הרהורים בעקבות יום השואה

אגב, גם עלילות דם הם טיעונים כללים , כמו גם קביעותיהם של שייכ'ים שיהודים הם בני קופים וחזירים. צקצוקי הלשון נגד סוגי התבטאויות כאלה , אינם אלא ביטוי לרפיסות רוחה הפוטמודרניסטית של הפי.סי. שאינה נותנת להביע טיעונים כלליים לגבי קבוצות אוכלוסיה .

וזאת לדעת שכל השתלחות וכל ביטוי של שנאה עיוורת יש להחשיבם לטיעונים כלליים קבילים, לבד מאותה הכללה פוסט מודרניסטית שמעזה לראות בדברים כאלה את מה שהם, שאינה אלא "התרסה".

מייציץ,

תזכה למצוות.




מפיסטו,

הטיעון: "עולים כאן מדי פעם טיעונים כאלה", דומה להפליא לטיעון בדבר אותו גזענ/ית קטנ/ה היושב/ת בלב כל אחד ואחת, והרי "אני אומר/ת את מה שאת/ה רוצה להגיד - נניח: 'צריך להרוג את כל הערבים/רפורמים/הומוסכסואלים כשהם קטנים' - ואין לך אומץ" (כפי שאפשר לשמוע לא פעם מפי א/נשים מסויימים.)
אז הריני לבשר לך - בי, וברבים רבים מחברי ומחברותי, אין גזענ/ית קטנ/ה, וגם לא גדול/ה! ולגבי הפורום הזה - לא עולים כאן טיעונים כאלה באופן תדיר, וכשאי-פעם עולה טוען/ת מסוג זה, הוא/היא זוכה לביקורת המגיעה לו/ה.
וזה לא קשור לפי.סי. זה קשור להגינות אנושית, לפתיחות הדעת והלב, וגם לחכמה.

מציץ, מי שחושב שהבעיה בטענות שהעלית בראש דבריך היא כי הן טענות כלליות כלפי קבוצת אוכלוסיה (ולא, נניח, השקריות שלהן) אכן מבטא את רפיסות רוחה הפוטמודרניסטית של הפי.סי., ויותר מכך, את הטמטום הפושה בחברה בעקבותיה. אין כל בעיה בטענות כלליות נגד קבוצות אוכלוסיה, אם הן נכונות. אני מקווה שאין לך (עדיין?) בעיה עם טענות כלליות לגבי קבוצות אוכלוסיה של בעלי חיים (למה לא בעצם, תנו לחיות לחיות!), או אולי גם עצמים דוממים, כי אז אאלץ לחפש עיסוק חדש.

מי שמקבל את נורמת ה- PC, לפיה יש לתת משקל שוה לכל עמדה, שקרית או אמיתית, נזקק להמציא כללים מגוחכים יש מאין כדי לישב את עמדתו עם שרידי השכל הישר שעדיין מתקוממים נגד, נניח, עלילת דם (אבל לא בהכרח נגד טרור ברחובות הערים, כפי שלמדנו השבוע מראש עירית לונדון). בלוגיקה החדשה הזו אין ערך אמת למשפטים, אלא רק משפטים אסורים בשימוש (המתיחסים לקבוצות אוכלוסיה למשל; כדאי אולי לזכור שכמעט כל הידע הרפואי שלנו מורכב ממשפטים אסורים כאלה המתיחסים רח"ל לקבוצות אוכלוסיה).

כדי להחליק את שיווק הלוגיקה העקומה הזו, עוטפים אותה במילים יפות כמו יושר, צדק, חכמה והגינות, כמיטב המסורת האורווליאנית.

///////////////////////////////////////////////

השיח נקי, הראש באדמה

המרד שהוכרז כאן נגד תקינות פוליטית (PC), נוגע ללב בתמימותו.
כמו הרבה עוולות ועוותים אחרים, PC הוא תוצאה של נישואין בין רעיון סביר לבין האספסוף ומנהיגיו. זו תוצאה בלתי נמנעת, כשרעיון הופך לנחלת ההמונים. כל הפורום הזה הוא במידה מסויימת ריאקציה לתהליך דומה שבו מעורבים אספסוף אחר ומנהיגים אחרים.

