בית פורומים קונצרטים של חזנות

הפינה האישית של שטרימר. יידע. ולימוד.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/7/2005 21:33 לינק ישיר 

פרק 42

"טיפים נוספים לחזן"

ווארט יפה על עלינו"''

בחורף הצטייד בממחטות.אם אתה מצונן ,ותזדקק להן במהלך הקונצרט.הנח אותן בהישג ידך,כדי שלא תצטרך לטרוח ולהוציא אותן מכיסך.לצורך ניגוב חוטמך הפסק מעט , והטה את פניך הצידה, כדי שהפעולה לא תהיה מול הקהל, בייחוד אם אתה ניצב מול מיקרופון. אינך צריך לחוש שלא בנוח בגלל שאתה מנגב את חוטמך, זו היא פעולה רגילה והכרחית. יתכן שהציבור אפילו יעריך אותך,שעל אף הצטננותך אתה עושה מאמץ לשיר. עם זאת כשאתה חוזר לשיר אמור "סליחה".
גם בקיץ כדאי להצטייד בממחטות לניגוב הזיעה. קיימות מגבות נייר הסופגות היטב, וכדאי להיעזר בהן. אם אתה אדם מזיע באופן יוצא מן הכלל, יש סיכוי שבשעת ההופעה תזיע יותר מהרגיל. במצב זה הקהל חש שלא בנוח, ומחפש דרך לעזור לך. הדבר יפה מאוד מצידם, אך ההתעניינות שלהם כיצד להקל עליך מוציא אותם מהריכוז, וגם אתה נכנס למצב של מבוכה. לכן כדאי שתבקש מראש מהמארגנים שיציבו מאוורר לידך. אך אם אתה בעל זקן ארוך, השתדל שהמאוורר לא יהיה מכוון ממש אל מול פניך, כיון שהוא יסיט את זקנך הצידה, ותיראה מוזר לעיני הקהל.
בשני מצבים קיצוניים קשה לשיר : בעת תחושת רעב, ולאחר אכילה מרובה. בין שתי הקטבים הללו על כל חזן לבחון את עצמו אם נוח לו לשיר בציבור סמוך לתום ארוחתו, או דווקא כשעבר זמן ממושך מאז שסיים את ארוחתו. כמו כן עליו לבדוק אם שתיית משקה מוגז מסייעת לשירתו, או יוצרת הפרעות, בעיקר בגלל פליטת הגזים שהצטברו בקרבו.
בדוק אם מציצת סוכריה לפני ההופעה מקילה עליך לדבר.
בכל אופן כדאי להימנע מלאכול ממש לפני ההופעה, מכיוון שפירור כל שהוא שהסתתר בין השינים, עלול לנוד לחלל הפה תוך כדי השירה ,בלא שתוכל לבלעו או לפלטו בצורה שהקהל לא יבחין בכך. גם שתיה לאחר המאכל לא בהכרח תסלק את כל הפירורים האפשריים. החשש סביר יותר, אם יש במאכל גרגירי פרג ושומשום או פירורי אגוז קוקוס.
גרעינים, בטנים ואגוזים, עשויים לייבש את הפה לשעות מספר, בנוסף לאי הנוחות משאריות שהם מותירים בפינות נידחות של הפה.
כדאי להשתדל לצחצח שיניים לפני שאתה יוצא להופעה. הצחצוח לא רק יסלק את כל הפירורים ושאריות המזון החבויים בין השיניים, אלא אף ייתן בפיך תחושה של רעננות.
אחד הדברים התורמים מאוד להופעה היא רעננותו של החזן לעומת זאת , עייפות ממתנת את התלהבותו והקול נעשה עכור ועמום , וגם קהל המאזינים נכנס לתהליך של עייפות לכן חשוב מאוד לישון במידה מספקת, ולחזן מותר וצריך שישן מעבר להרגלו, כיון שרעננותו תוסיף לתחושת ביטחון הנדרשת לו.

מקורות : תקשורת עם קהל ויחיד

"ווארט יפה על עלינו"
למה מתעורר כל הקהל לעזור בשירת "עלינו לשבח" במוסף הימים הנוראים?
מספר הרה"ח חיים עוזר מרינובסקי ע"ה בספרו "על אבותינו ועל ייחוסם": פגישות בין הפליטים בני עיר אחת באותם התנאים הקשים בסמרקנד היו גורמים כמובן להתרגשות גדולה. ואמר אבא מארי שהתרגשות זאת מזכירה לו את ההתעוררות שאוחזת בכל מתפללי בית הכנסת בימים הנוראים בשעה שהחזן מגיע ל"עלינו לשבח" במוסף. כל הקהל כאילו מתעורר פתאום משנתו ומצטרף אל החזן ושר אתו יחד את הניגון הידוע. ומה הסיבה? הסיבה היא שכל התפילות והפיוטים שבמחזור הנאמרים אחת בשנה קשיי הבנה הם, ואפילו ליודעי ספר אין הם נהירים די צורכם והקהל מרגיש שלא בנוח, כאילו הוא בסביבה לא לו. וכאשר הם פוגשים לפתע את ידידם הוותיק, את "עלינו לשבח" המוכר להם כל כך ושגור בפיהם בעל פה זיינען זיך פשוט מחי'ה... .וגם אם בעירו, כלומר במשך כל השנה, אין הם מתייחסים אליו בכבוד הראוי, ואפילו ממהרים כבר לצאת מבית הכנסת כשהם מקפלים את הטלית בעת אמירתו. אבל עכשיו, בין הפיוטים הזרים, והלא מובנים, הם מכבדים את בן עירם המוכר להם כל כך בשירה ובניגון.

להלן הביצועים החזניים שישנם בקלטות ודיסקים שיצא לי לשמוע על חציו השני של "עלינו לשבח" הקטע: "ועל כן נקוה לך" אשמח כמובן לשמוע מכם על ביצועים נוספים.

