הרקע לצינזור כתבי הראי''ה קוק

דין_ודיין
בהודעתך (נשלחה ב-6/5/2005 02:08, ומופיעה בכתובת: http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1364828&forum_id=1364) כתבת: "אין בעולם כמעט עוד כתבים של הרב קוק (אולי מוחבאים אבל לא נגלים) מלבד ספרון קטן של הרב קוק שעוד מעט יצא, וכן עוד מכתבים, אבל ספר ממש - אין עוד. בדוק".
היות ומאז יצאו לאור כמה וכמה ספרים, ובהם ביאורי הראי"ה לפרקי אבות (מתוכם כ-130 עמ' חדשים), פינקסי הראי"ה ח"א (הוצאת מכון הרצי"ה, למעלה מ-600 עמ'), ועוד.

לכן, נראה יותר לאמץ את גירסת הרב צב"י טאו שליט"א (בספר צדיק באמונתו יחיה, הוצ' מכון בנין התורה עלי תשס"ד, עמ' כב) "יש עוד כהנה ויותר מזה בכתב ידו, שאפשר למלא עוד פי כמה וכמה ממה שהודפס".

יש להוסיף, שהראי"ה קוק עצמו, רצה להוציא את 'ערפילי טוהר' (= קובץ ב) "לחם חֹם כיום הִלקחו", אך לאחר ההדפסה נמלך בדעתו וגנז את הספר, שיצא לאור רק לאחר פטירת הרצי"ה ע"י מכון הרצי"ה.
הראי"ה שמח מאוד על עריכת הרצי"ה, כידוע, ובפרט שכמה ספרים היו לנגד עיניו: אורות, אורות התשובה, הקדמה לשבת הארץ, ועוד.

אגב, מהספרים שהראי"ה ערך ע"מ להפיץ ברבים (אדר היקר ועקבי הצאן, עין אי"ה ועוד) לא נערכה צנזורה, רק הדברים שכתב בפנקסיו - ע"מ שיערכו ע"י הרצי"ה ושות' - צונזרו, ואין בזה כל פגם, כדברי עפר_ואפר, שהרי לשם כך נתנו לו.

_________________

למאי_נמ, אם תעיף מבט בכרך ב' של "קבצים מכתב יד קדשו" (שהו"ל לפני חודשיים ע"י מול"י 'שמונה קבצים'), תראה שהם כבר מגרדים את תחתית החבית, עד כדי שאחד מהפנקסים שפרסמו שם הוא למעשה העתקה משנית בכת"י הרצי"ה - העתקה תכָנית, ולא מילולית מדוייקת. וגם הם וגם בפנקסי הראי"ה של מכון הרצי"ה, משערכים שנשארו רק פנקסים ספורים שטרם נדפסו (כמדומני, עד עתה נדפסו 13 מתוך 21 פנקסים ידועים - וה7 שנשארו הם הקצרים יותר).
כמובן, ישנם עוד הרבה סוגים נוספים של כתבים שטרם נדפסו (ובראש ובראשונה - אגרות), אבל דומה שעידן הדפסת החיבורים המרוכזים - קבצים ופנקסים - יסתיים בקרוב (והרי אין איש שטוען ששמונת הקבצים הידועים אינם שמונת הקבצים הגדולים והמרכזיים ביותר של הגות הראי"ה - ראה הקדמת הנזיר לאורות הקודש - וממילא כמה עוד הגות יכולה להישאר בכתובים?... אינני יודע מה ישיב לכך הרב טאו). ומהבחינה הזאת, הגם דבריו של דין_ודיין לא היו נכונים לפני 3 שנים, היום הם קרובים יותר אל הדיוק.

___
ואגב, אם הוזכר כרך ב' של 'קבצים מכת"י קדשו', יש להעיר על החיפזון המסויים שבו נעשתה ההוצאה לאור, עד שנדפס בכריכה רכה ובעיצוב שאינו מקביל לכרך א'; ודאי יש דברים בגו, ואולי כתוצאה מהתחרות עם מכון הרצי"ה?

