יבוסי כתב למיימוני, [ולא ידע שכיוון לדעת גדויילים]
הפתרון שהצעת, מיימוני, קרי:
ואם יטען הטוען שיש כאן טריק, אוכל לומר בכנות גמורה כי אין לי שום כוונה לעשות טריק.
כבר נוצל לרעה על ידי אינספור כתות ודתות שווא, לפעמים אפילו שלא בזדון אלא מתוך אמונה כנה (ושגויה, כמובן).
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/shmona/1-2.htm
"הערות לפרק הראשון"
מורה נבוכים חלק א פרק ע"ב
"'המדברים', שם לכת מן המתחכמים בלא חוכמה, גוזרים בנמצאות לא לפי השכל ולא לפי המציאות רק לפי דמיונות. ומבהילים בני אדם ברוב דברים... נקראת חכמתם: 'חכמת המדברים', כלומר, שאינה חכמה שכלית"
מורה נבוכים חלק א, עג, הקדמה:
"וזה עמוד חכמת המדברים... הם יראו כי כל מה שהוא מדומה, הוא עובד אצל השכל... אמרו כי זה הנמצא, אשר לו צורות ידועות ושיעורים מסוימים ועניינים מחויבים, שלא ישתנו לא יתחלפו. אמנם היותו כך, הוא כפי המשך המנהג. כמו שמנהג המלך שלא יעבור בשוקי המדינה אלא רוכב, ולא נראה מעולם אלא כן. ולא יימנע אצל השכל שילך ברגל במדינה.. כן אמרו שהיות האש מחממת והמים מקררים היא משיכת מנהג, ולא ימנע בשכל שישתנה המנהג הזה ותקרר האש... ויחממו המים... אלא שהפילוסופים אומרים (למדברים), שזה אשר קראתם אותו 'נמנע' - להיותו בלתי מדומה; ואשר קראתם אותו 'אפשר' - להיותו מדומה... ה'אפשר' אצלכם היא ה'אפשר' בדמיון, לא אצל השכל:
 |
|
|
