| נשלח ב-24/5/2005 06:48 |
 |
| |
האם והבת במקוה
כתבתי
"שאשתו גם תיקח את בתו למקוה"
נקודה שולית, אבל רעיון מעולה
אם אני אלך למקוה, ואם יהיה לי בת, נדמה לי שאני אעשה כך
במיוחד בתקופת ההתבגרות\הבת מצוה, בסיכוי הקלוש שהיא מעונינת בזה בכלל
kisarita
23:41 23/5/2005 - נשלח ב
--------------------------------------------------------------------------------
צבעונית החזירה:
קיי
רעיון רע
תני לה להתבגר קדם
תני לה להתבגר רגשית גם.
וממש כך לפני החתונה שבי ולמדי אותה הלכות נידה
זה נורמלי!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 08:45 |
|
| |
ומה היה כשנהגו הלכות טומאה וטהרה?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 11:10 |
|
| |
הלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 13:01 |
|
| |
צבעונית,
מה רע בזה?
טוב, אם היא לא רוצה אני לא אקח אותה, (אלא אם כן אין בביסיטר)
נרומלי?
בתקופת הגמרא היה נורמלי כל כך, יצרו הלכה חדשה שלא לטבול בשעות היום, משום סרח בתה...
נורמלי?
מגוחך
אני עוד לפני גיל 12 קראתי בחשאי וידעתי כמעט בעל פה את כל ספרי אבי ואמי על הענין
(לא שאני מתכוונת לשמור אותם...)
תשמעי
אם תאמצי הנהגה של שתיקה, ילדתך תאמץ את זה חזרה אלייך
אני פניתי בעיקר לספרים ולפעמים לחברות הכתה לתשובות. אחותי פנתה אלי (לאחר שאמי אסרה עלי לדבר אתה על נושאים כאלה, שהטיל אותי קצת בדילמה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2005 20:54 |
|
| |
כי שרית,
אני מצטרפת לדעתך שזה רעיון מצוין.
חינוך מיני, חינוך לחיי משפחה, חינוך לזוגיות וחינוך להיכרות עם הגוף ומעלותיו מתחיל מגיל הינקות. אם הטבילה היא חלק מאורח חייה של האם (ושל המשפחה כולה), ואם יש לה משמעות דתית (הלכתית, ערכית או שתיהן יחד) עבור האם, ברור שיש הכרח להסביר זאת לבת ולהעביר גם אליה את כל אלה.
ענין חשוב, שיש צורך לחשוב עליו, בהקשר זה, הוא האינטימיות של הטבילה, מבחינת האשה עצמה, והיותה סימן וסמל לאינטימיות בין בני הזוג. ייתכן שאין צורך לערב את הילדה בתוך זה ולשתף אותה לגמרי ביחסים שבין ההורים. גם להם מגיעה פרטיות. מאידך, אם הטבילה נעשית, לא רק כחלק מן הזוגיות, ולא רק "למען" בן הזוג, הרי שיש לכך חשיבות גדולה בשיתוף הבת (זה לא חייב להיות באופן פיזי ממש), והדברים קשורים מאוד לסוגי החינוך שהזכרתי לעיל.
וכדאי לזכור, שגם לא להגיד ולא להסביר ולא לחשוף - גם זה חינוך. השאלה היא - איזה מסר רוצים להעביר לילדות/ים. המסר עובר בעוצמה, גם כשההורים מעבירים אותו "שלא מדעת" (ובזה מיציתי את הביטוי המופלא הזה, אני מבטיחה...).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2005 12:00 |
|
| |
הרב שלמה וולבה טען, מרגע שהילד מבין ראוי שיידע מה קורה. חוסר ההיחשפות בהתאם להתפתחות הטבעית, אינה בריאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2005 13:11 |
|
| |
.
כמי ששבב מאמירתו הצינית במקום אחר, הפך כאן לנושא, הרשו לי לחלוק מכל וכל על הנאמר.
אמת, טהרת המשפחה היא מיסודות ההלכה, וכל אשה הטובלת במקוואות בירושלים יועת גם כמה נשים שאינן באות ממשפחות שלומי אמוני הפרום, מגיעות לטבול באופן סדיר. ברור גם כי מתישהו, טרם נישואי הבת, אמה צריכה לדבר אתה על נושאים אלו, בדרך זו או אחרת.
אלא שלעניות דעתי, רמת הידיעה של ילדים בנושאי האישות של הוריהם, לא צריכה להיות מפורטת מדי. מי שמתכוונת לקחת אתה את בתה לטבילה החודשית, צריכה לקחת בחשבון כי היא פורשת בפני אותה הבת, מידע מסויים - שאולי אינו נחוץ להתפתחותה הנפשית הבריאה של הילדה בגיל זה, גיל בו הילדים עצמם אמורים להיות במה שהפסיכולוגים כינו פעם "תקופת החביון", לאו דוקא מודעים למיניות בכלל, ובודאי של הוריהם.