___
ואגב2, לפי הרגשתי, נעשה שימוש מוגזם באותו ביטוי של הראי"ה שביקש להוציא את ערפילי טוהר "כלחם חם כיום הלקחו", כמות שהוא בלא עריכה; גישה זו, שהראי"ה ביטא אותה רק ביחס לחלק קטן אחד ומוגדר מתוך המון כתביו, הפכה כיום לגישה כמעט שלטת במחוזות מסויימים, כאילו את כל כתבי הראי"ה הנותרים כדאי להוציא "כלחם חם" וכו'. אכן, מובן שהבסיס לגישה זו היא שכיום אין עמנו עוד תלמיד מובהק של הראי"ה המוסמך לערוך את כתביו - אבל בכל זאת, שמא לא יהיו אלה הרהורי כפירה לסבור שמותר לעשות קצת סדר, לפחות בחלק מסוגי הכתבים.

מה גם, שהמשל של הלחם החם אינו רק ללא עריכה, אלא גם טרי....

_________________

תכלת_דומה,

עוברשב, תודה על דבריך.

לגבי "טעות" וכו' על ההוצאה של כרך ב' של קבצים מכת"י, אנכי הקטן לא הבנתי מה הבעיה לשוות, גם במהדורה "זמנית", את אותו מראה לכריכה (ואף שתהא רכה)? מה שכתוב בהקדמה אינו משכנע.  וכמו כן ממ"נ, אם קיוו שבעתיד הלא רחוק יוכלו להוציא בכרך ב' עוד פנקסים, למה הוציאו מהדורה זמנית? ואם הגיעו למסקנה שהדבר יתרחש כנראה רק בעתיד היותר הרחוק, למה הוציאו מהדורה זמנית?
נ.ב. לגבי תחרות עם מכון הרצי"ה, זו קיימת על כרחך, כפי שהתבטא בהוצאת פנקס י"ג בפנ"ע וכו'.

___

לגבי מספורי הרצי"ה, אכן נרשם "פנקס מ"ז" וכו', אבל האם לא ייתכן שהרבה מן המספורים הראשונים לא התייחסו לפנקסי רשימות הגותיות וכדומה, אלא לתכריכי כתבים מסוגים שונים (הלכתיים, עין אי"ה, ועוד)?
ושוב אני אומר את ענ"ד, שאי אפשר להתעלם מכך שהראי"ה עצמו מסר לרב 'הנזיר' את שמונת הקבצים דווקא - כלומר: אלה הם, ולא אחרים, קבצי ההגות המרכזיים של הראי"ה (עובדה שאינה ניתנת להכחשה!), וכל השאר הם וודאי טפלים בחשיבותם, וקרוב לוודאי גם בכמותם.

___

אדגיש שאינני כותב מאיזו ידיעה אישית בענייני הוצאות כתבי הראי"ה, אלא מסברה (אשר אני משתדל שתהיה ישרה).

לתכלת_דומה,
א. דברי הרב טאו שליט"א נאמרו לאחר שיצאו לאור שמונ"ק. (הספר צדיק באמונתו יחיה, יצא לאור בשנת התשס"ד - לפני ארבעה שנים).
עכ"פ אינני יודע אם נשארו עוד קבצים מכת"י, אך סביר מאוד שנשארו דברים רבים, רק שהמו"ל של שמונ"ק לא הצליח לשים ידו עליהם. (היורשים ורבים מתרמידי הרצי"ה, מתנגדים לפרסומים אלו).
[אגב, השמועה אומרת, שהרב טאו שליט"א עצמו, העתיק מהרצי"ה את כתבי הרב. לשמועה זו יש בסיס, שכן הוא מביא בשיעורים פיסקאות שעדיין לא נדפסו].
אגב, איך תסביר את העובדה שבספר "ביאורי הראי"ה לפרקי אבות" נדפסו כמאה ושלושים עמ' חדשים?
ב. אכן, אני מסכים שצריך לערוך את כתבי הרב זצ"ל.
ג. יש להוסיף, ששמונה קבצים ניתנו ע"י הרב לעריכה, כפי שציינת, ואילו שאר הקבצים לא, וממילא - הם צריכים - צריך צינזורה גדולה יותר.


לעוברשב,
עפ"י מה ששמעתי, הקבצים מכתי"ק ב' לא עברו הגהה טובה, אפי' מבחינה לשונית, ויש שם הרבה שגיאות כתיב.

