מהרב אשלג ועד לייטמן - קבלה כמדע?

הדיווח הבא התפרסם ב-

http://www.nrg.co.il/online/15/ART/930/499.html

זה תוכנו:

בני ברוך, האקדמיה לקבלה היא מוסד לימודי שהוקם ע"י הרב מיכאל לייטמן, מדען וד"ר לפילוסופיה. האקדמיה מציעה גישה חדשנית וייחודית בהוראת הקבלה, המבוססת על מקורות אותנטיים של כתבי מקובלים מחד, ועל טכניקה מדעית מודרנית מאידך, גישה המעניקה כלים רגשיים לחקירת העצמי והמציאו

***

המדע הראשון



הרב המקובל ד"ר מיכאל לייטמן מנסה להסביר בכנס מדענים מרחבי העולם שנערך באפריל 2004 מדוע יש להתייחס אל הקבלה כאל מדע ככל המדעים
5/5/2005

אבירם שדה
5/5/2005 13:55



מזה תקופה ארוכה אנו מקיימים קשרים הדוקים ורציפים עם מדענים ממוסדות מחקר מובילים ברחבי העולם. הקשרים הטובים שנרקמו בינינו לבין מדענים וחוקרים מארה"ב משמחים אותי וממלאים אותי סיפוק רב. במסגרת קשרים אלה התקיימה לפני כחודשיים (פברואר 2004) סדרת הרצאות ברחבי ארה"ב, בין היתר באוניברסיטאות ברקלי ואילינוי, בשיתוף הפרופסור דניאל מאט ובהשתתפות מדענים רבים.

בימים אלה אנו מתחילים לגבש שיח גם עם מדענים וחוקרים ממוסדות אקדמאיים ישראלים, במגמה לפתח מסלול לימודים אינטגרטיבי של קבלה ומדע. יש לקוות כי הדבר יסייע בידינו להראות שחוכמת הקבלה, למרות עיסוקה בחוכמה אלוקית, היא מדע לכל דבר ועניין, וכי מושג האלוקות שבה מוצא את ביטויו בהשגחה על מציאות חיינו ובהנהגתה. בד בבד נוכל להביא כך לידיעת הציבור את העובדה, שהקבלה אינה רק חלק מהיהדות ושהיא אינה עוסקת במיסטיקה ובמשחקי גורל ומזלות למיניהם, המיוחסים לה כיום.

ישנו רק אמצעי מעבר אחד אל העולם העליון שמעבר למחסום, והוא קבלת כוח רוחני הנקרא "מסך".
בעולם שלנו אין שום כוח שיוכל לספק לאדם מסך, מלבד משיכת אור מקיף באמצעות לימוד בספרי המקובלים, שכתבו את ספריהם למטרה זאת. אותו אור מאיר לנו מרחוק, מתקן ומרומם אותנו. על מנת לעורר את הארת האור המקיף במידה הדרושה לשם ההתעלות אל העולם העליון, נדרש רצון גדול מאוד. בדרך כלל אין לאדם לבדו די רצון לכך. ישנם יחידי סגולה בעלי רצון אדיר, המסוגלים לצאת באופן עצמאי אל העולם העליון, אבל הם מעטים. לכן מייעצים לנו המקובלים להשתמש ב"אפקט הקבוצה", באיחוד הנשמות, הרצונות.

העניין הוא שבדרגת גמר התיקון מתמזגות כל הנשמות שלנו לנשמה כללית אחת, הנקראת "אדם הראשון". ואם אנשים מתאחדים בשאיפתם הרוחנית, השאיפה הכללית מאיצה את רצונותיו של כל אחד מהם לתיקון ולהשגת הדרגה הרוחנית הראשונה.

