המערכת הכפולה

*יושב_סתר*,

אני מסכים לכל מילה שכתבת בהודעתך בדף מס' 2.
ולכן, לא היה מקום לביקורת האישית שכתבת עלי.
אם תקרא שוב את הודעתי הפותחת, תראה שהתכוונתי בדיוק כדבריך.

כאשר בחור ישיבה מתרגל למערכת הכפולה הוא מתייחס בחשדנות לדברי המשגיח. ולמרות שהמשגיח מתכוון באמת, הרי המערכת הכפולה גורמת לבחור שלא להאמין.
יש לי ב"ה כמה בנים בחורים בישיבות קטנות וגדולות, ואני רואה עליהם ועל חבריהם את המצב הזה. אין טעם להביא פה דוגמאות וסיפורים בענין, כי אני מאמין שכל מי שמכיר את עולם הישיבות יודע שזה כך אצל רוב הבחורים.

ככל שהשיח החרדי הציבורי כלפי פנים וכלפי חוץ יאמץ את השקיפות, את העניניות ואת האמת, כך הוא יקבל יותר אמינות.

בהודעה שהביאה לפתיחת האשכול הזה שיבחתי את סגנון מכתבו של אהרן קליין בנושא פגישת אלבוים עם הרב אמנון יצחק.
הוא אמר בעצם מה שכתבו כבר בפשקווילים, אבל הדיווח העובדתי החף מרגשות והתלהמות, והיחס המכובד לבר הפלוגתא (במקרה הזה הרב אמנון יצחק) גורמים לקורא להתייחס הרבה יותר באמון למה שכתב. כי הקורא מבין שבגלל שיש לו מה להגיד, הוא לא צריך את הכתיבה הקשה והמתלהמת כדי לשכנע, והיא לא באה על חשבון האמת.

בעזהי"ת


לא אוכל לומר עין_הקורא, שזה החולי העיקרי-יחיד של הציבור החרדי בארה"ק, וגם אני מצטרף במשהו לדברי יושב_סתר: תוכל למצוא הרבה הרבה יהודים יקרים ויר"ש בתכלית –בתוך כל הרפש שמתרגש עלינו בעקבתא דמשיחא.

נוכל למנות מספר של תחלואים, ולדוגמא קלה: פרשיות סידור מלא וחלקי לנישואין (וספיחיהן –בקופת העיר); אברך שאינו שוקד על תורתו, עדיף טפי אפילו מבה"ב שעובד במשרה חלקית ושאר זמנו לומד(והשני קרוב לוודאי שלומד תורה לשמה ממש); הפיכת השנורריות למקצוע מועדף בקרב רבים (הקבצנות משחיתה את הנפש –שלא יהיה שום ספק), זוהמה סביבתית בשכונות חרדיות שונות (וזוהמה סביבתית היא זוהמה אנושית פנימית); התנהגות משוקצת כלפי בעלי תשובה ומשפחות שנפל בהן חלל ליצר הרע (ובלית ברירה, העסק מתחיל להפסק כשמתברר שאין הרבה בתים שאין בהם חלל...) וכו' וכו'.



הציבור החרדי הוא כספינה ללא מנהיג, למרות מספר לא קטן של ראויים להנהגה.
מנהיג אינו הכבש שצועד קדימה ומושך את כל העדר אחריו לצלילי הפעמון.
כבש הפעמון הוא מוליך עיוור, ויכול לקחת את כל העדר אל תוך אסון.
מנהיג הוא זה המעיף מבט קדימה וסביב, ומשנה את ההתנהלות לפי תנאי השטח והאתגרים החדשים, רועה את צאנו של רבש"ע.

נוכל לקחת כדוגמא נושא מאשכול אחר, להבהרת הדברים.
האינטרנט: לו במקום מקסמי שווא כאילו אפשר לפרוש מחברת המין האנושי אל התקופה הפרה-היסטורית, היו מושקעים המאמצים לגייר ולתקן את הנקודות המשיקות בין הציבור החרדי לעולם הרחב –היה היום אינטרנט _כשר_ לציבור החרדי, אינטרנט שגם אם היית רוצה לא יכלת למצוא בו תכנים אסורים.
הרצון לחזור על הישג שיקוץ הטלוויזיה, התברר כסוס טרויאני שהפיל כבר מספיק חללים –ועדיין אין תשובה ואין יכולת להתמודד.

