| נשלח ב-8/5/2005 14:21 |
 |
| |
אפיקרוסיות או לא - כיוון מחשבה - תחליטו.
אני אנסה לתאר במילים שלי איך אני חושב על הדת ומה הסקתי מכמה רבנים שענו על השאלות שלי בקשר לדת ובקשר למדע שסותר וגם לא סותר את הדת.
את השאלות שלי אני אביא מאוחר יותר. בינתיים תיכנסו שניה למשלים האלה:
1) סנסאי - מורה לקרב מגע לא משנה איזו.
לסנסאי הזה יש תלמיד שאותו הוא מלמד קרב מגע וכד'. הסנסאי מסיים ללמד אותו, עושה לו מבחן ושולח את התלמיד לדרכו בחייו.
אך מבחן זה לא מספיק לסנסאי, הוא רוצה לבחון את התלמיד בשטח, לכן הוא מקבץ אליו כמה עברייני רחוב, משלם להם כדי שילכו וינסו להכות את אותו תלמיד.
עכשיו התלמיד יצטרך להתמוד עם העבריינים האלה.
הנמשל:
סנסאי - הבורא (שכל הכללי).
התלמיד - האנושות (כולנו - שכלים במעמד נמוך מהבורא).
חומר הנלמד - השכל - חוכמה, בינה ודעת.
העבריינים - דתות למיניהן, אני אכניס לקטגוריה הזאת גם את החילוניות - שהיא mtv עם כל המוסיקה חסרת התכלית, הוליווד עם רוב סרטיו המגוכחים, בקיצור לא חילוניות אלא חולניות, נכון ששורש המילה חילוניות באה מלשון חול - לא קדוש, אלא רגיל, אבל רוב תרבות המערב היום היא לא חכמה ולא בינה ולא צריכה להיות דעת - חולניות.
תחשבו ותחליטו מה שאתם רוצים, אני רק רוצה להגיד שהתורה שהיא בעצם האמת הכללית בעולמנו, כבר נמצאת בחלקה הקטן אצל שכלו של האדם בזמננו כבר משחר ההסיטוריה כולה, נכון שגם האל פה ושם צריך לעזור, לכן לאורך כל ההסיטוריה העתיקה התורה עזרה, אבל פנינו לא למצוות המוזרות, האדם גם מעורב בכתיבת התורה וזה השטח, זה מה שאנחנו לומדים מההיסטוריה כולה שלנו.
אני אתן את המשל ה-2 כדי טיפה להמחיש את זה.
2) כשלמדתי פעם בכיתה המורה הסביר לנו חומר מסוים, סיים להסביר, שאל אם הכל מובן, שאלו כמה, ענה להם ושוב שאל אם הכל מובן, הכל מובן ואז ישב להכתיב, מכתיב כמה דקות עד שפתאום מתפרץ בצעקה ושואל:
"מה אתם כותבים?! זה מה שהסברתי?! אתם תוכים?! נו אז מה אם זה מה שאני מכתיב?!"
המורה הכתיב משהו לא נכון ואנחנו המשכנו לכתוב, הוא בכוונה הכתיב משהו לא נכון, כי רצה לבדוק אם אנחנו מוכנים לטעויות בכל מצב בכל זמן.
הנמשל: לכן גם עם כל העניין של התורה, אני אומר שבואו נניח שהתורה ניתנה ע"י האל, אז מה?
הבורא אחרי הכל הוא גם מורה והוא בוחן אותנו, הוא כבר נתן לנו את השכל שאיתו במשך זמן ארוך מאוד אנחנו מבינים מי אנחנו ומה אנחנו ולאן פנינו מועדות.
המשפט הסופי שלי בכל העניין הזה:
הבה נפסיק להאמין ונתחיל להבין.
תודה רבה.
תוקן על ידי - anstrop - 08/05/2005 14:23:15
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 14:44 |
|
| |
אנסטרוף,
האם, לטענתך, הא-ל אי פעם לימד אותנו משהו חוץ מאת התורה?
או שמא גם אתה נשלחת הנה בנסיון לראות אם אנחנו ממשיכים לשמור את דבר הא-ל למרות הטענות שלך נגדן.
- דו"ד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2005 14:45 |
|
| |
ANSTROP,
שכחת נקודה קטנה אך חשובה: אתה לעולם, אך לעולם, לא תוכל להשוות מורה - תלמיד אם בורא - נברא, וכלדהלן:
מטרתי, בתור תלמיד היושב בכתה אל מול מורי, היא להבין ולהפנים בשכלי איך ולמה (לדוגמא) 1+1 = 2. מטרתי היא לא לבחון האם המושג של 1+1 הוא נכון או לא, כיון שאם זוהי דרכי, הרי שיתכן שבאמת לא התלמיד לא יגיע למסקנא של התרגיל, וזאת מהטעם הפשוט, שיתכן והמושג הנ"ל הוא יותר נעלה משכלו הפשוט של התלמיד בן ה - 8. בניגוד לכך המושג בורא ונברא: נכון שאלוקים ברא לנו שכל, בדיוק כמו שברא לנו מדות, רגלים ידים וכו', אך התפקיד של השכל הוא לא לתחקר את אמינותו של הציאות שאלוקים ברא, וזאת מב' הטעמים: א. יתכן ואף קרוב לוודאי שלא תצליח להשיג את דעתו של הבורא, כיון ששכל הבורא חייב ליהיות בהרבה יותר נעלה משכלו של הייצור אותו הוא בורא ומחייה. ב. מגוחך ואף מפחיד לומר שזהו האמון שהינך נותן בקב"ה שברא אותך.
בסיס הבסיסים ביהדות הוא עניין האמונה, שכן, ישנם דברים ששכלנו לא יוכל להשכיל, ורק ע"י האמונה נוכל להגיע לנקודה שברצונינו להגיע.
השכל שאלוקים ברא הוא רק בכדי להשכיל בדברים עצמם שאלוקים דורש ממנו להשכיל. בדיוק כמו שעל היד להניח תפילין, על הרגל להלך לביכנ"ס וכו' וכו'.
נ.ב. עיין באשכול הסמוך "נקודה למחשבה" - עשוי לעניין אותך!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2005 01:41 |
|
| |
*
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2005 08:52 |
|
| |
אני רוצה לשאול אותכם:
mndela
דין_ודיין
מה זאת אמונה?
--------------
לדעתי אמונה היא משהו של להבין שזה אכן אפשרי, אתם וודאי תגידו אמונה זה משהו רוחני, כן רוחני.......
מה ז"א רוחני, אם להאמין משהו שהוא לא בשטח ולא בדוק ורק להאמין לאחרים שרק מנסים להוכיח לי מילולית, הרי זה לקנות חתול בשק, לא ככה?!
כל מיני רבנים שדרשו ודרשו וניסו להוכיח דברים לא מהעולם הזה ולא מכל עולם בכלל, הרי זה סליחה על הביטוי להשתגע, לא ככה?!
תודה רבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2005 09:57 |
|
| |
תודה.
|
|
|
|
|
