תפילין של רש" ותפלין של רבינו תם

רב_צעיר

היכן מצאת מחלוקת בדבר אצל הגאונים.

גם הגמ' שהביא שותה_הכפר מוכיחה בבירור שהמחלוקת לכאורה בין הבריתות היתה רק מאיזה צד מתחילים לשים את הפרשיות ולא על הסדר שלהם שעל זה כתוב במפורש "כסידרן" וזה בדיוק כרש"י .

פעם אחת היה תינוק אחד מורכב על כתיפו של רבי בבית הכנסת. הגיע לקרות קריאת שמע, אמר להוציא התינוק מעליו, משום דסְתם תינוק באשפה, ואין ראוי לקרות קריאת שמע אצלו.
[ספר האורה לרש"י, ב, קל"ג]


ודאי היה זה רבנו תם הקטן
שישב לו על כתפיךָ, התערסל בנדנודי תפילה
ליטף זקנךָ מלבין
שיחק בטוטפת בין עיניך -
תפִלּת רש"י בסנטר רבנו תם.

ופתאום, כהרף, בהלה
הילד לא ראוי יותר. לא נער, לא
שעשועים, לא נכד תם על כתפי הסב המתפלל
רסיס של מחשבה רעה
ועל הילד הנחשק נגזר להיות תינוק צוֹאֶה. אשפה.

והילד, יהא לאיש, למוד תשוקה ובהלה
הוא עוד יגמול על העלבון
על הכמיהה הפעורה
בזעקת כאב של "שמע" ו"אם שמֹע"
שבַּתפִלָּה שבראשי
תפִלַּת רבנו תם.

[רוחמה וייס, מתוך: "שמירה"]

אשריך רב צעיר שעמדת על כוונת דברי,
ואף הוספת להקשות,
שהרי אם ר"ת קיבל בירושה את תפיליו של סבו,
יוצא שרבינו תם הניח תפילין של רש"י,
אבל אם רקמה לו אשתו את שמו על כיס התפילין, כנהוג,
יוצא שעל התפילין של רש"י היה רקום ר"ת,
ודו"ק



אמשלום - תשוח"ח על השיר


אוי לשכן ואוי לשכנו

תלמיד

ראשית בנוגע לדברי הגמרא:

ת"ר כיצד סדרן ?
קדש לי והי' כי יביאך מימין, שמע והי' אם שמוע משמאל.

והתניא איפכא ?
אמר אביי ל"ק כאן מימינו של קורא כאן מימינו של מניח והקורא קורא כסדרן (בבלי מנחות לד ע"ב)

הרי שלפי פשט הסוגיה היו שתי ברייתות סותרות בנוגע לסדר הנחת התפילין, עוד לפני שנדון בשאלה האם מדובר דווקא במחלוקת רשי ור"ת או במחלוקת אחרת, דבר אחד ברור: כבר בזמן חז"ל אנו רואים מחלוקת כלשהי בנוגע לדבר, כך שאין זה רחוק מן המציאות שאכן מחלוקת רשי ור"ת הינה קדומה. ובכל אופן ייתכן שהכוונה ב"תניא איפכא" היא דווקא בנוגע לשמע והיה אם שמוע, והיינו כדעת ר"ת.

*

בנוגע לתפילין הקדומים שנמצאו, ראשית ברור שבר כוכבא אכן היה מקורב לפרושים, ולא היה צדוקי או איסיי. מחז"ל עצמם אין שום רמז לכך שבר כוכבא היה משוייך לאחת מכתות המינים, לכל היותר יש מימרות שמגנות אותו, אבל אף אחד לא פוסל אותו וטוען שהוא צדוקי.

המחלוקת היחידה היא האם הוא היה המשיח (כפי שר"ע סבר) או שמא לא (כדעת שאר החכמים), אולם הגע בעצמך, אילו היה בר כוכבא צדוקי - האם רבי עקיבא היה סובר שהוא מלך המשיח ?!

ולא רק מחז"ל, אלא גם מהמצאים הארכיאולוגיים משמע שבר כוכבא היה פרושי, כפי שאנו רואים מהאגרת שלו.

יתירה מזו, אינני חושב שבזמנו של בר כוכבא היו עוד צדוקים, אחרי החורבן אנו כבר לא שומעים מהם.

ואיך שלא יהיה, הואיל ונמצאו תפילין במקומות רבים בארץ, בקומרן, במערות שבהן הסתתרו חיילי בר כוכבא, בוואדי מרבעאת ובנחל צאלים - הרי שלבא ולטעון שכל התפילין הללו שנמצאו במקומות שונים הינם דווקא מחוגי הצדוקים הינו דחוק ביותר.

