מילון

ווטו,

אם איני טועה, הפירוש לשם "משה" במצרית הוא "בן" ולא כפי שכתבת לעיל.

אמשלום,

אולי אין סתירה בין מקורך למקורי כי שונה מצרית עתיקה ממצרית או שמא בעתיקה כמה מובנים. בכל אופן גם לפירושך יש את הרעיון של המקרא משבר האוזן אחרת מהמקור הלועזי.
כמת',

מעודי לא למדתי את הגלישה ואם אמצא אודיע בעז"ה. [התחבר לי בקןראי אותך ליידיש "גליטשען" דהיינו להתחלק אך איני יודע אם אמנם כן.]

.


ראשית, התנצלות:
כידוע, למי שקרא הודעות מן העבר בתחום ובאשכול זה, אני מעדיף מילון בלשני על פני דרשני.


ובחזרה ל"רגל" :


יש כמה פירושים הקשורים למלים מהשורש הזה:


1. גף המשמשת להליכה.
    ממשמעות זו נגזרים ביטויים רבים, החל מ"נר לרגלי דברך" וכלה ב"פשיטת רגל".

2. פעם.
    למשל: האתון שואלת את בלעם מדוע הוא הכה אותה כבר שלוש פעמים, או בלשונה שלה:
    "מדוע היכיתני זה שלש רגלים."

    ממשמעות זו נגזרת גם המשמעות של שלושת החגים המכונים שלושת הרגלים. בפרשת כי תשא, כמו גם בעוד כמה מקומות בתורה, צווינו "שלש פעמים בשנה", או לעתים אותו ציווי מגיע בניסוח "שלש רגלים תחוג לי בשנה".

ומכאן אני טוען כי הפירוש שהציע מתעסק למעלה למלה אינו נכון. שלושת הרגלים אינם מכונים כך משום שהם באים אחד אחרי השני כמו רגל אחרי רגל, אלא ככתוב בתורה, שלש/ פעמים = שלש רגלים.

3. ריגל - מלשון ריגול. בילוש, סיור לצורך איסוף מידע ונתונים. משה שלח מרגלים.


4. רגיל, מלשון הרגל. למוד לעשות דבר. למשל, "וסעודות גדולות עושים להם בשביל שיהיו רגילים
     לבוא" - לגבי עיבור השנה. או "הרגיל בעדשים אחת לשלושים יום..."

ומכאן עוד כל הפירושים הנוספים, על דקויותיהם, למלה רגיל. למשל, נורמלי (ראיתי משהו בלתי רגיל!).


5. רגילה - עשב חד שנתי העולשין והכרישין והרגילה..."


6. רגל - הלך רכיל. כפי שציטתי לעיל - "ולא רגל על לשונו".

7. רגל = קשר, עקד. (לא זכורה לי דוגמא כרגע)

8. הרגיל, גם במובן של הזרים: "פוקקין אותה ומרגילין אמת המים"




חושבני שלנסות ולאנוס פירושים על דרך הדרש חסר הבסיס ולקשר את כולם להליכה ברגלינו, איננה רצינית.


 

מואדיב,

מה יפו פעמיך בנעלים!

ווטו,

איני חושבת שיש לשון "מצרית" שאינה עתיקה, ובכל מקרה התכוונתי ללשון העתיקה, המקבילה לעברית המקראית (פחות או יותר).
דומה שמדרש השם - "כי מן המים משיתיהו" - ניתן ע"י דובר עברית ועל בסיס המצלול של השם "משה", ולא על בסיס הבנת מקורה "האמיתי" של המילה. אגב, הצורה העברית של "משה" מתאימה יותר ל"מי שמושה אחרים מן המים" (כפי שאכן עשה משה בבגרותו לעם ישראל כולו), ואילו "כי מן המים משיתיהו" מתאים דוקא לשם "משוּי"...

את חלקם השני של דבריך אלי לא הבנתי.

.

אמא שלום, כיוונת לדעת גדולים:


"משה - על שום שמשה את בני ישראל ממצרים" - פסיקתא זוטרתא, ויקרא

 

מואדיב

השאלה היא האם אין אפשרי כי משמעויות שונות הבאות באותה מלה לעתים כרוכות זו בזו?

מכאן שהפעם החוזר הוא כרגל החוזרת אחר השניה.