תכלת_דומה,

יש "סבירות" שאני צודק (לעניין השמונ"ק)? אדרבא, בוא ותסביר לי כיצד העובדה הנ"ל זכתה בעיניך רק לציון "סביר". אני טוען כאמור שזה בלתי מעורער, ודאי לגבי החשיבות והמרכזיות.

לגבי הכריכה, היא אינה לנגד עיני כעת, אך אני זוכר אותה צבעונית יותר מאשר כרך א'. לא כן?..

אמרת: "ואם תשאל מדוע יצא בכלל, הרי אין ספק שהידיעה שאחרים מוציאים את הקבצים עוררה את מכון הרצי"ה להוציא גם כן (ממניעים שונים ומגוונים). לכן זה יצא בתקווה שבעתיד נראה את הקבצים בשלמותם, אך לעת עתה עדיף מעט מלא כלום, לא כן?"
ולא הבנתי: אתה אומר בעצם שהחליטו להוציא זאת בגלל הידיעה שמכון הרצי"ה נכנס גם הוא לעסק הוצאת הקבצים? אם כך, למה אמרת קודם שאין תחרות? אנא באר דבריך. ועדיין לא זכיתי להבין למה המתכונת (ולו רק הכריכה) אינה זהה לכרך א', אלמלי שהמו"לים בעצמם הבינו שהחומר בכרך ב' איננו זהה בחשיבותו לזה שבכרך א', כפי שממחיש למשל הפנקס שהדפיסו מהעתק הרצי"ה.

למאי_נמ, אינני יודע מה ישיב הרב טאו לקושיה הנ"ל, שהראי"ה נתן לרב 'הנזיר', כעורך משנתו, דווקא את שמונת הקבצים, ולא את ה"פי כמה וכמה ממה שהודפס", במידה ודבר כזה קיים בכלל (גם הרב עיטם במאמר שהבאת, לא מצא תשובה לשאלה זו. והוא הסתבך בכך, משום שהוא מאמין שיש עוד "קבצים רבים המקבילים באופיים לשמונה קבצים" - ואכן, באופיים, אבל לא בחשיבותם, ואף לא בכמותם). ובכל אופן, אני מקווה (והאמת - גם מאמין) שזה מבוסס יותר מחישוביו של הרב צוריאל באוצרות הראי"ה לגבי מספר הכתובים שנשארו בכתובים, עיי"ש שחלקים מדבריו נפרכים כ"לחם חם כיום הלקחו", שכן חזר כהד על השערותיהם הבלתי מדוייקות של אחרים.
ואף הרב עיטם - כפי שרמזתי לעיל, בונה מגדלים (עמ' 32 במאמרו), מתוך הנחה בלתי מבוססת ששאר הקבצים מקבילים בהיקפם לשמונת הקבצים. אם אתה מבין על סמך מה הוא מניח זאת, אנא גלה לי. והאם לא צריך מאמרו להתעדכן לאחר יציאת רוב שאר הפנקסים הידועים - כרגע - על ידי שני הגורמים העוסקים בכך? (והאם נבדק כמה מן החומר שהביא הרב טאו בכת"י, מופיע בשלושת הכרכים החדשים? והאם הרב טאו מחביא אצלו יותר כתבים ממה שיש אצל משפחת שפירא, שקיבלום מהיורשים?...)


לגבי הביאורים על אבות - כל דברי לעיל אמורים על הכתבים ההגותיים-פילוסופיים.


עוברשב - אין לי שום ביקורת על עצם הוצאת כתבים של הראי"ה שטרם נדפסו.

לגבי הכריכה...
באמת לא שמתי לב אבל האותיות בהמדורה הראשונה מוזהבות בעוד בשניה צהובות...נו...לא כזה הבדל.

ושוב, המתכונת לא זהה, כי אכן ישנו הבדל משמעותי מאוד בין כרך א' לב', בעוד בכרך הראשון עמדו לפני העורכים הפנקסים המלאים בכת"י הראי"ה, בכרך השני עמדו לפני העורכים פנקסים חסרים בכת"י הרצי"ה.