*

עוד כדאי לציין שכבר בפסקי התוספות למנחות לד ע"ב סי' צב מובא ש: "בנהרדעא ובירושלים נמצאו ב' זוגים, אחת כרש"י ואחת כר"ת", כך שלאמתו של דבר אין חדש בסברא זו, אלא הדעה כבר קיימת אצל הראשונים.

ועוד, הרי לשיטתך בזמן בית שני ובזמן חז"ל הייתה רק דעה אחת בנוגע לסדר הפרשיות, אלא שבזמן הראשונים נוצרה מחלוקת ואז נקבע להלכה שיש להניח כדעת רש"י.

אם כן כל ההבדל בינינו הוא שלדעתי המחלוקת הייתה קיימת בזמן בית שני, ואילו לדעתך היא נוצרה בתקופה מאוחרת יותר. אולם איך שלא יהיה גם אתה מודה שנוצרה התפתחות כלשהי בהלכה, שהרי בהתחלה הייתה רק דעה אחת, אחר כך היו שתי דעות, ולבסוף נפסק כדעה אחת. כך שהמחלוקת בינינו אינה כה גדולה.

השכן

רק הערה אחת, היסטורית.

אם היה רקום שם על השקית, ואם היתה לו שקית, היה רקום עליה "יעקב".

(סמיילי מצטנע בידיעתו שהשם "ר"ת" הוא רק כינוי לרבי יעקב נכדו של רש"י).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

תלמיד

בנוגע למחלוקת הגאונים, ראה בהשגות הראב"ד ובמגיד משנה על משנה תורה הלכות תפילין ג, ה.

והרמב"ם מאריך בנושא באגרתו לחכמי לוניל (סי' רפט) ומדבריו אנו למדים שכבר לפני זמנו היו מנהגים חלוקים בנושא, והיו כאלה שסברו שיש להניח תפילין כדעת רבינו תם (שבתקופה זו עדיין לא נולד).

וכך דברי השואלים מחכמי לוניל:

... ואנחנו למדנו מרבותינו ומהגאונים ורב האי גאון בראשם ז"ל דבעינן הויות באמצע...

ואע"פ שהרמב"ם חולק על כך, הרי שמידי מחלוקת לא יצאנו.

רב_צעיר

הפשט בגמ' מוכרח כדברי. שהרי אם הסתירה בבריתות היא במחלוקת רש"י ור"ת אין משמעות לתירוץ הגמ' כאן מימינו של קורא כאן מימינו של מניח

פסקי התוס' לא נכתבו ע"י בעלי התוס' אלא ליקוט מאוחר. בסימן צ"ב שציינת, הוא מביא את הרא"ש ש"ירא שמים יצא ידי שניהם" , שכמובן לא מופיע בתוס', וכן דבריו שבנהרדא ובירושלים מצאו שני זוגי תפיליןאחת כרש"י ואחת כר"ת - ודאי שלא כתוב בתוס' אלא הוא כתב את זה כנראה ע"פ סיפור כמו שאר האגדות שרווחו ( סיפורי נהר סמבטיון והגולם מפראג ועוד )

עכ"פ אין חולק על כך שבמוראות הזמנים מאז משה רבינו חלו שיבושים ומחלוקות בהלכות. אלא שלאחר שהוכרעה ההלכה -נגמרו המחלוקות וכולם נהגו על פי ההלכה שנפסקה.

מה שמיחד מחלוקת זו שגם לאחר שנפסקה ההלכה כרש"י הרי עדיין ממשיכים להניח גם ר"ת ומפתחים תיאוריות שונות ומשונות ע"פ הקבלה כמו שהובא בראשית האשכול.

1. ברגע שנפסקה הלכה כרש"י, נוצר מצב מעניין.
שהרי עיקר מצוות תפילין היא להניחן כל היום, אלא שאנו פטורים מהנחתם הרציפה בגלל ההקושי שלנו לשמור על גוף נקי.

2. ומכאן, מי שמניח אחרי התפילה תפילין דר"ת, הריהו מראה כי לדעתו הוא יכול לשמור על גוף נקי.

אם כן, מי התיר לו לבטל מצווה דאורייתא אליבא דהלכתא, ולהניח באותה שעה תפילין שלא אליבא דהלכתא?


ר"מ

תלמיד

1. הפירוש שלי לגמרא הוא לגבי הברייתות כפשוטן ולא כתירוץ הגמרא. אני טוען שלפי פשוטו ברור שמדובר על מחלוקת כלשהי בנוגע לסידור פרשיות התפילין, תהא זו מחלוקת רשי-ר"ת או כל מחלוקת אחרת. תירוץ הגמרא הוא אוקימתא שבא ליישב שיטה אחת על פני השניה, הואיל ובזמן התנאים בבבל כנראה שרווחה רק שיטה אחת, ואותה האמוראים ניסו לקיים (או שלא הכירו את השיטה השניה, או שסברו שהיא שיבוש)

2. בנוגע לפסקי התוספות, ברור שלא הבאתי את דבריהם כמקור היסטורי, אלא רק להראות שאין חדש בדברי. שים לב ששם לא נאמר ששתי השיטות "ניתנו למשה מסיני" כדעת המקובלים, אלא רק שהמחלוקת הינה קדומה.