ומי שסוברת כך לגבי בתה בת-העשרה, שתחשוב שוב, האם תזמון ענייני האישות של ההורים, אמורים להיות פרושים וגלויים בעיני ילדיהם, בעיני, ממש לא.
ואני כמעט טח ראשי בקיר על שאני כותב דברים שבעיני הם כה טריוויאליים - עוד טרם הזכרנו את העובדה כי גם להורים מגיעה פרטיות מסויימת.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2005 13:30 |
|
| |
נדמה לי שכל הרגישות הזאת היא שטות ייחודית לתרבות שלנו (ושל פרויד לא פחות)
אבל אני מודעת לזה שצריך להתחשב במוסכמות התרבות כי אכן יש להם השפעה עצומה על נפשנו. לכן הייתי בוחנת טוב טוב בתגובת הילדה שלי כשאני עושה משהו יוצא דופן.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2005 15:05 |
|
| |
מואדיב,
אני דוקא הזכרתי, שגם להורים מגיעה פרטיות מסויימת....
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2005 16:02 |
|
| |
.
כי שרית:
האם גם צניעות היא סתם שטות תרבותית? והרי מה לנו טבעי מגופנו, האם רק מוסכמה תרבותית, או מזג האויר הקפוא בארצנו, הם המונעים מאתנו להסתובב ערומים ליד ילדינו?
אמא שלום:
ההערה על הפרטיות מוסבת אליך, כולל קרדיט ואייקון ירוק מהנהן בהסכמה מימונית-משהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2005 16:45 |
|
| |
תודה מואדיב.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 06:14 |
|
| |
מואדיב, מה מצאת שנוגד את הצניעות?
(הלכתית או רעיונית)
אולי יועיל אם תכתוב משפט אחד או שנים, למה אתה מתכוין במלה צניעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 09:18 |
|
| |
.
כי שרית:
כתבת: "נדמה לי שכל הרגישות הזאת היא שטות ייחודית לתרבות שלנו (ושל פרויד לא פחות)
אבל אני מודעת לזה שצריך להתחשב במוסכמות התרבות כי אכן יש להם השפעה עצומה על נפשנו. לכן הייתי בוחנת טוב טוב בתגובת הילדה שלי כשאני עושה משהו יוצא דופן."
מדבריך, אני מבין - ושמא אני שוגה ואנא תקני אותי - כי רגישותנו להסתרת חיי האישות של ההורים מילדיהם, היא "שטות יחודית לתרבות שלנו"
בעיני, נושא חיי האישות של זוג, הם נושאים שאינם מיועדים להיות פומביים, לא רק כלפי צאצאי אותו הזוג, אלא כלפי כולי עלמא, ומראה זוג המתנשקים בפומבי ברחוב, או מתחבקים בלהט, אינו צנוע בעיני, על אף שכאשר מדובר בזוג נשוי, ובתקופת ההיתר, שמא נאמר כי אין דבר ראוי מכך.
אלא שדיני הצניעות שלנו אינם נובעים מהמוסר הפוריטני של הנוצרים שברחו מאנגליה לעולם החדש, אלא ממסורתנו שלנו, ומההלכה. יחסי האישות הם דבר שהצניעות יפה לו כלפי כולי עלמא, ועל אחת כמה וכמה כלפי הילדים.
אם תרצי, אנסח זו בעברית בוטה בת זמננו, והסליחה עם האיסטניסים:
מבחינת הילדים, הם יכולים, מצדי, לחשוב כי הוריהם נזירים, וכי הם נולדו ממפגש חד פעמי של חסידה עם דלת ביתם. ידיעתם של ילדים את הוויות העולם והחיבור בין גבר לאשה, צריכה להיות כזו שאינה כולת את הוריהם. כל הילדים בעולם נולדו מחיבור של גבר ואשה, פרט להם עצמם.
ילדים אינם צריכים לחשוב על יחסי האישות של הוריהם, זה לא בריא להתפתחותם הנפשית, לא כילדים, ולא אחר כך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 09:49 |
|
| |
מואדיב,
ושוב, כאשר נוהגים דיני טומאה וטהרה הילדים יודעים הכל !!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 09:52 |
|
| |
.
תחשגחם:
ראשית, איננו נוהגים כיום דיני טומאה וטהרה.
ושנית, כאשר נוהגים, אין הילד יודע אם אביו הלך לטבול מחמת קרי או מחמת שרץ, וריבוי הטבילות מעקר את ההכרזה הבולטת כי בדיני אישות עסקינן.
ולחילופין, ראה מה לימד בן עזאי בטבריה, ולמד מכך שאף אז נהגו צניעות בטבילות אלו, ולא התייחסו אליהן "בטבעיות".
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 11:47 |
|
| |
מואדיב - 
בעיקר על הסיפא והפרדוכס המקסים והאמיתי כל כך שבו (וי"א: "צביעות שמדעת" *).
------------
* מצטערת, איד"ג, התקשיתי להתאפק...
תוקן על ידי - אמשלום - 29/05/2005 11:49:39
|
|
|
|
|
