תפילין של רש" ותפלין של רבינו תם

חסיד שותה

כמדומני שכבר הסברתי לעיל כיצד נוצרה המחלוקת, בתחילה לא הייתה קפידה בדבר וכל אחד סידר את הפרשיות כראות עיניו, בתקופה מאוחרת יותר הוחלט שיש לקבוע הלכה אחידה - אולם אז כבר היו מנהגים חלוקים ולכן נוצרה מחלוקת בנוגע להלכה ה"נכונה".

יש אין סוף דוגמאות לכך מעולם ההלכה, לדוגמה נוסח התפילה על שלל נוסחאותיו, כאשר בעבר ידוע שלא היה נוסח קבוע לתפילה (ולכן למשל הש"ץ היה צריך "לסדר את תפילתו" לפני שהתפלל)

חסיד_שותה

במחילה מכבודו של רב_צעיר , דעתו היא הדעה המקובלת על החוקרים אולם אין שום בסיס מוכח להנחה זו.

הרמב"ם לעומת זה - כאשר נוכח כי סדר הפרשיות בתפילין שלו בטעות - כתב באיגרתו כי הבסיס לטעות היה ספרו של רבי משה בן מימון מקורטובה אשר היה הראשון שכתב בספרו על הלכות תפילין כי סדר הפרשיות כר"ת , וזה הטעה את כל אנשי המערב ( שהיו מנותקים ממרכזי היהדות בבבל)

לעומתם מצא הרמב"ם כי אנשי א"י ובבל שהמסורת היתה בידם מאז משה רבינו הניחו תפילין כסדר הפרשיות של רש"י ולא ידעו כלל על שתי צורות להנחת הפרשיות

חסיד,
יתכן ובאמת יש משהו בדבריך.
שו"ת מן השמים סימן כו, בהערת המהדיר:

שכן ידענו כי מצוה יקרה וחביבה זו אשר שם ה' נקרא על המקיים אותה היתה מרושלת ביד המון העם יען שחששו פן לא יוכלו לקיים אותה בשלימות הראויה, כמבואר בשבת ק"ל ע"א שהיתה מרופא בידם, ובהלכות פסוקות דרב יהודאי גאון הל' תפלין מובא שנשאל שמא אין מניח תפלין אלא גברא רבא, ויעוין בתוס' שבת מ"ט א ד"ה אלישע בעל כנפים, באור זרוע סי' תקל"א ושם סי' תקצ"ד, כן בתשובות מהר"מ בר ברוך מרוטנבורג החדשות ח"ג סי' רכ"ד, ובסהד"ר =ובסדר הדורות= סוף אלף החמישי ערך רבינו ברוך מגרמיזא בעל התרומה ובכד הקמח לרבינו בחיי אות תפלין. ועיין בטור אהע"ז סי' מ"ה וב"י שם שהביא מכל בו /מכלבו/ שיש מקום שנמנעו מלתת אפר מקלה בראש חתנים מפני שאין העם מוחזקים כלל בהנחת תפלין, עד שמצינו כי מי שהניח תפלין נחשב לחסיד ע' קהלת רבה פ"ד שציינו דתפלין ברישיה, ומעשה רב שביד איש שהניח תפלין הפקידו ממונא בלי סהדי ירושלמי ברכות פ"ב ה"ג פסיקתא פס' כ"ב אור זרוע סי' תקל"ג בשם הילמדנו והלכות קטנות להרא"ש סי' כ"ח, ובזה נבין המובא בשבת י"ג סע"א מעשה בתלמיד אחד כו' והיתה אשתו נוטלת תפליו ומחזרת כו', ומי שלא הקדים תש"ר =תפילין של ראש= לתש"י =לתפילין של יד= נחשב כזהיר במצות ע' מד"ר חזית פס' כמגדל דוד, ושם פס' שניך כעדר הרחלים, ובגמ' סוטה מ"ד ב נקטו שח בין תפלה לתפלה כו', ובירושלמי סנהדרין פ"ו ה"א מעשה בחסיד אחד שמת ולא נקבר כהוגן איתחזאי בחילמא ואמר דלא עבר עבירה מימיו אלא חד זימנא הקדים תש"ר לתש"י, וכן בירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ה בוידוי מעשר דכתיב עשיתי ככל מצותיך ולחד מ"ד כל מצות מעכבות נקטו אפי' הקדים תש"ר לתש"י, אמנם ת"ל איכשר דרא מימות רבינו בעל הסמ"ג שטרח הרבה לחזק מצוה זו ולהוכיח חיוב קיומה בכל אדם מישראל ראה בספרו עשין ג, ע"כ.

יש לבחון את המקורות אחד לאחד, כיון שיתכן וחלקם עוסקים במה שלא הניחו תפילין כל היום אלא כבזמנינו. אך מחלקם נראה שאכן היו תקופות שמצוה זו היתה רפויה לגמרי.

שאלתו של חסיד שותה ,להבנתי היא, האם אין זו פירכא לטיעון המסורת בעם היהודי. אם בדבר שמקיימים דבר יום ביומו חלה מחלוקת כזו. מה בדבר ההלכות האחרות.
או גם מה היתה מתודת הבדיקה בימים עברו. למה לא בדקו את התפילין של האבות מיד כששמעו טיעון שונה.


הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

יש בעיה עם המסירה מדור לדור של התפילין.
גם קשר תפלין שיש בו מסורות שונות שגמרא אומרת שהראה הקב"ה למשה כך צריך להראות הקשר. כמובן שזה אבסטרקטי הרי אין לקב"ה גוף ולא דמות הגוף.
מדוע נוצרו מסורות בדבר שהוא כל כך יומיומי?

חסיד שותה.

חכה חכה. עכשיו יטביעו אותך בשיטות ודעות ושאר ירקות. הסבירות שינסו לענות בכנות על שאלתך, קטנה.

(הנ"ל כמובן לא כולל את רב צעיר ודעימיה)

חסיד שותה.

וקח בחשבון דבר נוסף. 'תלמיד' ,למשל, טען כבר בכמה הזדמנויות שבהלכה לא יכול להיות שחז"ל טעו. ואילו ראה איזה פלא מדובר על מצוה יומיומית והטעויות(מחלוקות) בה רבות . ומה יאמר תלמיד? מן הסתם יאמר שהפורום אינו המקום לדיונים 'עמוקים' כאלה.