|
|
| נשלח ב-11/10/2009 11:52 |
|
| |
במעגל ונערת, לתורה יש רפואה לכם, אך זו אינה רפואה פשוטה,בסיס המחלה שלכם, היא ערבוב שקיים בעולם כולו בין הצד הרוחני רגשי, וצד הדעת השכלית ,זה קיים לפחות מימי בית שני וזה מה שחז"ל אמרו שהנבואה נתנה לשוטים או לילדים, שרק ע"י סילוק הדעת אפשר להגיע לנבואה בזמנים האלו. אלא שיש נבואה שהיא למעלה מהרוח והרגש, והיא נבואת משה רבינו ע"ה, שניתנה לנו בתורה, שהיא יכולה לעצב את הדעת, באופן שיתן כלים מותאמים היטב גם לעוצמות של הרוח והרגש וגם לחיי היוםיום, לשם כך אכן כדאי ללמוד מהרמב"ם איש הדעת הגדול, למרות שבשלב ראשון נדמה כאילו דבריו הם חוקים "יבשים" גרידא. כמובן כדאי ללמוד גם את מקורות חז"ל, אם אתם מעונינים ואין מישהוא טוב ממני להדריך אתכם, פנו אלי במסר אישי ואשתדל לסייע כמיטב יכולתי בהצלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2009 21:41 |
|
| |
| אישציפור כתב: |  | |
במעגל ונערת,
לתורה יש רפואה לכם, אך זו אינה רפואה פשוטה,בסיס המחלה שלכם, היא ערבוב שקיים בעולם כולו בין הצד הרוחני רגשי, וצד הדעת השכלית ,זה קיים לפחות מימי בית שני וזה מה שחז"ל אמרו שהנבואה נתנה לשוטים או לילדים, שרק ע"י סילוק הדעת אפשר להגיע לנבואה בזמנים האלו.
|
|
אתה ממש לא נשמע לי מבין ברמב"ם ולא מכיר את הגדרתו לנבואה.
לגבי נושא הדיון, נביא הוא ההפך הגמור מחולה נפש ע"פ הרמב"ם.
שכלו צריך להיות במיטבו והוא צריך להגיע לרמה של ידיעת ה' (הדורשת את השימוש בשכל הלוגי המקובל, ידע במדעים והבנה עמוקה בפילוסופיה) ע"מ להתנבא. אי אפשר להגיע לנבואה ע"י חסרון דעת אלא כמו שיתנבא "חמור או צפרדע".
שנית, נביא אינו מתנבא במצב ערות אלא במצב של שינה, והוא אינו שומע קולות או רואה מראות מחוץ למציאות אלא רק בחלום, שלא כמו סכיזופרנים. הנבואה היא ההגעה השכלית לרעיונות וחשיבה עצמאית ולא קולות שמדברים אליך ואומרים לך "לך תעשה כך". הנביא לעיתים נראה מוזר להמון האדם כי הוא שקוע בספירות עליונות ובחשיבה עמוקה רק לשם הדוגמא היותר ארצית כמו מתמטיקאים או פיסיקאים שלעיתים נראים מרחפים..ולא מתוך מחלת נפש.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2009 21:52 |
|
| |
הרמב"ם כאיש מדע ופילוסף תאר בצורה שונה את דמותו של הנביא כפי שהוא מופיע במקרא.
גם הגדרתו על התכונות של הנביא, לא עולות בקנה אחד מהכתוב בתנ"ך,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2009 22:07 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | הרמב"ם כאיש מדע ופילוסף תאר בצורה שונה את דמותו של הנביא כפי שהוא מופיע במקרא.
גם הגדרתו על התכונות של הנביא, לא עולות בקנה אחד מהכתוב בתנ"ך,
_________________
מודה ועוזב
|
|
כדי לענות לך אני צריך להבין מה אתה טוען, האם יש נבואה אך לא כפי הרמב"ם אלא כפי פשט התנ"ך, או שאין נבואה כלל וכולם סכיזופרנים או סתם שרלטנים?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2009 22:36 |
|
| |
הרמב"ם למשל- קבע שאחד שנביא יהיה גיבור ועשיר, כש כמעט כל הנבאים בתנ"ך לא היו עשירים להפך.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 00:00 |
|
| |
יש ספר באנגלית בשם Sanity and Sanctity שנכתב על ידי שני פסיכולוגים. הם מתעדים החלמה ממחלת הסכיזופרניה. יש לציין שהחולה החלים בדרכים לא קונוונצינליות בכלל. בכל אופן, החלמה היא אכן אפשרית, אם כי, אני מניח, קשה ביותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 00:09 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | | הרמב"ם למשל- קבע שאחד שנביא יהיה גיבור ועשיר, כש כמעט כל הנבאים בתנ"ך לא היו עשירים להפך.
