|
|
| נשלח ב-17/2/2004 15:36 |
 |
| |
תנו רבנן, מפני מה זכה יתרו שתיקרא פרשה שלימה על שמו? אמר חכמא דיהודאי לולא בא יתרו לא ניתנה לא פרשתו ולא כל התורה כולה. כיצד? כד חזא יתרו ית משה מאלף את העם יחידאה יחידאה הבין שכך לא יתחנך עם שלם, הציע יתרו למשה: הפוך את החינוך לשיטה, לדרך שמלמדים אותה. בקיצור, בקש מה' שיתן להם תורה. ואז החכמים יוכלו להעביר אותה הלאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2004 11:17 |
|
| |
תנו רבנן, ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. מאי קאמר? הראה הקב"ה לשפחה מה שלא הראה לנביאו? פליגי בה חכמאי קדמאי וחכמאי בתראי. חכמאי קדמאי אמרי הן, שפחה דקדמאה ראשיתאה עדיפא מנביא בתראי וכל שכן מחכם כדאמרינן ראשונים כמלאכים ואחרונים כחמורים. חכמאי בתראי אמרי ידענא בסבאי דידן דראשיתאי דידהון הוא דקרי להו בלטינאה פרימיטיבאה והא דראתה שפחה על הים היינו לריעותא דשפחה הימנה לדמיונא דידה וכראשיתאה דיומא הדין חסידאי דבבאי ואילו יחזקאל בן בוזי לא הוי מסיק אדעתיה דמיוני דשפחה על הים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2004 16:25 |
|
| |
איך פיספסתי את האשכול המקסים הזה.
אני פה ,וזה לא איום.[למי שמכיר אותי אני לא מאיים..].
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2004 21:51 |
|
| |
אמר ר' חרדאה כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות,
מתקיף לה רב פשיטא, והתנן "צא וראה כמה גדולה אשה שנמשלה בה תורה" [ פרש"י "אשת חיל". שמהותן של נשים תורה היא.]
אלא תני רב כל שאינו מלמדה תורה כאילו כופתה לפני ארי.[פרש"י שמתוך שאינה יודעת תורה תתבזה ותנשא לעם הארץ]
אמר ר' קלמאעה כמה טיפשאי הני אינשי דקפדי על "כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות". ולא קפדי על "כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות".
ובת קול מנהמת כיונה ואומרת"אוי להם לבני שביזו בנותי,
ולא עוד אלא שמחרבין עולם שבראתי"
והא תניא.והגית בה : מכאן שחייב אדם להגות בתורה יומם ולילה,[פרש"י וקשיא לרב דאמר שילמדו אומנות.].
לא קשיא כתיב והגית בה דייקא.[פרש"י הגיון הלב סגי ויכול אף בשעת עבודה]
------------------------------------
נמוקי יהוסף.-מכאן שמברכין על הרהור בדברי תורה.
מימוני.-חזינןהכי שהקלדת דברי תורה בכלל והגית.
רב ווטאה.- ולי נראה שרק באישי ששם מבורר הדבר עד סופו.
רב בוגי [ספרו לילות בוגי] במקומתינו לא פליג ובעל נפש הרוצה להחמיר יחמיר.
------------------------------------------------------
פירוש עדינה אבן מלח. (הערת המעתיק,פירושה הוחרם,ואסור לקרוא בו. אמנם ראיתי לרב-צעיר ולהגאון ממייציץ שהתירו.
גם הרב"צ כהנא וסיעתו התירו באופן שנדמה לוכבול עץ.]
מוצגות כאן שתי אסכולות שאם נקלף מהן שכבות של מלל נגלה שאין מחלוקת אמיתית עקרונית בינהן:
האסכולה השמרנית שמיצגה הוא רב חרדאה [לכל אורך הש"ס הוא מייצג את השמרנות מתוך פחד קיומי .פעמים שהעורך קרא לו חרדאה ולפעמים גם נטוראי,ועוד ועוד כפי שנראה בהמשך.].
אסכולה זו אינה מקשה אחת כפי שנדמה לפעמים בעין עצלה.
יש בה גונים רבים שהמאחד בינהם הוא קדושת השבט,[CLONE &TRIBE ]
והאסכולה השניה גם היא מדובררת ע"י כמה ראשים. אשר מקבלת עליה את קדושת השיבוט רק בסגנון פתוח יותר.
