|
|
| נשלח ב-16/2/2006 20:10 |
 |
| |
שאלה במקלדתי; איך כותבים אחריות בלשון רבים? אחראויות?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2006 20:44 |
|
| |
אחריות זו אחת.
אחריות זו תכונה. ( כמו- גאווה) מה תאמר, גאאוות? ענוות?
ולכן ניתן לומר, כמו שכתבת- אחריות לדברים רבים.
או על דברים רבים.
או תחושת אחריות כלפי דברים מספר. אבל התכונה עצמה היא אחריות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2006 21:00 |
|
| |
נ.ב.
מבחינה דקדוקית נטו- אחריות- אחריויות. (שורק, חולם.)
(כמו, בטלנות, בטלנויות. )
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2006 21:38 |
|
| |
פארק_ק,
ייש"כ. היא היא הבעיה, שלמה לא תהא מלה ל"אחריות על דברים רבים"? היה לי דיון עם קעלעמר באישי בו היה נראה לנו שאחריויות נראה פחות טוב מאחראויות. ומצאנו בלשוננו שהאסתטי דוחה את הדיוק הדקדוקי.
לפי מה שצידד לינקזצר [באשכול עצכח-מהפכה] שיש למלוננו מבוא ל"מלונות" הבה ניצור מלה ונשאר איפה רק להחליט אם אחריויות או אחראויות! [מה יש להפסיד הרי אין כאן השלכה לפסול בס"ת.]
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2006 22:36 |
|
| |
בבקשה, רק גלו אחריות ונסחו גם את - גאוות, ענוות, יהירויות, וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2006 22:45 |
|
| |
נשאיר גם לאחרים כדי להיות בענוות ולא להתגאוות ולהתיהרוות 
אם נתבונן באנגלית ניווכח שלגבי אחריות יש רבים responsibilities אבל לגבי מידות כמו גאווה אין arrogances, haughtinesses וצ"ע
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2006 22:56 |
|
| |
ווטו,
לא הבנתי מה הבעיה עם "גאווֹת", "יהירוּיוֹת" וכו'?
נראה לי, שאלה מילים תקינות לחלוטין בעברית.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2006 23:24 |
|
| |
אמשלום, נכון לא שמתי לב. ובענווה ענוויות?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2006 03:02 |
|
| |
אז גם "אחראויות", או "אחריויות", נשמע לך תקין?
"מוטלות עליכם מספר אחריויות". א....
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2006 07:17 |
|
| |
ווטו,
אני חושבת שכן. אני לא מבינה מה הבעיה?
הערת לעיל, שהיתה לך בעיה אסתטית עם המילה "אחריויות", ולכן ביקשת לשנות ל"אחראויות" - ובכן, אני לא בטוחה שזו טעות מבחינת העברית, אבל חשוב לזכור שאסתטיקה היא עניין של גיאוגרפיה. לטעמי האישי, למשל, המילה "אחריויות/ים" אסתטית הרבה יותר .
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2006 08:25 |
|
| |
פרק ואמשלום,
אנחנו מוצאים כללים באותיות הגרוניות מפני המאמץ הטבעי לבטאות [מצטער שאין לי דוגמא כרגע]. כך באחריויות יש מאמץ להכפיל היו"ד משא"כ באחראויות, קל יותר אם כי במידה מסוימת גם כאן יש מאמץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 18:02 |
|
| |
"צל" "אצל" "להאציל" "צלם"
צל הינו השפעת השתקפותו של הדבר ולא הוא עצמו, כך הצילום והצל. הנמצא אצל נמצא בתחום השפעת השתקפותו של מי שנמצא אצלו. האצלה היא השפעת ההשתקפות כמו שמצאנו בפרשת בהעלותך "ואצלת מן הרוח".
המינוח "אציל" המורה על אדם עדין נראה שאינו בתנ"ך [תקנוני נא אם אני טועה] ובכל זאת ייתכן שנבע מאותו הרעיון שהאציל נתפס כ"לא מגושם" כאילו קשור רק לצל של גשמיות וגם אולי מפני שמאציל מהודו על סובביו.
למד לשונך לומר:
"איני יודע"
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2006 19:04 |
|
| |
רבינו ווטו,
הכנסתנו למחלוקת לגבי "אצילי בני ישראל", אם זאטוטים או זקנים הם.
(הערתי זו אינה אומרת שאני מסכים לשיטת ה"מילון" שלך, המערבבת מילים במילים על סמך הידמות צלילית אקראית...)
נוהל שכן
זה כאן!
|
|
|
|
|
