מילון

הדיון כאן, בסוגיות השונות, משתמש במושגים פוסטמודרניסטיים גם בלי לקרוא לילד בשמו. אין צורך בהסטוריה של השימוש במלה, באטימולוגיה, בדקדוק ובבחינת שורשי המלה. מילה א' מזכירה לי מילה ב' (למה? ככה!). אז יש בין שתיהן קשר...

לדוגמא:

השורש "לכרות" משמעו בעברית - לחלק לשניים, לחתוך (מישהו מכיר מילון שמביא פירוש אחר?). בעת ששני צדדים "כורתים" ברית, הם חותכים דבר לשניים. ברית בין הבתרים, מוכר? המילה "בתר", לא מלמדת משהו? מה עשה אברהם לחיות, זוכרים? (אני משתמש בעגה המתאימה לפוסטמודרניזם... בא לי אפילו להוסיף "כאילו דהההה"). ב"ברית" המילה כורתים את המילה (וזה כואב). מכאן הביטוי לכרות ברית - "כורתים [משהו כסמל ל]ברית".

ויש כאן מי שטוען שכריתה משמעה חיבור.

שששש-אללה...

אוי לשכן ואוי לשכנו

השכן,

יפה טענתך אך תשובתך עדיין לא פתרה. הכריתה נאמרה על הברית ולא על אות הברית וכן בפרשת השבוע בברית בין יעקב ולבן שהאות להברית היא בניית הגלעד ולא שבירה ובכל זאת נאמר "לכה נכרתה ברית". כן בפרשת וירא בברית בין אברהם לאבימלך הציבו כבשות ולא נאמרה בתירה.

מה שלמדתי ע"ז הוא שאכן כדברי אורבערפל ברית היינו יצירת בריה מלאכותית המשרתת איחוד בין עושי הברית. קשר משפחתי הוא הרי מציאותי מעצם העובדה שלשני הקשורים נקודה המאחדת אותם שיצאו זמ"ז או שיצאו שניהם מאותו מקור. אך הרוצה ליצור קביעות אחוה עם מי שאינו אחיו עליו ליצור סמל ממשי ש"כאילו" מעיד על האחוה [בדומה למעשה קנין]. לכן הברית [בדומה לשורש בר שביאר אורבערפל ושהתבאר גם בעמוד ב'] מבליט בירור החוצה אבל מהיותה יצירה מלאכותית לא נקראת בריאה אלא ברית. ומה שהיא נכרתה זו ההבלטה הכורתת כמו מי שעושה חקק בחול בסימון חריץ עגול ועל ידי כך מתבלט מה שבתוך החריץ וזה ברוח דברי אורבערפל ושחרית.

לעצם כריתת איבר המילה [כאות לברית ללא קשר לכאורה עם עצם "כריתת" הברית] כי היא העדות המתאימה לקשר בין אברהם וזרעו לאלוקים המזוהה בגוף. ביתור הגזרים ביום שנכרתה הברית על הארץ, אולי כי "נתן איש בתרו לקראת רעהו" שיוצרים איחוד כמו שני חלקים הנהיים אחד ממוזג לגמרי כהציפור החי שלא בותר?!


תוקן על ידי - ווטו1 - 03/12/2003 11:53:54

ווטו יקירי.

העיקר בברית בין הבתרים היה - כך נראה לי פשוטו - הביתור. ואם תרצה, אצל יעקב ולבן הציבו גבול, קו של "אני לא אעבור ואתה לא תעבור" (לא ציטוט מדויק), א"כ - חילקו את הדרך שבין א"י לחרן.

אבל זו לא הפואנטה של הביטוי, כי לדעתי (וכך נ"ל בלי שעיינתי עדיין במילונים וכו'), שהביטוי "לכרות ברית" משמעו "לעשות ברית", אבל הואיל ונהגו לכרות איזה דבר כדי לסמל את הברית, נוצר הביטוי "לכרות ברית".

אוי לשכן ואוי לשכנו

השכן,

"שכינתי" דברה מגרונך!

שלום לשכן ושלום לשכ(י)נתו

יתכן ואם היית קורא כמה מן המושגים במילון זה ביתר עיון, לא היית כותב בלשון מזלזלת (ששששאלללה וכו'-).שאינה במקומה ומראה יותר על כותבה מאשר על שכנו.

אכן על מנת לרדת לבאור משמעות שרש מסוים יש צורך מסוים "בהסטוריה של השימוש במלה (אך תלוי היכן ועל ידי מי), (וצורך רב יותר) באטימולוגיה, בדקדוק ובבחינת שורשי המלה" כדבריך. מילון זה הוא עבודה המנסה לעמוד על קשר מושגי בין שרשים דומים, כפי ששפת המקרא מאפשרת, וכפי שניתן לבדוק באופן ניסויי ע"י השוואת שרשים שונים. ההסתמכות צריכה להיות לא על מילון מודרני זה או אחר, שבו כתוב או לא כתוב שלכרות זה לעשות, אלא יוצאת מההנחה שדרך עיון בשפה העברית (לא בן יהודה) וניתוח הופעות של מושגים במקרא על הקשריהם השונים, ניתן ליצור מפות מושגים הקשורים זה בזה דרך שרשם כפי כוונת המקרא, ובכך לסייע להבנה עקרונית טובה יותר של מהותם.

מצד שני אזהרתך נכונה שאכן צריך להיזהר מניתוח על סמך קרבה צלילית גרידא, שאינו מדויק בהכרח. המיפוי המושגי הוא שקובע, דהיינו הקרבה המושגית אותה ניתן לגלות דרך בדיקה של א. תופעה ו---ב. המילה המצביעה עליה. לעולם אל לנו להקדים מילים לתופעות על סמך צליל דומה.

לגופו של "כרת", חשוב על המושג של כרת כמו גמול כרת שבתורה, המצביע על מצב שבו מוצאת לחלוטין הנפש מעמיה. איני יודע איך תחתוך את זה לשנים.



תוקן על ידי - אורבערפל - 03/12/2003 19:04:44

שלום שלום לאור.

לגופו של "כרת" לשאלתך איך אפשר לחתוך את זה לשניים. אז, העונש "כרת" הרי יכול להיות ונגזר על אדם עקב חטא שבצע ובמקרה זה אדם ממשיך כביכול לחיות. "גופו" של האדם ממשיך לחיות ולהתקיים, אבל "נפשו" נכרתה,חדלה מלהתקיים, זאת אומרת שהוא נחתך לשניים.

שלום איקה,

הרי כתוב, "ונכרתה הנפש''- ה"כרת" מתייחס לנפש בלבד. וגם השפה שהשתמשת בה היתה "נפשו" נכרתה חדלה להתקיים", שכמדומני הוא הפרוש לכרת שכתוב למעלה.

ומצד אחר איני מבין את דבריך על נפש שאינה מתקיימת בעוד הגוף החי מתקיים. מאין לך?