נמצאת למד אם תחפור עמוק,ששניהם גורסים דבר אחד,כדברי הסופר הצרפתי אמיל זולא:
בנוהג בעולם שאב נגר רוצה שבנו יהיה נגר,ואב סנדלר רוצה שבנו יהיה סנדלר.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2004 00:00 |
|
| |
משנה : אם יש לה זכות היתה תולה לה….
מכאן אומר בן עזאי, חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה.
זכות דמאי ? זכות דתלמוד תורה – דברי בן עזאי שהיה מעוניין יותר מכל להגן על הבת – מושתק ונשתכח – ושונים רק דברי רבי אליעזר שהיה מעוניין יותר מכל להגן על אמינותו של מבחן המים המאררים, שהוא קודש, מצווה מדאורייתא - עד שאמרו: מאי טעמה דרבי אליעזר? דכתיב "אני חכמה שכנתי עורמה ודעת מזימות אמצא" כיוון דנכנסה חוכמה באשה, נכנסה בה ערמומיות. תלה הכתוב את המצווה בנר ואת התורה באור – את המצווה בנר, לומר לך מה נר אינה מגינה לפי שעה, אף מצווה אינה מגינה לפי שעה, ואת התורה לאור, לומר לך מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם – תלמוד לומר : שהעתיקו את הזכות מלימודן של הנשים עצמן, לזכות, שלוקחות את בניהן, ולא את בנותיהן, ללמוד מקרא ומשנה, ומצפות להו לגברייהו עד דאתי מבית מדרשא –
נמצאת למד שהסיפור על ברוריה הוא נסיון להדגמת קנאתו של רבי מאיר להוכיח את אמיתות דברי חכמים "נשים דעתן קלה" שלפיו מושמץ גם הבעל וגם האישה כדי לשמר את תוקף דעתו של רבי אליעזר.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2004 09:29 |
|
| |
קלמר 
.............
גופא, ראשונים כמלאכים ואנו כחמורים, והא לא אתמר הכי אלא אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים? לא קשיא כאן במלאך חבלה ובחמורו של משיח דאם ראשונים כמלאכי חבלה אנו כחמורו של משיח מביא הגאולה, וכאן במלאכו של עשיו ובחמור נושא ספרים דאם ראשונים כמלאכו של עשיו לוחם המלחמות אנו כבני אדם מביאי שלום ואם הם כבני אדם במיעוט ידיעה אנו כחמורים נושאי ספרים. מסייע לה הא דאתמר אם ראשונים כחמורים אנו כמלאכים, ע"כ כאן בחמורו של ר' פינחס בן יאיר ובמלאך שכליאל!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2004 11:06 |
|
| |
הרמב"ם לא פסק כבן עזאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2004 12:16 |
|
| |
מתקיפה ליה איקה בת שועל לאריק 123 בן אריה, מהי טעמא "תנור מאימתי מקבל טומאה? אמר ר' חלפתא אני שאלתי את שמעון בן חנניא ששאל את בנו של ר' חנניא בן תרדיון ואמר: משיסיענו ממקומו. ובתו אומרת: משיפשט את חלוקו. כשנאמר דברים לפני ר' יהודה בן בבא אמר: יפה אמרה בתו מבנו" (תוספתא כלים בבא קמא ד, יז')
מכאן, שלא יכול היה הרמב"ם להתעלם מאשה שמצטטים אותה כסמכות במחלוקת חשובה בהלכות טומאה וטהרה, אף על פי שמציגים אותה (=ברוריה = "בתו מבנו"?)כאשה חסרת שם, ומכאן קביעתו ש"כל המלמד את בתו תורה כאלו למדה תפלות. במה דברים אמורים? – בתורה שבע"פ, אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחילה, ואם למדה – אינו כמלמדה תפלות
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2004 20:14 |
|
| |
מימוני
אין זה פסיכולוגיה זולה [אולי זולא,] אלא נסיון להוריד ויכוחים נשגבים,תאולוגים. לרמת הצרכים [הפסיכולוגיים]הקיומיים של האדם.