אני מצטט את העורך, ואני לא רואה טעם להטיל פגם או ספק בדבריו :
"מהדורה זו יוצאת כמהדורה זמנית, בכריכה רכה, כדי להרוו את צימאונם הגדול של לומדי תורת הרב זצ"ל לאורותיו הגנוזים, ומתוך ציפייה להופעת הפנקסים בשלמותם בעתיד, ולפרסומם של פנקסים נוספים שטרם יצאו לאור"

לגבי תחרות או שכן או שלא, מה שאני כן יודע שלפחות חלק (וכנראה לא רק חלק אלא כל) מהאנשים העומדים מאוחרי המפעל עושים זאת בהתנדבות על מנת להוציא לאור את כתבי הראי"ה.

לגבי חשיבות הפנקסים, קצת קשה לי להבין ע"פ מה אתה אומד את דברים אלה. יש בקבצים שפורסמו פסקאות מאלפות ומרתקות (ולדעתי האישית דווקא הכרך השני, זה שיצא בכריכה רכה, מרתק יותר, אבל זה כאמור אך ורק דעתי האישית). מה עוד, שלו אכן שמונ"ק הם הם העיקר קשה להבין מדוע הרצי"ה ערך והוציא המון פסקאות מן הקבצים האחרים (ראה אצל הרב עיטם שם זה חישובים מדויקים של מספר פסקאות שלא נלקחו משמונ"ק).
 
נקודה אחרונה, מדוע סברתך זכתה רק לציון סביר, בהחלט ייתכן שבתקופה שבה נמסרו לנזיר הקבצים (כנראה באזור 1922) זה מה שהיה בידי הראי"ה, בהחלט ייתכן שחלק מהקבצים היו אצל הרצי"ה ועברו עריכה לספרים שיצאו וייצאו לאור והנזיר קיבל את מה שהיה תחת ידו. מה עוד, קשה להבין (וניסיתי לחשוב על העניין מעת לעת) מה מחבר את שמונה קבצים למקשה אחת, הם לא מסודרים כרונלוגית, יש קבצים מיפו שניתנו וכאלה שלא וכן כאלה מתקופת חו"ל. סביר בעיני, שיד הגורל היא זו שחיברה אותם יחדיו, והם אלה שהיו תחת ידו של הראי"ה ונמסרו לנזיר. שכן יש קבצים באורך פחות או יותר כמו רוב הקבצים משמונ"ק. למעט קובץ א' שהוא גדול מאוד ביחס לכל פנקס אחר שאנו מכירים כיום (שליש שמונ"ק בערך).
אני חושב שגם אודי אברמוביץ במאמרו (השליחות, המונפול והצנזורה) מעלה את הסברה שזה מה שהיה ביד הראי"ה ולכן זה מה שהנזיר קיבל.

עוד נקודה, לגבי הנחותיו של הרב עיטם ראינו בעין שכבר פורסמו מאז שמונ"ק לא מעט קבצים שונים, שני הכרכים של קבצים מכתי"ק, כרך של מכון הרצ"יה שראה אור לאחרונה וגם בו פנקסים חדשים. ואני בעצמי ראיתי עוד כמה עשרות דפים שנתלשו מפנקסים שונים בכת"י הראי"ה והרצ"יה. זה לפחות לגבי הכמות.

צריך לקחת בחשבון שלעומת קבצים רבים וגדולים מתקופת יפו, שווייץ ולונדון (שנים תרס"ד-תרע"ט), לא פורסם כמעט דבר מתקופת ירושלים (שנים תרע"ט - תרצ"ה), שהיא ה"משנה אחרונה" של הרב. והדבר אומר דרשני. הדעת נותנת שהחומר מתקופה זו הוא בהיקף גדול לפחות כמו בתקופה שלפניה. ואגב, גם ב"איגרות", כולל בכרך הרביעי שהוציא הרב פילבר, מגיעים רק עד שנת תרפ"ה, ואם האיגרות נכתבו באותו קצב צריכים להיות עוד לפחות שני כרכים.