אני מבקש להאיר את הנושא מנקודת מבט נוספת. אנחנו, בני האדם, נולדים מצוידים בחמישה חושים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש. דרכם אנחנו מקבלים אל תוכנו, כמו אל תוך קופסה שחורה, מידע מסוים מבחוץ. כל מה שחודר דרך חמשת הפתחים הללו עובר למוח, מעובד שם ומוצג לנו כתמונה משוכללת של העולם הסובב אותנו. תמונת העולם המתקבלת נקראת "העולם הזה" או "העולם שלי".
ליתר דיוק, איננו יודעים מה קיים מחוצה לנו. ביכולתנו רק למדוד את התגובה שלנו להשפעה חיצונית כלשהי. כל מה שאנו מרגישים הוא רק הודות לקליטת החושים שלנו, שמובילים את המידע אל מרכזי הקליטה של המוח, המעבד את המידע ומציג לנו אותו כך ולא אחרת. אין בידינו כל אפשרות לדעת מה מתרחש מחוצה לנו, אנו סגורים בתוך עצמנו.

החוש הנוסף שאותו אנו רוכשים במודע, המסך, מאפשר לנו לקבל את המידע לא דרך חמשת החושים הטבעיים שלנו, שבאמצעותם ניתן להבין את המתרחש רק בתוך הרצונות האנוכיים ובאופן סובייקטיבי לחלוטין, אלא באופן בלתי אמצעי ואובייקטיבי.

המסך מאפשר לנו להשיג את היקום באופן מוחלט ואובייקטיבי, ללא הפרעת החשבונות האנוכיים שלנו. זאת בדיוק מעניקה לנו חוכמת הקבלה. היא פועלת על בסיס מדעי לחלוטין, וכוללת אפשרות לשחזר ניסויים ולרשום נתונים, ממש כמו בכל מדע אחר.

ברגע שהחוש הנוסף הזה מתהווה באדם, הוא מתחיל להרגיש באמצעותו תענוג. התענוג עצמו נקרא "אור עליון". דרך המסך, האור נכנס אל תוך הרצון שלנו ליהנות ממנו. עצם הרצון ליהנות מהאור העליון נקרא "נשמה". האור, כמקור התענוג, מורגש רק אם האדם רוכש חוש נוסף, המסוגל לקלוט את האור העליון הזה. כל המרכיבים: האור (התענוג), המסך (המַקלֵט) והנשמה (המקבל) - אינם קשורים בשום אופן לגוף החומרי שלנו. לכן אין שום משמעות לעובדה שהאדם נמצא בגופו החומרי. ברגע שנוצר הקשר בין האדם לבין האור העליון, הוא מתחיל לתקן את עצמו כך שיוכל להתמלא באור הזה.

"התעלות רוחנית" משמעה תיקון עצמי הדרגתי, בהתאם לאור העליון, וקבלת מילוי תואם. התהליך הזה כובש את האדם כולו, ואז הגוף נחשב רק אמצעי להתעלות רוחנית. חוק טבע הוא, שתענוג קטן אינו מורגש לעומת תחושת תענוג גדול, ותחושת התענוג הגדול מדכאת את תחושת התענוג הקטן. לכן, אף על פי שהמקובל נמצא באותו העולם שבו נמצאים אנו, למעשה הוא כבר חי בעולם העליון. אבל היות שהעולם שבו חיים המקובלים לא מורגש על ידינו, הרי כל תחושת עולמם נסתרת ונעלמת מאיתנו, ונמצאת, כביכול, מן העבר השני, כלומר מעברו השני של המחסום.





לקבלה יש מנגנון מחקר מדויק



כאשר האדם מזהה את עצמו עם נשמתו ולא עם גופו החומרי, הוא מקבל את מותו של הגוף הזה כהחלפת לבושים. ההרגשות שאותן רכש בעולם שלנו אינן משתנות, והעולם הרוחני, שבו הוא כבר חי, נשאר איתו גם לאחר מותו של הגוף החומרי. כל אדם החי על פני האדמה יכול ואף נדרש לסיים את דרכו בעולם הזה על פי מחשבת הבריאה.