החזן משה קוסביצקי
החזן בן ציון מילר
החזן משה שולהוף
החזן יוסף מלובני



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/7/2005 07:18 לינק ישיר 

שמעתי גם ביצוע יפה מהחזן אלברטו מזרחי



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/7/2005 22:41 לינק ישיר 

פרק 43

"סיוע כלכלי מנשים"
חמותו של המהרש"א, הצדקת איידל ע"ה שנפטרה בשנת שס"ה, היתה מפורסמת בצדקתה ובעזרה שהושיטה להוצאת כתבי יד. בכספה יסדה וכילכלה ישיבה, ואת החידושים שהעלו על הכתב בחורי הישיבה, הדפיסה על חשבונה. המהרש"א הכיר לה תודה על כך וחתם את שמו "שמואל איידליש" על שם חמותו.
גם רבי יעקב יהושע פאלק קיבל תמיכה כלכלית מחמותו די רייכע מייטלע להוצאת ספרו "פני יהושע".
גם החכם רבי יוסף יששכר בן ר' אלחנן ג"ץ זצ"ל מביע בראש ספרו תודה והוקרה ל"אשת חיל עטרת בעלה... מרת טויבא", אשר מכרה תכשיטה, כדי שיוכל להשלים להדפיס את חיבורו "שלשה שריגים". אף בהקדמה לספרו של רבי יוסף הלוי נזיר זצ"ל 4 מגלה חתנו רבי יהושע זין ז"ל, כי חמותו, אשת המחבר, הרבנית מרים ע"ה, עשתה קורת לבעלה המנוח ומכרה תכשיטה ודמי כתובתה, והקדישה את הכסף להוצאת ספר בעלה. בהספד שהספיד כ"ק אדמו"ר מגור 5 זצ"ל בעל "אמרי אמת" את זוגתו, הרבנית חיה ראדע יהודית ע"ה, אמר: "בימי הנעורים, כשהיה זמן דחוק, מכרת את התכשיטים ונתת לי את הכסף לקנות ספרים, זכות זו תעמוד לך..." הוא היה אומר: "כל ספר בבית יהודי כמוהו כתכשיט ועדי המפאר אותו...".
הצדיק רבי שלום רוקח תלמיד החוזה מלובלין המכונה "השר שלום מבעלז" נשא את האשה הרבנית מלכה, כדי לתמוך בבעלה אף היא מכרה את תכשיטה למען יוכל ללמוד ויקנה לו ספרים כאוות נפשו ,זכתה והמליץ עליה רבי מאיר מפרימשלן את הפסוק "ומלכי צדק מלך שלם" בהיות "מלכה" צדקנית, זכה בעלה שלום להיות מלך...
הצדיק רבי פנחס מיכאל מאנטיפוליע אב"ד שרשוב, נמנע מקבלת תמיכה מהקהילה ואשתו פירנסה אותו ממכירת שמרים, חיבר ספר "לקט הקוצרים" על נזיר תמורה מעילה ותמיד ובהקדמה לספרו מודה ל'אשת חבר' על העזרה הגשמית שאלמלא היא לא היה הספר יוצא לאויר העולם.
רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין בעל "ערוך השולחן" אף כתב את ספרו בעזרתה של זוגתו שסחרה בהצלחה בחנות של אריגים בעיר בוברויסק.תודה מאשה בהקדמה לספר
רבי אריה לייב ב"ר ישראל מסלאנט (תרנ"ו) חתן העונג יו"ט, היה מכונה "הצדיק דבי לייב" כיהן כאב"ד בפלך מינסק ונפטר בגיל צעיר בן נ"ז שנה מיד לאחר פטירתו הוציאה אלמנתו את ספרו "חיי אריה". בהקדמה לספר כותבת האלמנה תודה והערכה לרבי חיים עוזר וכתבה: "תודה רבה לכבודו על רוב השגחתו ופעולתו ופעולתו הרצויה בסידור הספר לבית הדפוס ובמשך זמן ההדפסה על צד היותר נעלה אף כי טרוד הוא מאד בעניני העיר הגדולה לאלקים ולאנשים מטרפולין של תורה וחכמה וילנה העתיקה בכל זאת האציל עתותיו לטובת הספר הזה. ישלם ד' פעלו ומשכורתו תהי' שלמה מבעל הגמולות ויתברך הוא וב"ב בכל הברכות הכתובות בתורה.

ספר על שם הסבתא
זקנתו של רבי יאיר בכרך מוורמיזא (שצ"ז- תס"ב) בעל הספר שאלות ותשובות "חוות יאיר" הייתה מלומדת, כמו שכתב רבי יאיר בהקדמתו לספרו למה קרא לספר בשם "חוות יאיר": "בחרתי בשם זה, להיות למזכרת טוב לזקנתי החסידה מרת חוה זצ"ל. כי היא ראויה לכך, הן מצד שממנה נשתלשל לי ולבית אבי, יחוס של עטרת תפארת הגאון הנודע ונזכר בפי המחברים מהר"ר ליווא מפראג (מהר"ל מפרג). הן מצד למודה שהיתה יחידה במינה בדורה בתורה...
זקנתי נתאלמנה בת 30 ושוב לא הייתה לאיש לכבוד בעלה, היא חיה עוד שלשים ושש שנה כאלמנה. "ונהירנא שהיה לה מדרש רבה בלי פרוש ולמדה ע"פ השגתה ושכלה ובמקומות רבות השיגה על הרב המ"כ (מתנות כהונה), ופירשה באופן אחר, שכל השומע יבחין שהדין עמה. ואיזה דברים כתבתי בכרכים בשמה. וכן עשתה בפי' מחזורים וסליחות ובפי' רש"י בחומש, ובעשרים וארבעה (נ"ך), ובתרגומים. וכמה פעמים שנתחבטו בדבר גדולי הדור ובאה היא והושיטה בקנה. והיתה מופלגת בכתב ולשון צח ומצוחצח."
[פעמים רבות כשהתחבטו גדולי הדור בשאלה קשה באו לשאול ממנה, כי הייתה בקיאה עצומה בספרות הרבנית.]"גם הפלגת חסידותה והנהגתה א"א להעלות על נייר. לכן עשיתי לזקנתי מזכרת, כי הייתה בחכמת התורה ובמעשים אם כל גולה ועטרת תפארת, ואכן חות יאיר: "יאיר המיוחס לאשה חוה". (כמו חוה-ס יאיר) השל"ה הקדוש רצה לקחתה לא"י והיא לא רצתה... ולא הספיקה... כי נפטרה בעיר סופיה שבבולגריה בדרכה לארץ הקודש בשנת תי"א (1651) , "ופלא מכבוד שעשו לה במותה שם..."