תפוזי, הדעת לא בהכרח נותנת זאת, מכיוון שבתקופת ירושלים הרב היה עסוק מעל לראש בשני דברים שלא היו קיימים קודם - 'מרכז הרב' והרבנות הראשית. הראי"ה הוסיף אמנם לכתוב רשימות הגותיות (ונדפס כידוע פנקס 'ירושלים תרצ"ג'), אבל ודאי לא באותו קצב והיקף.
וגם לגבי האגרות, שים לב שכרך ד', אע"פ שמקיף תקופה זהה באורכה לכרכים הקודמים, דק בהרבה מהם. ולגבי ההמשך, אם תקפוץ ל'בית הרב', תמצא - אע"פ שזה אינו המקור היחיד למכתבי הראי"ה - שכמות המכתבים שנותרה מ10 השנים שלא נדפסו, מספיקה אולי לעוד כרך אחד (לאחר שנוריד את המוני המכתבים שאינם אמורים להיות מודפסים, כמו בקשות סרטיפיקטים וכדומה).

וזה המקור לתמוה שאין איש מתעסק בהוצאת שאר האגרות, אף שכבר כמעט 25 שנה עברו מאז כרך ד' (וכך מצא הרב צוריאל בקעה להתגדר בה, בינתיים). הרי יש להן חשיבות היסטורית קריטית, וגם יש בהן קבוצה גדולה של מכתבים חשובים להבנת הגותו וכתביו - תגובות להתקפות נגדו על 'אורות', על נאום האוניברסיטה, ועוד ועוד (חלקם נדפסו כבר ע"י הרב צוריאל, וחלקם לא).



עוברושב, הרב 'הנזיר' הרי עבד על כך עד יום פטירתו של הראי"ה, וסביר להניח שלמפעלו היה בעיני הראי"ה חשיבות גדולה. אם בינתיים נוספו עוד דברים בעלי חשיבות מכרעת, למה לא ניגש הראי"ה והביא לו גם אותם? ולא הבנתי לגבי יד הגורל, מה פירוש "שהיו תחת יד הרב קוק" - וכי איפה היו השאר, לא "תחת ידו"? (אולי אנו מגיעים לשאלת היחס בין הרצי"ה והרב 'הנזיר', לפחות בנוגע להוצאת הכתבים) על כל פנים, הרב 'הנזיר' בוודאי היה סבור ששמונ"ק הם החשובים והמרכזיים יותר, והדעות יותר מנותנת שגם הראי"ה סבר כן.
לא שאין דברים יפים וחשובים מאד בשאר הפנקסים, אך למותר לומר זאת, אבל עדיין.
נ.ב. שני הכרכים של קבצים מכתי"ק, והכרך של פנקסי הראי"ה, אינם מגיעים בהיקפם לשני הכרכים של שמונ"ק (שים לב לפורמט ה'מרווח' בו נדפסו הדברים ע"י מכון הרצי"ה), אע"פ שמכילים יותר פנקסים.

תכלת_דומה

הרב הנזיר המשיך אף לערוך את אורות הקודש לאחר מות הראי"ה, למען האמת רובו של אוה"ק נערכו לאחר מותו, כמעט מתחילת אוה"ק ב ועד סופם. תראה בסוף אוה"ק ב ובמשנת הנזיר.
אין ספק שלפחות חלק מן הכתבים באותה עת לא היו תחת ידי הראי"ה שכן כבר אז יצאו חלק מן הספרים והרצי"ה המשיך אז ואולי עד סוף חייו במלאכת העריכה. כמו שאפשר לראות בהעתקותיו שהוא כבר סידר פסקאות ע"פ נושאים וע"פ שמות ספרים שהוא תיכנן להוציא לאור. ואם תשאל מדוע לאחר מות הראי"ה הנזיר לא לקח עוד כתבים, יש לציין שכולם היו אצל הרצי"ה ואני לא בטוח שהוא שש לחלקם, אפילו לא לנזיר. וראה בהקשר זה את מאמרו הנזכר של אודי אברמוביץ, לרצי"ה הייתה תודעת שליחות גבוהה מאוד ביחס להוצאת כתבי אביו (אין הדברים נאמרים בציניות), והוא מאוד הקפיד להיות העורך הבלעדי שלהם, כמו במקרה של אורות האמונה, ושוב ראה את המאמר הנ"ל. לכן זה מה שהנזיר קיבל וזה מה שהיה בידו ואני לא בטוח שהוא רצה להיכנס למחלוקת כלשהי עם הרצי"ה, אין בזה להוכיח שהם החשובים ביותר ואפילו בעיניו.