השאלה שאותה עלינו לשאול היא, מה קורה איתנו הלכה למעשה בעולם הזה. מובן מאליו כי השתקפות פניה האנוכיים והחומרניים של החברה האנושית בזמננו אינה מקרית, וכפי שידוע לכול, כבר נכתב על כך בספר הזוהר. אף האר"י ובעל הסולם כתבו, שבזמננו תגיע האנושות לשיא התפתחות האנוכיות שלה, החל מרצונות גופניים פשוטים, דרך רצונות בכסף, בכבוד ובשליטה, וכלה בשאיפה להשכלה. האנושות מגיעה למצב אמיתי, שבו אין לה במה למלא את עצמה עוד בעולם הזה. ואכן, אנו עדים לתופעות קשות בימינו, כגון הרס המוסד המשפחתי, התמכרויות קשות לסמים וחיפוש אחר אמצעים הרסניים נוספים לבריחה מהרגשת הריקנות הפנימית הנוראה ומההכרה באמת. זהו בהחלט סימן המצביע על כך שהאנושות הגיעה לבשלות. האדם הגיע למצב שבו הוא חייב להתעמת עם השאלה, "בשביל מה אני קיים?", וכפי שבעל הסולם אומר, השאלה "מה הטעם בחיינו?" היא המביאה את האדם לפתחה של חוכמת הקבלה.

בעל הסולם השקיע זמן רב בניסיונות להסיר מהקבלה את צביונה הדתי, ולהעניק לה בסיס מדעי ומודרני, מאמץ הניכר בהגדרת מאמריו "מחקר מדעי על בסיס ניסיוני".

אין ספק שספרו "תלמוד עשר הספירות", הנחשב לגולת הכותרת של תרומתו לאנושות, עומד בכל אמות המידה של כתיבה מדעית, עובדה המציבה אותו כספר לימוד אקדמי לכל דבר. עם זאת, הודות לחלוקתו הפנימית של הספר, נדבך על גבי נדבך, וקביעת סדר לימוד שיטתי, בנקל הופך הספר ברור ונגיש גם לקורא המתחיל.

גם יתר ספרי הקבלה בנויים וערוכים מראש על פי דגם אקדמי, וזאת אף על פי שנכתבו על ידי מקובלים שלא למדו במוסדות להשכלה גבוהה ולא הכירו את שיטת ההוראה העכשווית, אלא נכתבו על ידם מתוך היכרותם הפנימית את טבע האדם. המקובלים ערכו והגישו לנו את החומר בצורה דייקנית ודיסקורסיבית, בדיוק כפי שהוא מוגש במחקרים מדעיים, עובדה המדגישה כי הקבלה היא מדע.
הקבלה עוסקת אך ורק בנתונים מדויקים, אשר אומתו בדרך של ניסוי. היא לא לוקחת בחשבון שום תיאוריות או השערות. כל מה שהיא מתבססת עליו ידוע מהשגה אישית של אותם בני אדם שהשיגו את המציאות העליונה באמצעות הנקודה שבלב - הנשמה. הם הבינו, מדדו ותיעדו את ההרגשות העליונות, והצירוף הכולל של מחקריהם נקרא "חוכמת הקבלה".

כמו לכל מדע, לקבלה יש מנגנון מחקר מדויק משלה: שיטות מתמטיות, פיזיקליות, גרפים, נוסחאות וטבלאות. העולם העליון, כלומר תחושותיו הרוחניות של אדם, מתואר בצורה טכנית. במקום רגשות וחוויות משתמשים המקובלים בווקטורים, בכוחות המשיכה של הרצונות, כוחות הדיכוי שלהם, והיחסים ביניהם נמדדים מדידה מספרית (דרגות עביות). כמו כן מוגדרים הרצונות ומילוייהם באמצעות מידות. וזאת בשונה מהקיים בעולם שלנו, שבו אין לנו אפשרות למדוד לא את המאמצים הפנימיים ולא את ההרגשות הסובייקטיביות של האדם, ועל אחת כמה וכמה לא ניתן להשוות באופן מדויק בין תחושות, תפישות והתרשמויות של שני בני אדם שונים.

