|
|
| נשלח ב-29/5/2005 19:31 |
 |
| |
נאךאמולנישט.
הפורום באמת אינו מקום לדיונים מעמיקים - בנושאים הלכתיים ,
אולם מעולם לא אמרתי שבהלכה למשה מסיני לא יכולה להיות מחלוקת .
ואני טוען כל הזמן שחז"ל היו אנשים וטעו על ימין ועל שמאל .
ודאי וודאי שכל המחלוקות בש"ס נוצרו עקב שכחה , צרות , תלמידים שלא זכרו . וכו' וכו' כמובן שהכל נלמד בע"פ.
הרי ברור שאפילו ס"ת שבידינו אינו זה הניתן למשה אלא חלו בו שיבושים וטעויות לרוב , אולם מה זה משנה . העיקר שאנו עושים כמיטב יכולתינו לקיים מצוותיו ולעשות רצונו . ומה איכפת לו בין שוחט מן הצוואר לשוחט מן העורף .
וכי באמת נדמה לך שצורת הקשר של התפילין משנה לבורא עולם במשהו ???
וכי נהפך העולם, או נהפכו אותם הראשנים בקברם ( ר"ת הראב"ד הרי"ף ועוד ) שהניחו תפילין כשיטת ר"ת - שהיא כנראה טעות ומימילא לא הניחו תפילין מעולם ? .
תוקן על ידי - talmid - 29/05/2005 19:43:11
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2005 08:03 |
|
| |
מיימוני,
יש לי הצעת פשרה, כל השנה נפסוק כהלכה המקובלת בידינו ונניח תפילין ובחול המועד נניח תפילין כשיטת הרשב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 02:49 |
|
| |
לעיל בעמ' 4 הובא שהיו תקופות במהלך ההסטוריה בהם לא הקפידו כל כך על הנחת תפילין. דומני שנושא זה נידון בעבר באשכול אחר ביתר הרחבה, אך לעת עתה אני מוצא כמתאים ביותר למובאה שלי את האשכול הזה.
מאירי ברכות -
מה שביארנו שהדברים אמורים במי שמיקל בהנחת תפלין דרך פירוק עול מצות, הוא מפני שיש נמנעים מזה מצד אחר והוא שהתפלין צריכים גוף נקי ושצריך להזהר שלא יישן בהם ושלא יסיח דעתו מהם וכל שכן שלא יתעסק בשום דבר לכלוך מה שאין כל זה בציצית. ובתלמוד המערב [ברכות פ"ב ה"ג] הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא בימים ידועים בשנה והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים את עונותיו והיו סומכים זה למה שנ' [תהלים קג, ג-ד] הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים. וראה איך הפליגו בכונה כלומר שהן צריכין גוף נקי מעבירות ומהרהורים ואין ראוי להניחם אלא לאחר התשובה. וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין וכן הדבר נכון בעיני.
הדברים גם אקטואלים לאלו מבינינו שאינם מניחים תפילין, משום סיבה זו או אחרת - עכשיו, בעשרת ימי תשובה, זה הזמן!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 13:00 |
|
| |
בא"א,
השתכנעתי.
בל"נ אתחיל מיד להניח תפילין (או שאולי אדחה זאת לחוה"מ סוכות...).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 13:05 |
|
| |
בן איש אחד
אם הבנתי נכון, המאירי אומר למעשה, שקצת חכמים לא היה מניחים תפילין בכל ימות השנה וכן נכון בעיניו? שמעתי פעם על שיטה כזאת , האם יש לך מקורות נוספים בעניין?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 13:35 |
|
| |
אמשלום,
כשכתבתי זאת חשבתי גם עליך, וחשבתי לכתוב עם "/". אך במחשבה שניה החלטתי לא לעשות כך, כיון שאולי את כבר מניחה תפילין ותיעלבי מהחשד.
מייציץ,
אכן, כך הוא כותב. ולא ידוע לי על עוד ראשונים שסברו שכך נכון וראוי. (לפחות לא אלו מהקונצנזוס. כנראה שבין הפילוסופים בתקופת הראשונים היו עוד כאלו).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2005 03:13 |
|
| |
סידור הגר"א
אשי ישראל
ספר ארחות חיים
שאלתות
בשם כתר ראש מכונה
אשר בדברים האלה קשרתי כתר לראשי, למען יהיו הדברים האלה
מאירים לנגד עיני לזכרון תמיד, ששמעתי מפי אדמו"ר הגאון רשכבה"ג
וכו' רבינו חיים זצ"ל נ"ע מוואלאזין, איזה מעשיות מה ששמע
מפי רבו מלאך ה' צבאות רבינו ר' אליהו זצ"ל מווילנא, וכמה
דברים מה שידעתי וראיתי בעיני, וכן מה ששמעתי דברים אמרים
על אדמו"ר ר' חיים נ"ע.