הכרת הטוב לאשה
בספר חוט המשולש דף ס"ה הובא מכתב מדהים. בתום השנה לפטירתה של אשת הגאון רבי עקיבא אייגר זצ"ל, האיצו בו דייני ליסא להשתדך. במכתב שהריץ אליהם הוא כותב ,כי אינו יכול למהר לעשות שידוך בימי אבלו. "האם אשכח אשת נעורים"... היא היתה בעזרי להמעט תורת ה' אשר בקרבי, היא הסתירה ממני דאגת הפרנסה שלא להשביתני מעבודת השם"... בין השאר הוא מוסיף וכותב: "מי מקרוצי חומר יודע גודל צדקתה וצניעותה יותר ממני, פעמים רבות היה לי משא ומתן עמה בויכוח ביראת ה' עד חצי הלילה... וזכותה יעמוד לי ולזרעי עדי עד"...
עוד מובא: שפעם אחת התבטא חתנו הדגול רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" ואמר על אשתו הרבנית ש"רובי תורתי זכותה גרמה לי".
ברכה בזכות האשה
אמר רבי חלבו: 6 לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו. שנאמר: 7 "ולאברם היטיב בעבורה". והיינו שאמר רבא לבני מחוזא: 'כבדו נשותיכם בשביל שתתעשרו'. וכל כך למה? 8 לפי שאין חוסן בחיים, לא באהבה, ולא בחמדה, ולא בעושר, ולא בנוי, ולא ביחוס משפחה; שכל הדברים הללו חולפים וזכרם יסוף מן הלב. ואיזהו חוסן שהוא לעד ואינו חולף לעולם? זה הכבוד שהאיש מכבד לאשתו ושהאשה מכבדת לבעלה. אפילו יעברו עליהם תמורות וחליפין הרבה, ישארו קשורים ודבוקים זה בזה בקשר אמת, קשר של אהבת תמיד ודבק טוב הולך וחזק תמיד. מוסיף הרבי מלובאוויטש 9 : ... ביחס לשלילת דאגת הפרנסה, כיון שהקב"ה נותן לו כל צרכיו - איתא בגמרא "שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו". היינו שהאשה עושה את ה"כלי" לברכתו של הקב"ה בענייני פרנסה שעל ידי שהנשים מעודדות ומזרזות את בעליהן בדרכן המיוחדת מתוך רגש וחום לבבי, להוסיף בקביעות עתים לתורה על ידי זה יתוסף עוד יותר בברכתו של הקב"ה בכל הבית.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/7/2005 07:13 לינק ישיר 

מקורות:
1. התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמוד 312.
2. התוועדויות תשי"א ח"א עמוד 221
3. אל נשי ובנות ישראל ע' 396 402.
4. שו"ת "מטה יוסף" ח"ב קושטנדינא שנת תפ"ו.
5. מרבה ספרים מרבה חכמה עמוד ח'.
(הסיפור על החוות יאיר מתוך הספר "קברי צדיקים באשכנז
6. בבא מציעא נ"ט ע"א.
7. בראשית י"ב.
8. איש וביתו רבי אליהו כי טוב ע' קנ"ח.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/7/2005 09:34 לינק ישיר 

פרק 44

"ש"ץ בימים נוראים"

א. ידקדקו לבחור שליח ציבור איש הגון וגדול בתורה ובמעשים טובים כפי מה שאפשר למצוא, שיתפלל סליחות ותפילות הימים הנוראים, וגם שיהיה בן שלשים שנה שאז
כבר נחה רתיחת הדם של בחרותו ונכנע לבו, וגם יהא
נשוי ויש לו בנים שהוא שופך לבו ומפיל תחנונים מקירות הלב, ומיהו כל ישראל כשרים הם רק שיהא מרוצה להקהל.
ולא יתפלל בחזקה כי אז עונין אחריו אמן. ואם רואה שיש מחלוקת בדבר ימנע עצמו אף שיהיה בעל תפלה מי שאינו הגון.

ב. מי שנשא אשה על אשתו על פי היתר מאה רבנים אם הוא מוחזק, או אפילו אינו מוחזק רק ליכא אחר דעדיף מיניה, רשאי להיות ש"ץ, ואם לאו אינו ראוי להיות ש"ץ בימים הנוראים. שו"ת שבות יעקב ח"א סי' כ"ט דבעינן דומיא
דכהן גדול שפסול לעבודה ביש לו שתי נשים והוא הדין בש"ץ.

ג. מי שהולך בערכאות של גויים בלי רשות בית דין אין ראוי לו להיות ש"ץ בימים הנוראים אלא אם כן עשה תשובה. והטעם על זה עפ"י דברי הבני יששכר תשרי מאמר ג' אות ד' שמבאר האיך השם יתברך מזכה את עמו ישראל על פי דיני התורה, אבל מי שהולך בערכאות אין לו אותה הזכות שיצא זכאי על פי דיני התורה , לכן חמור עוון זה שחס ושלום
על ידע השליח ציבור שהלך בערכאות יגרום חס ושלום שלא יצא הציבור זכאי על פי דבר תורה.

ד. הש"ץ צריך להפריש את עצמו שלושה ימים לפני ראש השנה מכל דבר המביא לידי טומאה, ויש לו ללמוד פירושי התפילות והפיוטים, וכך כתוב בזוהר הקדוש פרשת ויקרא חשיבות לימוד התפילות והפיוטים. וגם ילמד החזן ספרי מוסר המעוררים את לב האדם.

