הרם קרן ישראל עמך?

לאור השמחה הלאומית שאנו עוברים בימים אלה (אני מתכוון לזכייתה של מכבי תל אביב בגביע אירופה בפעם השניה ברציפות), והעובדה שברבים מאיתנו (ובהם אני, לאור שמי המחייב) חולף רטט של התרגשות (ישראלית? יהודית? אישית?) כשדבר כזה קורה, אני מבקש לשמוע את דעת חברי הפורום בשאלות הבאות:

1. האם יש ערך יהודי (קידוש השם, הרמת קרן ישראל בין האומות) בזכייתו של ישראלי / יהודי בתואר כבוד? (שמחולק על ידי גויים) במעשה אנושי כביר (הצלת ילדים מרעש אדמה בתורכיה) או סתם בהישג צבאי כמו שחרור בני ערובה אלפי קילומטר מגבולות המדינה?

2. האם לעניין תארי כבוד יש לחלק בין תארים "רציניים" (פרס נובל בכימיה, למשל) ורציניים פחות (החל בגביע אירופה בכדורסל וכלה באירווויזיון)?

3. האם יש ערך כזה גם כאשר רוב משתתפי הזכיה אינם יהודים או ישראלים? (כמו בסוגיית מכבי תל אביב השתא, שבה היהודים קצת משתתפים בעניין אבל בעיקר מנהלים אותו?)

אגב, זכורני ששמעתי כי עם זכיית מכבי תל אביב בגביע אירופה בפעם הראשונה (בשלהי שנות השבעים) אמר הרב אריה בינה מירושלים כי ייתכן שיש בדבר משום קידוש השם. מה דעתכם?

קעלעמר,

אני חושב שצריך להבדיל בין קידוש השם פסיבי במיתה על קידוש השם, קידוש השם אקטיבי מופנם בהתנהגות בהליכות ששם שמיים משתבח על ידן, וקידוש השם אקטיבי מוחצן כגון קבלת פרס נובל לכימיה, שייתכן והוא בבחינת "הראינו לכם".

הנפקא מינה (בהנחה שקידוש השם הוא מטרה רצויה) היא האם למשל יש טעם להשקיע באופן פעיל בהקמת קבוצת כדורעף ישראלית שתזכה באליפות אירופה (אני חושב שהספורט הוא דוגמא בולטת לעניין הייצוג הלאומי, ולכן בחרתי בו)

ואגב, עוד דבר:

לדעתי, כיוון שבדורות קודמים לא הייתה לנו ישות מדינתית, קידוש השם העיקרי שלנו יכל להיות במיתה על קידוש השם (גדולתו של המושפל).

כיום, כשיש לנו מדינה, דגל, סמל, וכו' התרחבו הדרכים לקדש את השם באמצעות דברים אותם עושה "מדינת היהודים" והם משובחים בין האומות.

הטרייד אוף הוא כמובן שאותם דברים הם מדרכי האומות (פרס נובל,כדורסל, צבא חזק) כלומר זה יקרה רק אם משחקים את המשחק שלהם.

ומכאן שאלתי האמיתית: זה משחק שלהם או שלנו? או: האם עם ישראל צריך את אומות העולם כדי לדעת שהוא עם ישראל?

'לאור השמחה הלאומית שאנו עוברים בימים אלו', אין לי אלא לפזם את שירו של טל שגב -

אוי עצבות עצבות,
שוב פעם היא מכה בי.
ואני בכלל הפועל,
הפשוט

אוי עצבות עצבות,
שוב פעם היא מכה בי.
ואני בכלל הפועל,(ת"א)
הפשוט


(איקון צהוב צוחק למשבתם של ה-)
שווה הקידוש השם הזה...



תוקן על ידי - נאךאמלנישט - 11/05/2005 18:07:43

ממללא, נאך,

וברצינות? (לא תהומית)

ישנה התחשבות ברושם טוב על גוי בתנ"ך:

וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך.

ובמלכים א', פרק י' מוקדש ברובו לדעתם של גויים וגויות על שלמה.

תמהני תמהני.

עד שאנו דנים אם יש בכך קידוש ה', מדוע לא נברר את גדרי קידוש ה', כהערתו החשובה של קעלמער?

הנה מקור אחד, של רבנו הרמב"ם:

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה יא

אם דקדק החכם על עצמו והיה דבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עמהם ומקבלם בסבר פנים יפות ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן, ולא יראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין, והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומם, עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו הרי זה קידש את ה' ועליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.

וקידוש ה' של מסירת הנפש:

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ד

כל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר הרי זה קידש את השם, ואם היה בעשרה מישראל הרי זה קידש את השם ברבים כדניאל חנניה מישאל ועזריה ורבי עקיבא וחביריו, ואלו הן הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתן, ועליהן נאמר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, ועליהם נאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח,

(מתוך פרוייקט השו"ת)


מעתה, כל שעלינו לבדוק הוא באיזו מידה שחקני קבוצות הספורט ומשלחיהן ואוהדין מקיימים את הנאמר כאן.

