|
|
| נשלח ב-23/3/2009 19:10 |
|
| |
[תודה על ההבהרה. חשבתי שאתה רציני...]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2009 19:36 |
|
| |
עדות אישית מכלי ראשון, לפני זמן מה, ביקרתי בביתו של אחד מחשובי וגדולי המנהיגים החרדים- אני לא כותב את תפקידו מחשש זיהוי, לא-ח"כ.
הזדמנתי לאחד מהחדרים הפניימים של הבית- וראיתי מחשב ביתי לתפארת- ואחד מבני הבית הצעירים-גולש בעניין רב.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2009 16:41 |
|
| |
לב_מאיר: תקשורת ואינטרנט בקהילה החרדית 14/10/2003
תקשורת ואינטרנט בקהילה החרדית
[מהדורה חדשה עם תיקונים והוספות]
"אינטרנט" - מילה שלרבים בקהילה החרדית פירושו: "מגיפה", ומנגד טוענים: "האינטרנט הוא סך הכל שילוב של כמה כלי תקשורת כשרים (טלפון-מחשב-דואר)". הראשונים טוענים שהקופים הם צאצאים של בני אדם שהשתמשו באינטרנט והאחרונים מסתכלים בראשונים כבני אדם בתרנגולים המקרקרים בלי דעת.
ובכן, העובדות: א. האינטרנט הוא כלי שאפשר בקלות להשתמש בו לאיסור. ב. רופא חרדי שאינו מעביר מסמכים וצילומים בתוך דקות ספורות דרך האינטרנט אלא בדואר רגיל שלוקח ימים ספורים - חייב מיתה.
יש עשרות מיליוני מחשבים בשבעת היבשות המחוברים דרך קוי טלפון, וכך יכולים לשלוח טקסט-תמונות-אודיו-וידאו בתוך שניות ספורות, על ידי שבני אדם נותנים הוראות פשוטות למחשב, וכל זה בחינם - וזהו דואר אלקטרוני. טענת הראשונים: דרך "האינטרנט" יכול כל אחד מכל מקום ובכל זמן לשלוח אליי כל מיני אפיקורסות המשחיתות הנפש, והאחרונים: דרך "הדואר הרגיל" כל אחד יכול מכל מקום ובכל זמן לשלוח אליך כל מיני אפיקורסות המשחיתות הנפש. הראשונים: אבל דרך האינטרנט זהו בתוך שניות ספורות ועוד בחינם. האחרונים: כתובת הדואר הרגיל שלך גלוי וידוע לששת מיליארדי תושבי העולם, אבל כתובת הדואר האלקטרוני ידוע רק למי שאתה נותן לו הכתובת המדויקת, וגם: בדואר אלקטרוני אתה יכול לחסום שלא יוכלו שולחים מסוימים לשלוח אליך אבל בדואר רגיל אין לך אפשרות זה.
באינטרנט אפשר לפרסם פרסומת גדולה וצבעונית עם תמונות, על ידי שבני אדם נותנים הוראות פשוטות למחשב, במחיר ששים דולר לשנה. ואז אתה מספר לידידיך את הכתובת ("כרטיסי-טיסה-זולים-לאומן.קום", "מסעדת-ישורון.קום" וכדומה) והם רואים את הפרסומת שלך מכל מקום ובכל זמן, ולא רק הם אלא כל אחד שרוצה, ולהם זה לא עולה אגורה, וכך יכולים הם לראות מיליוני פרסומות בחינם. הראשונים: האינטרנט הוא טריפה כי יכול להיות שכולם יראו פרסומות למסעדות טריפות. האחרונים: א. לשיטתכם: אסור ליהודי חרדי לצאת מהבית בניו יורק כי ודאי יראה מסעדות טריפות (לא רק הפרסומת הצבעונית מעל המסעדה הטריפה אלא המאכלים הטרפים עצמם...). ב. מישהו הרי צריך לפרסם הכתובות לאותם פרסומות. הראשונים: מישהו יכול לפרסם כתובת קלה ("יאלה.קום", "נו.קום" וכדומה) ובאותו פרסומת לפרסם עוד עשרות כתובות טמאות. ועוד והוא העיקר: להגיע לפרסומת הראשון ("יאלה.קום" לדוגמא): אפשר בחינם, בתוך שניות ספורות, בלי שאף אחד ידע מזה, מכל מקום ובכל זמן דרך עשרות מיליוני מחשבים שמחוברים לאינטרנט, אבל להגיע למסעדה טריפה אז צריכים לזכור כתובת ארוכה, זה עולה כסף, לוקח הרבה זמן, המסעדה הוא בדרך כלל פתוח בזמן שיש הרבה אנשים באותו רחוב והמסעדה ממוקמת במקום הומה מאדם. ולאכול טריפה לא עולה על הדעת, אבל לראות פרסומת קל יותר ליצר הרע לשכנע. האחרונים: גזירה שרוב הציבור לא יכול לעמוד בה ולכל אדם נורמלי יש אינטרנט בבית.