תלמידו שזכה לשמש את ר' חיים זצ"ל שלש שנים רצופות ואשר
האציל עלי מזיו תורתו וצדקתו, אשר הכהו בעל המחבר ספר
ברכת ראש על מסכת נזיר וברכות, אבד"ק טיקטין ושערשאב. נכתבו
הדברים האלה לזכרון בפה ק"ק וואלאזין יע"א
בשנת תקע"ט לפ"ק.
עם הארות והערות
אוהלי חיים
מקורים ומ"מ לפרש דברי רבינו הגר"א והגר"ח זי"ע
568
י"ג] תפילין דר"ת שאל מרבו הגר"א
ז"ל, מו"ר אינו מניח תפילין
דר"ת כדי שלא לבטל אף רגע מתפילין
ושל רש"י עיקר, ואני שבלא"ה הנני מבטל
כמה שעות מתפילין, מה בכך אם אניחם
איזה שעות ביום ואצא י"ח תפילין לכל
הדעות, השיבו כשתרצה לצאת לכל הדעות
תצטרך להניח כ"ד זוגות, והיכן מצינו
כ"ד חלוקי דעות בתפילין, א"ל דוק ותשכח,
ואסיק על דעתו דדעת רב האי גאון היא
כרביצתם, רק להיפך מימין לשמאל הרי
ג' זוגות, מחלוקת בפתוחות וסתומות הרי
ששה זוגות, מחלוקת אם לכותבן בקלף
במקום בשר הרי י"ב זוגות, מחלוקת אם
להניח הפרשיות מעומדות או מונחות הרי
כ"ד זוגות, א"ל שמצינו בזהר על תפילין
דר"ת שהן של עוה"ב השיבו דפשט הזהר
אינו כן והמהדר אחר עוה"ב יניחן. ובשמעו
דברי אלהים חיים מפי רבו ז"ל פסק
מלהניחן [תוספת מעשה רב מהגאון ר'
יעקב כהנא בעהמח"ס גאון יעקב חתן
מרנא ר' דובער אחיו של הגר"א ז"ל]:
יד] עוד בענין תפילין דר"ת בשם הגאון
ר' ישראל משקלאוו תלמיד
הגר"א זל"ה בעהמח"ס תקלין חדתין וס'
פאת השולחן, וזה לשונו. שמעתי מפה
קדוש הגאון מוהר' חיים הרב מוואלזין
זצוק"ל אשר שאל מרבינו הגר"א זל"ה על
מה שאינו מניח תפילין דר"ת הוכיח
משאלתו שהוא מניחן מטעם לצאת ספק
ב' הדעות א"ל רבינו הגר"א זל"ה אם
בשביל ספק יש ס"ד זוגות עפ"י
ספקי השיטות וכך הראהו בסוגיא דמנחות
שיטת רש"י ושיטת ר"ת, השלישית דעת
הראב"ד דפליג על ר"ת דס"ל בסדר קדש
והיה כו' משמאל המניח אלא דמקדים
והיה א"ש, דלרש"י ברביעית בתר פ' שמע
ולר"ת והיה א"ש בשלישית ושמע ברביעית
דהויות להדדי, והראב"ד ס"ל דברייתא
קמייתא מימין המניח יהיה קדש יהיה כי
יביאך ואח"כ והיה א"ש ושמע משמאל
המניח דברייתא מתני איפכא בהקורא וגם
דהפוסקים לא הביאוהו כתוב בראב"ד
שם בשם ר"ה גאון והרמב"ן בתשובתו סי'
רל"ד הביאו וגם ס"ל הוייות להדדי הרי
שלש זוגות, ועוד יש להמציא שיטה כרש"י
באופן דלהראב"ד דברייתא קמייתא מימין
המניח קדש והיה כי יביאך שמע והיה
א"ש ובתרייתא מימין הקורא הרי ארבע
זוגות, ובתוס' מנחות ל"ג ד"ה הא כו'
בענין הנחת פרשיות בהבתים היה אומר
ר"ת שמניחם מושכב ולא מעומד וכשיטתו
בס"ת ומזוזה הרי שמנה זוגות, עוד יש
ספק בקלף לצד הבשר או לצד השער
כמ"ש הכ"מ מתשובה דחכמי לוניל לרבינו
ספק זה, וכן שאלו לרמב"ן שם הרי ט"ז
זוגות, עוד יש ספק בכתיבתן בפתוחות
ןסתןמות צורת הרמב"ם וצורת הרא"ש
הרי ל"ב זוגות, עוד בענין הדיו מן עשן
עצים ולא מי עפצים דר"ת פוסל ורמב"ם
ורא"ש מכשירין הרי ס"ד זוגות, אלא הלכה
מכריע כרש"י ורי"ף ורמב"ן וכדהשיב
הרמב"ם בתשובתו דהגאון ר' משה קלעי
שהיו תפילין שלו כדעת ר"ת והשליכם,
והעידו שבדקו תפילין דרב האי גאון ומצאו