_________________
מודה ועוזב
|
|
תיקון קל, התנאים אמרו זאת.
אך התנאים גם אמרו: גיבור - הכובש את יצרו, עשיר - השמח בחלקו. וכך הרמב"ם פרש במקרה זה. זה מבטא את ההכרח להיות בעל מידות כדי להיות נביא (ובכלל להגיע לידיעת ה' כלשהי) .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 08:48 |
|
| |
ברור לנו שישנם חוויות פסיכיות בכל רחבי העולם,אינני יודע את משעותן של אותן חוויות לסוגיה,אך ברור לכולנו שהחויה היא דומה אך שונה
היא דומה במצב הפסיכי אך שונה במשמעות.
אינני בקי בהיסטוריה היהודית לצערי,אך ניתן להבין,שהיהדות היא מצב תרבותי,תרבות מנין זאת נובעת
ממתן משמעות לחוויה הפסיכית במקרא ובהיסטוריה וגם נכון להיום.
את המשעות הזאת נתנו אנשים נביאים זקנים וחכמים(חז"ל) ,הן נתנו פרשנות לחוויה הדתית,הם יצרו תרבות
תרבות חז"ל,הם רוצו ליצור תוקף ומשנה לחוויה הפסיכית,במהל השנים כביכול פסקה החוויה ונתרנו עם חכמים ,אך אלה, למעשה מעולם לא חוו את אותה החוויה.
הם כנראה הבינו שישנם חוויות שאינן מטיבות עם בני האדם,אלה מריעות לו
ובכדי הן ניסו ליצור תרבות יותר טובה,תרבות הנמסכת ע"י פרשנות לחויה.
אדם החווה 24 שעות חוויה פסיכית הוא למעשה לא כשיר להתמודד עם העולם "החיצון"
כדיי שהאדם יתמודד עם העולם ויתן משמעות טובה למצב הפסיכי והנבדל מהחול
הדת ניסתה לתת תוקף לזה וניסתה לתת משמעות ע"י חגים ימים טובים שבתות וחגים ומועדים.
היום אנו יודעים שאת החוויה הפסיכית חווים אנשים בכל רחבי העולם
והם אינם קשורים בדת,כגון שמאנים אנשי מדיטציה וכדומה,והם לאו דווקא דתיים.
הבריאים שבהם מעולם לא חוו חוויה פסיכית לכאורה,והם לכאורה בריאים כמובן לפי הנורמה החברתית
את הנרומה החברתית בישראל יוצרים אנשי ההלכה,והם נסמכים על המקורות ההיסטורים
בישראל החחויה הדתית קשורה למדינה כי הדת מאורה המדינת ישראל
לא עשו הפרדה בין דת ומדינה,ומכאן שהציפיה לחוויה דתית היא ע"י חכמים
חכמים יגדירו את הדת,כלומר לא אלה אשר חווים אותה ומיועדים לחולי,ההלכה המדינית אינה מכירה בחוויה הפסיכית
והיא תמיד תיוצג לחולי הנפש אשר אין הם ממש.
ברור שגם האנשים הטובים במקרא חוו חבוויות שאינן הטיבו עימם,את זאת כבר הבנו
אם כן,משמעות הדת בימנו היא למעשה מתן פרשנות להלכה אשר אינה מכירה בחוויה הפסיכית
נוצרת מלמחת תרבות של אנשים אילמים,אשכנזים ספרדים שחורים לבנים וכדומה.,אבל לא אכנס לזה.
כמובן גם שהמדע כופה את עצמו על הדת,למשל פסיכיאטריה.
אם כן התרבות הדתית חייבת להיות מאורע במדע,ידוע לכל אדם אשר לא הטיב עימו המצב הפיסיכי
ניגש לפסיכיארטיה כדיי לעשות מניפולציה על המוח ע"י מתן תרופה אש רתטיב עימו לשעתה של אותה מצוקה.
אם כן,ההלכה חייבת להסתמך גם על המדע,אך האם יהיו אנשי הלכה שהם גם רופאים וגם אנשי דת.
קצת קשה להבין ,לא פגשתי פסיכיאטר שהוא איש הלכה.
