תפילין של רש" ותפלין של רבינו תם

מחוסר משיבים, אביא את שמצאתי שכתב מישהו.
ובכן, הרא"ש (הלכות תפילין סי' ה') כותב להניח גם של רש"י וגם של רבינו תם, אך לעומת זאת ב"בית יוסף" (שם) בשם שו"ת מהרי"ל (סי' קלז): שני זוגי תפילין לא חזינן רבנן קשישי ז"ל דעבדי הכי וגופא אזיל בתר רישא וסמכינן על מה שכתב סמ"ג בההוא דקבר יחזקאל וכו' וכמדומה הואיל ולא נהוג מיחזי כיוהרא ואין ליטול את השם אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות מה שלא היו כן כל אותם שראיתים נוהגין כן. וכן פסק ב"שלחן ערוך" (או"ח סי' ל"ד סעיף ג'): לא יעשה כן (להניח גם תפילין דרבינו תם) אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות. וביאר ה"משנה ברורה" על אתר, שכיון שהעולם נוהגין כרש"י נראה כיוהרא מי שחושש להחמיר ע"ע בזה אם אינו מוחזק שמחמיר ע"ע ג"כ בשאר דברים. אך החיד"א (שו"ת חיים שאל ח"א סי' א') ופוסקים נוספים (ראה ב"שערי תשובה" שם) כתבו, ש"היות ולפי האריז"ל יש חיוב להניח את שני זוגות התפילין, עתה שנתפשטו כתבי האר"י זצ"ל והוא מפורסם בין הלומדים דתרתי איתנהו וחיוב יש בהנחתם. וגם שכיחי בכל עיר כמה ת"ח דמניחין שתי זוגות. יש לומר דהמניחן לא מיחזי כיוהרא. וזהו טעמם של רבים הנוהגים להניח גם תפילין דרבינו תם, אף שאין מחזיקים עצמם בחסידות".
על מה שהיה נהוג קודם לכן כתה הר"ר אביעד שר שלום באזילה ב"אמונת חכמים" (סימן ל'), שכשמשה רבינו קיבל מפי הגבורה סדר פרשיות התפילין, קיבל שני אופנים. אופן אחד להמון העם, ואופן נוסף ליחידי סגולה הבאים בסוד ה'. ואכן, כך לימד משה את העם. ברבות הגלויות, התבלבלה מעט המסורת, ומי שרצה לכתוב תפילין פתח זוג תפילין שנקלעו לידו, ולפיהן כתב את התפילין. וכך נוצרה המחלוקת בין הגאונים (ראה בטור שם) ובין הראשונים בענין. והמופלאים בחכמה, כמו רב האי גאון, הניחו בכל הדורות שני זוגות תפילין. לדבריו, אף רש"י ורבינו תם סוברים שיש ליחידי הסגולה להניח שני זוגות תפילין, ומחלוקתם אינה אלא איזו שיטה היא למצוה מן המובחר ואיזו חיוב. וכך דוחה הואאת הראיה מהתפילין שנמצאו בקברו של יחזקאל הנביא, שנכתבו כדעתו של רש"י, שכן יתכן שהיו אלו זוג התפילין הנוסף הניח אחד מיחידי הסגולה שבאותו דור, ואין ללמוד ממנו על הכלל. (וראה גם "דריה" שם שדחה באופן אחר את הראיה מתפילין אלו, שכן יתכן ובאמת תפילין אלו היו פסולות, כיון שהאמת כדעת רבינו תם, ומשום כך גנזו אותן. והב"ח השיב על כך, שלא היו צריכים לגונזם, אלא יכלו להחליף את סדר הפרשיות ולהכירם, ועל כרחך כשרים היו).
כל זה בנוגע לשיטות רש"י ורבינו תם. יצוין, שבשו"ת הרמ"ע מפאנו מאריך רבות בענין זה, ומוכיח שקיימות עוד שתי שיטות. שיטת ה"שימושא רבה" (אחד הקדמונים, מובאים דבריו ברא"ש הלכות תפילין בסופם), היא על דרך שיטת רש"י שהפרשיות הן לפי סדרן בתורה, אך לא מימין הקורא אלא מימין לשמאל המניח. (וראה "מאסף לכל המחנות" ס"ק ג' שהביא מכמה וכמה שנקטו בדעת השימושא רבה כדעת רש"י, אך הרמ"ע מפאנו מאריך להוכיח שהוא חולק, ומעיד "ולא אחשה מה שהעיד לפני הסופר המומחה הנאמן שאנו סומכין עליו בתקון תפלין ובכל דבר שבקדושה, כי זה כמה שנים פתח תפלין ישנות מאד לבדקן ומצאן על האופן אשר זכרנו שסדרם ההוא שמושא רבא ופסלם הסופר בעת ההיא כי עדין לא נגלה אליו רז זה, וגם אני ראיתי אחר שנים רבות בלאותיהן של תפלין בגניזות לא אחד ולא שנים שהי' סדור פרשיות כך אז אמרתי ודאי לא דבר ריק הוא אלא ממנו ששכחנום, וחזרנו ויסדנום תהלות לאל עליון ברוך הוא ומבורך.") ושיטת הראב"ד (הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה') היא על דרך שיטת רבינו תם, אך לא מימין לשמאל הקורא אלא מימין לשמאל המניח.
אך מעטים מאוד הם הנוהגים להניח גם תפילין דשמושא רבה ותפילין דהראב"ד. ושני טעמים מענינים מצאנו בדבר. הרמ"ע מפאנו כותב, שמאד עמקו סתרי התפלין דשמושא רבא וראב"ד בסדורן ורמיזתן על כל אלה ומשמו של האר"י די לוריא"ה אמרו שבקושי התירו להניחן וברירא מלתא כי על כן ראינו רוב הפוסקים מסתירים פנים מהן וסותמים את דבריהם וממילא משמע שהשוגה באהבתן צריך לקדש עצמו הרבה מאד ושתהא דעתו שפלה עליו תמיד באימה ויראה ורתת וזיע כי חובתנו מרובה ודעתנו קצרה וקהלת מכריז ואומר ויוסיף דעת יוסיף מכאוב. והגר"ח מבריסק (מובא בסטנסיל במנחות, ובחי' הגרי"ז שם בשמו, וב"עמק ברכה" תפילין סי' ג' בשמו) ביאר לעומת זאת, שהיות ונפסק להלכה "בית יוסף סי' כ"ז) שאם הניח אדם את התפילין בצורה הפוכה, המעברתא כלפי מטה והקציצה כלפי מעלה, יצא ידי חובתו, אף שעל ידי כך ישתנה גם סדר הפרשיות להיות מימין לשמאל הקורא במקום מימין לשמאל המניח, ורק לכתחילה צריך להניח אותם כשהקציצה כלפי מטה והמעברתא כלפי מעלה, נמצא אם כך שהמניח תפילין דרש"י הריהוא מניח בזה גם תפילין דשמושא רבה הפוכות, והמניח תפילין דרבינו תם הרי הוא מניח בזה גם תפילין דהראב"ד הפוכות.
ראה גם שו"ת מן השמים סי' ג' שאלו ואלו דברי אלוקים חיים.
לא מברכים כי מעלתם גדולה ואיננו יכולים להמשיך את השפע שלו על ידי הברכה - הרמ"ז, רבו של רבו של הרמח"ל (אגרות הרמ"ז סי' ה', הובא בקול יעקב לכף החיים סי' ל"ד ס"ק י').
בטעמי המנהגים הערות לקונטרס אחרון אות כ"ז כותב "קבלה בידו מקדושים שהאיש שיקפיד כל ימיו להניח תפילין דר"ת ולא יחסר מלהניח אף פעם מוכרח הוא שיטעה פעם ויתפלל ויברך בהם".
הבית יצחק בשו"ת שכותב למה לפי רש"י מניחים מימין הקורא ולא מימין המניח, מפני שהתפילין מרמז על דרגת בעל תשובה שנסמך על הקב"ה ולכן זה צריך להיות ממול הקב"ה כביכול.

