מילון

בבואי לפענח את המשמעות של "צדיק באמותנו יחיה", חיפשתי את משמעות המילה "צדק", וראיתי שהיא טרם הוגדרה כאן.
ובכן, ככה אני משתמש במילה הזו:

יש מציאות אובייקטיבית שקיומה ומאפייניה אינם תלויים בתודעתי.
כאשר אני מנסה לאפיין אותה, המשפטים והטענות שלי יקבלו ערך אמת כאשר הם יהיו תואמים למציאות הזו.

צדק זו עשיה לאור האמת ובהתאמה אליה.

חשוב לי לציין שאם היהדות עומדת על המשפט בו פתחתי, הרי שהיהדות אמורה היתה לתת קדימות לשאלות: מה קיים? מה נכון?
על פני השאלה: "מה כתוב בגמרא?"

נכון= תואם את המציאות. (מושג שחופף ל"אמת" כאשר הוא מתייחס לטענה או מחשבה וחופף ל"צדק" כאשר הוא מתייחס לעשייה)

בהקשר הזה אפשר להביא ציטוט מקהלת: "והאלוקים עשה את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים".
ואת זה הייתי מפרש כך- ישר וצדיק אלו מושגים חופפים, ואדם שפועל לפי החשבונות  והאינטרסים הוא הפך הצדיק.

לחכימאה דאתרא קדישא הדין שליט"א

מאי האי דאמר דהמע"ה: "אף אין יש רוח בפיהם"?

_________________

חסיד

אף אין-- יש רוח בפיהם.= למרות שאין אף- כידוע נושמים אויר ורוח דרך האף,-יש רוח בפיהם!!!

חסיד-- שאלה כנגד שאלה!

חס"ד,

אולי מאחר וכבר נאמר "פה להם ולא ידברו" [שם תהילים קל"ה] הרי שאין להם פה כפיות בני אדם ולכן אין צורך לומר שגם אין רוח בפיהם כבפיות בנ"א. ההוספה על חוסר הרוח היא לומר שלא רק שאין לעצבי הגויים אברים כאברי האדם אלא שאף אין להם כוח השפעה במקביל ל"ויפח באפו נשמת חיים" וע"ז אמר לא רק שאין רוח בפיהם כפיות בנ"א שזה א"צ לומר כי די ב"פה ולא ידברו" אלא אף אין "יש רוח" דהיינו רוח בעלת חשיבות שמשפיעה כוח. [ניסיתי בהצדקה לאחר מעשה ע"ד הדרוש.]


אפ"ב,

נדמה היה כי כבר נכתב כאן אך כנראה שזה באשכול אחר ש"צדק" כדבריך הדיוק מצד עצם היושר [לעומת "משפט" המורה על חלוקה מלאכותית ברמה משנית של צדק, שבהכרח יש לקיימה למען תיקון העולם].

שלום וטו,
האם אתה יכול לנסות לבאר לי את "צדיק באמונתו יחיה"?
בדגש על פירוש המילה "צדיק".
תודה.

חסיד

נראה בעיני, מכיוון שאדם רגיל לדבר על "דיבור" בפה ולא על "רוח" בפה, לכן הוסיף הסבר ואמר - הרוח שיש בפיו של כל בעל פה - אין בפיהם.

(ואם הוא כדברי ווטו, ואכן מזמור קל"ה מדבר יותר מצד ההודאה לה', וזה על מה שנעשה בפועל, אבל בקט"ו מדבר יותר מצד הביטחון בה', מצד הכח שקיים).

אפיק
צדיק במקרא= אדם ההולך בדרך הצדק.

איך להסביר את חבקוק אני משאיר לאחרים

, לדעתי כונת המשפט הוא,- אדם החי לפי אמות הצדק, למרות שכל סביבתו חושבים ועושים אחרת,
 
ולכאורה מאד קשה לחיות בחברה שלא פועלת  כדעתך, הצדיק באמונתו /מאמונת / יש לו את החיים. להמשיך.

ירוחם,
אם הבנתי נכון אתה טוען שהדגש ב"צדיק באמונתו יחיה" הוא בהפעלת שיקול הדעת העצמי של אותו הצדיק, ללא תלות במעשים והמחשבות של אחרים, אלא מתוך הבנתו, שיקול דעתו, וכושר השיפוט שלו.
עדין נשאלת השאלה: האם זה מכשיר כל שיקול דעת וכל כושר שיפוט? הרי לשום אדם אין כושר שיפוט מוצלח של ממש.

המושג שרשמת, "אמות הצדק", הוא מושג שמשאיר לי את אותו חוסר בהירות הגדרתית של המושג "צדיק" ושל מושג ה"צדק".

אגב, גם משמעות המילים "אמונה" ו"חיים" אינה מיידית.
בכלל, אלו שלוש מילים מאוד מאוד טעונות במשפט קטן אחד.
אמונה: יתכן שאמונה קשורה לדרך ניהול המעשים והישענות על משהו  שאינו ידיעה חושית וישירה.
יחיה: כנראה הכוונה היא לעולם הבא. (זו סברה שמתחזקת לאור האפשרות התמוהה לבחור במוות וברע כפי שמופיעה במקרא)

לאור הפירוש שהצעתי, ולאור זה שווטו מציע פירוש דומה לשלי (אם הבנתי נכון) יוצא שפירוש המשפט הוא כזה:
אדם שמשתדל להתאים את עצמו לעובדות המציאות זוכה לחיי עולם הבא, גם אם הוא לא בדיוק הבין אותן כראוי.