אם כן,כדיי לקדם את המצב התרבותי בישראל מבחינת הלכה יש ליישם גם את המדע בהלכה
ואם כן התרבות משתנה,תרבות משתנה אך האם הפרשנות גם היא?
הפסיכיאטריה בישראל אינה מכירה במצב התרבותי הדתי
ולמעשה התרבות הדתית בישראל היא פרימיטיבית.
תוקן על ידי במעגלהיוצר ב- 12/10/2009 8:49:28
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 09:22 |
|
| |
ובני קרח, נראה שגם כדי לענות לי רצוי שתבין מה כתבתי... נראה שהקשר בין מה שכתבתי לבין מה שהבנת קלוש עד מאוד, או שאני לא הבנתי את דבריך שלך. אודה להבהרתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 09:34 |
|
| |
במעגל, אתה מנסה לכלול תהליך של מאות ואלפי שנים במסגרת צרה מדי, והיא לא תצלח. המהלך שעם ישראל והעולם איתו עוברים מאז חורבן בית ראשון מקיף הרבה יותר מאשר את שאלת החויה הדתית מול העיצוב התרבותי. אגב כדאי לך ללמוד את המעשה על השבתת יצר הרע של עריות שלדעתי קשור לענין היטב., יש לי לינק למקור בגמרא, אם אתה רוצה תרגום לעברית תחפש בספר האגדה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 10:16 |
|
| |
בני קרח
תנאים אמרו זאת נכון, אבל התנאים אמרו כל מיני דברים , אבל הרמב"ם הכניס זאת לספר הלכות.
סלח לי -אבל לקשור את העשירות - עם המשנה באבות -השמח בחלקו-, היא פטטית,
את הרעיון שנביא צריך להיות עשיר, למדו ח"ל ממשה, אבל משום מה לא שמו על ליבם, שמשה הפך לנביא, כשהיה רועה את צאן יתרו, עשיר גדול, ודאי לא היה אז.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 10:19 |
|
| |
ירוחם, אין עשיר אלא בדעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 10:58 |
|
| |
איש ציפור
אני יודע מאיפה האמרה הזו, אבל שיהיה, אמרות לא משנות,אני מכיר הרבה אנשים עשירים מאד שהדעת רחוקה מהם.
אתה הרי בר אוריין- מה הערך למאמר- איזהו עשיר השמח בחלקו?-
האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני עשיר, נמצאה עני, מקודשת?, למרות שהוא יכול להגיד ולצעוק עד מחר בבוקר שהוא שמח בחלקו?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 11:04 |
|
| |
ירוחם, 1. ברור מסתבר שאותם עשירים עניים הם מצד האמת. 2. בענין קידושין ודאי שהולכים אחר דעת בני האדם, שאצלם עשירות נמדדת בענין אחר. (הגם שודאי תקשה עלי מענין ע"מ שאני צדיק/רשע גמור) בכל מקרה אני חושב שיש הכרח להסביר את מאמר חז"ל בענין הכרח נביא להיות עשיר, לא בכך שיש לו המון נכסים, אלא בכך שאינו תלוי (כלכלית) בבני אדם אחרים, וממילא מובן למה זה הכרחי, שהרי מי שתלוי בבני אדם תלוי גם בדעתם, ובודאי רחוק הוא מאוד ממדריגת הנבואה שדורשת התעלות מעל דעת ההמון המקובלת אצל בני האדם..
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 11:37 |
|
| |
איש
איני יודע מה זה מצד האמת, האמת הזו מה היא? כל הדברים היפים הללו טובים לשיחות מוסר, ולחוגי פילוסופיה.
הגמרא מגדירה בדיוק מה זה עשיר ומה זה גיבור- היא אפילו לא מנסה להשתמש בתזה הפילוסופית
קידושין דף מט: על מנת שאני גבור - אין אומרים כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה, אלא כל שחביריו מתיראים ממנו מפני גבורתו. על מנת שאני עשיר - אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה, אלא כל שבני עירו מכבדים אותו
מפני עושרו .
בענין צדיק ורשע- אדם המהרהר תשובה נהיה צדיק בתוך שניה- אבל האדם השמח בחלקו כל היום לא הופך לעשיר,
מענין- אבל התורה מספרת לנו בדיוק ההפך- תחילת נבואתו של משה- היה תלוי כלכלית בחותנו יתרו- - והוא רועה את צאן יתרו- היה שכירו של יתרו.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|