והנה, אנחנו נמצאים בעקבתא דמשיחא, במצב שונה לחלוטין מימי הגולה, הרדיפות והגטאות, מצב שאין ברירה אלא לעדכן את שיטות המלחמה.
המילה "לעדכן" מעלה ניחוח פסול, ניחוח רפורמי...
האם רק בגלל שימוש לרעה שנעשה בשינויים, נפסול עצמנו מישור מבט לנוכח האתגרים החדשים?
שוטים שסרחו יקבלו את עונשם, ומה להם אל יראי השמים.

רבי אהרן לייב שטיינמן ביוזמת הנח"ל החרדי, הוא אחד מהמקרים הבודדים בו מצאנו הנהגה שאינה נושאת פנים לשום דבר למעט רבש"ע וחותמו –האמת. הביקורת הגדולה כלפיו מעידה עד כמה כישלון האינטרנט משכפל עצמו בתחומים על גבי תחומים.



דווקא לנוכח זאת, יש לי ציפייה גדולה, כפי שכבר הוזכר במעט באשכול.
החברה החרדית מתפרקת, וזה טוב מאוד.
על חורבותיה של החברה החרדית תקום חברה שונה במקצת –שתבנה על ידי אלה שיראת שמיים היא המאפיין העיקרי שלהם, על ידי אלה שלמדו להיות יהודים לנוכח עקבות משיחא.
חברה בריאה הרבה יותר וחזקה הרבה יותר, בריאה וחזקה לש"ש.

לאפסות דעתי ההתחלה של חברה חדשה לא תגיע בהכוונה מלמעלה (למעט יוצאי דופן), אלא דווקא מהתארגנות קהילות קטנות של יר"ש שיחליטו לבנות מסגרת חיים שונה ואמיתית יותר.
ק"ק בח"ח למרות כל מוזרויותיה ותחלואיה, היא דוגמא לניצני קהילה שכזו –למרות שוירטואלית בלבד.




(במאמר מוסגר ורומז: אחת הסיבות שכל כך קשה לבעל תשובה לטהר עצמו בתשובתו, היא בכדי שתשובה שאינה באה ממניע טהור לחלוטין, תכשל.
ולכן, בעל תשובה שזוכה לבוא מלב טהור, לחזור ולהסתופף תחת כנפי השכינה, דווקא לנוכח כל המרירות שחווה בהתדפקו בדלתות הקודש –נהפך להיות יר"ש מתוך עצמו, עם הרבה פחות תלות במה תהיה סביבתו).


יברכך ה' וישמרך.
יאר ה' פניו אליך ויחנך.
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.

תוקן על ידי - 000_אלישיר - 15/05/2005 2:40:37

יושב סתר! כל מילה פנינה. אולי המשך להרחיב ולהסביר לפותח האשכול, עד כמה ההתנגדות של גדולי התורה והחסידות, אלה שספונים בבית המדרש, לעיתונות נעוצה בדיוק בדברים עליהם הוא דיבר. רק אתה יכול.

משה יענקל, אין! משגיח שדיבר בשיחה בישיבה על יופי!
הסיפור, לא דוגמה לשום דבר ופשוט חורג מרמת הסבירות (ואינני נמנה בד"כ בצד ה"יודעים")

עין, קשה להביע את מה שאני חושב, כאשר בפתיחה די חסמת את אפשרויות הכתיבה, והצהרת שאתה מחכה רק לנאנחים. חבל כי יש מה לומר, למרות האנחה.

אלישיר,

יש הרבה מה לומר על מה שכתבת, אבל נראה לי שזה אינו המקום המתאים.

לגבי מה שכתבת להצדקת *יושב_סתר*, אני רוצה להזכיר את מה שכתבתי בהודעה הראשונה:

"האמינות והאמת נשארים בחדריהם של גדולי ישראל בשיחות אישיות עם יחידים. בהוויה השקטה הרחוקה מן התקשורת של יהודים כשרים טהורי לב, המתרחקים מן הכיעור ומהבלי העולם הזה."

צול,

לא הצהרתי שאני מחכה רק לנאנחים.
כתבתי שאני כותב אליהם, מעומק הלב.

אני שמח לקרוא כל דעה בנושא, כולל דעות הפוכות, וכמו שכתבתי אח"כ: "אולי (הלואי!) אשתכנע".