אני מסכים שזה לא ממצה אבל מתוך דברי יכולת ללמוד שאני מתכנן להמשיך .ולצערי הוצאתי מתחת ידי דבר שאינו מתוקן עד סופו.[חלק אני עושה בתגובתי לאיקא ]
איקא
דעתי כדעתך לגמרי. ואני רוצה להוסיף על דבריך.
בדברי לעיל רמזתי לכך: "מהותן של נשים תורה" וזאת כי יסוד התפיסה המרחיקה את הנשים ממקור החכמה הוא ההתיחסות שאין הן, מהותן תורה.
כשחז"ל נוקטים בלשון "נכנס" הכונה שאין זהו מהותו של האדם אלא חיצוני לו. "אין אדם עובר עברה אלא אם נכנסה בו רוח שטות." ועוד .
"כיון דנכנסה תורה באשה וכו'" נכנסה משמע חיצונית לה.
[השלב המעשי הוא שהאשה לא תצפה שיכניסו לה אלא שתשנה את עצמה .
כי כל עוד שהדיון בזה יהיה האם הגברים יכניסו תלמוד לאשה המצב לא ישתנה במהותו.]
---------------
דבריך על החלוקה בין תורה שבכתב לעל פה. גם אם הלכתית את תצדקי. אבל החלוקה לא ברורה לי .מדוע לחלק?
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 00:59 |
|
| |
תשובתה של איקה לקעלעמר, והדיון שלאחריה, העוסק רובו ככולו בנושא תלמוד תורה לנשים, הועבר אל האשכול שזוהי כותרתו.
לאחר התייעצות עם ההנהלה, הוחלט "לפנות" אשכול זה ל"יצירות" חדשות. עם הכותבים והכותבות הסליחה. אנא המשיכו בעיסוק בשאלה החשובה והמהותית באשכול הנ"ל:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=521758&whichpage=2
תודה רבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2004 10:51 |
|
| |
איבעיא להו אהא דאתמר דכמעט פרחה נשמת שרה כד שמעה דאיפקד אברהם לאסק ית יצחק לעלתא והא שרה רבה מאברהם בנבואה היתה והוי לה לקבל פקודא דאלהא בחדותא? אמרי חכימאה דהיא הנותנת דמגדולתה בנבואה ידעה דפקודא דרחמנא 'העלהו' לא אתיהיב לפרושא 'שחטהו' ואילו אברהם יכל למיחשב אלהא כאלהא דבעא קרבן אנשא.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2005 10:50 |
|
| |
אמר קונאה אמר משה מיימונאה 'ידע משה רבנו שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי ומהרהר ומחשב, והיה (משה) נשמט מלילך ואמר "והן לא יאמינו לי". עד שהודיעו הקב"ה שאלו האותות אינן אלא עד שיצאו ממצרים, ואחר שיצאו ויעמדו על ההר הזה יסתלק ההרהור שמהרהרין אחריך'.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=226504
אמר בוגאה אמר משה עמרמאה 'ידע הקב"ה שהמאמין על פי מסורת יש בו דופי ככתוב בתורתו אתם ולא את בניכם והיה משה נשמט מלהעביר המסורת עד שהראהו הקב"ה את בית מדרשו של ר' עקיבא שלא על המסורת לבדה תחיה התורה ועדיין היה משה נשמט כאשר חזא ית ספרא דאדם הראשון על חתימתא דתלמודא דרבינא ורב אשי סוף הוראה עד שהראהו הקב"ה בי מדרשא דעצכחאה דדייקא סוף הוראה דאלפיים שנות תורה הוא דהוו אבל לאלפיים דמשיח ליכא חתימה עד תיהפך סמכות לעצמאות, נבואה לחכמה ותחושה להבנה כי מלאה הארץ דעה ותסתלק הדת מהיהדות'
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2006 06:15 |
|
| |
ת"ר נאמר במלחמת מדין 'הירגו כל זכר בטף וכל אישה יודעת איש וכו', יכול בכל מלחמה כן? ת"ל 'הן הנה היו לבני ישראל', תינח נשים שחטאו והצוררים בנכליהם אבל הטף בנשים אשר ידעו משכב זכר וכל הטף בזכר שלא ניכלו מנלן? ת"ל 'נקמת בני ישראל ונקמת ה'' ואין נקמה אלא במחית הזכרות וכל רושמיו, יכול אף בזה"ז? ת"ל 'ועתה הירגו' עתה ולא עוד.
|
|
|
|
|