אמשלום,

בסוף התכוונתי שכל פירוש שאינו זה הכתוב בתורה על שבתיה אמרה "כי מן המים משיתיהו" יצטרך לומר על סטיתו מפירוש התורה, שזה כי התורה מעדיפה לתת הסבר המשבר את אוזן קוראיה על פני הסברים המתבססים למשל על השפה המצרית.

איני יודע כלום ממצרית אלא שמעתי ממי שלמדה כך שאין בידי לשפוט.
מואדיב,

כל הנידון כאן על "רגלים" החל במגמה למצוא את הפירוש הבלשני הישיר ולא להסתמך על דחוקי דרש [שזה אגב מטרת האשכול גם כשהוא נסמך על עומק הפשט המתבטא בדרש מסוים]. כעת שהארכת בפירושך הוא דווקא נראה קרוב לפירושו של מתעסק וכפי שהעיר בהודעה שלפני זו.

טוב אם תגדיר את פירושך בדיוק כזה שיציין לכל הפחות אם ובמה הוא שונה מפירושו של כמתעסק.

.

אם רגל=פעם, ושלוש רגלים = שלוש פעמים, מה לי לרגלים ולרגליים הצועדות זו בעקבות זו? מה לי ליצור דימויים כאשר הפשט עומד מול עיני בולט כקרא?

באותה המידה, הריני יכול לקבוע כי המרגל נקרא בשם זה משום שבידוע שהמרגלים הלכו ברגליהם ולא רכבו על סוס, ומכאן שורש המלה ריגול - הליכה ברגל אל האויב. פירוש יפה, אך חסר משמעות או בסיס כלשהו.

ההרגל הוא דבר שחוזר על עצמו כפי שגלגל המרכבה חוזר ומסתובב ושב אל מקומו. ה'ר' נוספת, וה'גל' , הריהו מחצית ה'גלגל', ולכן מקור המלה 'הרגל' הוא בגלגלי המרכבה.
וכן המרגלים, שבידוע שהם נוסעים בכרכרה רתומה לסוסים אל הארץ את ערוותה הם באים לראות.

אופס, לפניכן אמרנו שהם הולכים רגלי...

ואולי פעם זה רגל, כפי שציינתי בשיר השירים? (מה יפו פעמיך בנעלים)

מואדיב,

הן הן הדברים של כמתעסק וכי היכן מצאת רגליים בדבריו? "זיקה עוקבת" היינו פעימות מצטרפות ללא קשר לרגליים!

אך בקראי את דבריך ודברי הקלמאי התעוררתי הלאה שלפ"ז יש לשאול איך זה של"רגל" [foot] יש אותה המלה עם הרגל [habit] וריגול [spying] ללא קשר בלשני עמוק? וי"ל שהנה מצאנו הקשר והוא שגם רגליים נקראים כך על שם ההליכה הפועמת בזיקה עוקבת. לפ"ז הכל בא על מקומו בשלום וכל דבריכם אחד הוא כפי שנתלבן כאן!

.

ווטו, אני על שלי עומד, וכפי שטענתי בעבר:

יש מלים ששורשן זהה, אך אין כל קשר ביניהן, ויש פעמים שלאותה המלה משמעויות שונות נטולות כל קשר.
למשל, מה הקשר בין תעלת השקיה, רומח ועור שנפשט?

שלושתן מבוטאות בעברית במלה "שלח".

גם טהור, תבואה וחוץ, מבוטאות שלושתן באמצעות אותה המלה - "בר".

לפיכך, אין לי כל צורך להתעקש למצוא קשר אטימולוגי בין ריגול לבין הרגל או לבין הרגליים. לפחות, לא יותר משיש לי צורך למצוא קשר בין האבל היושב שבעה לבין המישור עליו יושבת מחולה - אבל מחולה.
 

מואדיב,

הצורך להתעקש בא מהאמונה בסיכוי למצוא וזו באה [או מרצון מוקדם של הנחת המבוקש או] מניסיון הצלחת המציאה בעבר הקובעת את סיכויי העתיד. הניסיון שלי הוכיח כי רב סיכויי המציאה ואכן כך היה גם כאן ברגל לכן אני מתעקש להתאמץ למצוא יותר ממי שנסיונו לא לימדו. [מיעוט הפעמים שלא צלח הניסיון לא היה בו די מלייאש מסיכוי המציאה ולכן אשתדל בע"ה גם במילים שציינת למצוא אם הן שייכות לרוב או למיעוט.]