איש יבוס

עבור מי שהוא יותר חכם ממך (בהנחה שיש אנשים כאלו...) אתה הוא ה"אספסוף" "המון" או מה שלא תרצה. זה נכון שישנם גם טפשים גדולים יותר הנותנים פרשנות לא נכונה לרעיון כזה או אחר, אבל גם אתה, אני מניח, משנה את דעתך מדי פעם.

יש איזו מידה של נהנתנות בטיעונים הללו על ההמון והאידאולוגיה שלו, כיוון שהטענה הנסתרת היא שממילא כולם מטומטמים ולכן אין טעם להשקיע יותר מדי בשום אידאולוגיה או דעה, הרי ממילא יעוותו אותה האידיוטים מהרחוב. המסקנה המתבקשת היא שקיעה אנינה בהלך רוח אגואיסטי מתון ומדי פעם איזו כניסה לאתר של אידאולוגים נוקשים כדי ללעוג להם קצת. בעיני זו צורה עצובה של התנהלות אנושית.

מפיסטו החביב,

יש פגם לשוני-מושגי במסקנתך:
בעיני זו צורה עצובה של התנהלות אנושית

המינוח הנכון הוא, כמובן, צורה מעציבה, שכן העצב נמצא בצד שלך, המתבונן, ולא אצל מי שהתנהלות כלשהי מעלה חיוך על שפתיו. נמצאנו למדים שדווקא התנהלותו של המתבונן היא עצובה.
כל זאת, מבלי להכנס בכלל לשאלה אם ההגדרה שנתת אכן מתארת נאמנה מישהו מהמתדיינים כאן.

יבוסי

לעג לא זהה לשמחה. אפשר ללעוג לזולת ולהשאר לא שמח.

אבל אפשר, אכן, להחליף את המלה "עצובה" ב "עגומה" או "נוגה" (ו שרוקה) זה יותר מתאים.

אמשלום,

לא הצלחתי להבין את טענתך.

תוקן על ידי - מפיסטופלעס - 22/07/2005 10:00:24

תוקן על ידי - מפיסטופלעס - 22/07/2005 10:05:05

יצחק יונתן ידידי

ידעתי שאין כמו צמד המלים פי.סי. כדי לעורר אותך מרבצך.

אבל חוששני שלא הובנתי. הבעיה שלי עם דברי מפיסטו, היא לא בכך שמדובר בטיעון כללי ( ובכלל, לא ראיתי כאן כל "טיעון"). אני חושב על דברים כאלה בדיוק את מה שאני ואתה (?) חושבים על דברי השייך קארדאווי(or what's his name).

להעלות נגד יריב אידיאולוגי , במסגרת ויכוח תרבותי, האשמות בדבר צימאון לדם יהודי , זה לא להעלות טיעון . זהו אקט של חמימות מוח , של הפעלת טרור פסיכולוגי ושל הרעלת השיח (כן כן, אני לא מפחד להשתמש במילה הזאת. דרך אגב, תמיד רציתי לשאול אותך את זה, איך לדעתך יש לתרגם את המילה דיאלוג ?).

לכן מה מאד תמהתי על דברי מפיסטו , שמה שאני ביטאתי ב"שרידי שכלי הישר" , כינה בשם התרסה , אבל מה שהוא כתב , נחשב אצלו כ"טיעון".

ובנוגע לתקינות הפוליטית, למרות שכאמור אינו נוגע לכאן כמלוא נימא , איידי דאתא לידן נימא בה מילתא. אכן נוח להציג את ההגיון שבבסיסה בצורה נלעגת (ולעזרך באה העובדה שלעתים ,כדברי יבוסי, היא אכן מתבטאת בצורות נלעגות) , אבל עומדים מאחוריה כמה עניינים כבדי משקל.