ה. בציבור שאין להם בעל תפילה אלא בחור תלמיד חכם, והשני הוא איש פשוט מאוד והוא נשוי ובן שלשים הבחור קודם. שו"ת מהרש"ג ח"ב סי' ל"ז.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/7/2005 12:30 לינק ישיר 

מקורות: נטעי גבריאל ר"ה ח"א



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/7/2005 08:07 לינק ישיר 

פרק 45

"עוד על חזני פינסק"

החזן יואל זליג סטרוד פינסקר
במחצית השניה של המאה הי"ט יצאו מוניטין לחזן הפינסקאי יואל זליג סטרוד או פינסקר. בשנות נעוריו אחרי שנתפתח אצלו טנור לירי נעים ורך, היה שר יחד עם ישראלקה מיכאלובסקי הנודע אצל חיים לומז'ר ואצל פיינזינגר בווילנה. הוא נתקבל לחזן ביאנושוק, ואחר כך בעיר זאגר. משם בא לפינסק ונתמנה כחזן בבית הכנסת הגדול. יואל זליג היה אינדיבידואליסטן במלוא מובן המילה, מקורי באורח "אמירתו", והיה נוהג באימפרוביזציה בסגנון משלו. המצאותיו עוררו התפעלות אצל גדולי המנגנים והחזנים בדורו. הוא היה מזמר ברגש רב והרצאתו היתה נדירה וחיבר הרבה לחנים ורצ'יטטיבים. הוא נפטר בן 75 שנים. בין תלמידיו הרבים נמנה גם החזן הנודע בסלסוליו ואמירתו אריה לייב רוטמן. קול לא היה לו ליואל זליג, ובכל זאת היה מנגן מופלא והקסים את מאזיניו בזמרתו עם מקהלתו.

המלחין אהרן קלמן
אהרן קלמן , יליד פינסק, ידוע באמריקה ובעולם המוסיקה בשמו, "אלברט הולם" כמלחין של מוסיקה קלה. ובשם "אלברט הארוס" כזמר של שירים". הוא הקליט את השירים האידיים "בי מיר ביסטו שיין" הלחן של סקופרה והמילים של דזייקוב. ואת השיר "יוסל יוסל" של המלחין קסמן שטיינברג, התקליטים הופקו בחברת "פאבוריט" במאי 1939.

מקורות: ספר זיכרון לקהילת פינסק



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/7/2005 08:12 לינק ישיר 

פרק 46

"סגולות ותפילות לחזנים"

תפילה לחזן: יהי רצון לפניך איום ונורא שתתן לי קול ערב ונעים היום ואל יפסק קולי ואל יחר גרוני ויהא קולי נעים וחזק כמו שנאמר ויהי קול השופר הולך וחזק מאד אמן סלה .
שמעתי פעם ע"ד הצחות ששומעים חזן בעל קול נעים ומדהים צריך לברך "ברוך שחלק מקולו לבשר ודם"...
בעל "הלבוש" סי' תקפ"ד. מתייחס לתופעה שרווחה בזמנו בקרב החזנים, שבטרם ניגשו לעמוד התפילה, השביעו את המלאכים בשמותיהם שיבואו לעזרתם ויסייעו להם להתפלל בקול רם, חזק ונעים ולבל יחר גרונם חלילה. ה"לבוש" שלל בחריפות נוהג פסול זה ובראשית דבריו הוא מציין, כי עצם השבעת המלאך כסיוע לתפילה יש בה משום גיחוך, שהרי התפילה היא לפני הקב"ה ואין להשתמש במלאכים כסיוע לתפילה.
סגולה לפרנסה: לומר בכל יום הי"ג עיקרים וגם אגרת הרמב"ן אשר כתב לבנו כי באותו יום אשר יקרא האגרת הנ"ל יענוהו מן השמים בכל מה שישאל, האגרת הנ"ל נדפסה בהרבה סידורים (מדרש פנחס).
סגולה הרוצה לכבוש שונאו:, יזכיר במו פיו שבע פעמים אמתלא"ה בת עורבתא אימה דהמן (אגרא דפרקא ).
סגולה למי שאינו יכול לישון: יצייר במחשבתו סילוני המים הרבים הנגרים, ועל ידי זה תתעורר בקרבו הליחת הלבנה וממנה באה השינה (קהלת יעקב להרב הצדיק הקדוש מדינוב זצ"ל אות ש"י בשם פרדס שער הגוונים).
סגולות לשיעול וצרידות: קח סובין של חטים ותבשל במים צלולים ביטב, ואח"כ תניחם עד שיצללו המים, ותקח המים הצלולים ותבשל בהם תאנים ולאקרי"ץ ותן לשתות, ויועיל .(טעמי המנהגים).
עוד סגולה לצרידות: לגרד צנון ולסחוט ולשתות המיץ עם הרבה סוכר או דבש, וזה מועיל (סגולות ישראל).
סגולה נגד נזלת: להתרחץ חזק עם מים קרים ולשפשף את בית החזה ולטייל אח"כ באויר הנקי ויזהר מהצטננות. (דרכי הרפואה).
סגולה נגד גיהוק: לשרות תשע חתיכות לחם לבן בתוך יין טוב, ולאכול חתיכה אחר חתיכה (מפעלות).
סגולה לשאת חן וחסד בעיני הציבור: לומר את התפילה הבאה לאחר תפילת שחרית.
האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי: יערוף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי, כשעירים עלי דשא, וכרביבים עלי עשב: כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלוקינו: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתעשה למען רחמיך ולמען קדושת פסוקים אלו והשמות הקדושים שבהם, ותננו לאהבה לחן ולחסד ולרחמים בעיני כל רואינו, ויהיו דברינו נשמעים לעבודתיך, ויהיו כל מעשינו לשם שמים, ותצליחנו בלימודינו ובכל מעשה ידינו אמן כן יהי רצון.
סגולה נגד גאוה מקול יפה: לשים את הידיים על הפנים, ולהסתכל רק בסידור התפילה אשר לפניו וקיים שויתי ה' לנגדי תמיד וכך ינצל ולא יהרהר בלבו בשעת התפילה כמה קול ערב וחזק יש לי וכמה בני אדם נהנים ממני ששומעים קולי. כי כן דרכו של יצר הרע כדי להפיל את החזן ברשתו ושלא יהיו מעשיו לשם שמים (מטה משה אות ס"ג).

