מילון

ומה עם 'בור'?

לאחר שעברתי על כמה מהדיונים כאן לגבי ההבדל בין אטימולוגיה דרשנית למחקרית, ראיתי לראוי להעיר לגבי שיטת הרש"ר:

שיטת הרש"ר אינה מבוססת על דרשנות בעלמא. ההשוואות שהוא עורך אינן מבוססות רק על ציליל דומה בשפה, אלא מרובד עמוק יותר, הכולל לצורך הסבר זה גם את מקורו הפיזי של ההגוי בפה, קרי, אותיות לשוניות, גרוניות, חכיות, וכוק, שגם הן נמצאות בתחום ההששוואה המושגית שהוא עורך, וזאת מצד ראותו את לשום הקודש כשלמות בעלת הבטים רבים בתוכן ובצורה.

כך למשל לגבי השרש שהבאתי מעלה: הרש"ר כותב:

: "ברא קרוב אל "ברח", ברה", "פרח" "פרא", "פרע". מבחינתו אין הקרבה בין "ברח" ל"פרע" מתקבלת רק בגלל קשר מושגי כלשהו, (במקרה זה המשותף הוא הפריצה ממצב סטאטי של הבורח והפרוע), אלא גם כי האותיות ב' ו-פ', נהגות מאותו מקום בפה הנברא, וכך גם הגרוניות ח', וע', וכך מתקבל קשר תומך ל"ברח" ו"פרע". המעיין יראה שרוב מכריע ביותר (איני כותב 100%, אך זה די קרוב) מהשוואותיו הנראות לכאורה מוזרות של הרש"ר מבוססות על קשר של הגיה וביטוי. קשר זה הכרחי כחלק מתפישתו של הרש"ר את השפה כנבראת תואמת לשכל, לתורה, ולמסרים המועברים ממנה אליו.

לכן, אין מדובר בתפישה אונסת כי אם בתפישה הרמונית. הקשר בין מחקר לדרש הדוק יותר ממה שנראה לעין בלתי מעיינת. (אגב, מה הקשר בין עין לעיון?) :-)

אורבערפל,

כמה שאלות/הערות -

ברד:צורה מוחשית וברורה יותר של מטר השמים -
זו נראית לי דוגמא מצוינת למשמעות של "פרשנות אונסת" עליה דיברת בסוף דבריך לעיל. מה מוחשי ו/או ברור יותר בברד מאשר בגשם או בשלג?
האם יש שורש למילה "ברד"? האם אפשר לגזור ממנו פעלים או שמות נוספים?

.



" הו, יצירתיות קדושה! "
(מואדיב, חייו ומשנתו, שם)



אינני רוצה לעסוק כאן בשיטתו של הרש"ר הירש, אינני בקי בה דיי כדי לנתחה.


אולם הדוגמאות של הפירושים שהביא אור בערפל לגבי מלים שונות בהן צמד האותיות "בר" נמצא, הן דוגמא מאליפה ליצירתיות. כזו, באמצעותה ניתן לקבוע כי הטלפון מקורו בשליחת הטלפיים של החזיר.

אכן, יצירתיות היא תכונה נערצת, אך לעתים, יש לתחום אותה במקומה הראוי לה, ולא להביאה במקום חיפוש עיקש, איטי ומפרך אחרי תשובות אמתיות.



בר"א: בריאה (שהיא שם הפעולה, וממנה נגזר גם שם עצם נפרד), ברא וכו':

משמעותם ידועה לכל מי שגמר את גן רבקה בהצלחה בינונית. ה' ברא את השמים ואת הארץ - וכל קורא בתורה יודע כי משמעות המלה היא ליצור דבר חדש.

ניתן לברוא גם דבר אפל, למרות שבינו לבין בהירות, אין ולו מאומה. ניתן גם לברוא תערובת של אוכל עם פסולת שאינה מבוררת די צורכה.
 
בבניין השני, בֵּרא (ב' צרויה), משמעותו כרת עצים ופינה את השטח. כך מצווה יהושע את בני שבטו, לאחר תלונותם, ליצור להם קרקע חקלאית במקום היער שבנחלתם. כאן, כמובן, יש קשר למשמעות השורש בבניין הראשון, שכן מייצרים קרקע טובה (לחקלאות או לבניין).

כדאי, לפני שמביאים את המלבי"ם או פרשנים אחרים, לקרוא את הפסוק ולהבחין בין בָּרא (BARA) לבין בֵּרא (BERA) .

קריאה עם ניקוד, עשויה לחסוך טעויות מביכות רבות.



ברד: אני מצטרף אל תמיהתה של אמא שלום במה ברור הברד יותר מהגשם ומהשלג, ובמה הוא בהיר יותר. אך תמיהתי היא גם מהכיוון השני, מדוע הברד נקשר דוקר לשתי האותיות "בר" ולא לאותיות "רד"? הרי באותה המידה, ולפי שיטת הטלפון המוזכרת לעיל, ברור כי הברד, היורד מן השמים, קשור לשורש "ירד" יותר מאשר לשורש "בהר" !

וכדי לא להותיר מישהו בטעותו, הברד אינו קשור לא לכך ולא לכך. לשם הבנת מקורו של הברד, כדאי לנו לנהוג לפי עצתו של הראב"ע (עיין בהקדמתו לפירוש שה"ש), ולפנות אל לשון ישמעאל.

