| נשלח ב-24/3/2009 11:32 |
 |
| |
לירוחם
"שעשועי המילים נראים נחמד, אבל האמת שהאר"י כשכתב את המזמור, הסתמך על ספר הזהר ממנה לקח את המילה גילופין! "
לא הבנתי למה ידיעת המקור למילה משנה משהו לגבי הקירבה האטימולוגית בין שתי המילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2009 12:14 |
|
| |
צענע
מתוך דבריך על ההסבר היה אפשר להבין, כי המקור לגילופין הוא מהמילה קילופין, אם המשתמע מכך, ולכן דיקתי
אמרתי שזה לגיטימי ונחמד.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 05:45 |
|
| |
ירוחם
לא הבנתי מה ההוכחה מהזוהר, במה הדברים שם שייכים לזמר של האר"י.
מלבד זאת אין שום מניעה לפרש בגילופין על שתייה כפי שהראיתי לעיל, וממש לא כשעשוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 10:04 |
|
| |
מיכה
אתה יכול לפרש איך שאתה רוצה- מקור ה מזמור של האר"י הוא מהזהר, ובזהר זה מופיע מספר פעמים תמיד כגילוף,- וכך גם מובן ממזמורו של האר"י.
אבל כאמור כל אחד רשאי לפרש את זה כרצונו וכרוחו הטובה עליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2009 10:58 |
|
| |
אני לא פירשתי אלא הצגתי פירוש אפשרי כדי לתרץ את הפירוש המתבקש ע"פ השימוש המקובל במילה 'גילופין'.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2009 12:19 |
|
| |
בהמשך לדיון על המלה "רגל" למעלה מעמוד 18 ולמעלה:
במעגלהיוצר:
מדוע נקראת העליה לרגל בשלוש רגלים,מדוע נזכרים הרגליים ומדוע רק לגברים מיודעת העליה לרגל
אשמח אם יפתח דיון לשם שורשי המילים עליה לרגל,מה מקורם ומדוע הם קשורים לרגליים ולירושלים.
****
אישציפור:
קודם כל כדאי שתעיין בפרק הראשון של מסכת חגיגה לפחות במשנה . (לינק מצורף)
לעצם הענין , רגל משמעותו גם פעם , במובן של שלוש פעמים בשנה.
בכל מקרה הרגל היא האבר שמגביה את האדם (גם בע"ח) ומעמיד אותו על קרקע המציאות, אבל מנקודה של שליטה והכרה שהקרקע היא נקודת יחוס , ולא מציאות שאנו משועבדים אליה (שהרי אנחנו נמצאים מעליה במובן מה) בפשטות נראה שהעליה לרגל נועדה כדי להגיע להכרה הזו, אולי בגלל זה חז"ל (בעצם זה מופיע כבר במקרא) קראו למצוות העליה לרגל "ראיה" כלומר הגעה להכרה ממשית (כמו ראיה שיוצרת הכרה ממשית) באשר זה עיקר תפקידה של המצוה , הגעה להכרה שהרגלים נותנים לנו באופן טבעי, אנחנו קשורים לארץ, אבל מוגבהים ממנה, ולא משועבדים לה.
(מקוה שהרעיון הבסיסי ברור, כי קצת קשה עלי הניסוח)
*****
asher177:
מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ, כִּי הִכִּיתַנִי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים. (במדבר כב כח)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 14:20 |
|
| |
גן - גינה
חופש - חופשה
לגבי גינה נשמע יותר גן מוגבל ולגבי חופשה נשמע יותר חופשה זמנית.
המלה בלשון נקבה למרות שמובנה העקרוני זהה, לפי השימוש היא לכאורה מכוונת יותר למשהו מסגרתי יותר ופחות כללי כזכר היצרן בכמויות בלתי מבוקרות לעומת הנקבה שיצירתה מעצבת וממסגרת וצ"ע
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 15:31 |
|
| |
אפשר לפרש בשני כיוונים שונים.
אם נפרש את המסגרת כסמל של גבול והגבלה הרי יש כאן שפע של לשון הזכר לעומת צמצום של לשון הנקבה אבל אם נפרש את המסגרת כסמל של סדר הרי יש לנו לשון זכר של כאוס לעומת לשון נקבה המציינת עיצוב ומיסגור ובמילה אחת:סדר.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 16:00 |
|
| |
צענע
אהבתי את מה שכתבת בענין האהבה של החזון איש. ולכן במילון ננסה לברר- מה זאת אהבה??
אומרים אהבה יש בעולם מה זאת אהבה?????
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2010 10:25 |
|
| |
הרחנה היא "הסתפקות בביצוען [של המצוות] במישור הרוחני ולא המעשי-פיזי."
מקור: קלין אורון, אדם ורוח-מדבר, מריאנה. "חילוני להלכלה, רליגיוזי למעשה: יחס הניו אייג' הישראלי להלכה". סוציולוגיה ישראלית יב, 2010.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2010 11:04 |
|
| |
לא יותר מתאים "קרחנה" שזה בטוי המסתובב כבר (לגבי עניינים אחרים)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2010 12:02 |
|
| |
| ספרן כתב: |  | | הרחנה היא "הסתפקות בביצוען [של המצוות] במישור הרוחני ולא המעשי-פיזי." מקור: קלין אורון, אדם ורוח-מדבר, מריאנה. "חילוני להלכלה, רליגיוזי למעשה: יחס הניו אייג' הישראלי להלכה". סוציולוגיה ישראלית יב, 2010.
|
|
תמהני כי הלוא הנון איננו מן השורש.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 01/09/2010 12:21:05
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2010 12:04 |
|
| |
לספרן
נדמה לי שההגדרה שלך אינה מדויקת.
הרחנה ניתן לעשות להרבה דברים למשל גם לערכים וגם ליהדות בצורתה החילונית .(כפי שציין תומר פרסיקו.)
ההגדרה שלך להרחנה מצמצמת את המשמעות של החידוש הלשוני המעניין הזה.
(אינני בטוחה שהשניים שהזכרת הם שהמציאו את המילה. האם יש לך מקור לכך?)
אגב החידוש הזה התבקש ממש .
הרי הגשמה מהמילה גשם כבר קיימת מזמן.
ומעניין למה המילה רוח חכתה כל כך הרבה זמן לחידוש הלשוני הזה.
|
|
|
|
|