תשובות ל 3- שאלות שנשאלתי באישי נא לאשר קבלת התשובות .

א. טעם שהחזן נקרא ש"ץ, כי כתוב בספרים שיש מן הארץ עד לרקיע ש"ץ אוירים מלאים קליפות ולכן נקרא החזן ש"ץ על כי ע"י השירות ותשבחות שמשורר בקול נעים בגילה ורנן נכרתים ומסתלקים הקליפות מן הש"ץ אוירים. (זרע קודש ע' נ').

ב. טעם שתפסו חז"ל בשליח ציבור לשון "עובר לפני התיבה" ולא נקטו "יורד או עומד", כי השליח ציבור על ידי תפילתו יכול להמשיך השפעות טובות כנודע והוא הצינור המעביר השפעות בחינת יסוד מדת יוסף ע"ד יוסף הוא המשביר (אהבת שלום מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם מענדיל מקאסוף זצוק"ל פ' פנחס).

ג. על הצדיק רבי שמעלקא מניקלשבורג זצ"ל .מסופר כשהיה עומד בתפילה בשבתות וימים טובים ובפרט בימים הנוראים בעת העבודה כשאמר "וכך היה מונה א' א' וא'" וכדומה היה מכוין הכוונות והסודות בין תיבה לתיבה ואז היה מאריך ומנגן ניגונים חדשים פלאי פלאים אשר לא שמע אותן ולא שמעה אוזן אדם בעולם והוא לא ידע כלל מה הוא מנגן ואיזה ניגון מנגן כי היה משוטט במחשבתו דבוק בעולם העליון והקול יוצא מפיו בניגונים נפלאים ערבים לשומעיהם חכו ממתקים וכולו מחמדים (דרך אמונה בשם ייטיב פנים).




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/7/2005 11:28 לינק ישיר 

יש בלשון המשנה פעם "עובר" לפני התיבה ופעם "יורד" לפני התיבה והכל במשניות ברכות ואמר רל"י מברדיצ'ב זי"ע "התיבה" הכונה למילה הכתובה בסידור.יש צדיקים שהם נותנים את כל הדרך ארץ לתיבה היינו המילה הכתובה בסידור והם לא משנים ממה שכתוב וזה "יורד" היינו שנותן דרך ארץ לתיבה. ויש צדיקים שהם שעוברים על התיבה או שהם חוזרים על התיבה על המלות הכתובות בסידור התפילה או מוסיפים "הייליקע באשעפער" וכו' בעת התפילה וזה נקרא "עובר לפני התיבה" לפני המילה.
וכוונת שניהם רצויה.

שבת שלום



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2005 00:15 לינק ישיר 

פרק 47

"לא לתת ביקורת לחזנים"

כל חזן רוצה להיות מושלם ומשתדל מאוד בכך, כמו כן חשוב לו שגם החברה שמסביבו תראה אותו כך. רצונו להיראות ללא פגם מתפרס לתחומים רבים . תשומת לב רבה מקדיש החזן למראהו החיצוני ולכן בדברים שוליים כמו על צווארון מקומט, אין בעיה להעיר אך דווקא בתחום המקצועי החזני הקולי אל תנדבו ביקורת כי זה מעליב, לא מקצועי, ולא מתקבל... רק, ואך ורק למורה האישי חובה לומר ביקורת ולא לאיש מהמתפללים או החברים במיוחד אצל עולם החזנים שכל אחד הוא "סופר מקצועי" ויודעים הכול בכל מכל כל...
באופן טבעי חזנים מקנאים זה בזה, ובוודאי הם תחרותיים כאשר הם מבקרים זה את זה. "וכבר טבע הוא לאדם לשמוח בשבחיו, והאומרם יאהב, גם כי ידע כי מחניף לו. ועוד, אשר נדבר רכות, ונבחר לשון ענוים, כי כן תוסר מעלינו קנאת חמת גבר, הלא היא המעוורת עיני חכמים, לבלתי קבל האמת ממי שאמרו" (לשון לימודים).
עם כל החשיבות שיש לביקורת כבונה וכמקדמת, היא תורה רגישה שלימה ומורכבת, כבר חז"ל בתקופתם עמדו על הקשיים הטמונים בתוכחה ובביקורת, ולכן: "אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח". ומסביר רש"י: "שיודע להוכיח דרך כבוד, שלא יהיו פניו משתנים" (ערכין טז:). המהר"ל מסביר את המחסור במוכיחים מיומנים, משום, שלתוכחה צריך "חכמה רבה מאוד, עד שיקבל המוכח את דברי המוכיח... צריך חכמה גדולה לדבר עמו נועם ודברי סברה מאוד, עד שהדברים נכנסים בלבו" (נתיבות עולם נתיב ההוכחה). להלן הקשיים בקבלת הביקורת
א. כבוד ותחרות: הדבר החשוב ביותר לאדם הוא כבודו וחשיבותו בפני הסובבים אותו. לעומת זאת, ביקורת אמורה להצביע על חולשתו וכשלונו של החזן. לכן כל אישיותו מתקוממת כדי לדחות אפשרות שאכן נכשל, כפי שהדבר מתבטא בדברי הבקורת. מסיבה זו אין אדם רואה נגעי עצמו.
ב. שינויי הרגלים: כאשר מבקשים ומבקרים חזן על פעולה שעשה ומבקשים ממנו להתנהג באופן שונה, הוא רואה את מימדי הפניה אליו מעל ומעבר לבקשה לשינוי פעולה נקודתית נראה לחזן שמבקשים לשנות את משהו מאישיותו, ולא רק תחום צר של התנהגות סיגנון או אמירה. ביטוי לכך אפשר תמיד לשמוע מהחזן תגובה רגילה ומוכרת "זה אני וזהו זה". כלומר אל תנסה לשנות אותי ואת הרגלי.
ג. עוינות חוסמת: נראה שהקושי המרכזי בקבלת ביקורת, נובע מכך שלרוב היא נאמרת מתוך כעס, עם מעט עוינות. זאת משום שהיא אינה נובעת מאהבה למבוקר ומרצון להיטיב לו, אלא היא תגובה לדבר שהרגיז את המבקר. 'שידור' העוינות מתבטא גם מבחינה חיצונית בקולו של המבקר, בקצב דיבורו ובהבעת פנים כעוסה. את כל השידורים האלה שומע המבוקר, ורגשותיו נחסמים מלקבל את העיקר, את התוכן שמאחורי העוינות והכעס. לולא הכעס הפנימי היה קל לקבל את הביקורת.
מצבים שאסור בשום אופן לבקר:
א. אחרי הופעה קונצרט או תפילה.
ב. אין לבקר בשום אופן ליד אנשים נוספים.
אמרו חז"ל "לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז. שהארז כיון שנשבה בו רוח, מיד עוקרתו והופכתו על פניו. אבל הקנה אפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו, אלא הוא הולך ובא עמהן. כיון שדממו הרוחות, עמד הקנה במקומו".
מקורות : הבית היהודי