ושוב, אני אישית לא מצאתי שום סברה מה מחבר בין שמונת הקבצים, הם נכתבו בזמנים שונים לאורך זמן. וגם פנקס ה' וכן ראשון ליפו גדולים למשל מקובץ ד. לכן מדוע לא לומר את הסברה הכי פשוטה שאלה מה שהיו תחת ידי הראי"ה? ושוב, תראה שבכתבים שערך הרצ"יה כמחצית לא מופיעים בשמונ"ק.

"לא שאין דברים יפים וחשובים מאד בשאר הפנקסים, אך למותר לומר זאת, אבל עדיין" עדיין מה?

אגב, אני לא חושב שיש עוד המון קבצים שלא פורסמו (יש לא מעט קטנים מאוד) אבל יש עוד. ואני בעיני ראיתי עשרות דפים בודדים מפנקסים שונים. ולכן ייתכן (לא ודאי) שחוץ משמונ"ק יש עוד כמות דומה של פנקסים, ואם נוריד כל מה שפורסם מאז שזה בערך חצי מהכמות של שמונ"ק אז אולי יש עוד כמחצית בערך.

באמת בתקופת ירושלים הראי"ה היה עסוק מאוד, ואפילו היו אנשים שטענו שהוא לא כתב דבר. אמנם זה כבר הוכח כלא נכון, אבל קשה להאמין שהוא כתב כמו בתקופת יפו.

אין לתמוה מדוע לא עובדים על האיגרות, לא מעט מהן, או אולי אפילו רובם נמצאים אצל אנשים שמסיבה כלשהי (לא אכשר דרא, דאגה לכתבים, או סיבות פחות טובות...) לא חפצים להוציאם לאור בעצמם, או לתת אותם לכאלה שחפצים להוציאם לאור. וה"ה בקבצים, שלו היו ניתנם היינו רואים פנקסים שלמים ומדוייקים יותר (ובכריכה עבה...).

נו, באמת, אתה חושב שמישהו לא ידע שהרב הנזיר המשיך לערוך את אוה"ק גם אחרי פטירת הראי"ה? לא באתי לומר בכך אלא שעריכת אוה"ק נמשכה לכל אורך חיי הראי"ה עד פטירתו, והיתה לו יכולת השפעה עליה - וכמובן גם השפעה בפועל, כידוע וכברור (ואגב, גם באוה"ק א' כתוב עד היכן ערך בחיי הראי"ה)

למה הרצי"ה יגע כל כך בהעתקות המרובות, אם החזיק באופן קבוע ולאורך 15-20 שנה את כל הפנקסים בהם השתמש לעריכותיו?.. וכמו כן, מתיאורך נשמע שאתה מניח שהראי"ה לא כתב שום דבר ממשי ב10 השנים הראשונות לעריכת אוה"ק (שאם היה כותב, לא היתה לו שום מניעה להביאו לרב 'הנזיר'. ועוד, כלום לא היה הראי"ה יכול לבקש את הפנקסים מבנו להעבירם לרב 'הנזיר', בייחוד לאחר שבנו עשה העתקות? תמוה מאד! הסברה שלך ש"פשוט זה מה שהיה תחת ידי הרב קוק", יוצרת רושם שהראי"ה היה צריך להיות ממש אסיר תודה לרצי"ה על שהותיר בידיו את שמונת הקבצים...* אלא שיש לחפש את התשובה במישור אחר, לענ"ד; ובוודאי תמוה לטעון שאולי הרב 'הנזיר' לא סבר ששמונת הקבצים הם החשובים ביותר - הרי הוא מדבר עליהם כממש בלעדיים!).

