|
|
| נשלח ב-6/6/2005 13:59 |
|
| |
יום שני כ"ח אייר התשס"ה
פרק 12
"קול שלילי"
נבות היזרעאלי היה אדם צדיק וישר, ההולך בדרך ה'. קול נעים וערב לאוזן היה לו, ובכל אחד משלושת הרגלים היה נבות שר ומזמר באזני כל בני ישראל שהתאפסו בבית ה', והיה מנעים להם בקולו הנפלא את שהותם , כל שומעיו לא פסקו מלהלל את שירתו. השבח הגדול ששבחוהו הכניס רוח גאווה בלב נבות, והוא אמר בלבו: "בחג הקרב ובא לא אעלה לירושלים כהרגלו תמיד, נראה אם ירגישו העולים לרגל בחסרוני". לנבות היה אסור להחזיק טובה לעצמו, הן חנן אותו הבורא במתנה, קול הערב נתן לו, כדי להלל את שם ה' ולהביא יותר ויותר אנשים לירושלים לבית המקדש, כיון שרבים עלו לרגל רק כדי לשמוע אותו, ואילו עתה הוא התפאר ולא עלה לרגל, ועל כך הוא נענש ומת על ידי אחאב מלך ישראל.המלך אחאב חשק בכרמו של נבות, שהיה סמוך לאדמותיו, והוא רצה לצרפו לאדמתו ולהפכו לגן ירק. הוא לא רצה לקחת את הכרם ללא רשות, לכן שלח את עבדיו, כשהצעתו בפיהם: "המלך חפץ בכרמך, תוכל לקבל כרם אחר או סכום כסף תמורתו".נבות סרב למכור את כרמו, "נחלת אבותי הוא", אמר, ולא הסכים לקבל מאומה תמורת כרמו.תשובת נבות ציערה את אחאב מאוד. לעת ערב, כאשר שאלה אותו אשתו, איזבל המלכה, לסיבת פניו העצובות, סיפר לה על סרובו של נבות השכן הקרוב שלהם למכור לו את הכרם."אל תדאג ואל תצטער בגללו", הרגיעה המלכה הרשעית את בעלה, "אני אדאג לתת לך את הכרם!" והבטיחה לו כי רצונו יעשה.ואכן, עוד באותויום שלחה איזבל לקרוא לזקני ישראל וצותה עליהם לתפוס את נבות היזרעאלי, ולהעמידו מול שני עדי שקר שיעידו עליו שהוא מורד במלכות, ולכן מגיע לו גזר דין מוות.על הפקודה חתמה המלכה איזבל בטבעת המלך, ולאחר שהיה הצו בידיהם, עשו הזקנים את אשר נצטוו לעשות, ולפני שהספיק נבות להוכיח את חפותו, תפסוהו אנשי בליעל, רשעים וחצופים, והרגוהו.אילו היה נבות עולה לירושלים, והיה מזכה את הרבים שהיו עולים ומתכנסים לשמוע את קולו, היתה מצווה זו מגינה עליו מפני אחאב המלך, אך מכיוון שלא עלה, לא זכה ונהרג.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2005 15:10 |
|
| |
יום שלישי ערב ראש חודש סיון תשס"ה
פרק 13
מחר אין באפשרותי לכתוב אז אני מקדים להיום.
"יוסלה רוזנבלאט שילוב מדהים"
תודו גם כן שאפשר תמיד בכל מצב נפשי לשמוע אותו , בשמחה, במתח, בעצב. זהו החזן יוסלה האחד והיחיד.
את החזן קווארטין או מלאבסקי שאני מאוד אוהב אין לי תמיד מצביות ונכונות נפשית לשמוע, נשמע לכם מוכר?
אנסה היום לנתח את התופעה מכל מיני מחשבות ומקורות שונים ומעובדים.
יש חזן המשמיע את קולו בצורה מקצועית, מקפיד על
ההגיה, קולו ערב ומבטאו מדיוק, אף הופעתו החיצונית אומרת הוד והדר , מחוותיו והופעתו הולמות את המעמד, ובכל זאת אינו עומד בשורה הראשונה בליגת העל של
החזנים ואינו נחשב לחזן מושך לב, קהל המתפללים או המאזינים מרגיש כי נעדר
ממנו יסוד חשוב ביותר אף אם ננסה להגדירו לא נוכל,
על החזן ניכרת "אדישות מסויימת", או שהוא חסר רגש פנימי המרב לבבות, או שהוא נתון בבית סוהר הפנימי
שלו ורגשותיו עוד לא קיבלו שיחרור מהכלא...
דרך ההבעה נושאת אופי של "אי איכפתיות" יש בו מתכונות ה"חזן" וחסרות לו הסגולות של ה"בעל תפילה" נושבת מהראשון מן קרירות דוחה המעמידה חיץ בינו לבין הקהל.
מכאן אנו למדים שלצורך הצלחתו צריך החזן לחמימות
פנימית; עליו להשקיע בתפילותו מאמץ מסויים, לחתור אל המטרה תוך טירחה, בכך נעוץ סוד "כוח ההבעה".
יש הקוראים לגורם יעילות זה בשם "אנרגיה" (מרץ); החזנות בעיקרה היא חוויה פעלתנית; כל חזן השומר בכל התנאים, על קור רוחו ומחניק את "האש הנפשית" שבו,
יחסר את ה"חיות" הדרושה, וממילא לא יימנה בין החזנים הגדולים.
