הדלקת משואות

ויען מיימוני ויאמר:

את נאכמלנישט איני מבין.

האם מי שמשתייך לחברה מסויימת, ולו גם מבחירתו המודעת, חייב לשאת באחריות על כל מה שעשו ועושים אחרים מאותה חברה?

ואם יש כאלו שמשתמשים בקיטש בהקשר מסויים, ויש לכך הצדקה מסחרית אם לא אחרת, האם יוצדק להשתמש בו גם בפורום שמתיימרים בו לעצור ולחשוב?

חזר מיימוני ואמר:

את מסתברא איני מבין.

וכי אם אדם מדבר מתוך ליבו, האם עליו לשאת באחריות לכך שבמשך דורות עשו שימוש במילים כאלו גם בהקשר אחר, זה המכונה קיטש?

(ויפרוש מיימוני לביתו, ותשקוט הארץ 40 שנה).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

טוב אבהיר את עצמי עוד הפעם.

אני שמח שאני איש חב"ד וזה מומלץ לדעתי (בניגוד לטעמו והשקפתו של נאך אמאלנישט, שרשאי להחזיק בדעותיו נוטפי שנאה כמובן), אך איני נושא באחריות לכל מעשים קיטשיים שאנשי חב"ד משתמשים בהם ושאני סולד מהם גם, אם כי כמה מעשים יש בהם תועלת פרסומי לההפצת היהדות ועל פרסום לא חל גדר של קיטש (אם כי גם על זה ניתו לדון אם זה וולגורי או לא). אך על אמירה מהלב כביכול חלה ביקורת של קיטש. הכללות נובעת משטחיות ודמגוגיה ובערות, ובמיוחד שהרי אני כאן דמות די ידועה ויכול הי' ה'נאך' לבדוק הניק באופן אישי, ואם הי' מוצא משהו אצלי הי' מבקר אותי כאינדבדואל ולא כחלק מן קבוצה.

מיימוני,

הכל לטעמי האנין כמובן וכל אחד יכול וזכאי לבטאות את עצמו כרצנו הטוב.

וואו... מי פילל ומי מילל שהערה עוקצנית קטנה תהפוך אותי למחזיק דעות נוטפי שנאה.
היכולת המרשימה שלך לשמוע ביקורת ,הכי קטנה ושולית, מרשימה בהחלט וחבדי"ת טיפוסית.

וכפיצוי,
הריני מדליק משואה גם לכבוד חובבי הקיטש מחב"ד,אוהדים ושפיץ חסידים.
ולכבוד מלך המשיח שכבר בא.
ולכבוד כל פוקחי העינים,מצחצחי הכפתורים,ומניחי התפילין.

(איקון.. בהומור של שתיה כדת ביום חג הצמאות)

משום מה אינך יכול להשתחרר מלבקר באופן קבוצתי. פשוט אינך יכול. לפועל לא ראית שאתה כן יכול לקבל ביקורת למרות שאינך חבדניק טיפוסי.

להבא, תבקר אותי אישית נטו. חסרונתי הם שלי לא של הקבוצה שלי. הבנת? או ממרומי היוהרא אינך מסוגל להבין?

והאות שאתה מסוגל לספוג ביקורת, ואינך חבדניק, שלא תגיב בנושא זה מכאן ואילך

הנה קיבלתי.. יותר לא אבקר את חב"ד.

האמת?! נראה לי שאני היחיד שהדליק כאן משואה (של מחלוקת...) אוח ..אוח.. השתייה כבר עלתה על גדותיה.. ואני מרגיש כמו במוצאי שמחת תורה...

אני פורש לקיים מצות עד דלא ידע בשינה (לא,,לא,, לא בסוכה אל תדאג..)

הלכתי לישון,רק נרדדמתי והופיע לי בחלום איש עם זקן לבן, ובידו פטיש, והכה בראשי שוב ושוב ועל כל הכאה והכאה היה מרעים בקולו, "טיפוסית..אה?.."
"טיפוסית..אה?.."

ולבסוף ציווני בקול רועם,"קום! ולך לאשכול על הרב קאפח ושם תמצא את הטיפוסי.. ועליך לספר הגילוי שהיה לך."

כמובן שקמתי,מפוחד מגורלי וממה יקרה אותי אם לא אקום.

מיד פתחתי המחשב והלכתי לאשכול על הרב קאפח. ומה מצאתי?

מדברי מסתברא:

"יש לי מכתב של הילמן מלא רשעות בני ברקית טיפוסית (כן כן אני משתמש במלה זו בזהירות) וזלזול חולני נגד עבודת הרב קאפח. "

ובאותו רגע פסקו מהלומות הפטיש (לקחתי שני אקמול וכוס מי כבישת מלפפונים, הידועים בסגולתם לרפא ההנג-הובר..)

.

תוקן על ידי - שחרית - 12/05/2005 22:19:08

אני מבקשת להדליק משואה זו,

עבור אלה שמוכנים להקשיב, ללמוד,
ולפתוח ליבם גם לאלה שאינם דומים להם.

עבור אלה שמכירות שהאמת אינה שלהן בלבד,
ויש רסיסים ממנה גם במקומות אחרים.

עבור אלה הנותנים אמון בבני ובבנות שיחם.

עבור אלה שאינן חוששות ממגע אנושי, בינ-אישי.

עבור אוהבי ואוהבות האדם, באשר הוא/היא אדם,
המוכנים/ות להסתכן בתחושות של "צפיפות" ו"מחנק",
כדי להרוויח חברוּת וקרבה.





תוקן על ידי - אמשלום - 12/05/2005 22:41:24

ואני מודה בזאת לכל אלו שעשו את חיי בשנה הזו למענינים יותר ולכל אלו שכפו עלי לבדוק שוב ושוב את דעותי (שכמובן התבררו כנכונות)

אריק

אני מבקשת להדליק משואה

לכבודם של אלה שלעתים מתייאשים אבל גם אם רוחם נופלת הם קמים, חבוטים ועייפים - וממשיכים.

לכבודם של אלה שלעתים אובדת דרכם בחושך, אבל גם שם הם מצליחים להדליק אבוקה, ולו זעירה ולהמשיך לצעוד.

לכבודם של אלה שאבוקתם מאירה להולכים אחריהם ולהולכים לצדם בשלל גוונים, בני-גוונים וגם בצללים ולכבודם של אלה שנם בעצמם אבוקה לזולתם.

אמשלום



(זה כבר השני היום. מה קרה? האם ברכתך התקיימה בי?)

מעניין היה לדעת מה המשואה שהדליקה שחרית, אלא שהיא נשרפה כולה ולא נשארה ממנה אלא הנקודה של מואדיב.





שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אמשלום, שחרית,



+ איקון מדליק משואה לכבודכן שבודאי נאה דורשות נאה מקיימות.

ובהזדמנות זו גם למימונית (מימוני הוא בעלה...)

וכנ"ל






הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!