בןאיש אחד, וכעת, מה דעתך האישית? אתה חושב שהכל נכון? אני לא.

דעתי האישית -
יש מקום לבחון כל דבר לגופו. לעולם לא להכליל.
גם למנהגים יש את ההגיון הפנימי שלהם, וגם לקבלה. כן.
ננסה "להיכנס לראש" של כל המצוטטים מעלה (וגם לקרוא את מה שכתבו), לחשוב איך הם הגיעו לכך - באיזה סגנון חשיבה, ולבחון האם סגנון החשיבה הזה מתאים עם סגנון החשיבה שלנו, ולמה באמת לא: האם יש כאן משהו עקרוני בשינוי סגנון החשיבה, או משהו אקראי.
לעיונך.
אחרי העיון, נוכל להביע את דעתינו, ומה שברור - העיון ודאי ימתן את חריפות התגובה.

יפה דרשת.
וכעת לעבודה. ציטוט: שכשמשה רבינו קיבל מפי הגבורה סדר פרשיות התפילין, קיבל שני אופנים. אופן אחד להמון העם, ואופן נוסף ליחידי סגולה הבאים בסוד ה'. ואכן, כך לימד משה את העם. ברבות הגלויות, התבלבלה מעט המסורת, ומי שרצה לכתוב תפילין פתח זוג תפילין שנקלעו לידו, ולפיהן כתב את התפילין. ע"כ ציטוט.

איזה סגנון חשיבה זה? מנין ידע על כך? וכו'.
ותודה שאמרת את דעתך האישית, לולי זאת, אין טעם.

ועל חריפות התגובה, אענה, שיש כאן כוונה מאוד מאוד מסויימת, להקצין בתגובותי. אולי זה יעזור לך להבא.

באשכול המשאלות. (שם שאל חסיד-שותה את השאלה.ומחמת חשיבותה הומלץ לו לפתוח אשכול.)