פשרה שלא מקובלת בקהילה: מכיון שעלות האינטרנט למשפחה חרדית היא גבוהה, והיהודי החרדי הרי לא צריך את האינטרנט. לכן מותר להשתמש באינטרנט רק במקום העבודה ורק לצורך העבודה.
בכלל, ארבעה סוגי חברות תקשורת ישנם: כתובה, אודיו, וידאו, אינטרנט. ולהם שלושה: כסף. השפעה, זמן.
אינטרנט: עולה כסף למוציא לאור, אבל חינם לגולש. לוקח זמן למוציא לאור, אבל שיק-שק לגולש. השפעתו קטנה בקהילה החרדית, כי בשבת אסור לגלוש, במשך השבוע אין זמן לגלוש, והרבנים אוסרים הגלישה באינטרנט. השפעתו קטנה בכלל כי אינו אמינה. השפעתו בזה שתוך שניה שמפרסמים יכול כל אחד לראותו, ומעלתו שהמחיר מינימלי. יכול להיות שבעתיד רוב האינטרנט יהיה פרסומות, ואין לצפות שיהיו עיתונים, רדיו וטלביזיה באינטרנט, טלביזיה - מה ההבדל בין טלביזיה דרך כבלים לטלביזיה דרך האינטרנט, רדיו - מעלתו שמחירו בזיל הזול ואפשר להזיזו בקלות מה-שאין-כן אינטרנט, עיתון - זה לא ריווחי (כי שני מקורות הכסף בעיתון הוא: מנויים ופרסומות, על מסך באינטרנט אין מקום לפרסומות (החברה היחידה שמרוויחה כסף מפרסומות הוא עד-כמה-שידוע-לי: חברת החיפוש במחשבים "גוגל"), ואנשים הרי לא עושים מנוי לעיתונים אינטרנטי, גם כי עורכי עיתונים אינטרנטיים יכולים לפרסם כמה ומה שרוצים ולכן לא אמינים ומעניינים וגם כי לא מקבלים משהו ביד, ובמיוחד זה בקהילה החרדית שהזמן לקריאת עיתונים הוא בשבת שאז אסור לגלוש באינטרנט).
וידאו, ובו שלוש סוגים: תקליטורים, טלביזיה וסרטים. סרטים - לא מאמין שבדורינו ילכו יהודים חרדים לסרטים, ישבו מאות בחדרים חשוכים בלילות לראות סרטים ובו שחקנים חרדיים על מסכי ענק. טלביזיה - אם רוב הקהילה החרדית יהיו מחוברים לאינטרנט, ויהיה אפשרי לראות וידאו ברורה באינטרנט, אזי אולי יהיה אפשרי לעשות כסף מחברות טלביזיה (בשפות: אידיש, לשון-הקודש - עברית, ואנגלית) חרדיות באינטרנט. בדרך כלל משתמשים בדי.וי.די לוידאו, הקהילה החרדית משתמשת בתקליטורים שהאיכות לא כל כך טוב.
אודיו-רדיו: אם רוב הקהילה החרדית יהיו מחוברים לאינטרנט, ויהיה אפשרי בקלות ובזול להסתובב ברחובות עם רדיו אינטרנטי, אזי אולי יהיה אפשרי לעשות כסף מחברות רדיו חרדיות באינטרנט.
עוד רעיונות מופשטים: א. ספרייה חרדית עם חיפוש באינטרנט: לצלם בוידאו עשרות אלפי הספרים שהם על טהרת הקודש, ולהחליפו לטקסט שיוכלו להדפיסו ולחפש בו. ב. מחשב טבעת: מחשב עם תוכנות ומחובר לאינטרנט, עם שני עיניים, האחד שיאיר על הקיר - המסך, והשני שיאיר על השולחן - המקלדת.
כתובה: ובו העיתון השבועי שיוצא לאור בערב-שבת לכבוד-שבת והיהודים החרדיים קוראים אותו בשבת-קודש והוא הכלי תקשורת הכי משפיע בקהילה החרדית והוא בעצם הדבר היחיד המאחד את הקהילה החרדית.