תוקן על ידי - עין_הקורא - 15/05/2005 2:07:43

אלישיר



אמנם, יש לי הערות מסויימות.

השינוי צריך להתחיל מלמעלה. נכון הוא שהיו דורות שבהן הציבור קבע והגדולים נאלצו להשלים ולמצוא תירוצים (יש לכך דוגמאות, כמו הדוגמא המפורסמת של הרא"ש שהגיע לספרד, והיו מקרים בהם לימד זכות על מנהג העולם). אבל, כפי שציינת, התפקיד של רועה העדר מוטל על הרועה, לא על הצאן.

הערה בנוגע לבנית קהילות חדשות - בנית קהילה, מזה דורות, אינה ענין של פרישות למקום מסויים. בעולם המודרני, מאז התערער התא המשפחתי, הקהילה מגדירה את עצמה לפי השתייכות לדרך, לזרם או למקום. היום זה על ידי השתייכות לבית כנסת. אם אתה מקווה להקמת קהילה כזו, אזי אין צורך כמדומה בקרבה גיאוגרפית.

ואם התחלנו, אזי נמשיך.

מה אפשר להציע לקהיליה וירטואלית של בני עליה? האם יש תקנון מסויים שהם צריכים לאמץ, להראות בדרך חייהם?


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אלישיר,

לאט לך. החברה החרדית אינה מתפרקת כלל וכלל.

ההפך, היא חזקה ומתעצמת מיום ליום. אולי קצת יותר מידי.

ישנן בעיות מסויימות ועניינים שונים הדורשים תיקון, אך מכאן ועד להתפרקות הדרך ארוכה, ארוכה מאד.

במיוחד אם נסתכל ונשווה את החברה החרדית, כחברה וכקהילה, לחברות וקהילות אחרות בארץ ובעולם. אין ספק שהחברה שלנו בריאה יותר וחזקה יותר.

לכן, הבה נתייחס בענייניות לטיעונים השונים, בלא להתפס לססמאות חסרות גיבוי.

בעזהי"ת


מיימוני:

השינוי חייב לבוא מלמעלה, והיא היא הצרה, שאינו בא.
לא יודע מה קורה כאן, לא רוצה להתיימר חלילה לכלום, אבל מציאות היא מציאות גם כשיש מציאויות סותרות –גדולת מנהיגי הדור מחד, והציבור החרדי כספינה מחשבת להשבר בסערה –מאידך.

אפשר לבחון זאת מעט לפי פרשיית הנח"ל החרדי, להבין איך זה קורה:
רבי אהרן לייב שטיינמן לא דחף ויזם את פתרון הנח"ל החרדי מתוך חזון חדש לאיך חרדי אמור להיות, אלא מתוך הקשבה למצוקה שבשטח.
האם החולקים עליו מציעים פתרונות אחרים לצרת השאבבניקים וכו' שאינם מסתדרים עם ג' סדרים יומיים בישיבה?
נו. ועכשיו מי לוקח אחריות על השטח, משהנח"ל החרדי הוכרז בציבורים מסויימים כמוקצה?
אף אחד.
ספינה ללא מנהיג, כאשר אמרתי.



אני חולק עליך מעט בנוגע לבניית קהילה חדשה.
קהילה אינה רק קבוצה של ברי אוריין שבונים לעצמם את עולמם הרוחני תוך כדי לימוד התורה, אלא מקום שאליו תוכל להביא את משפחתך, ובו תוכל לחנך את ילדך (אא"כ רוצה אתה לנסות לבודד את ילדיך משאר העולם, ובעצמך כתבת על התפוררות התא המשפחתי)
לצורך כך, אין ברירה אלא בקהילה ממשית ולא רק וירטואלית.

ובכל זאת, כקהילה וירטואלית:
ידוע המשפט שביתו האמיתי של האדם ליבו הוא.
קהילה שכזו היא למעשה החלפת ידע ולמידה שנותנת לכל אחד מחבריה חוסן והתחדשות אל מול העוה"ז ומשוגותיו.
קשה לי לומר מה תנאי הקבלה לקהילה שכזו, אבל אפשר לומר שוירטואלית כל מי שאינו מתאים להומוגניה הקהילתית פשוט מוצא בכוחות עצמו את הדלת החוצה.
הפורום הוא בסיס מעולה לקהילה וירטואלית –הן מציאת בעלי עניין משותף, הן פיתוח דפוס קהילתי, והן בנסיון עשיר עם טרולים...