או שמא יש מקור נוסף לכך?

***

ביתר רצינות, האם מתקדש שם עם ישראל כאשר יהודי

א. משיב אבידה חשובה.

ב. מרחם על גויים (מסייעים לנפגעי הצונאמי)

ג. זוכה בפרס נובל לפיזיקה

ד. זוכה בפרס נובל לספרות

ה. זוכה באליפות העולם בג'ודו או בפרס ראשון בכדורגל.

פירסום ודאי יש כאן. פירסום חיובי - תלוי בעיני מי. וזו כמובן השאלה, פירסום בעיני מי. ואז נוכל סוף סוף לשאול אם קידוש ה' זהה לפירסום חיובי, או שיש כאן גם גדר נוסף, פירסום חיובי לפי הערכים של התורה (הבה נניח שניתן לזהותם).


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

כיון שהשאלה של אנשיל לא נשמעת לי מופרכת וכבר נתקלתי בה בחיי, אני חושב שהתשובה לה היא תלויית תפיסה ובאנו למחלוקת הרמב"ם-ריה"ל.

ואכן, כד הוינא טליא, שמעתי מחבר שציטט רב חשוב המלמד כיום בישיבת הר-המור ומזוהה עם תורת הרב קוק ובנו הרצי"ה, שניצחון של מכבי ת"א על קבוצה זרה הוא 'מדרגה' של קידוש ה'. התפיסה העומדת מאחורי עמדה זו היא שיהודי הוא 'מהות של קדושה' וממילא כל פעולה שלו מסמלת את ה'טוב' וכל ניצחון שלו, פיזי או רוחני, הוא ניצחון של הטוב על הפחות טוב (הדוגמא הקלאסית לכך היא גבורתו של שמשון שכאילו מנותקת ממצבו הרוחני ומשובחת במקרא בפני עצמה).

מאידך תפיסה שאני אכנה בהכללה 'רמב"מית' שאינה מזהה כל פעילות של יהודי כ'טוב' אלא בוחנת את הפעילות לגופה תיאלץ בחינת כל עניין לגופו, בין היתר ע"פ השאלות ששאל מיימוני.

כמו כן יש לשאול אם כל מה שהוא 'יהודי' במובן הלאומי/פוליטי/תרבותי מזוהה אוטומאטית עם המושג הדתי הטעון של 'קידוש ה' או שאפשר סתם לשמוח שהגוי האנטישמי מבועס, בלי לראות בכך ערך דתי אלא רגש אנושי פשוט.(אוי, בטח הטפות המוסר על השלום הגלובאלי וקטנות המוחין שלי כבר בדרך...).

_____________________

אגב, שאלה דומה עלתה בי לפני מספר ימים בעת לימוד הדף היומי בסוף מסכת ברכות.

ההלכה קובעת ברכה שיש לאומרה כשחוזים פני תלמיד חכם.
ההלכה קובעת ברכה שיש לאומרה כשחוזים פני חכם מחכמיהם.

מה ההלכה לגבי מדען יהודי? האם יש לברך עליו, ואם כן, איזו ברכה?

אין לי סימוכין לכך, ואולם, לפי התפיסה הריה"ליסטית, יש מקום להתייחס אולי לכל חכם יהודי באותה צורה מעצם היותו יהודי.

מאידך לפי התפיסה ה'רמבמיסטית', הרי שיש מקום לברכה מיוחדת בגלל העיסוק התורני ולא בגלל הזהות הדתית של החכם.

וצ"ע.

חבר'ה,

אנשים רציניים כמוכם דנים באפשרות הזאת ברצינות????
אין גבול לאבסורד???

עוד מעט תגידו שהזכייה בתחרות מלכת היופי העולמית גם היא "קידוש ה'", ואולי גם זכייתם של בערל ושמערל במקום הראשון בין הברוקרים של הבורסה באנטוורפן.

ועוד מעט יבוא מי שיצדיק את האיוולת הזאת בדברים הבטלים של הרב קוק על חשיבות הספורט היהודי.

אנא בטובכם, שמישהו יכניס לכאן את הציטוט מדברי הרב שך בכנסיה הגדולה של תש"ם (אינו תח"י). דחוף!!

אידך גיסא

בהתחלה חשבתי שהאשכול הזה נפתח בהומור , אבל אני רואה שמתייחסים לשאלה זו ברצינות . ירדתם לגמרי מהפסים? עוד מעט יגידו שיש גם להתפלל למדינה (אם קידוש שמה של המדינה/הלאום/כל יהודי באשר הוא, היא בגדר קידוש השם , משמע שהמדינה וכו' היא השם ).

אולי צריך לרופף מעט את ההגדרה - הזכיה של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות היא קידוש של איזשהו שם; נותר רק לברר מהו.

כדי לא לדון בנושא מצד התוצאות אלא לפי הכוונות, אפשר לשאול גם: האם היהדות מתייחסת למצויינות באשר היא, בחזקת "לא משנה מה תבחר לעשות, העיקר שתעשה זאת כמיטב יכולתך"?


===
Gilmour, Groening, Melixon - an eternal golden braid