על חרדים ואינטרנט

חס וחלילה
כי פגם בדעות חמור יותר מפגם המעשה.

בעב כתב

חס וחלילה
כי פגם בדעות חמור יותר מפגם המעשה

וטעה. צ"ל כי עצם היות דעות חמור יותר מפגם המעשה

סג סג – לתשומת לבך – זו הבעיה האמיתית הכואבת באינטרנט למימסד

הרשו נא לי לשתף אותכם בהרהור קטן, אולי מן הראוי היה לפתוח על זה אשכול נפרד ואולי יש כבר אחד כזה מכל מקום אחרי שעברתי על האשכול הזה יש לי תחושה שזה המקום.
היה אתמול בידיעות אחרונות כתבה גדולה על פריחת "קווי הנייעס" החרדים ומשלוח אסמסים לקבוצות "עדכוני נייעס", כמו"כ ראיתי בכותרות בבחדרי חרדים הקלטה של נתן זהבי לועג לאותם קווים ול"דרמות" שהם מייצרים כמו ל"חשיפות בלעדיות" שהם מביאים. תופעה נוספת שאינני יודע כמה הם מודעים לה היא פריחת אתרי חדשות חרדים או כל מיני קומונות סגורות חרדיות המספקות לחבריהן שלל "ידיעות בלעדיות ומעניינות".
אין ספק שהנושא נטחן עד דק מכל הזוויות האפשריות ובכל זאת כמדומני שיש לי להוסיף.
תוך כדי הדברים אני נזכר בקבוצה מכובדת של בחורים מהישיבה בעלי מעמד חברתי שהגיע להם בצדק, בחורים יראי שמים שעמלו בתורה ונחשבו לבעלי רמה גבוהה בתורה, שרובם הקימו בתים של תורה אח"כ , אברכים שתורתם אומנותם, שבהיותם בחורים בישיבה התעניינו בצורה שבעיניי גבלה באובססיביות של ממש בפוליטיקה, ראיונות, נאומים, סקרים, או סתם פרשנויות באויר, אני זוכר את התמיהה שאחזה בי למראה ההתעניינות הזו, ומה שמוזר הוא שלא מדובר היה בבחורים שלא השתייכו מספיק כדי לדעת מה מתאים לעשות ומה לא, הם היו בעלי חושים מחודדים שידעו מה כדאי להם לעשות ומה לא.

המעניין ביותר מבחינתי בכל הטררם התקשורתי סביב קווי הנייעס הוא הנושאים סביבם מתמקד הטררם הזה לפחות מבחינת משת"פ החרדים שלו, שימו לב, כדרכה של תקשורת צהובה הנושא של הכתבה התמקד סביב כל מיני פרטים מסביב כגון מי יסד את הקו הראשון, איך הוא חשב על זה, מי המתחרים שלו וכו אף אחד לא רואה צורך להסביר איך הציבור החרדי באמת כזה רדוד לעומת ציבורים אחרים וזה בעיניי מפליא לכשעצמו.
האשכול הזה עוסק בהתמודדות החרדית עם התקשורת, מה שמעניין הוא, שנושא האשכול מתחילתו ועד סופו הוא רמת החשיפה של הציבור לתקשורת, כמה שייך להתנתק מהכלים שהעולם מחדש ללא הרף על שלל השפעותיהם החיוביות והשליליות, ויותר מזה, השפעת הבומרנג שיש לנסיון לחמוק מהשפעת העולם בכך שהשפעת העולם תמצא את דרכה לחזור אלינו ובצורתה הקשה יותר, מה שמעניין בזה הוא שנושא האשכול לאורך השנים נשאר סביב רמת החשיפה דהיינו כמה טכנית הציבור החרדי יצליח או לא יצליח להתחמק מחדירה של השפעת המדיה החילונית כללית. אף אחד לא חשב שהנושא העיקרי הוא לא רק טכנית כמה נצליח להתחמק מהשפעת המדיה אלא גם כמה נהיה בנויים מבחינה נפשית ושכלית להתמודד עם השפעת המדיה אם היחס יתמצה בנסיון התחמקות ממנה בלבד, וההוכחה הגדולה ביותר לזה היא האובססיה הזו לצריכת נייעס וזה גם לדעתי ההסבר של התופעה, הצורך לדעת כל דבר, להיות מעודכן, ראשוני, בלעדי, היי מה קרה, לאן אתה רץ, מה הלחץ, אז לא תדע כל רגע כל שטות מה יקרה, זה בטח לא התמודדות בריאה עם השפעת המדיה, וההסבר לזה הוא פשוט לדעתי, כמו החברים שלי מהישיבה, הם מעולם לא למדו כמה הפוליטיקה היא בעצם עיסוק בזוי ולא מעניין, בעיניהם היא היתה ונשארה מקום של נפילים, הם מעולם לא קבלו צאנס לראות את הדברים בפרופורציה הנכונה שלהם אז ממילא הם לעולם לא הצליחו לשים איזשהוא גבול להתעניינות שלהם בפוליטיקה. אותו דבר העיסוק האובססיבי בנייעס, הציבור החרדי מעולם לא קבל הסתכלות בריאה על האפשרויות שהאינטרנט מגלם בתוכו להיות מחובר לעולם און ליין, אז ממילא מי שכבר פורץ את הגדר ומשתמש באינטרנט עושה את זה בכל הכח כיון שאין לו את הכלים להתמודד עם האפשרויות האלה. כנ"ל עצם העיסוק בחדשות גם למי שלא צורך אינטרנט עצם זה שאדם קם בוקר בהיר ומחליט שהוא צורך חדשות כבר גורם לו לצרוך אותם בצורה אובססיבית כיון שהוא מעולם לא קבל אפשרות להבין גם כמה הם לא מעניינים בשונה מאדם שגדל עם חשיפה בריאה לעולם שיודע להתמודד עמה. דוגמה נוספת לדברים אפשר למצוא בהתעניינות של צעירי המגזר בשטויות כמו ספורט וכד (למי שחי באיזור על קו התפר בין חילונים לחרדים עם קיוסקים עם טלוויזיה אין צורך להסביר את כוונתי . . . ) הם מעולם לא קבלו שכל להבין שגם עם כדורגל זה מעניין עדיין לא אומר שזה כזה מעניין, כיון שברגע שנחשפו לבד בצורה לא בריאה שוב אין להם דרך ללמוד את ההגבלות שבדבר.
והמעניין ביותר מבחינתי הוא שגם אתמול בתקשורת וגם כאן באשכול אף אחד לא ראה צורך להתייחס לפן הזה של הדברים דהיינו מעבר לשאלת החשיפה הטכנית.

תוקן על ידי לאטלאט ב- 19/08/2010 08:08:11

תוקן על ידי לאטלאט ב- 19/08/2010 08:00:28