|
|
| נשלח ב-28/5/2008 16:47 |
 |
| |
לינקז',
תודה
בכן שם לא מוצה הדיון במשמעות המלה ושייכותו המשמעותית היא כאן.
ירוחםשמ נעמד שם לצמצם את המלה למשמעות של צבא מלחמה ואת צבאות השמים והארץ והנשים הצובאות פתח אוה"מ הפקיד על צבא הלוחם מלחמתו של השם.
הרש"ר בפ' בראשית בהביאו את הכתובים השונים שמחוץ להקשר מלחמה מסיק: "עובדות אלה סותרות את ההנחה שמושג הצבא קשור תמיד למלחמה. אולם, לא כל אסיפת המונים מהוה צבא, אא"כ היא נשמעת לרצונו של אדם אחד. אדם זה שולט במשך זמן השירות על כוחות הגוף והנפש והרוח של יוצאי הצבא; נמצא, ששכלו ורצונו של המפקד הופך את הצבא לצבא, אין צבא אלא המון עם, הנשמע לשכלו ולרצונו של יחיד. המוני הצבא הם בבחינת גוף למפקד, והם נשמעים לשכלו ולרצונו.
אך נראה שגם פירושו מצמצם את המושג להיות הצבא נתון תחת מרות מפקד מסוים [יהיה זה אדם או הווה מואנש] ללא הוכחה לכך. לכן הנראה ביותר מצד אי התפיסה אלא את שיש במושג ומצד התאמתו לכתובים, שפירושו פורמציה של פרטים מגובשים [עיצוב עוצבה]. גם לפירוש הזה יש כאן גיבוש לכיוון מסוים כהיות הצבאות פרטי שמים וארץ, הנשים מתנדבות למשכן, השבטים מתקבצים סביב המשכן וכו'. לכן מתאים פירוש זה אף לדברי הרש"ר שלא כל אסיפת המונים מהוה צבא, כי יש צורך בגיבוש למטרה משותפת של פרטי ההמון אך אין צורך לא במלחמה ולא במפקד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2008 17:08 |
|
| |
בא נבדוק את התזות הארוכות הללו, שמשופעות בהרבה מילים, בפרשה מופעים כינויים שונים
עדה=
משפחה=
שבט =
עם=
בית אב=
יוצא צבא=
פיקודים=
צבא=
קהל=
ננסה למלאות את התשובות, ונראה האם כדבריך?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2008 21:00 |
|
| |
.
ירוחם,
לשורש צב"א יש גם משמעויות של כמות, קצבה, ולא רק בהקשר של חיילים.
ראה למשל את הפסוק הבא באיוב:
"הלוא צבא לאנוש..."
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2008 23:10 |
|
| |
נכון מאד. אבל השאלה מה משמעותה בפר' במדבר ובספר במדבר, השפה המקראית הנה שפה יחסית עניה, אבל כשהיא כותבת מילה, יש לזה משמעות,, אם במקום המילה, אפשרית מילה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 13:24 |
|
| |
| bloftakua כתב: |  | מה פירוש המילה טוטפות?
בגמ' סנהד' מופיע:
והתניא: לטטפת לטטפת לטוטפות הרי כאן ארבע - דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: אינו צריך: 'טט' בכתפי (שם מקום) שתים 'פת' באפריקי שתים!
|
|
דוכיפת=שני מקורים
הדוכיפת נזכרת במסורת היהודית באגדות הקשורות לשלמה המלך, מולו היא סגרה את הכתר שלה ובגלל זה "הודה כפות". בארמית "דוכיפת" משמעותה שני מקורים.
http://www.keshet-tv.com/VideoPage.aspx?MediaID=38311&CatID=250&CurrentCatID=330
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2008 12:02 |
|
| |
ספרן,
אני מבין שכוונתך לקליפ הראשון מהדקה 3 ואילך. אך שם משמע שהטוביות היא אלוקיו והווה רק מתחבר איכשהו לכך ועוד חזון לאשכול בתכנון, המיועד לנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2008 12:13 |
|
| |
דווקא לשני המתבאר בארוכה. אך כעצתך נמתין לאשכול הנחתום המעיד על עיסתו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2008 12:44 |
|
| |
המלה ת א ם מורה על איחוד חלקים לדבר אחד ת ם!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2008 12:51 |
|
| |
לא. תאם- להתאים שני דברים מנוגדים, או שונים, לגשר או לקשר ביניהם, להתאים אחד לשני.
אבל לא להפוך אותם לתם= שלמות אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2008 13:13 |
|
| |
מעניין שנאמר לגבי רבקה במקום תאומים בבטנה- תמים(חולם,כתיב חסר).
אבל ברור שתאומים הם מהמילה מתאימים ולא תמימים (תמים).ורש"י במקום אומר מדוע כתיב חסר?מפני שאחד מהם היה רשע.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2008 13:29 |
|
| |
והם ממש אבל ממש לא היו תמים, אפילו לא דומים., ונדמה לי כי גם לא תואמים
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2008 14:46 |
|
| |
ירוח"ש,
בכל הדברים התואמים יש בנקודה בה יש את היבט ההתאמה, אחדות תמימה. זה שכל צד נושא עמו בנוסף היבטים נוספים בישותו בהם אין לו התאמה עם תאומו שבנקודה ההיא, אינו פוגע בנקודה המסוימת המופשטת כשלעצמה משאר ההיבטים בה יש התאמה.
למשל מלבוש התואם בדיוק את מידת לובשו, הרי בהיבט המידה יש אחדות. זה שצבע הלבוש אינו מתאים לעורו של הלובש הוא עניין אחר לגמרי. שני בני אדם שדעותיהם תואמות בנושא מסוים הרי שבנושא זה יש אחדות תמימה ומה שאינם תואמים בנושאים אחרים אינו נוגע למדובר. בהתאמה הגופנית בין זכר ונקבה יש אחדות תמימה ולא משנה שבאלף ואחד דברים אחרים אין שני בני האדם המסויימים מתואמים כלל.
|
|
|
|
|