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2005 08:00 לינק ישיר 

פרק 48

"כל חזן שר במעורב"

היום הייתי מאוד רוצה לשתף אתכם במקורות שמצאתי. אשמח לקבל מכם תשובות ברורות ,הלכתיות, עם מקורות בלבד, ללא דמגוגיה ועלבונות. נקעה נפשי ונמאס לי השכם והערב לראות את המתעטפים ב"איצטלא דקדושא" וחסים על כבוד קונם...
על הנושא הרגיש בו תוקפים שוב ושוב מתוך "כוונה טהורה לשם שמים" ושופכים את דמם ופרנסתם של כל החזנים מהציבור החרדי שהם שרים בקונצרטים בקהל בו יושבים נשים וגברים ביחד.
היכן המקור ההלכתי שאסור לחזן לשיר?.
למה מותר בשולחן שבת שיש אורחים זרים מעורבים לשיר ולהתחזן?.
מה קורה עם החזן או הרב שעורך סדר פסח ציבורי לכל בני קהילתו אף הוא שר במעורב ?.
מה עם כל הרבנים האורחים המשתתפים והנואמים בקונצרטים מעורבים האם גם הם פושעים?.
האם בעל האולם ומערכת הגברה והדפוס בקונצרט מעורב מסייעים לדבר עבירה?.
ומה זה שונה מהמקרים הבאים? חתונה, מצוה טאנץ, הספד, הרצאות שיעורים של המרצים ר' מרדכי נויגרשל ר' שמחה כהן ר' ראובן אלבז. ר' אמנון יצחק. המקרבים לאבינו שבשמים דלא גרעא ואולי פחות מהחזן המרגש ומקרב את עולם הרינה והתפילה לציבור הרחוק משמירת תורה ומצוות.



א. למה אין נזהרין להעמיד מחיצה בחופה ו"במצוה טאנץ" להדביל בין הנשים ואנשים,? "הכתב סופר" כתב על מנהג זה (בחופה) "דלא יבקש ולא יבדק ח"ו במומים במקום גדולי עולם מוסדי דור, ותא חזי מה עמא דבר ולא פקפק אדם ע"ז. (ולכן אולי לכן בקהילות רבות הקפידו לא לעשות חופה בבית הכנסת שאין ספק שאסור לפי פי' המשניות להרמב"ם והג' בסוכה בעניין ביהמ"ק).
אצל כל גדולי ישראל בגרמניה עשו חופה בבית הכנסת שהציבור מעורב . ר' יעקב עטלינגער. ר' שמשון רפאל הירש. ר' עזריאל הילדסהיימר. ר' שלמה ברויער.

ב. ה'לבוש' מביא בחלק המנהגים בסוף אורח חיים מביא את דברי הספר חסידים, וכתב שאין נזהרין בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהור עבירה כל כך, דדמיין עליו כי קאקי חוירי מתוך רוב הרגלן בינינו, ובדרך פקודך מצוה ל"ה מבאר היטב דברי הלבוש דבעת שהיה קרן ישראל על מכונו והיתה הפרנסה מצויה לא היו רואים שום אשה בחוץ, ועל כן כאשר הזדמן לאדם לראות איזה אשה היה חידוש ונפל הרהור במחשבה ובלב משאין כן עתה בכובד בגלות וקשוי הפרנסה הנשים עוסקות במשא ומתן אין כאן חידוש בראיית נשים ע"כ.

ג. שאלתם את הזמרים והחזנים מה אמרו להם רבניהם בנוגע להופעות בקונצרטים לצורך קירוב רחוקים ולצרכי פרנסה? תשאלו בבקשה את החזנים שהם יראי שמים לא פחות מכל המבקרים המשתלחים בהם בכזו גסות די ממש נמאס ונדוש!!!. ואל תתחילו לומר לי זה לא מופיע במעורב וזה כן. כולם הופיעו מופיעים ויופיעו. וודאי ש חטא חמור דוברי עתק ולשון הרע וגדול עוונם מנשוא וד"ל.
ר' דוד ורדיגר. ר' בן ציון שנקר. ר' אברהם פריד . ר' אייבי רוטנברג. ר' ברוך צ'ייס חייט. ר' מרדכי בן דוד. ר' חייים אדלר. ר' איצה מאיר הלפגוט. ר' צבי הורביץ. ר' יעקב מוצן. ר' משה שטרן. ר' נפתלי הרשטיק. ר' חיים אליעזר הרשטיק. ר' דוד וינבך. ר' אברהם פרסמן. ר' ברלה זלצמן. ר' שניאור זלמן בומגרטן. ר' בנימין מולר. ר' בן ציון מילר. ר' בן ציון וולפא. ר' שלמה וויסמן. ר' יעקב רוזנפלד.
מדובר בדוגמא קטנה של חזנים תלמידי חכמים יודעי ספר יראי שמים העובדים קשה מאוד למחייתם מתוך סבלנות ומאור פנים עוד יש להם כוח לעצור שועלים מחבלים בכרמים? הדואגים ליראת שמים שלהם?.


