| נשלח ב-19/5/2005 23:50 |
|
| |
אני כל כך רוצה להיות ילד טוב
כן, לפעמים אני כל כך רוצה לזרוק את כל הכפירה הזאתי מאחוריי ולחזור בתשובה שלמה, להפסיק להטיל ספק במסורת המסורה לנו מאבותינו דור דור כפי שהורונו רבותינו ברוח קדשם וכפי שקיבלו הם מרבותיהם ורבותיהם מרבותיהם עד רבותינו הגר"ת והגר"ט זי"ע והם איש מפי איש עד יהושע בן נון,
אבל אז אני נזכר שאצל הרבותינו וכו' אף אחד לא מחכה לי עם תשובות. הייתי נקרא אחד המוצלחים שבמשגעי-השכל לר"מים ולגדולים ליגה ב' ומטה, אבל עובדה היא שזה פשוט לא הוכיח את עצמו.
לפעמים אני כל כך רוצה להאמין שכל אמרה חסידית היא האמת האבסולוטית, ורק מחפש קצת, טיפ-טיפה חיזוק לאמונה הזו -
אבל אני יודע שלא אוכל למצוא את החיזוק הזה, משום שבצד השני מחכה לי רק ציפייה לקבלה מוחלטת של אקסיומות.
לפעמים אני מת להגיד לעצמי: כל הסליפקינים האלה לא יודעים מהחיים שלהם. אם הם רק היו קצת באמת יושבים ולומדים ברצינות ומתוך עמל הם היו מגלים את התשובות לכל השאלות שלהם שבאות מן הסטרא אחרא. בהמשך לכך, אני מת לשבת בעצמי, בהכנעה ובראש מורכן, אצל אחד מאלה שהחרימו אותו, ולנסות בכנות ובתמימות להבין: אז למה, טאטע, למה אני לא מבין איך זה לא מסתדר?
אבל אני יודע שאף אחד לא יהיה שם כדי להסביר לי.
לפעמים אני משתוקק להשתכנע שדעת תורה יש רק אחת ושהיא רק אצלנו/אצלם/אצלם, העיקר שיהיה כבר משהו ברור -
אבל בכל מקום אני מתאכזב מחדש לגלות צרות-מוחין, קטנות, שלילת-האחר רק משום שהוא אחר וכיוצא בכך.
לפעמים אני כל כך מקנא באלה שהכל כל-כך ברור להם, אבל אז אני מגיע למסקנה שעדיף להישאר עם משהו לא ברור מאשר לחיות בביטחון שאין לו על מה להסתמך.
לפעמים, כשאני חש רגשי אשמה על כך שיש לי שאלות, רחמנא ליצלן, ועל כך שאני מעז להעלות אותן אל סף התודעה למרות שהן נשמעות ממש כמו דיבורים של רפורמים רח"ל, יש לי פתאום עוד שאלה: למה אין בכל המערכת שלנו מישהו מכל המרנן ורבנן והיוצאים בשצף קצף מישהו שגם עושה את כל הדברים האלה אבל גם אפשר לשבת איתו, אחד על אחד, להביא מכל מקום ולקבל תשובות כהוגן?
למה תמיד הברירה היא או אמונה תמימה וקצת נכפית - או ספקות מנקרים?
אמרו לי נא, אהוביי, האם עליי להתכחש לאמת כפי שאני מכיר אותה כדי להישאר יהודי נאמן 'לכתחילה'?
האם עלי לכפות את מחשבתי כדי להישאר בקונסנזוס?
ולמה, למען השם, מכל הגדולים בפארנעם שאני מכיר (מה לעשות, לא מוכן ללכת על פחות מזה), אין אף אחד שאפשר לבוא אליו עם שאלה חצופה מהפורום הזה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 00:13 |
|
| |
"אדם ובהמה תושיע ה'"
אלו בני אדם שערומים בדעת, ומשימים עצמם כבהמה.
אני חושב שזאת כל התורה על רגל אחת
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 00:16 |
|
| |
אתה קרוב מאוד לתשובות, עוד טיפ-טיפה תתאמץ, ואתה על הכביש הנכון.
בשניה שתצא מהכביש בו אתה נמצא, אתה בדרך הנכונה.
אוח, שאלת כ"כ טוב, תמשיך, פליז.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 00:18 |
|
| |
הלו, אתה שם מעלי (קודם קודם)
צודק, כל התורה כולה, ההיא שחצ'קל מדבר עליה.
