היכן הוא הכותל המערבי שלא חרב מעולם?

ואם כבר, אז:

וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך, ושמעו קול המונה של רומי מפלטה ברחוק מאה ועשרים מיל, והתחילו בוכין, ורבי עקיבא משחק. אמרו לו: מפני מה אתה משחק? אמר להם: ואתם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט, ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק, ומה לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור"ע מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו: "והזר הקרב יומת" [במדבר א'] ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק, דכתיב: "וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ" [ישעיהו ח'] וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני! אלא, תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, באוריה כתיב: לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" [מיכה ג'] בזכריה כתיב: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים" [זכריה ח'], עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה - הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו.
[בבלי מכות כד ע"א-ע"ב]

כדאי לשים לב מה רואה ר' עקיבא בעיני רוחו, כתיקון וגאולה לחורבן, שהוא רואה בעיני הבשר שלו (רמז: זה לא קשור לבניית בית המקדש, או להרס מה שעומד במקומו).

אמשלום צודקת !

יותר גרועים משועלים...

אמשלום. (על הדיוק בדברי ר"ע.)

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

אמשלום

מה לעשות וכנראה אני לא בדרגת רבי עקיבא וכל פעם שאני רואה את השקץ הזה (יש לי תמונה שלו מול העיניים בקביעות)
ואת מי שהולכים להם שם ומחללים את הלב שלנו אז נצבט לי הלב...

ואני שמח שיהודים אינם מתהלכים שם ומחללים שם שמים בשחיטת קורבנות, ובקיום טקסים פאגאניים.

אשר,
מסגד אל-אקצה, עד כמה שידוע לי, עומד על אבן-השתיה ומכונה כיפת-הסלע, שזהו מקום קודש-הקדשים; ומקום בית-המקדש נמשך משם גם לדרומה של הר-הבית, ולכן מי שעומד לפני הכותל-המערבי ומכוין את פניו ישר לכותל, הריהו מכוין לכנגד בית-המקדש.
כל זה, כמובן, עד היכן שידיעותי מגיעות, ואולי אני טועה.

שיקצה

מסגד אל אקצה נמצא מדרום להר הבית, בשטח שלפי דעות רבות אינו נחשב כלל כהר הבית מבחינה הלכתית, והוא בעל כיפה שחורה אפורה.

כיפת הסלע הינה מבנה העומד במרכז הר הבית על הרמה המוגבהת והיא בעלת כיפה בצבע זהב, היא עומדת על מקום קודש הקדשים,

בית המקדש עמד בשטח שמכיפת הסלע ומזרחה, לכיון הר הזיתים, ובשטח שבין כיפת הסלע לאל אקצא לא היהשום מבנה בעל חשיבות בזמן בית המקדש, זהו הכיוון אליו מתפללים ברחבת הכותל.

אמשלום וכמ"ד,

"עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה,
הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה,
עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה,
בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת"

לא הבנתי מה היה חסר לו לרבי עקיבא
לראות את נבואתו של אוריה מתקיימת.
האם המצב שהיה טרם התקיימות נבואתו של אוריה
היה כל כך רע,
עד שהיה צריך לעבור את קיום נבואתו של אוריה,
בכדי להגיע לקיום נבואתו של זכריה ?

נבואותיו של זכריה הם הרבה יותר טובות מהמצב שהיה לפני חורבן בית שני.

ור"ע הבין שכדי שיתקימו נבואותיו של זכריה צריכים קודם להתבצע נבואותיו של אוריה, ולכן כאשר הם התקיימו הבין שהנבואות הטובות בדרך...

אשר,

קודם כל, תודה על שהחכמתני.

על כל פנים, לעת עתה עדיין קשה למה נהגו העם שלא לנטות ימינה, אלא ישר.

אולם, להלכה, ראה משנ"ב סי' צ"ד ס"ק י':
"... בה"כ שהעמידו בו את ארון הקודש לצד דרום העולם וכולם מתפללים נגד ארון הקודש שהוא לצד דרום אף שהוא שלא כהוגן ... מ"מ הבא להתפלל שם יתפלל לצד שהצבור מתפללין אך יצדד פניו למזרח."

ונראה ש-"אל תפרוש מן", גובר על "יכוין פניו כנגד".

ובכל זאת, אם כדבריך, קשה למה העם נהגו, לכאורה, "שלא כהוגן"

"הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה"

האם, ח"ו, מקטני אמנה היה רבי עקיבא,
שהיה צריך ל"הוכחה"
על צדקותו של זכריה ועל אמיתות דבריו?

למה העם נהגו?

כי הם לא יודעים!

רובם בכלל לא חושבים שהכותל הוא בס"ה קיר תמך חיצוני, ושמאחוריו נמצא המקום הקדוש היחיד, המקום אשר בו בחר ה' לשכן שמו שם.

רוב האנשים מייחסים לצערינו קדושה לכותל עצמו.

לא להוכחה נזדקק ר"ע, אלא לתקוה שאכן עומדים הימים האלו בפתח.