א. אכן אכן, במסגרת היחסים בין בני אדם (בניגוד לחפצים דוממים או בעלי חיים) , יש מושג של משפטים אסורים גם אם הם אמיתיים. לדוגמה , "אם היה בעל תשובה , לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים". מכיוון שאמירת האמת עלולה לפגוע , אם נפשית ואם חומרית , הרי שיש להתחשב בכך. אי אפשר לקבוע גדרים ברורים למותר ולאסור שכן לעתים פרסום האמת חשובה יותר , אבל אין ספק שהפגיעה האפשרית היא משהו שיש להתחשב בו. לפעמים , כדי לקיים את השלום "השליך אמת ארצה".
ב. מכיוון שכאשר אדם עוסק בבני אדם אחרים, הוא עצמו מעורב רגשית , הרי שלרגשות שלו יש השפעה, אם נסתרת אם גלויה, על דעתו . גם מה שמבוטא כטענה עובדתית הוא , לעתים קרובות , לא יותר מאשר ביטוי של רגש כזה או אחר ואינו כפוי על הכרתו על פי הראיות העומדים לרשותו . ולכן אין אדם חסין מביקורת מוסרית (ולא רק עניינית) על דעותיו בעניינים שכאלה. זה כמובן אסון אם סוג הביקורת הזאת הופכת לכלי לשיתוק אפקטיבי של כל דעה חריגה (אין זה שונה מלהאשים יריבים בצימאון לדם). אבל גם כאן הכל לפי העניין ולעתים יש למחות גם על השמעת דעה.
ג. מכיוון שאדם מעורב רגשית, ומכיוון שזו עובדה שאין לחלוק עליה, שיש מושגים כמו התניות תרבותיות, דעות קדומות ותפיסה סלקטיבית של המציאות , הרי שגם מבחינת האינטרס של חיפוש האמת יש עניין לנסות להתגבר עליהם , אם על ידי ניסיון לעמוד על הדרכים המפותלות שבהן אלה משפיעות ואם על ידי הליכה לקיצוניות השנייה . ספקנות וביקורתיות בריאים הרבה יותר לתהליך מציאת האמת , מאשר שכנוע עצמי ש"אין לי אלא מה שעיני רואות" .

מציץ.

אתה מוזמן לקרוא שנית את ההודעה הפותחת את האשכול, ולנסות למצוא גם בה מגרעות מן הסוג שמצאת בהודעתי: טיעונים לא מנומקים, הצהרות במסווה של טענות, הכפשות, מה שתרצה.

אלא מאי: זה תואם את דעותיך הפוליטיות? ובכן, מה שאני כתבתי תואם את דעותי.


אגב, באוירת שירי עמיחי הנוגים, אם יהיה לי זמן אעלה לכאן את קינת היגון של עמיחי על לכתו בלא עת של רוצח המיליונים, אב הטומאה השמאלנית, יוסף סטאלין. אני בטוח שכל חובבי השירה כאן יהנו מאד. אני חושד גם בכך שחלקם לא גילו עדיין מה היה העוול בחיסול הקולאקים ומדוע הצורה בה התרחשה הקולקטיביזציה באוקראינה יש בה מן הפן השלילי.



מוות ל....... (השלם/השלימי את החסר/ה להנאתך/ך)

תוקן על ידי - מפיסטופלעס - 22/07/2005 15:32:33

מפיסטו,

דוקא רציתי להסביר לך למה התכוונתי, אבל סיומת תשובתך למייציץ, גילתה עיני שהבנת לבד.

למרות זאת אחזור על עיקר דברי, אם לא עבורך אזי עבור אחרים/ות:
אמירות מכלילות, מתלהמות ואלימות, אינן (למיטב הכרותי) נחלת הפורום הזה, בטח שלא באופן עקרוני (ור' להבדיל, בפורומים אחרים דומים לזה, אך כה שונים ממנו). כאשר נאמרות אמירות מסוג זה (הייתי יכולה לומר "מכל צד", אבל למה לי לעצבן אותך עם פי.סי...), הן זוכות, ואני מקוה שכך גם יהיה בעתיד, לביקורת גדולה מחברי/ות הפורום.
לא נעים לך? אתה חש כי תופעה זו בלתי נסבלת? אתה מחפש שקים לתקוע בהם אגרופיך? אנא ממך, עשה זאת במקום אחר.

אולי תמצא זאת אבסורדי, אך (לטעמי) דוקא הודעותיך המתריסות והאלימות פחות, נשמעות יותר, ומשפיעות יותר.