ערומים כבהמה, ומשימים עצמם לבר דעת.
(תוקנה טעות כתיב, עקומים=ערומים, ואולי זו לא טעות)
תוקן על ידי - בורג_קטן - 20/05/2005 0:20:08
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 00:27 |
|
| |
חזקל, אתה ילד טוב. טוב מאוד.
כבר עמדו כאן בעבר על כך, שברור שאין כל הבדל בהגדרת "אפיקורס" בין מי שחושב שמותר לשאול את שאלותיו לבין מי שחושב שאסור לו לשאול אותם.
כמו כן ברור שמי שלא שואל שאלות כיון שהם לא עלו בדעתו, אינו ראוי לשבח על פני מי שהם כן עלו בדעתו.
כיון ששתי ההנחות האלו ברורות, ברור שאתה לא ילד רע כשאתה שואל שאלות.
מה שנשאר, היא השאלה למה אצל הגדולים שבפארנעם שאתה מכיר אין מי שעונה על שאלות כאלו.
אינני יודע תשובה ברורה, אך דומני שהסיבה אינה פנימית אלא חיצונית - חשד ב"טרול"יזם.
ולך תדע כמה מהגדולים בפארנעם שאתה מכיר תופסים כאן ניקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 00:31 |
|
| |
ר' חצקל,
זה לא שאלות זה תרוצים.(כדברי ר' חיים מברסק)
אתה נשמע לי בחור עם יראת שמים ואמונה אוטנטית
ופשוטה, אל תחשוב לרגע שאם תתערב כאן עם האינטלגנטים
ורפרומיסטים בכלל, תגיע לאיזה מקום, לך בדרכי אבותיך
(הרב קמיל). בפסוק כתוב "תמים תהיה עם יי אלהיך".
אומר רש"י "התהלך עמו בתמימות ... ולא תחקור אחר עתידות
אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".
ועיין מה שכתב ב'חובת לבבות"
חצקל ,
"עצור כאן, הגיע הזמן"
תוקן על ידי - חן_וחסד - 20/05/2005 0:34:34
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 01:19 |
|
| |
חזקל
א. 70 פנים לתורה כך שאין "אמת" אבסולוטית אחת.
ב. כיום זה זמן של חבלי לידה של משיח והבילבול רב בעולם אז גם חזקל מבןלבל וזה בסדר. זה לא סותר שהתורה כדרך חיים היא האופציה הטובה ביותר.
ג. לך ללמד מהברסלבים. זו נישה שלדעתי אתה חושש לנסות.
באת מבית חרדי חונק ?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 01:21 |
|
| |
מיימוני,
אולי להשלים עם המימרא "מוסיף דעת מוסיף מכאוב"
לקבל את היסורים באהבה.
חוץ מזה כדי לנחם את חצ'קל - אמרו חכמים, בקשת האמת, היא יותר מהאמת.
העיקר שתמשיך לשאול, ותחשוב על הדברים, גם אם לא תגיע ל'סוף'. עשית כפי יכולתך - לא עליך המלאכה לגמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 01:24 |
|
| |
ריב
איקון ירוק (הייתי צריך להעתיק אחד כזה במוזילה גם בשבילך, אבל כבר אין לי כח... סמיילי).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 01:30 |
|
| |
מיימוני,
האחד והיחיד והמיוחד.
אני מסתפקת בתיאורי האייקונים שאתה מחלק מכל הלב
כך שאל תתאמץ להבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 05:31 |
|
| |
חזקאל,
לא הכי טוב לעשות החלטה אחת מעכשו ולתמיד
תמדד כל דבר לגופו
וכל יום ויום לגופו
וכל מצוה ומצוה
ותשכח מהתמונה המקיפה אם אתה מתוסכל מזה
כעבור זמן תוכל להסתכל על הדרך שעברת ושאתה רוצה לעבור, באפן שלו יותר
תוקן על ידי - kisarita - 20/05/2005 6:11:37
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 05:37 |
|
| |
תגובה לחן וחסד
"זה לא שאלות זה תרוצים"
וזה תירוץ התירוצים, שמספק הממסד הדתי, כדי להתעלם מהשאלה הכאובה והדחופה, למה אנשים מקשים על הדת שלהם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 06:13 |
|
| |
תוקן על ידי - השיבנו - 20/05/2005 6:18:22
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 06:23 |
|
| |
"ארוכה הדרך לחירות"
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2005 12:33 |
|
| |
"ולפום צערא-אגרא"
|
|
|
|
|