(לגבי ה"עדיין" - הכוונה היתה לטענה שעיקר החשיבות בשמונ"ק)

לגבי אגרות, גם אם אתה צודק (ומסופקני מאד, לגבי ה"אולי אפילו רובם") בכל זאת נגישה כמות מספקת של אגרות על מנת להוציא כרך אחד חשוב (אני עצמי נעזרתי כו"כ פעמים באגרות שטרם נדפסו), לכל הפחות כ"מהדורה זמנית"... והסברות שציינת טובות אולי לגבי כתבי הגות (כהתנגדותו הידועה של הרב טאו להוצאת השמונ"ק), לא לגבי אגרות. והרי הרב פילבר ואחרים כבר עסקו בזה, למה פסקו אחרי כרך אחד.
באמת ייתכן שהעוסקים כרגע בהוצאת הכתבים רואים חשיבות גדולה יותר בהוצאת כתבי ההגות, וכך האגרות נדחקות הצידה. אלא השאלה מדוע לא בא מישהו אחר שהאגרות חשובות לו יותר, ודואג לכך.

הרצי"ה יגע בעתקות מרובות מסיבה כפולה  (ככל הנראה). 1. שימור החומר. כתבי הראי"ה הלכו והתבלו (ועדיין כך, וחומר מסוים אובד בעקבות זאת) הרצי"ה העתיק פנקסים שמצבם לא היה טוב ע"מ לשמור אותם. 2. עריכה. כידוע, בהעתקות הרצי"ה החלה עריכה מסוימת כנראה, בין אם חלוקה לפני נושאים, ציון מסוים לפני כל פסקה לאיזה נושא או ספר עתידי או שכבר יצא היא שייכת. עד כמה שראיתי הרצי"ה לא נגע בכלל בכתב"י המקוריים של הראי"ה ולכן באה העתקה, כעריכה ראשונית.
הסיפור סביב הוצאת כתבי הראי"ה היה מסובך תמיד, עוד בחייו ועוד יותר אחרי מותו. גם בחייו הרצי"ה התנגד (למרות רצון אביו!) להוצאת ערפלי טוהר או ריש מילין (ולבסוף ריש מילין פורסם במהדורה מוגבלת מאוד ושנים רבות לא היא אפשרי להשיגו). אחרי מות הראי"ה הרצי"ה התעקש לבדוק בעצמו את אורות האמונה, למרות שהנזיר היה בעד לפרסמו כך. הרצי"ה ככל הנראה חש מחויביות ואחריות להוצאת כתבי אביו (לדעתי באמת מתוך דאגה אמיתית וכנה לאביו והגותו, ולא כפי סברות עקומות כאלה ואחרות שמועלות כלפיו וכלפי הנזיר) ולא שש לחלקם לאחרים (ושוב, המאמר הנ"ל).
דבר נוסף, שזה באמת השערה שלי בלבד, קשה להאמין שהראי"ה עבר על כל פנקסיו והחליט זה חשוב זה חשוב פחות, שכן אופי הכתיבה בהם זהה, וכן זמן כתיבתם. כמו כן, מסתבר שלעיתים הראי"ה כתב על כמה פנקסים במקביל. אני לא חושב שהוא ערך בדיקה שכזו והחליט לתת דווקא את שמונת אלה לנזיר. הסברה היחידה אולי שהוא בחר בהם ע"פ אורכם, אבל גם על זה יש לומר שיש קבצים ארוכים יותר מקובץ ד למשל, ודומים בגודלם לקובץ ו.

אגב, אני מסכים בנקודה שלאחר שאוגדו ופורסמו יחדיו הם הפנקסים החשובים ביותר, ולו רק בגלל אורכם (שכן שוב, קשה לי לראות את ההבדל בין פנקס דפים לבין הקבצים בתוכנם). מה עוד שחיבור כזה שמונה קבצים יחדיו באורך כזה ושכולם נכתבו לאחר העליה לארץ יש בה חשיבות רבה מאוד.
מעבר לזאת, אם הבנתי אותך נכון אתה לא מתנגד להוצאת שאר הקבצים אלא אתה טוען ששמונ"ק הם העיקר? נו, אז בכל זאת יש טעם ועניין להוציא גם את השאר.

לעובר_שב,
על מש"כ להשמיץ את הרצי"ה ביחס לערפי טוהר - עי' מש"כ בריש העמוד (דברים ששמעתי מהרב חיים שטיינר שליט"א, ואתה מוזמן לברר אצלו).
ביחס לריש מילין - תן מקור!