אפשר לכתוב ספר עבה בנושא "תקשורת חרדית" ואפשר לכתוב ספרים עבים בעוד הרבה נושאים, ו"אין חכם כבעל הנסיון" עולה על כולנה.
עכ"פ, כ"ז הו"א לפענ"ד לע"ע ואכמ"ל, אמ"ן.
תוקן על ידי - מוישהגרויס - 23/10/2003 11:07:21
הערה להבא:
1. כדי לפרסם גירסאות חדשות מומלץ לפנות למנהלים כדי למנוע כפילויות מיותרות.
2. יש להימנע מאזכורים שלא לצורך של חברות ומוסדות מסחריים.
*****
איקה:
מאיר בקר טוב
היהדות הרבנית העכשווית רק מוסיפה עוד גדרים, ועוד סייגים, בזה היא עסוקה, ההתפתחות לא בסדר עדיפות בזמנים קשים אלה של פריצות וחוסר צניעות, לא ידעת שהיהדות נהיית דת הצניעות? צריך שמירת עיניים, ככה הם גם פטורים מאחריות.
לכל דבר בעולם יש לפחות שני צדדים, אחד חיובי והשני שלילי.
הדבר הזה שנקרא אינטרנט- הוא ביטוי להתפתחות טכנולוגית שמיוחדת רק לאדם, זה מטבעו שיתפתח טכנולוגית - זה מותר האדם מן הבהמה (ראית פעם כלב שמדליק אש כדי להתחמם?)ההישג הגדול ביותר במאה שעברה היתה התפתחות התקשורת. אפשר להתעלם ממנה.ואפשר לאסור אותה ובכל זאת זאת נטייה טבעית של בני אדם להימשך לטכנולוגיה, הרי בזה הוא "דומה" לה', הה' יצר, וגם האדם מסוגל ליצור.
זה לא יתכן שבמדינת היהודים תהיה ליהודי אחד משתי אפשרויות , או שהוא מצטרף למחנה לשימור הגלות - בגטו, עם גדר בעובי של חומרות וסייגים עד כדי חנק. או לבחור באשפרות השניה המחנה המשיחי, שם הרבה יותר מתחשבים בטכנולוגיה, אבל האמונה ברמה הרדודה הזאת מעוררת חלחלה.
*****
לינקזעצער:
האם מותר לראות ולומר דברי תורה באינטרנט?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3710302,00.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2009 11:14 |
|
| |
לב_מאיר: תקשורת ואינטרנט בקהילה החרדית 14/10/2003
תקשורת ואינטרנט בקהילה החרדית
[מהדורה חדשה עם תיקונים והוספות]
"אינטרנט" - מילה שלרבים בקהילה החרדית פירושו: "מגיפה", ומנגד טוענים: "האינטרנט הוא סך הכל שילוב של כמה כלי תקשורת כשרים (טלפון-מחשב-דואר)". הראשונים טוענים שהקופים הם צאצאים של בני אדם שהשתמשו באינטרנט והאחרונים מסתכלים בראשונים כבני אדם בתרנגולים המקרקרים בלי דעת.
ובכן, העובדות: א. האינטרנט הוא כלי שאפשר בקלות להשתמש בו לאיסור. ב. רופא חרדי שאינו מעביר מסמכים וצילומים בתוך דקות ספורות דרך האינטרנט אלא בדואר רגיל שלוקח ימים ספורים - חייב מיתה.
יש עשרות מיליוני מחשבים בשבעת היבשות המחוברים דרך קוי טלפון, וכך יכולים לשלוח טקסט-תמונות-אודיו-וידאו בתוך שניות ספורות, על ידי שבני אדם נותנים הוראות פשוטות למחשב, וכל זה בחינם - וזהו דואר אלקטרוני. טענת הראשונים: דרך "האינטרנט" יכול כל אחד מכל מקום ובכל זמן לשלוח אליי כל מיני אפיקורסות המשחיתות הנפש, והאחרונים: דרך "הדואר הרגיל" כל אחד יכול מכל מקום ובכל זמן לשלוח אליך כל מיני אפיקורסות המשחיתות הנפש. הראשונים: אבל דרך האינטרנט זהו בתוך שניות ספורות ועוד בחינם. האחרונים: כתובת הדואר הרגיל שלך גלוי וידוע לששת מיליארדי תושבי העולם, אבל כתובת הדואר האלקטרוני ידוע רק למי שאתה נותן לו הכתובת המדויקת, וגם: בדואר אלקטרוני אתה יכול לחסום שלא יוכלו שולחים מסוימים לשלוח אליך אבל בדואר רגיל אין לך אפשרות זה.