ענה לו 'תלמיד' כך:



ללא ספק שהתפילין שהניחו היו תפילין של רש"י . ואלו התפילין היחידות שמתאימות לגמ' במנחות.
כפי הנראה בתקופת המעבר מבבל לאירופה - אולי בתקופת רבינו חננאל - חלו שיבושים עקב הניתוק ובחלק מהמקומות טעו והניחו תפילין כפי שיטת ר"ת . - יש להבהיר שוודאי לא קם ר"ת בבוקר אחד והחליט לשנות את התפילין שהניח מהיותו בר מצווה . אלא שגם אביו ורבותיו הניחו תפילין בשיטה זו.
גם הרמב"ם וכנראה יהדות ספרד כולה הניחו תפילין כשיטה זו - של ר"ת . הטענה העיקרית שלהם היתה כי מסורת בידם מרב האי גאון ש "הוויות באמצע וש' מן הצד".
הרמב"ם הגיע לא"י וכותב כי ראה את תפיליו של רב האי גאון והם היו מסודרות כתפילין של רש"י ולכן חזר בו והחל להניח תפילין כשל רש"י וכך גם כתב להלכה ביד החזקה . ואף הורה לחכמי לוניל לשנות את תפיליהן לתפילין של רש"י.

איזה סגנון חשיבה זה?
דומה וזהו סגנון חשיבה של מי שממציא אירועים הסטוריים לצורך ישוב תמיהות, שלדעתו הם תמיהות חזקות.
דוגמא לדבר מצאנו אצל הארכיאולוגים (בהגדרה המדויקת הנ"ל. כמובן, ההחלטה מה נחשב לקושיה נובעת מנקודות אחרות. דומה שגם אתה יודע מנין הם נובעות).
זה לא מדע מדויק. (גם ארכיאולוגיה לא).
ככלל, דומה ואם תתאמץ מעט, תוכל גם אתה לענות על שאלות אנתרופולוגיות אלו.

אה, השערות נחשבות כתשובות? לא ידעתי. תודה. אצל הארכיאולוגים כמדומני, יודגש מה השערות, ומה ידוע להם. ואם גם אצלם זה כך, אז גם עליהם אומר, תודה שאמרת.
אני חושב שגם אתה מבין שאין לזה כל משמעות, לתשובות מעין אלו, כאשר השאלה היתה שונה לגמרי.

אם אפשר, קצת יותר תשומת לב להודעה הקודמת, אודות צורת ההתיחסות הראויה לדעתי לענינים כאלו. תשובתי האחרונה באה בהמשך אליה, אף שאימפולסיבי לא יראה זאת.

זו הודעת הנהלה:

נא לשמור על נושא האשכול.

ניתן לנהל דיונים מתודולוגיים, אך יש לעשות גם את זאת בצורה ענינית.

תודה.

המלצה כללית: כדאי לחכות למומחים שלנו, כמו ממדבש, מסתברא ואחרים.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

האם יש עוד הלכות למשה מסיני שניתנו חלק לכל העם וחלק אחר לבעלי מעלה? האם בעלי המעלה היו צריכים להניח שתי זוגות או רק זוג אחד שונה?

האם המעלה הזאת עוברת בירושה? אם לא, מתי ואיזה אופן נהפך אדם לבעל מעלה שלפי הלכה למשה מסיני צריך להניח תפילין אחרות?

חסיד,
לרוב השאלות האחרונות, אין התייחסות מפורשת עד כמה שידוע לי. רק לראשונה - נראה שלדעת אלו שהבאתי, היו אנשי המעלה צריכים להניח שתי זוגות תפילין.

איך הופך אדם לבעל מעלה? נו, שאלה עתיקה.

מדוע בעל מעלה אמור להחמיר ולבצע את שני האופנים השונים?

האם זה הסימן או המשמעות של מעלתו?

האם יש עדיפות יתרה לחומרה?

מנלן?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

בארץ נמצאו הרבה זוגות תפילין עתיקים, הן כשיטת רש"י והן כשיטת רבינו תם. מסתבר שבתקופה הקדומה לא הקפידו על סדר הפרשיות וכל אחד היה יכול לנהוג כראות עיניו.

ההלכה התלמודית בנוגע לסדר הפרשיות היא כנראה הלכה מאוחרת, כדומה להלכה בנוגע לשי"ן של תפילין שלפי התלמוד היא הלכה למשה בסיני, בעוד שבכל התפילין הקדומים אין שום שי"ן.

כדאי לציין שהמושג "הלכה למשה מסיני" מתייחס לפעמים גם להלכות מדרבנן, וכבר האריכו בכך הראשונים ויש מהם שסבורים שהלכה למשה מסיני היא לאו דווקא, אלא שמדובר על הלכה ברורה כהלכה למשה מסיני וכו' (ועיין דברי רבי יוחנן בירושלמי בעניין של כל הלכה שרופפת בידיך ואינך יודע מה מקורה וכו')