| נשלח ב-25/5/2005 00:02 |
|
| |
האם הנחנחים 'חושבים'
בעקבות מה שכתב מיימוני על הנחנחים, ואף ניסה לנתחם, והוסיף עוד, והסביר את דעתו בענין בארוכה, כמנהגו, הייתי מציע לשאול האם ראוי לייחס חשיבה לכל פעולה שאדם מוזר עושה, ולפענחו, או שמא אין לכך כל חשיבות. יתירה מזאת, השאלה ממוקדת על הפורום הנוכחי, האם לא חבל על המלל הנשפך בחינם להכניס הברגה בחיי ה'לא חושבים'?
לשיפוטכם רבויתיי.
(הנהלה נכבדה, לפני המחיקה נא להוועץ ב'כל' חכמי הנהלה)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2005 00:12 |
|
| |
גרגשי יקירי,
משום מה ריח של שטחיות נודף מהכללתך.
מי שאינו חושב, נוטה לייחס אי חשיבה לכל מי שלא סבור כמותו וכן להיפך. בדוק ומנוסה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2005 00:13 |
|
| |
נכון. אודה ולא אבוש, אני מאוד שטחי. אתה מתכוון לרמוז לי שהנחנחים חושבים? אם כן, אני גאה בשטחיותי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2005 01:43 |
|
| |
רבי נחמן עצמו בוודאי שהיה "חושב", הוא הרי עסק הרבה מאוד בספרי פילוסופיה (וכבר יצא לי לגלות קטעים שלמים ממורה נבוכים שהועתקו לליקוטי מוהר"ן, מבלי לציין זאת כמובן. ראו למשל את המאמר על "הא לכם זרע").
אולם בקשר לנחנ"חים עצמם, קשה מאוד לייחס להם מחשבה מעמיקה כלשהי, כמובן שאפשר להעניק משמעות עמוקה לכל תופעה אנושית, החל במשחקי כדורגל וכלה בסרטי בורקס למיניהם. אבל השאלה שאנו תמיד צריכים לשאול את עצמינו היא האם אכן זו כוונת המשורר.
אין לי בעיה אישית עם הנחנ"חים עצמם, אבל נראה לי שלייחס להם חשיבה עמוקה כלשהי הוא דבר שבעצם סותר את ההצהרה העצמית שלהם, הרי כל שיטתם מבוססת על "פשיטות ותמימות" ועל האיסור לעסוק בספרי מחקרים (במלרע) למיניהם, כך שזה די מיותר לייחס להם חשיבה מעמיקה והגות כלשהי.
כדאי אגב לציין שהנחנ"חים הם פלג קיצוני בחסידות ברסלב, ולא מאפיינים את שאר החסידות. כמובן שיש דמיון רב בין כל הזרמים שם, אבל בכל זאת הנחנ"חיות היא תופעה מיוחדת כשלעצמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2005 09:33 |
|
| |
אם נלך לשיטת חברנו אידך גיסא, הרי אין צורך שאדם יחשוב כדי לייחס לו "תאולוגיה שלא מדעת".
רב צעיר, ברוך השב!!! איפה היית? חסרת לנו! 
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2005 12:25 |
|
| |
גרגשי
עצה לי אליך
לך לשמוע כמה שעורי נחנחים ואז תדע...
על הדרךך אני ממליצה על הרב ארז דורון
נחנחי ידוע ב"שטחיותו"

|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2005 12:42 |
|
| |
המילה שטחי אינה אהובה עלי. כשמאשימים את השני בטעות מנסים לנמק מדוע הוא טועה, אך כשאשימים בשטחיות אין צורך בשום נימוק,מספיקה העווית פנים אנינה וסינון מבין השפתים.
|
|
|
|
|