בהקשר זה אציין שבעל הסולם גילה בקיאות רבה גם בפסיכולוגיה מטריאליסטית ובשיטות המגוונות שהיא מציעה לנו להכרת העולם המודרני. במאמרים רבים שלו מוזכרים שמות של פילוסופים כמו ניטשה, הגל, מארקס ואחרים. גישתו המעשית לעולם המודרני היא המנחה אותנו בכל פעילותנו בקרב חוגי מדע ברחבי העולם.





כתר החוכמות והמדעים



בהרצאות שונות שהתקיימו לאחרונה בפורום של מדענים מהשורה הראשונה, התרשמתי מהצורך העמוק של המדענים לספק לעצמם מענה לכל השאלות שמתעוררות בהם במהלך חיפושיהם. השאלות שנשאלתי שילבו בתוכן היבטים פילוסופיים ומדעיים כאחד. מבחינה זו אני בהחלט רואה את חוכמת הקבלה כנמצאת בקשר אינטגרטיבי ומשלים עם כל יתר מדעי העולם.

מאז ניוטון, שסבר שהעולם קיים בפני עצמו ללא קשר להתערבות האדם, דרך איינשטיין שזווית ההסתכלות שלו על העולם כבר היתה תלויה בתנאים היחסיים, צעד המדע כברת דרך ארוכה. לצדו צעדה הפילוסופיה, שראתה בעולם תמונה המורכבת מהאדם וממשהו הנמצא מחוצה לו. על פי החקירות המודרניות העכשוויות, אנו יודעים שאם האדם רוצה ובים אם לא, הוא גורם משפיע על הניסיונות לחקור את הטבע, ובו תלויות התוצאות המתקבלות מן הניסוי. מכאן נגזרת המסקנה המתבקשת, שאיננו יכולים כלל לטעון שישנה בעולם תפישה אבסולוטית שאינה תלויה בתכונות הצופה.
חוכמת הקבלה מוליכה אותנו צעד נוסף קדימה. העולם, על פי הקבלה, אינו נמצא ואינו קיים, אלא יש אור עליון הממלא כל המציאות. ומה שנראה לנו כעולם הוא למעשה פרויקציה של האור על החושים שלנו, על התכונות שלנו. ומתוך כך, ככל שנדמה לאור, ככל שנהיה בהשוואת הצורה אליו, נרגיש את המציאות בדרך נכונה ואמיתית יותר ויותר. אני כה שמח להיווכח עד כמה קרובה זווית הראייה של אנשי המדע, לנקודת המבט הזאת, ועד כמה היא מתקדמת לכיוונה.

עדיין זכורה לי תחושת האכזבה שליוותה אותי בתום לימודי האקדמיים. מקצוע הקיברנטיקה הרפואית שרכשתי לא הצליח לענות על שאלותיי בדבר סוד החיים, מטרתם, למה נועדו, מהו מקורם של החיים, מה מחזיק את החומר ומה מפעיל אותו... גם במהלך שנות עבודתי באקדמיה הרפואית בסט. פטרסבורג, נשארו השאלות שהדהדו בראשי ללא מענה, ונותרו פתוחות.

עם עלייתי ארצה, לפני כשלושים שנה, המשכתי בחקירותיי, ועד מהרה הגעתי לחוכמת הקבלה. בעזרתה זכיתי להבין את התשובות לשאלות המהותיות שעליהן המדע לא סיפק לי תשובה. בהתחשב בעובדה שבימינו הזמן מתכווץ, ובכך הופך אפקטיבי ומועיל יותר, אנו סמוכים ובטוחים שבחודשים הקרובים, אולי בשנים הבאות, נגיע למצב שבו חוכמת הקבלה תתפוס חלק אינטגרלי בין יתר חוכמות העולם. למעשה, וכפי שכתב בעל הסולם, אני צופה מצב מרחיק לכת יותר, ובו חוכמת הקבלה תקבל את מקומה הראוי לה כ"כתר לכל החוכמות". כולם ידעו וכולם יראו שממנה נובעות כל חוכמות העולם, ושיתר החוכמות שהאנושות פיתחה הם מקרים פרטיים של חוכמה זו, ותו לא. הבנה שכזו תאפשר לנו להראות לכולם שהעולם הוא בסך הכול תוצאה של תכונות האדם. והעולם יכול להשתנות באמת רק באמצעות השינויים החלים בנו. האדם יביא לשינוי העולם באמצעות התיקון שיעשה על עצמו.