באינטרנט אפשר לפרסם פרסומת גדולה וצבעונית עם תמונות, על ידי שבני אדם נותנים הוראות פשוטות למחשב, במחיר ששים דולר לשנה. ואז אתה מספר לידידיך את הכתובת ("כרטיסי-טיסה-זולים-לאומן.קום", "מסעדת-ישורון.קום" וכדומה) והם רואים את הפרסומת שלך מכל מקום ובכל זמן, ולא רק הם אלא כל אחד שרוצה, ולהם זה לא עולה אגורה, וכך יכולים הם לראות מיליוני פרסומות בחינם. הראשונים: האינטרנט הוא טריפה כי יכול להיות שכולם יראו פרסומות למסעדות טריפות. האחרונים: א. לשיטתכם: אסור ליהודי חרדי לצאת מהבית בניו יורק כי ודאי יראה מסעדות טריפות (לא רק הפרסומת הצבעונית מעל המסעדה הטריפה אלא המאכלים הטרפים עצמם...). ב. מישהו הרי צריך לפרסם הכתובות לאותם פרסומות. הראשונים: מישהו יכול לפרסם כתובת קלה ("יאלה.קום", "נו.קום" וכדומה) ובאותו פרסומת לפרסם עוד עשרות כתובות טמאות. ועוד והוא העיקר: להגיע לפרסומת הראשון ("יאלה.קום" לדוגמא): אפשר בחינם, בתוך שניות ספורות, בלי שאף אחד ידע מזה, מכל מקום ובכל זמן דרך עשרות מיליוני מחשבים שמחוברים לאינטרנט, אבל להגיע למסעדה טריפה אז צריכים לזכור כתובת ארוכה, זה עולה כסף, לוקח הרבה זמן, המסעדה הוא בדרך כלל פתוח בזמן שיש הרבה אנשים באותו רחוב והמסעדה ממוקמת במקום הומה מאדם. ולאכול טריפה לא עולה על הדעת, אבל לראות פרסומת קל יותר ליצר הרע לשכנע. האחרונים: גזירה שרוב הציבור לא יכול לעמוד בה ולכל אדם נורמלי יש אינטרנט בבית.
פשרה שלא מקובלת בקהילה: מכיון שעלות האינטרנט למשפחה חרדית היא גבוהה, והיהודי החרדי הרי לא צריך את האינטרנט. לכן מותר להשתמש באינטרנט רק במקום העבודה ורק לצורך העבודה.
בכלל, ארבעה סוגי חברות תקשורת ישנם: כתובה, אודיו, וידאו, אינטרנט. ולהם שלושה: כסף. השפעה, זמן.
אינטרנט: עולה כסף למוציא לאור, אבל חינם לגולש. לוקח זמן למוציא לאור, אבל שיק-שק לגולש. השפעתו קטנה בקהילה החרדית, כי בשבת אסור לגלוש, במשך השבוע אין זמן לגלוש, והרבנים אוסרים הגלישה באינטרנט. השפעתו קטנה בכלל כי אינו אמינה. השפעתו בזה שתוך שניה שמפרסמים יכול כל אחד לראותו, ומעלתו שהמחיר מינימלי. יכול להיות שבעתיד רוב האינטרנט יהיה פרסומות, ואין לצפות שיהיו עיתונים, רדיו וטלביזיה באינטרנט, טלביזיה - מה ההבדל בין טלביזיה דרך כבלים לטלביזיה דרך האינטרנט, רדיו - מעלתו שמחירו בזיל הזול ואפשר להזיזו בקלות מה-שאין-כן אינטרנט, עיתון - זה לא ריווחי (כי שני מקורות הכסף בעיתון הוא: מנויים ופרסומות, על מסך באינטרנט אין מקום לפרסומות (החברה היחידה שמרוויחה כסף מפרסומות הוא עד-כמה-שידוע-לי: חברת החיפוש במחשבים "גוגל"), ואנשים הרי לא עושים מנוי לעיתונים אינטרנטי, גם כי עורכי עיתונים אינטרנטיים יכולים לפרסם כמה ומה שרוצים ולכן לא אמינים ומעניינים וגם כי לא מקבלים משהו ביד, ובמיוחד זה בקהילה החרדית שהזמן לקריאת עיתונים הוא בשבת שאז אסור לגלוש באינטרנט).