אמשלום

כפי שהצעתי למציץ, גם את מוזמנת לקרוא את שתי ההודעות הפותחות את האשכול ולבדוק (תוך התעלמות מדעותיך הפוליטיות) אם הן עומדות בסטנדרטים שאת מציבה לי.

בהצלחה !!!

מפיסטו,

אתה מוזמן לקרוא הודעתי שם, ולראות כיצד הגבתי.
[רמז: בביקורת לא מעטה].

מפיסטו ידידי

הבעיה שלי עם דבריך איננה שהם אינם מנומקים , למרות שגם זה נכון ושציינתי זאת.

הדעה שהביע פותח האשכול נגד הטקסים היא דעה שאפשר להסכים אתה או לחלוק עליה במידה כזו או אחרת של חריפות . כך גם הדעה שהבעת אתה בדבר היותה של המוכנות לתקוע כדור בראש של כל הקם להרגנו , תשובה הולמת לשואה. (אמנם לאור ההגדרות הנזילות המקובלות עליך בעניינים אלה , עלול להתברר שכאשר אתה מדבר על הקם להרגנו , אתה מתכוון לאוהדי הפועל ואז באמת צ"ע).

שתי הדעות אינן נמצאות בדיוק על נקודת המרכז השווה בהשוואה גמורה , בכל זאת לגיטימי להשמיע אותם ולהחזיק בהם ובמקום כמו הפורום הזה ראוי גם לדון בהם (למי שהנושא מעניין אותו) בצלילות הדעת. אפשר גם להביע ביקורת עליהם בגלל היעדר נימוק.

אבל האשמת מי שמשמיע דעה, מטורללת ככל שתהא (ולענ"ד זה לא המקרה כאן) , שדם יהודי בא לו כשמן בעצמותיו , כבר אינו נכנס לקטגוריה זו. קודם כל, זוהי האשמה חמורה מאד ולמותר להדגיש כמה היא נטולת בסיס . שנית , זה פוגע בתרבות הדיון . היא מכוונת לא לדיון אלא להסתה ולדה לגיטימציה. היא באה לומר שאין להתייחס לדעה זו על בסיס מה שניתן לומר בעדה או נגדה , שכן היא נאמרת מפי כאלה שדם יהודי בא להם כשמן בעצמותיו.

כך גם הניסיון שלך להדביק את כל מי שאינו מחזיק בדעתך , בתמיכה בפשעיו של סטאלין (וחס מלהזכיר את תמיכתם של כאלה מהעבר השני של המיתרס בפושעים מהעבר השני) , היא המשך לאותה גישה של דה לגיטימציה . אתה מנסה לשכנע את עצמך שכל מי שחושב אחרת ממך , הוא ממילא סטאליניסט קיצוני ולכן אין להתייחס אליו ברצינות , אלא בקריאה של מוות ל.... אתה אפילו משכנע את עצמך שכל מי שמחזיק בדעה כלשהי נוהג כך.

אבל יש לי חדשות בשבילך , ישנם אנשים (שאני משתדל להיות מביניהם) שיכולים להחזיק בדעה שלהם , ללא צורך בקריאות מוות ליריבים . זה בדיוק מה שמבדיל בין בני תרבות לפראי אדם , ללא קשר לדעה הפוליטית שבה הם נוקטים.

מיציץ

מציץ:

א. הייתי שמח אם תזכיר לנו מי מ"הצד השני" תומך ב"פושעים מן הצד השני" ומיהם אותם פושעים.

ב. הנה מספר ציטוטים מדברי גראביצר:

"מעולם לא חולל זכרם של הקדושים כמו שהוא מחולל באמצעות הטקסים הלאומיים הללו"

"טכסים פומפוזיים", "אוננות עצמית"

"חילול הקודש הנורא ביותר"


" ייסורי מצפון מוסרניים על מה שאנו מעוללים לאחרים, כאן, "בארץ המובטחת"" (מה, באמת? לא מוסרים את עצמנו כצאן לטבח? אהה...)

ספר לנו כיצד אין בדברים אלו שמץ של "הסתה ודה לגיטימציה" רחמנא ליצלן, שלילת המתנגד או הרעלת השיח, אלא הם דברים ענייניים הנאמרים בקור רוח מתוך צפיה בעיני השכל ההיולי.