המשמעות העקרית של השורש בר"ד בערבית קשורה לקור. بَرُدَ = היה קר, הצטנן, שכך. بَرَّدَ - המקביל לבניין פיעל שלנו - משמעותו קירר, צינן, שיכך. וכן הלאה, כולל המלה "ברד" שמשמעותה בערבית זהה למשמעותה בעברית, כפי שהיא משותפת גם לארמית.



ברה: תמהני מה צורת הנקבה של "בר", זכתה לאזכור כאילו מדובר בשורש בפני עצמו. התורה זכה וברה, כפי שנושאהּ הוא זך.

בנוסף, איך הגעת מ"ברה" אל "להברות", נשגב מבינתי, אלא אם הסתכלו אצבעותיך בעת ההקלדה.
ברה - תואר. כשם שהיא זכה, כך היא ברה. להברות - פעולה, וראה מה בדיוק קרה במעשה אמנון ותמר כדי לראות את משמעות הפעולה האמורה.


להיכן מתפשט הבורח? הוא נפוץ? מתפזר? הבורח יוצא ממקום בבהילות, או בהחבא, ופונה אל מקום אחר, או לדרכו.
מה עניין התפשטות לכאן, אינני יודע, כפי שאינני יודע מה עניין כל הברכיים שכרעו ליוסף לעניין הברכה שהביא יוסף על מצרים, או שמא תדרוש שכולם מוצאם מהבר שצבר המשביר כעפר קברות מצרים.

ועל כן, בלב נדכה ונשבר

אצא מלגו הודעתי, לבר,

אצא בשן ועין, או באיבר -

ואך לי. ללקוט פרחי-בר,

או לראות בעלי חיים בביבר,

ואלך לראות כיצד נפל דבר.

כי עדית וזיבורית, זה אל זה חבר

ובשורשי המלים, חפר ונבר,

ולהוציא פירושו נכוחה סבר

עד כי על התשובה חלף-עבר

ואת האמת, בקושט דרשנות קבר.

  אמשלום שלום רב,

ברד:צורה מוחשית וברורה יותר של מטר השמים -
המוחשי בברד הוא מוצקתו שאינה קיימת בגשם או שלג. כמו כן, גושי ברד יכלים להגיע לגדלים משמעותיים. לגבי שלג: יש לחקור. רק הערה: בשיטה זו אמורה להיות עדיפות ראשונה ומרכזית רק למילים המופיעות בתורה עצמה, מתוך הנחה שיש לבסס במקום אחר, שישנה התאמה בין המציאות, השכל והתורה, גם ברמת הדיוק בשפה. 

שלג אינו מופיע בתורה לידיעתי, כי אם פעם אחת בנ"ך. הנקודה המרכזית היא זו: כשם שהמילה "עיקרון" מתייחסת לעיקר הענין, קרי להיבט דומיננטי בו, כך גם נושא הניתוח האטימולוגי אמור לכווננו לעיקר הענין שעל שמו נקרא המושג בשמו, בין אם ישנן או אינן הטיות או שימושים נוספים (לשאלתך האחרונה)  

מה השורש של "בירבור"?

הו, ציניות לא קדושה!

בס"ד

ברא - מילה יחידה בלשון הקודש המתארת בריאה יש מאין
כלומר,

ברא - יש מאין

יצר - יש מיש

קטע מ"ארבעה עולמות" - שעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א.

הרמב"ן מסביר בפרושו על "בראשית ברא אלהי"ם את השמים ואת הארץ" - שהכוונה היא שביום אחד של מעשה בראשית  נברא חומר היולי - חומר ללא צורה - ובמשך שאר ימי בראשית נתן הקב"ה לחומר זה את צורתו הכללית הראויה. ולכן אומר הרמב"ן שבריאה היא "יש מאין" ואילו יצירה זה כבר "יש מיש" - על דרך אחד שהיה לו חומר גלם ועכשיו רק משנה את צורתו. ע"פ זה, עולם העשיה הוא רק השיפוץ הסופי של מה שנוצר בעולם היצירה.

אורבערפל,

א. עדיין איני מבינה מדוע הברד מוחשי יותר מן הגשם, האד, הטל או המבול (כולם בתורה).

ב. מה הקשר בין "התפשטות בחומר או ברוח" לבין האנטומיה של ההליכה? אינו מובן לי גם הקשר של "התפשטות" וכו' לברכה/ברוך/לברך (הקשר בין ברכים לברכה דוקא מובן - קידה וכיפוף הברכים הוא נוהל קדום מאוד של ברכה).

ג. הפירוש שהבאת לגבי כריתת ברית משונה עד מאוד - אם הצדדים המופרדים הופכים ל"אחד", הרי יש כאן הליך הפוך לכריתה. אולי השתלה (כ"השתלת לב", בניגוד ל"כריתת רגל") היא שם מתאים יותר לעניין זה...

[הערה -
אני תומכת נלהבת ביצירתיות לשונית, בהתאמת צלילים וערכי משמעות בין מילים שונות,  בשימוש באסוציאציות לשוניות מורכבות כדי ליצור טעם חדש למילים וכד'.
 העניין הוא, שקוראים לזה שירה, ולא "מחקר לשוני".]

.


(אייקון של מואדיב מבקש שינתחו את השיר שסיים את הודעתו האחרונה)

מואדיב,

אם אתה מבקש ניתוח, אל תפנה אלי. אצלי זה יסתיים בכריתה...

_________________

"מבול" "נבל"

 בראשית פרק ו' (י"ז): "ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים".

•         רש"י: "מבול- שבילה את הכל שבלבל את הכל שהוביל את הכל מן הגבוה לנמוך".

"שם"

•"שם": הוא המילה המתארת את איפיונה המזהה של מהות כלשהי.