| נשלח ב-12/5/2005 11:02 |
 |
| |
מה רע בחברות בין בנים ובנות
רבים בעולם הדתי, בעיקר החרדי, שוללים חברות בין בנים ובנות (לפני נישואין). ומדובר גם על חברות שבהחלט עומדת במגבלות המותרות ע"פ התורה.
מהו הבסיס לשיטה זו, שההקפדה עליה מגיעה לפעמים לקיצוניות וטירוף?
האם זו הלכה? הגיון? מוסר? סתם מנהג?
אולי צמצום מחשבתי? אולי קנאה?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2005 12:39 |
|
| |
דוד,
לא זכיתי להבין את שאלתך. אם מדובר במה שעומד במגבלות המותרות על פי ההלכה, אז איך אפשר לשאול האם האיסור הוא הלכתי? אם הוא היה הלכתי אז החברות לא היתה עומדת במגבלות ההלכה?
ברור שיש כאן קדש עצמך במותר לך, כדי שלא יבואו לידי איסורים ממש. העובדה שהכל הופך להיות 'הלכה דאורייתא' היא תופעה של עמארצות חרדית כמקובל במחוזותינו.
השאלה מהם הגבולות הראויים היא תלויית חברה, זמן ומקום, וקשה לתת כללים שיהיו תקפים תמיד.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2005 12:44 |
|
| |
דאמרינן ליה לנזיר, סחור סחור לכרמא לא תקרב!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2005 13:46 |
|
| |
אנסה לחדד את השאלה:
בישיבה חרדית, בדרך כלל, אם מתגלה שבחור עומד בקשר עם חברה - אחת דתו להשלח מן הישיבה.
מתייחסים לזה בצורה חמורה יותר אפילו מאשר אם יתברר שעבר עליו יום ללא הנחת תפילין (בין אדם למקום), או מאשר עם יתברר שהוא גונב (בין אדם לחבירו).
בחברה החרדית היחס לחברות בנים ובנות הוא כאילו מדובר על "פשע מתועב". אדם הנגוע בו עלול "לקלקל" את החברה. אין דרך אחרת אלא להרחיקו ולנדותו מן החברה.
האם אני צודק?
ואם כן - האם זה הגיוני? האם יש לזה מקור בהלכה?
השאלה ממוקדת על ההתיחסות הקיצונית-מוגזמת ל"קדש עצמך" ול"סחור סחור". האם העדר הקפדה על הידורים אלו חמורה יותר ממעשה גניבה?
מלבד זאת:
בטוחני שרבים יסכימו שכל ה"קדש עצמך" ו"סחור סחור" הוא ענין יחסי התלוי בחינוך המוקדם הנהוג בחברה החרדית. בחברה אחרת, חברות נורמלית אינה אמורה להוביל לאיסורים. והרי זו סיבה נוספת להוציא את העוקץ מחומרת ה"עבירה".
השאלה היא, מה בכל זאת ההגיון העומד מאחורי ה"ראש" החרדי?
תוקן על ידי - דוד18 - 12/05/2005 13:51:14
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2005 16:47 |
|
| |
תוקן על ידי - משהשטרן - 12/05/2005 16:49:09
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2005 20:23 |
|
| |
לפני כל דיון על חברה חרדית מעורבת, אבקש לדעת מה ה"מקור" לכך ששכן חרדי אינו אומר בוקר טוב לשכנתו הדתיה, או שלום, או ערב טוב? האם גם זה בכלל 'סחור סחור'?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2005 22:18 |
|
| |
פרופיסור, מקור תלמודי והלכתי גם טוב?
קידושין ע, ב
אין שואלין בשלום אשה,
שו"ע אה"ע סימן כא סעיף ו
אין שואלים בשלום אשה כלל, אפילו ע"י שליח, ואפי' ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2005 22:42 |
|
| |
למען הדיוק:
נוסח השאלה הוא על בוקר טוב, שלום, וערב טוב. המקורות הנ"ל מדברים באמירת שלום. אמירת בוקר טוב הותרה כיון שכך המנהג, ואין בזה משום חיבה. יש שדנו בעקבות כך גם בהיתר אמירת שלום בזמנינו. אני מנוע מאימת קלמר לצטט את דברי שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן קכו, ועל המבקש לעיין שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2005 23:22 |
|
| |
למה?
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2005 00:08 |
|
| |
ציטוט של מי.....
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2005 00:15 |
|
| |
...כי?
רק בו הבעיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2005 00:20 |
|
| |
חלילה, הוא הגדול מכולם...
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2005 00:54 |
|
| |
הציטוט הגדול מכולם?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2005 03:36 |
|
| |
גיטין צ ע"א
תניא היה רבי מאיר אומר כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו וזו היא מדת פפוס בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו וזו היא מדת כל אדם שמדברת עם אחיה וקרוביה ומניחה ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי מוצצו ואוכלו זו היא מדת אדם רע שרואה את אשתו יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ופרומה משני צדדיה ורוחצת עם בני אדם עם בני אדם ס"ד אלא במקום שבני אדם רוחצין זו מצוה מן התורה לגרשה
|
|
|
|
|