וידאו, ובו שלוש סוגים: תקליטורים, טלביזיה וסרטים. סרטים - לא מאמין שבדורינו ילכו יהודים חרדים לסרטים, ישבו מאות בחדרים חשוכים בלילות לראות סרטים ובו שחקנים חרדיים על מסכי ענק. טלביזיה - אם רוב הקהילה החרדית יהיו מחוברים לאינטרנט, ויהיה אפשרי לראות וידאו ברורה באינטרנט, אזי אולי יהיה אפשרי לעשות כסף מחברות טלביזיה (בשפות: אידיש, לשון-הקודש - עברית, ואנגלית) חרדיות באינטרנט. בדרך כלל משתמשים בדי.וי.די לוידאו, הקהילה החרדית משתמשת בתקליטורים שהאיכות לא כל כך טוב.
אודיו-רדיו: אם רוב הקהילה החרדית יהיו מחוברים לאינטרנט, ויהיה אפשרי בקלות ובזול להסתובב ברחובות עם רדיו אינטרנטי, אזי אולי יהיה אפשרי לעשות כסף מחברות רדיו חרדיות באינטרנט.
עוד רעיונות מופשטים: א. ספרייה חרדית עם חיפוש באינטרנט: לצלם בוידאו עשרות אלפי הספרים שהם על טהרת הקודש, ולהחליפו לטקסט שיוכלו להדפיסו ולחפש בו. ב. מחשב טבעת: מחשב עם תוכנות ומחובר לאינטרנט, עם שני עיניים, האחד שיאיר על הקיר - המסך, והשני שיאיר על השולחן - המקלדת.
כתובה: ובו העיתון השבועי שיוצא לאור בערב-שבת לכבוד-שבת והיהודים החרדיים קוראים אותו בשבת-קודש והוא הכלי תקשורת הכי משפיע בקהילה החרדית והוא בעצם הדבר היחיד המאחד את הקהילה החרדית.
אפשר לכתוב ספר עבה בנושא "תקשורת חרדית" ואפשר לכתוב ספרים עבים בעוד הרבה נושאים, ו"אין חכם כבעל הנסיון" עולה על כולנה.
עכ"פ, כ"ז הו"א לפענ"ד לע"ע ואכמ"ל, אמ"ן.
*****
איקה:
מאיר בקר טוב
היהדות הרבנית העכשווית רק מוסיפה עוד גדרים, ועוד סייגים, בזה היא עסוקה, ההתפתחות לא בסדר עדיפות בזמנים קשים אלה של פריצות וחוסר צניעות, לא ידעת שהיהדות נהיית דת הצניעות? צריך שמירת עיניים, ככה הם גם פטורים מאחריות.
לכל דבר בעולם יש לפחות שני צדדים, אחד חיובי והשני שלילי.
הדבר הזה שנקרא אינטרנט- הוא ביטוי להתפתחות טכנולוגית שמיוחדת רק לאדם, זה מטבעו שיתפתח טכנולוגית - זה מותר האדם מן הבהמה (ראית פעם כלב שמדליק אש כדי להתחמם?)ההישג הגדול ביותר במאה שעברה היתה התפתחות התקשורת. אפשר להתעלם ממנה.ואפשר לאסור אותה ובכל זאת זאת נטייה טבעית של בני אדם להימשך לטכנולוגיה, הרי בזה הוא "דומה" לה', הה' יצר, וגם האדם מסוגל ליצור.
זה לא יתכן שבמדינת היהודים תהיה ליהודי אחד משתי אפשרויות , או שהוא מצטרף למחנה לשימור הגלות - בגטו, עם גדר בעובי של חומרות וסייגים עד כדי חנק. או לבחור באשפרות השניה המחנה המשיחי, שם הרבה יותר מתחשבים בטכנולוגיה, אבל האמונה ברמה הרדודה הזאת מעוררת חלחלה.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2010 13:33 |
|
| |
האירוע צולם בוידיאו ופורסם באינטרנט.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2010 13:37 |
|
| |
המטרה מקדשת את האמצעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2010 19:29 |
|
| |
צעצנע 
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2010 15:00 |
|
| |
חרדים ואינטרנט,זה לא ילך ביחד,וכוותי לאינטרנט פתוח,לא לאינטרנט חסום.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2010 16:36 |
|
| |
ואינטרנט חסום כמו רימון, שחוסם רק דברים שהינם בגדר איסור מוחשי ולא מנסה לכוון מחשבתית? ילך?
|
|
|
|
|