מוישהיענקל:

מתחזקת, גדלה, ומתפרקת.
לא חסר הרבה שהתפרקויות מקומיות יחברו אחת לשניה להתפרקות גדולה.
והתפרקויות מקומיות יש בשפע, הרבה יותר מידי.
ההומוגניות החיצונית מטעה מאוד, לאפסות דעתי.

יברכך ה' וישמרך.
יאר ה' פניו אליך ויחנך.
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.

אלישיר,

מבלי שים לב, הנך נתפס לסיסמאות.

מה זה "מתפרקת"?

תנסה לפשט לי את המילה הזאת בהקשר עליו דיברנו.

שנצא לרחוב ולא יהיו יותר בתי כנסת או ישיבות? שלא יוותרו שומרי מצוות?

נדמה לי שאם נצא לרגע מאחורי המילה הבומבסטית הזאת, נראה שאנו מדברים על מושג מעורפל שלא יכול לקרות.

בטרם נשתה לחיים לכבוד יסודה של קהילה חדשה, בוא ונהיה ריאליים.

בינתיים, הציבור החרדי גדל מיום ליום. מייסדים עוד ועוד ישיבות ובתי ספר. ציבור בני התורה גדל אף הוא, בכמות ובאיכות.

אם כן, היכן ההתפרקות?

בעזהי"ת


עולה במחשבתי דוגמא לשינוי חיובי, והוא שינוי קוד הלבוש של חסידות חב"ד (תיקנו אותי כאן במסרים: לא מדובר על שינוי מוכתב מלמעלה, אלא שנוצר מאליו, והתאפשר בזכות שימת דגש על הפנימיות ולא על החיצוניות) מחרדי אופייני ליותר מערבי וקליט.
חב"ד הרבה יותר נוחים, 'זורמים' ו'מתחברים' -בעולם המודרני, ובפרט בארצות בעלות אקלים שונה לחלוטין מרוסיה הקרה.
קשה לי לראות את מפעל הגדול של הקירוב לבבות החב"די לולי זאת.
הבה נבחן לרגע את השינוי הזה:

סיפור מפורסם הוא של רבי נחמן מברסלב, על ההינדיק.
"פעם אחת בן - מלך נפל לשיגעון שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול - הודו, וצריך ליישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה, והמלך היה בצער גדול, עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו.
והפשיט גם כן את עצמו ערום. וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן- המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה? והשיב לו מה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדיק. אמר לו: גם אני הינדיק. וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה.
אז רמז החכם והשליכו להם כתונת, ואמר החכם –ההינדיק לבן – המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כותנת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף- כל – פי – כן להיות הינדיק. ולבשו שניהם הכותנת. ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים, ואמר לו גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק? ולבשו המכנסיים, וכן עם שאר הבגדים.
ואחרי כן רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן, ואמר לו: חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר חדלים מלהיות הינדיק? ואכלו.
ואחר- כן אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דוקא תחת השולחן? יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן. וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי."

המלבושים החרדיים הם הפך החכם שנדמה להינדיק לפני בן המלך שהשתגע.
ומכאן, שאם ברצונך להיות כחכם, להקים מוסד החזרה בתשובה חובק עולם, שומה עליך להיות יותר קרוב להווי ההינדיק ופחות לשאוף למלבושי רב'אהרלך.
ומה הרעיון מאחורי הלבוש החרדי?
שורשו נתון בצורך הלבוש היהודי להיות שונה מלבוש הגויים.
כדי ללבוש לבוש שונה, אפשר לחייב את כולנו להתהלך אך ורק בחליפת אסטרונאוט, ואפשר לילך כאשר בחב"ד עושים –ועדיין בשני המקרים נקיים את ההנהגה הזו.

ככל שאתה שואף להסתגר בדל"ת אמותיך אתה יכול להשתחל לחליפת האסטרונאוט, ואדרבא עושה כך ככל שתצליח.
ואם אין ביכולתך להסתגר כך, כמו הציבור החרדי בארץ, אין לך ברירה אלא להסתכל על שורש ההנהגה ולפיה לנהוג –להבדיל מקיבעון עיוור.




יברכך ה' וישמרך.
יאר ה' פניו אליך ויחנך.
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.


תוקן על ידי - 000_אלישיר - 15/05/2005 5:37:42