סוף סוף הגרעין הותיק חזר לפורום. !!!

כבר כתבתי כי כל השיטה הזאת של ר"ת התבססה על "מסורת"- כנראה מוטעית , בשם רב האי גאון שהוויות ( והיה כי יביאך , והיה אם שמוע ) באמצע ו"ש" (שמע וקדש ) מן הצד.

אולם כנראה שמסורת זו היתה בטעות והרמב"ם הלך לבדוק את תפיליו של ר' האי גאון ומצאם כרש"י , ולכן החליף תפיליו וכך הורה בתשובתו לחכמי לוניל.

כך שהראב"ד אינו ראיה שהיתה המחלוקת בימי הגאונים, אלא ראיה שהשיטה הזו נסמכה על מסורת ( מוטעית ) שכך שיטת רב האי גאון.

רב_צעיר

אם כבר הזכרת את היחס בין ר"ע ובר כוכבא, אנו מצויים כיום בימי הספירה שמתו 24,000 תלמידי ר"ע - יש הטוענים כי ר"ע שלח את תלמידיו להלחם בצבא בר כוכבא ומתו במלחמה. וגם ר"ע מצא את מותו הטרגי באותו מרד שכשל.

תלמיד

ראשית תיקון קל, הרמב"ם לא כותב בתשובה הנ"ל שהוא עצמו ראה את התפילין של רב האי, אלא שכך הוא שמע מאנשים שטענו שראו אותם, וההבדל גדול.

על כל פנים, בשביל להכריע צריך לבדוק את הספרים עצמם (וכמובן שכאן נכנסו לבעיה של כתבי יד ובירור הנוסח), אבל שים לב שהמגיד משנה מציין שגם רב שרירא גאון (אביו של רב האי) סבר שהוויות באמצע. אפשר להבין שנפלה טעות בנוסח דברי רב האי, אבל קשה להאמין שטעות נפלה גם בספרו של רב שרירא וגם בספרו של בנו רב האי.

ואיך שלא יהיה, אנו רואים שלא מדובר על מחלוקת שנוצרה דווקא בזמנו של רבינו תם, אלא על מחלוקת שקודמת בהרבה. הרי אם הרמב"ם וחכמי לוניל מעידים על כך שהייתה קיימת מסורת כזאת, סימן שהמחלוקת נוצרה לפחות בתקופת הגאונים.

רב_צעיר

הכסף משנה שמביא את תשובת הרמב"ם אינו מציין שם רב שרירא גאון כי גם הרמב"ם בתשובתו אינו מציין את רב שרירא גאון .
אלא הכסף משנה מביא מתוך דברי הרא"ש שהוא אומר שגם רב שרירא גאון אומר כך , אולם הרא"ש אינו מביא מקור לדבריו - הוא חי כמה מאות שנים אחרי הגאנים. עכ"פ הדברים אינם כתובים לא בספרו של רב האי גאון ולא בספרו של רב שרירא גאון.

מה שמיוחד בתשובת הרמב"ם שהוא כותב כי מלבד זה שבדקו את התפילין של רב האי גאון והם היו כשל רש"י , הוא מציין כי " כל בני ישראל בא"י כולם זהירים במצוה זו ובסדר התורה איש מפי איש , ולדברי הכל תפילין של יד סדר פרשותיה על סדר התורה ".

ולגבי התמיהה כיצד ומתי חל השיבוש הוא כותב " וכזה ( דהיינו בשיטת ר"ת ) כתב אותו חכם שחיבר חיבור בתפילין , שמו ר' משה בר מימון נ"ע מקורטובה ( לא הרמב"ם ) ואותו חיבור הטעה כל אנשי מערב מלפנים "

הרי שהרמב"ם עצמו טוען כי הטעות התחילה בתקופת המעבר לאירופה - אחרי תקופת הגאונים.

משום "ואל תצל פמי דבר אמת עד מאוד", הריני לתקן שגגה שפלטה קולמוסי:
כתבתי שלא ידוע לי על מי שכותב שר"ת ידע קבלה. נעלם ממני לפי שעה, שבזו"ת דברי חיים ח"ב או"ח, דומני סי' ד', מונה את רבינו תם בתוך רשימה של בעלי התוס' שידעו קבלה.
מישהו יודע מהם מקורותיו? אולי בגלל שהם הניחו תפילין דר"ת?

ר"צ,
לכאו', אם כבר, מחלוקת הברייתות היא בדעת השמוש"ר, לפי פירוש הרמ"ע מפאנו, הובא בציטוטי בעמוד הראשון.