|
|
| נשלח ב-23/5/2005 22:51 |
 |
| |
50% מההלכות בשו"ע הם מנהגים, רובם מקורם ב(מהרי"ל-מנהגים )
תוקן על ידי - לאיודעכלום - 23/05/2005 22:53:38
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 03:41 |
|
| |
לא יודע כלום
עד שאתה שואל מנין באו מנהגי האבלות, מדוע אינך שואל גם: מהיכן באו מנהגי השמחה?
"נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות". (שולחן ערוך אורח חיים סימן תצג סעיף ב).
שאלת תם:
מה יש לחגוג שהם פסקו מלמות?
והרי הם פסקו מלמות רק אחרי שכולם מתו ויותר לא היה מי שימות?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 05:49 |
|
| |
אריק123 שואל
ועדיין אני תמה, האם זה סביר להקדיש חודש לזכר מסעי הצלב, כאשר על השואה יש דיונים האם מותר להוסיף קינה?
שלא לדבר על תוספות באבלות הספירה המתחדשות משנה לשנה וד"ל.
נורא פשוט.
בזמן הראשונים עוד לא תיקנו את ההלכה של "אסור לשנות" ו"אין לנו כח לתקן דברים חדשים".
היסודות החזקים האלה נתגלו בשנים האחרונות עקב:
ההשכלה - כדי להזהר מהרפורמים
הציונות - כדי להלחם בהלל ביום העצמאות וכל תקנה שתקנו רבנים לא חרדיים בדורנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 06:31 |
|
| |
הכלל שאין ב"ד רשאי לשנות ולבטל גזירה שגזרו בי"ד קודם קיים כבר בגמ' למשל - ירושלמי שביעית פרק א' . בבלי מו"ק ג: ר"ה ט: .
הנסיונות לשנות והמלחמה של הממסד במשנים-"מתקדמים" קיימים בעם ישראל מאז היותו לעם - כבר קרח ניסה לשנות הוראה של משה - וכך לאורך כל ההיסטוריה.
הבעיה עם הלכות רבות שהוברגו לשו"ע כתוצאה מנוהג שהומצא ע"י מקובלים - הוזים- וחולמי חלומות,ופשט בעם ישראל.
אילו היו הללו חותמים את שמם על ההמצאה - היינו מתיחסים לכך בהתאם - אלא שרובם נתלו ב-"ספרים עתיקים" שמצאו - ובהבטחות לגמול בזה ובבא, והגלמים סברו וקבלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2005 23:13 |
|
| |
האם יש לחכמי זמננו סמכות להוסיף מנהג, ולפרש את ההלכות באופן יצירתי?
יש דעות שונות.
אבל לדעת רבים יש לחכמים סמכות.
לגבי "אין ב"ד רשאי לבטל":
1) אינו מדבר על לחדש מנהגים
2) אינו מדבר על מקרים של שינוי מציאות שבהם מדובר בעצם בשאלה חדשה (למשל, גילוח בספירת העומר ובחוה"מ בימינוץ מגוחך לומר שזה אותו איסור תספורת של לפני 500 שנה)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2005 23:57 |
|
| |
לא יודע כלום
עכשו שמתי לב לראשית דבריך.
מחצית ממה שכתוב בשו"ע הם מנהגים. (כוונתך, אני משער, לשו"ע עם המפה. אחוז המנהגים אצל ר"י קארו נראה לי קצת יותר נמוך).
ולכן, אם מתעלמים מהמנהגים....
(מיימוני מרוצה. אין אייקון של מיימוני!)
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2005 06:56 |
|
| |
מיימוני
גם תפילין לדעתך הוא מנהג...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 01:11 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  | | נישטאיך, שאלת על מה שכתוב "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות". (שולחן ערוך אורח חיים סימן תצג סעיף ב). שאלת תם: מה יש לחגוג שהם פסקו מלמות? והרי הם פסקו מלמות רק אחרי שכולם מתו ויותר לא היה מי שימות?! |
|
ראה ביאור הגר"א שכפי הנראה התקשה בזה, ולכן ציין ליום ט"ו באב שאחד הטעמים לכך שהוא יום טוב הוא מפני שבו פסקו מתי מדבר מלמות, וגם שם יש להעיר כך, ומוכח שגם זה סיבה למסיבה.