כולי תקווה שבאמצעות הקשר האמיץ שנוצר בין חוכמת הקבלה לבין המדע, נוכל להפיץ חוכמה זו בכל רחבי העולם כפתרון לכל בעיות האנושות, שרק הולכות וגוברות בזמן האחרון.


***

שאלות לעיון

א. מה זה "מדע"? איך מבדילים בין מדע למשהו שמתחזה למדע? מה העדיפות שיש ל"מדע" על פני לא-מדע?

ב. האם תיתכן קבלה ללא שמירת מצוות?

לפי קריטריונים מסויימים, נראה שמדובר בשרלטן, אולם אם ננסה לבחון את התזה שלו בפני עצמה, האם היא עומדת בקנה מידה של תיאוריה?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

השכן,
נניח שהייתי מגדיר את המדע כך:
מדע - חקר המציאות באמצעות בניית תאוריות ואישושן או הפרכתן באמצעים אמפיריים.

אם כן, בהגדרה כזו תהיה המתודולוגיה המדעית "בניית תאוריות ואישושן או הפרכתן באמצעים אמפיריים".

כעת אני יכול לבחון האם הפיסיקה עומדת בדרישות אלה, כלומר האם היא מהווה חקר המציאות והאם היא נחקרת על פי המתודולוגיה שתוארה, והאם חקר הספרות עומד בהן. כדי לבדוק האם פעילות מסוימת נחשבת למדע, אבחן האם היא עומדת בהגדרתו הכללית של מדע - הגדרה הכוללת בתוכה שימוש במתודולוגיה מסוימת. לא כל כך ברור לי מה הבעיה שלך עם זה.

השכן

בדברי מיימוני יש עוד סעיף על צורה כללית של מדע וכו' . למה זה לא מספק? יש כמובן להוסיף שצריך שכללי ההיסק וכללי ההפרכה וכו' יתאימו לשכל הישר ולהגיון (אולי תטען ששוב יש כאן הכנסת המושג מדע מהדלת האחורית מחופש במלים נרדפות ).

מיימוני,

אולי אפשר לבודד את המלה "קבלה" ג"כ?

קבלה כפי שכבודו מציג את זה, זה כמו להתווכח בענין של פילוסופים, בלי להגדיר באיזה מהם מכוונים, להיונים הראשונים, להערבים, וכו' וכו'.

ובכן אם נתפוס לדוגמא, תורת הארי"זל בצורה המוכרת כהיום אצל לומדי כוונות בישיבות הספרדיים למיניהם, אז בדיוק מה שכתבת אתה להגדיר מדע, ייאמר גם אצלם.

אני ממש מתוסכל.

1. לראשונה אני מסכים עם כל מילה של נאךאמולנישט. (אדתש"ט )

2. את המושג "מכבסת מילים" הוציא לי השכן מהפה.

3. בלי להכנס לתשובה מפורטת לשאלות מימוני,
ברור שלאבירם שדה (ואולי גם לד"ר לייטמן) אין שמץ של הבנה או ידיעה מה זה מדע.
ואלולי דמסתפינא עקב מיעוט ידיעותי, הייתי מסתפק שמא הקביעה האחרונה נכונה בעיקרה גם ביחס למושג קבלה.

4. מה שברור הוא שד"ר לייטמן הוא מבין אמיתי בפסיכולוגיה של ההמון, והוא משתמש בה בצורה נפלאה ומשתלמת.



ר"מ



נ.ב. (אדתש"ט = איך דארף תשובה טָאן. איקון ירוק מחייך חיוך מר)