אני מאוד רוצה תגובות הלכתיות עם מקורות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2005 14:15 לינק ישיר 

שימו לב רבותי ! הנושא הזה של הערות על "יראת שמים" בוער בעצמותי וחשוב לי עד למאוד כל אימת שאני קורא ביקורות כמו על החזן רוזנפלד והלפגוט ועוד שנטפלים להם לדברים חיצוניים ושוליים.
אני מקבל תגובות בתיבה האישית. זה לא הוגן לענות בצנעה זהו פורום מכובד, פתוח, כל יום קוראים אותו לפחות 95 צופים נאמנים השייכים לרקע הזה של חזנות .
ולכן אני בפירוש ממתין לתגובות מכם מעדיף עם מקורות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/7/2005 00:08 לינק ישיר 

פרק 49

"מטבעות לשון בחזנות"

א. "אילני סרק קולם הולך"
אילני סרק - הם עצים שאינם עושים פרות, אבל כנגד זה הם מרימים קול ומרעישים בענפיהם, שעה שהרוח מנענעתם. בהשאלה: אדם ריקני אוהב להשמיע דבריו ברבים, אף על פי שאין בהם שום תוכן. חוצפתו של ריקן זה מרגיזה. במקום שיישב ויאזין לדברי אנשים בעלי בינה וחכמה, הריהו מרעיש עולמות וקופץ בראש; עליו ועל כדומה לו נאמר: "אילני סרק קולם הולך".
מקורות: ר' יהושע מסכנין בשם רבי לוי אמר: אמרו לפרת : למה אין קולך הולך? אמר להם טיני צריך מעשי מודיעים אותי; אדם נוטע בי נטיעה והיא עושה לשלושים יום. זורע בי ירק והוא עושה לג' ימים... אמרו לאילני מאכל: למה אין קולכם הולך? אמרו להם: אין אנו צריכים פירותינו מעידים עלינו. אמרו לאילני סרק: למה קולכם הולך? אמרו להם: הלוואי נשמיע קולנו וניראה. אמר רב הונא: לא משום הטעם הזה, אלא אילני מאכל, על ידי שהן כבדים בפירותיהם, לפיכך אין קולם הולך, אבל אילני סרק על ידע שהם קלים בפירותיהם, קולם הולך. (בראשית רבה טז, ג).

ב. "אימתא דציבורא"
אימת הציבור , המבוכה והפחד ויראת הכבוד שתוקפים את החזן המופיע בפני קהל. אף על פי שכבר הופיע פעמים הרבה בפני הקהל, עדיין יש לו לפני כל הופעה "אימתא דציבורא".
מקורות: לעולם תהא אימת ציבור עליך(סוטה מ')
אמר לו :אבא, אימת הציבור עלי. אמר לו: הריני מבטיחך שאעמוד על גבך (ענגון, אלו ואלו, רטו).

ג. "בחסד עליון"
טובה מרובה שמשפיע אלוקים לאדם, ומברך אותו בדרגה גבוה של כשרון.
זיידל רובנר היה משורר ב"חסד עליון".
מקורות: כי המלך בוטח בה' ובחסד עליון בל ימוט (תהילים כא ח,).
"אם יש בנו חזנים ב"חסד עליון" משה קוסביצקי אחד מהם"...(זאב שטרימר "פורום קונצרטים של חזנות").

ד. "דרך כוכב"
כוכב חדש הופיע, נתגלה כישרון חדש.
הצלחתו של החזן הלפגוט הצעיר בקונצרטים שערך ברחבי אירופה מעידה כי אמנם "דרך כוכב" חדש בשמי עולם החזנות.
מקורות: דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל (במדבר כד, יז).
לפי רבי עקיבא , התנא הגדול שבדורו, מרמז כתוב זה על בר כוכבא, הלוחם הגדול ברומאים.

ה. "ישר כוחך, ישר כוחו"
מטבע של ברכה ,תיאור לקטע חזני מוצלח וטוב בתכנית רדיו בערוץ שבע בתכנית של מר משה אדוריאן...
מטבע של ברכה שמשמעה: יגבר כוחך, חזק ואמץ. שבח ותודה.
ברכת "ישר כח" לחזן אברהם פרסמן שמזמן לא שמענו אותו בתכנית...
מר משה אדוריאן אני מאזין קבוע לתכניתך ומרגיש אני צורך בנפשי לאמור לך "יישר כוחך!".
מקורות: יישר כוחך משה ששיברת את הלוחות (שבת פז')
...יישר כוחך, ליפא, תבוא עליך ברכה(עגנון, הכנסת כלה, רלג).

ו." כל הפוסל במומו פוסל"
כל המגנה אחרים מייחס להם על פי רוב מומים המצויים בו בעצמו. מי שמגנה אחרים גורם גנאי לעצמו. כמו: "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו". לעולם הוא מגנה אחרים ומוצא בהם פגמים: יש לבדוק אחריו אם אינו לקוי באותם הפגמים עצמם, כי כל הפוסל אחרים, במומו שלו עצמו הוא פוסל.
מקורות: אוי לו לפוסל את זרעו ולפוגם את משפחתו, ולנושא אשה שאינה הוגנת לו וכל הפוסל פסול, ואינו מדבר בשבחה לעולם, ואמר שמואל : במומו פוסל (קידושין ע.) ואינו מדבר בשבחה לעולם "אין דרכו של פסול לדבר בשבח הבריות לעולם" (רש"י שם).
השווה: אין איש רואה מומו; הגיבן לא יראה גבנותו; אין הגמל רואה דבשתו אמנם רואה דבשת אחיו (אוצר השפה העברית).