אך דבריו תמוהים כיון שבגמרא שם (תענית ל,ב) מבואר שהמסיבה היא על כך שכאשר מתו כל דור המדבר התייחד הדיבור עם משה ולא על עצם מה שפסקו מלמות. ודורשי הדרשות יאמרו שגם בעניננו כן הוא, שעצם זה שכלו התלמידים שהיו ראוים למיתה הוא הסיבה למסיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 01:12 |
|
| |
נישטאיך,
שאלת: על מה שכתוב "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות". (שולחן ערוך אורח חיים סימן תצג סעיף ב). שאלת תם: מה יש לחגוג שהם פסקו מלמות? והרי הם פסקו מלמות רק אחרי שכולם מתו ויותר לא היה מי שימות?!
ראה ביאור הגר"א שכפי הנראה התקשה בזה, ולכן ציין ליום ט"ו באב שאחד הטעמים לכך שהוא יום טוב הוא מפני שבו פסקו מתי מדבר מלמות, וגם שם יש להעיר כך, ומוכח שגם זה סיבה למסיבה.
אך דבריו תמוהים כיון שבגמרא שם (תענית ל,ב) מבואר שהמסיבה היא על כך שכאשר מתו כל דור המדבר התייחד הדיבור עם משה ולא על עצם מה שפסקו מלמות. ודורשי הדרשות יאמרו שגם בעניננו כן הוא, שעצם זה שכלו התלמידים שהיו ראוים למיתה הוא הסיבה למסיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 02:41 |
|
| |
נאך איינר
והלוא מסופר בגמרא שבשנת הארבעים נכנסו לקברים עד ט"ו, וכנראה הם היתירים מבני ס' שלא ידעו שלא נגזרה עליהם הגזירה ועתה נודע להם שנפשם לשלל, וא"כ על כך היתה הסיבה למסיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 08:51 |
|
| |
נישטאיך,
"מה יש לחגוג שהם פסקו מלמות?
והרי הם פסקו מלמות רק אחרי שכולם מתו ויותר לא היה מי שימות?! "
 גדול! פשוט גדול!
אף אחד לא יודע מאיפה צצו מנהגי האבלות ובכל זאת כל עם ישראל מתאבלים. שוין.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 11:25 |
|
| |
לשאלה איך נקבע ל"ג בעומר!
ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים חודש אייר אות (מח) טעם מח) טעם ל"ג בעומר משום דכל ימים שלא אמרו בו תחינה לא מתו תלמידי ר"ע והם שבעה ימי פסח ושלשה ימים דר"ח ב' דאייר וא' דסיון וז' שבתות עדיין נשארו ל"ב ימים, נמצאו שמתו ל"ב ימים ע"כ שמחים ביום הל"ג ואין אומרים בו תחינה, מהרי"ל (עמ' מ"ב).
כל הסיפור על 24 אלף תלמידי ר"ע שמתו, אין להם כל אסמכתא נוספת- חוץ מהבבלי. שרק בה- ולא בכל מקור תלמודי אחר- כגון הירושלמי או אחרים,
הסיפור לכשעצמו (כמעט) לא הגיוני מכל בחינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2009 21:02 |
|
| |
הבית יוסף, וכן האבודרהם מביאים מדרש שגם שם מובא הסיפור, אלא שלא ידוע מקומו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2009 16:20 |
|
| |
הסבר ששמעתי כעת מפי אדם חכם: השמחה היא שפסקו מלמות לפני שמתו גם החמישה האחרונים, "רבותינו שבדרום... ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה" (יבמות ס"ב ע"ב)
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2009 16:41 |
|
| |
אבל כתוב והיה העולם שמם עד שבא אצל רבותינו שבדרום ומנו וכו', משמע שלאחר שמתו כולם רק אז לימד את החמישה.
|
|
|
|
|