כמו של רש"י. ובדבר שיטת תפילין דר"ת
שמעתי מפיו שהיה רבינו הגר"א ז"ל אומר
שיש לו קושיות על שיטת ר"ת שיקשה לו
בעלמא דאתי ולפי דעתו לא הניחם גם
מחששא דבל תוסיף כמ"ש הלבוש ומעדני
מלך וכן המזרחי מסוגי' פ"ב דערובין
דבזמנו איכא בל תוסיף:
אוהלי חיים
יג) בס' בית יעקב מה"ר
ברוך ברוידא מקעלעם, דפוס ירושלים, וכנראה ששתי שו"ת היו ולב' אנשים בזמנים
שונים, לאחד השיב בחשבון כ"ד זוגות ולהשני בחשבון ס"ד זוגות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2005 13:59 |
|
| |
תלמיד
עדיין לא ענית על השאלה המרכזית.
איך זה שיש מחלוקת בדבר כל כך בסיסי העובר מאב לבן, האם הדבר אינו מוכיח שהדברים הם "בלאו דווקא" ובימים עברו לא היו מקפידים יותר מדאי?
כנראה שלא.
היו מספיק תקופות בכלל ישראל שנפסקה מסורת רציפה, כמו בימי בית ראשון ועזרא וכדו', ולעניינינו קראתי פעם שהסמ"ג כתב שתקופה ארוכה לא הניחו תפילין מטעמו של המאירי שהביאו למעלה, וכנראה כשניסו לחדש את המצווה הכריעו את השאלות מתוך ספרי ההלכה ולא מתוך מסורת ומנהג, וכך יכולים להיווצר בקל טעויות.
ולגבי זה שהביא שבתפילין קדומות לא נמצאו 'שין' חקוק עליהם, מעניין מה המקור? יש למישהוא צילום של תפילין עתיקים ללא שין?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2005 14:06 |
|
| |
האזיני ארץ
אם בעתיקות עסקינן, אז בתימן היו מייצרים תפילין עם שין בדפנות ללא תחתית (הרב קאפח הביא צילום במשנ"ת, שין ללא תחתית, התפילין יוצרו לפני 200 שנה, והיוצר היה דיקן גדול ובמעשהו הוא משקף את המסורת שהיתה להם), ובכך נתקימו דברי הריטב"א שיהיה שין נכנס ושין יוצא.
בנוסף כך היא גם דעת רש"י, בכל מקום שנכתב שין של תפילין, כתב רש"י כעין שין.
הרמב"ם השתמש במילים דמות שין, ורגילים לפרשו דומה אבל לא ממש. (אצל הרמב"ם אין הוכחה מוחלטת, אבל בדעת רש"י יש הוכחה מוחלטת שהשין צריכה להיות ללא תחתית)
בנוגע למחלוקת בדבר בסיסי שמקיימים יום יום, כבר ערכתי כאן ויכוח עז בקישור הבא, התלמיד הגן בעוז על דעת המסורת, והגיונו הוא ההיגיון של המסורת, הרוצה יוכל לעיין בקישור הבא, ארוך מתיש אבל מחכים.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1512968
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 10/10/2005 14:22:37
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2005 16:55 |
|
| |
איכשבהו נפלטו כאן מהדיון שיטות הראב"ד והשימושא רבה. "למה יגרע"?
בעיני שיטת הראב"ד קרובה בהרבה לפשט הגמרא מאשר שיטת רש"י (ולשוללים אפשרות מחלוקת בדבר בסיסי הנערך יום יום: אולי הראב"ד [או מי שייסד את שיטתו] חשב שזה לא-דבר-כל-כך-עקרוני ושצריך לעשות לפי פשט הגמרא?).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2005 20:21 |
|
| |
יעקב,
אם זכרוני אינו בוגד בי, הובאו שיטות אלו בעמוד הראשון באשכול זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2005 19:44 |
|
| |
לא אמרתי שלא. שאלתי למה הן נפלטו (ולא: נשמטו) מהדיון.
|
|
|
|
|
