העתקה ממאמר של הרב זלמן קורן [נמצא בפתח האתר של הקרן למורשת הכותל המערבי]
במדרש "איכה רבתי" (בפרק ב') יש כרוניקה המתארת את חורבן שאר הכתלים, ואת הדרך בה נשתייר הכותל המערבי. שם גם מופיע הנימוק לכך שדווקא כותל זה נותר על מקומו. על פי המסופר שם, חילק טיטוס את ארבעת חומות המקום, לארבעה דוכסים. הדוכס שבחלקו נפלה המשימה להרוס את החומה המערבית היה פנגר, הדוכס של ערבייא. אלא שבניגוד לשלושת הדוכסים האחרים שהחריבו את חלקם, הוא לא החריב את חלקו. בפועל, בצפון הר הבית, כמעט ואין למצוא כיום שרידים עתיקים. גם הכותל המזרחי העתיק נחרב כמעט לכל אורכו, וכמעט לא נשארו ממנו שרידים בחלקיו המרכזיים. באשר לשרידים שבקצוות, ניתן לקבוע כי הם היו מחוץ לתחום המקודש, ואולי משום כך לא דקדקו הדוכסים להרוס אותם לגמרי. באשר לכותל הדרומי, לכאורה גם הוא לא חרב, וקטע גדול ממנו קיים עד היום. אבל כותל זה שבימינו, ניצב מחוץ לתחום המקודש, בעוד אשר הכותל הדרומי הקדום, שהיה בקצה התחום המקודש של הר הבית, עמד צפונית לו. גם מן הכותל הדרומי המקורי לא שרד דבר שניתן לראותו בעין. כדברי המדרש שלימדנו כי שלושה דוכסים עמדו במשימה, ורק הרביעי פנגר לא מילא את פקודתו של טיטוס הרשע. המדרש ממשיך ומספר כי הקיסר שאל את פנגר מדוע לא מילא פקודתו. דוכס ערבייא ענה כי עשה זאת לתפארתו של טיטוס, שהרי אם לא יוותר מאומה מן החומות , לא יוכלו הדורות הבאים לדעת את עוצמת המקדש היהודי וביצוריו וממילא לא יתרשמו מנצחונו הגדול של טיטוס שעלה בידו להרוס במלחמה ,מקדש אדיר ממדים שכזה. . . אמנם המדרש אינו מזכיר בהקשר זה במפורש את "הר הבית", אבל הוא עוסק במפורש בחומות ,ומכאן שאין הוא מדבר על כותלי בניין בית המקדש, כפי שאפשר אולי להתרשם מלשון שאר המדרשים, אלא בחומות ההיקפיות של הר הבית. אכן, כל המבקר היום בכותל המערבי, ויותר מכך במנהרות הכותל, יכול להתרשם מן האבנים אדירות הממדים של החומות,
כלומר הרב זלמן קורן משיב על הטענות של פותח האשכול,
א' הכותל המערבי הוא היחיד ששרד ולא הכותל הדרומי [הכותל הדרומי שיש היום אינו מקודש כלל, והמזרחי חרב ברובו]
ב' כיון שהמדרש מדבר על חומה, לא מסתבר שהוא מדבר על כותלי בית המקדש שא''כ לא מתאים השם ''חומה'' וסביר יותר שהוא מדבר על הכותל המערבי,
 |
|
|