ז. "כסף מטהר ממזרים"
אימרת חכמים על ערכו של הכסף בחיים.
ברנש פחות ערך זה קנה לו זכויות וכבוד על ידי עושרו הרב "כסף מטהר ממזרים" כספו, עושרו, הקנה לו א הביטחון העצמי; למעשה הוא בור, גס וריק, אין בו מן העושר הנפשי ולא כלום, וזהו שאמרו חז"ל: "כסף מטהר ממזרים".
מקורות: אמר ר' שמעון בן לוי כסף מטהר ממזרים (קידושין עא.).

מקורות: לקסיקון משה לבנון



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/7/2005 02:30 לינק ישיר 

שטרימר , אני מחכה.

אני בטוח שקיבלת אישור כתיבה.





חובב חזנות גדול



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/7/2005 08:51 לינק ישיר 

פרק 50

"החזנים בשמחת חתן וכלה"

יש כמעט בכל חתונה קטע ,שחזנים טובים שיש מה לשמוע לא רוצים להשמיע.... ואילו החזנים שרוצים להשמיע אין מה לשמוע... וכולם צוחקים על החזן סוג... שחושב שהוא חזן בגלל שהטובים חושבים שזו פחיתות כבוד מצידם לשיר קטע או שניים בחתונה וירד כבודם ולא היא טעות היא בידם...
זכות גדולה היא לחזנים לזכות במצוה גדולה וחשובה "לשמח חתן וכלה". וזה נקרא אצל החזן ששר בחתונה ממש צדקה וגמילות חסדים בצורה הכי טהורה למשפחה, ובפרט אם הם לא עשירים ומכובדים שאז החזן רוצה לשיר... וראה בצוואת רבי אליעזר הגדול ושבט מוסר וזה לשונו: "בני הוי זהיר לשמח את החתן, שכל המשמח כאילו קיבל תורה מהר סיני".
עיקר השמחה לשמח אותם באיזה דבר שיכול לשמחם וכמובן וגם פשוט שאין שמחה גדולה יותר מקטע חזנות. מסתבר גם שזה לא קל שכל פעם שחזן מגיע לשמחה מיד כולם מתנפלים עליו "נו תן משהו"... מצד שני גם החזן חל עליו גם החיוב שמחת חתן וכלה והוא יכול בקלות במתנת ה' שבגרונו לכבד את ה' מגרונו ולשמח את כל הנאספים. דבר התורם מאוד לאווירה ולשמחת החתונה. חלק מהחזנים היום נהיו לצערנו קצת סנובים ולא מתאים להם לשיר בכל חתונה וחבל מאוד. שכן כך כתוב:" אך לשמח חתן וכלה מצוה גדולה היא עד מאוד וצריך לשמחם בכל שיוכל". מנהגי מהרי"ל סוף הלכות עשי"ת
חתן ביום חופתו הוא אצלו כיום הכיפורים, ולכן מצינו שיום החופה דומה ליום הכיפורים בי"א דברים. החשובים מבין הי"א לחזנים הם: א. ביום הכיפורים היזה הכהן הגול ב' מיני דמים לפני כפורת והפרוכת, אחת למעלה ושבע למטה, כמו כן בחתונה מברכין הברכות בשעת הקידושין בב' כוסות, וברכה אחת (ברכת אירוסין) מברכין קודם הקידושין, ושבע ברכות (ברכות נישואין) לאחר הקידושין, וכן בסעודה מברכין דודם ברכת המזון ברכה אחת (שהשמחה במעונו), ושבע ברכות לאחר ברכת המזון.
ב. כמו שהלויים היו משוררים בבית המקדש, כן הכלי זמר והחזנים מנגנים ומשמחים בחתונה.
כשיהודי שומע שירה וזמרה נתמלא בתשוקה להשם יתברך כתוב במגילת אסתר א', ג,ד. בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו וגו' בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו וגו' הקשה הרה"ק ר' אליהו האיתמרי זי"ע (בעל השבט מוסר ומדרש תלפיות), למה לא מוזכר במגילה שהביא גם כן כלי זמר לשורר ולנגן לפני המסובים כדרך המלך שמנגנים לפניו, ותירץ שכל כוונתו היה להחטיא את ישראל, להאכילם נבילות וטריפות, ולהסירם מדרך ה' רח"ל, וידע אחשורוש שכאשר יהודי שומע קול זמר וניגון, הריהו נתמלא בשמחה עילאית ובתשוקה להשי"ת, ומנתק את עצמו מכל הבלי עולם, ולכן חשש שאם יהיו כלי זמר, לא יוכל להחטיאם, לכן נמנע מלהשמיע קול זמרה חדווה עכ"ד.
ובמנהגי מהרי"ל הלכות עירובי חצרות (הובא במגן אברהם או"ח סי' של"ח סק"ד) כתב וזה לשונו:
וסיפר לנו מעשה שאירע לפניו אשר מתה מושלת המדינה ולכבודה צוה המושל שלא לנגן בכל המדינה באותה השנה בשום כלי שיר, ואירע שם להיות נשואין בישוב אחר תחת ממשלתו תוך אותה השנה, ושאלי ממהר"י סג"ל המהרי"ל אם לעשות נשואין בלי כלי זמר, והיה הרב מורה להם שלא יעשו הנשואין בלי כלי זמר, דהוא "עיקר השמחה של החתן וכלה", ואם אי אפשר במקומם ילכו למקום שאפשר, וכן עשו שהלכו שלש מאות פרסאות מעיר עיפנשטיין לק"ק מגנצא ועשו שם הנשואין בכלי שיר עכ"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > הכל סביב המוזיקה > קונצרטים של חזנות > הפינה האישית של שטרימר. יידע. ולימוד.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 9 10 11 13 14 15 לדף הבא סך הכל 15 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.