה, ואף לפי המאמר הנ"ל של אברמוביץ שאחרי מותו של הראי"ה, הרצי"ה לא צינזר עוד! (טענה שצריכה בדיקה עמוקה ביותר), ואני לא מכיר מקומות שישנו שינוי משמעות בעקבות השינוי (אולי למעט קובץ ה,קכז לעומת אוה"ק א, עמ' כג, פסקה טז, שלדעתי זו דוגמא חריגה). גם אמת שישנו ריכוך מן המשמעות המקורית. לעומתם המצנזרים המאוחרים יותר, אשר נראה שצינזוריהם היסטרים ביותר, וגם נשאלת השאלה מניין סמכותם לצנזורים ועריכה שכזאת? יש לי הרגשה שלו הם היו העורכים הראשונים היינו זוכים לראות הרבה פחות פסקאות בכל ספרי האורות למינהם. שהרי באורות התחיה ישנם פסקאות נועזות ביותר ותעיד על זה כאלף עדים חוברת 'קול שופר' אשר יוצאת בחריפות נגד אורות (שערך הרצי"ה) ונגד הראי"ה.
ורק נקודה לסיום בהקדמה לפנקס יג בהוצאת מכון הרצי"ה כתוב כך : 'אנו מפרסמים את רובו ככולו של פנקס יג. הפנקס מכיל גם דברי הלכה ומאמרים (כגון 'המספד בירושלים') אותם לא פירסמנו'
האם אין פה הטעיה של ציבור הלומדים שמה שהושמט מן הפנקס הם רק דברי הלכה ? אמנם הלשון משתמעת לשתי פנים, אך כך נראה לי לפחות...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2007 23:53 |
|
| |
האין
אם כפי שהבנתי מדבריך, אתה מדבר גם על השמטת פסקאות שלמות (ולא רק קטעים מפסקאות שהובאו) הרי השמטות הרצי"ה והרב הנזיר רבות מספור. כתרגיל מעניין נסה להשתמש במפתח ההקבלות לספרי הרב בשמונה קבצים וקרא רק את הפסקאות שאין להן מקבילות, תגלה ריכוז עצום של פסקאות בעלות אמירות מהפכניות ורגישות שהעורכים הראשונים העדיפו להימנע מלהביאן. יחסו של הראי"ה להשמטות אלו כפי שגם מצויין במאמר הנ"ל היה ( למרות האישור שנתן לעריכה) אמביוולנטי ביותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2007 21:40 |
|
| |
אני מסכים בגדול אם הנאמר, אך יש לשים לב לכמה נקודות.
כמו שאמרתי הרב הנזיר והרצי"ה קיבלו אישור מפורש מהראי"ה לערוך את הקבצים.
הרב הנזיר והרצי"ה ערכו את פנקסי הרא"יה לכדי ספרים בעלי נושא אחיד (פחות או יותר...).
העורכים החדשים מוצאים את הפנקסים כמו שהם (לפחות לכאורה) ואז מורידים פסקאות שלא נראות להן (אכשר דרא?)
ואני עדיין סובר שלו הם היו עורכים את ספרי אורות למינהן, היינו רואים הרבה פחות, אתה חלוק עלי בנקודה זו?
כל הנאמר לעיל, לא אומר שאני לא בעד להוציא את כל הפנקסים כמו שהן, להיפך, אני תומך נלהב להוציא אותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2007 23:02 |
|
| |
אני לא יודע מה הטעם לספוקלציות בנושא מה היה קורה אם העורכים הנוכחיים היו עורכים את אורות. מה שדי בטוח הוא שהרצי"ה לא היה מוציא פנקס מכתבי הראי"ה ללא עריכה והשמטות כך שלפחות מבחינה זאת הם ממשיכים את דרכו ( ואפשר להתווכח על מינון ואופי ההשמטות שכל אחד היה עושה). ההבדל הגדול בין העריכות ולזה אני בוודאי מסכים הוא שהרצי"ה להבדיל מהעורכים הנוכחיים מעולם לא טען שהוא מוציא את הכתבים ללא עריכה שזו וודאי הונאה טפשית של ציבור הלומדיםהגורמת לחוסר אמינות כלפי כל פרסומי המכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 11:15 |
|
| |
מבקר,
קיבלתי דבריך, אכן ויכוח 'במה היה אם...' הוא עקר. ואכן רובו ספקולציות.
דברי נבעו מכעס מסוים על צורת העריכה החדשה, אשר טוענת שמוציאה את הקבצים כמו שהם. אך הצדק עמך.
אך עדיין בלבי (לולא הוכחות כלשהן, לכן זה בלבי) שלא הם ממשיכי דרכם של הרצי"ה והנזיר(אך זה באמת כבר ספקולציות).
וטוב שיש מי שמוציא ללא צנזורה.
|
|
|
|
|