כוח "חיוני" זה אינו מתגלה רק בצורה ווקאלית בהרמת הקול או בשינוי רמתו לסרוגין; יסוד מרץ זה, כאמור הוא פנימי. צריך שהקהל ירגיש, כי זה נוגע לך ולליבך ואתה רוצה לשתף בזה גם את הקהל, החזן חייב לתת את דעתו לא רק על הקול להשיאו למרחקים אלא לחצוב אש פנימית ועמוקה.
מובן וגם ברור שבכל הופעה יש גם צד ויסוד תאטרלי.
רק מי שמרגיל את עצמו בכל התנאים ימלא את שליחותו כחזן.
לכן רק החזן יוסלה רוזנבלאט מסוגל להיות שילוב מושלם
בין החזן אמן הרגש בעל תפילה אמירה הבעה יכולת ווקאלית.
ולכן אני מוצא את כל הוויכוחים על יכולתם של חזנים בפירוש לעניין כי יש טעמים שונים ומגוונים.
ולא תמיד בא לך לשמוע את קווארטין שיכניס אותך לאוירת
"יום כיפור ואימת יום הדין".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2005 19:37 |
|
| |
שטרימר אתה מרצה בבית האבות שלך על הנושאים הללו? אני חושבת שהדיירים היו נהנים לפחות כמו מחזן טוב.לפי הכתיבה יש לי הרגשה כי בשיחה בע"פ היית אפילו ממלא יותר פרטים ושדוזר אותם כסיפור. שקול זאת אם אתה לא עושה זאת עד היום.
אגב ,כגרופית של סובול אני מעיזה לשאול אולי כדאי כי תכתוב כמה סיפורים שיוכל לשלבם בתכנית.
נתיבה
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2005 20:48 |
|
| |
תודה רבה לגברת נתיבה על שימת הלב.
כן לפחות פעם בשבוע אני נותן הרצאה על קפה ועוגה
היום אפילו שוחחתי על ירושלים בראי החזנות
והשמעתי קלטות עם ביצועים מיוחדים לירושלים
כמובן שהקטע שכולם היכירו והצטרפו היה
"שיבנה בית המקדש" אני כבר מחפש זמן רב קלטות וידיאו
להראות קונצרטים קיבלתי מיהודי כאו קלטת מיוחדת שכמעט לא מפורסמת על שלושת הטנורים דודו פישר, גבי שדה, ויבגני שבפבלוב אך לצערי יש שם רק קטע אחד משלנו
"כל נדרי" ודווקא ממנו כולם נהנו.
בקשר לסיפורים אני עוד אשתף ואנדב ברצון
אך דומני שיש צורך גם מקוראי הפורום לנדב לי גם מידע
בתחום וסיפורים מהעולם הגדול והמופלא של החזנות.
פעם לפני שנה בערך הופיעו אצלינו בבית אבות שלושה חזנים מישראל.
חיים אדלר
אשר הינוביץ
ויחזקאל קלאנג
הדיירים ממש בכו לא הרף מהתרגשות ושמחה.
חיים אדלר הגדול אף הגדיל ונתן כמה שירים נפוליטנים
תציעי לסובול שישמיע פעם תוכנית על חזנים ששרים אריות
ושירים נפוליטנים.
בהמשך עוד אכתוב סיפורים מעולם החזנות במערב ומזרח אירופה כפי שנחקק ונמצא בזכרונם של הדיירים .
חיי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2005 22:34 |
|
| |
במוצאי שבת האחרונה התעוררתי ב-2 בלילה ולא יכולתי להרדם.פתחתי את הטלוויזי'ה - והבנתי למה התעוררתי...בערוץ הרוסי PTP הי'ה קונצרט עם אהוב לבי [קצת בהומור..וקצת גם ברצינות] הזמר הרוסי באסקוב. מה אגיד לכם, זה משהו מיוחד במינו. לא חשוב מה הוא שר - אם זה שיר עם, אם זו ארי'ה אופראית, ג'ז, בלוז..מה שתגידו- הוא עושה זאת עם כל כך הרבה חן, מחשמל את הקהל, אתה ממש חש את הזרמים המחברים בינו לבין הקהל, אתה מרגיש את האהבה שלו לאנשים. לא כאן המקום לכתוב על קולו המדהים.
ולמה אני כותב זאת כאן ?
לדעתי, החזנים [כן,אני עושה הכללה!] שלנו יכולים ללמוד ממנו הרבה ! הם עולים לבמה אפופי חשיבות עצמית, מכופתרים, חנוטים, צעדים מדודים, ארשת קפואה על פניהם, ולשמע מחיאות הכפיים - בקושי מכופפים קימעה את גיוום המתוח...
אני לא אומר שהם צריכים לקפץ על הבמה כמו באסקוב או לרדת מהבמה ולהסתובב באולם עם המקרופון כמוהו, אבל, להקרין קצת חום, אהבה לקהל, קשר, רגשות...?
סתתתתתתתם..חומר למחשבה..ואולי גם לכתבה שלך, מר שטרימר היקר.
אבי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2005 09:05 |
|
| |
ברמה העקרונית אתה צודק אבי שהתלהבת מבאסוב בתכנית
בגלל הטמפרמנט ששידר על הבא. והכללת את כל החזנים שהם קצת סנובים...
פה בפורום דווקא העלו קטע חביב ושמח מלא מרץ של החזנים מוצן מזרחי בקטע "חד גדיא" האמן לי לא חסר להם כלום הם פשוט מוחאים כפיים אפילו מתוך שמחה...
אבל יש חזנים שאכן עומדים מאופקים וקולם בכל זאת נשמע חם ומרגש הלהב הפנימי עובר גם בלי משחקים.
קח בחשבון שאי אפשר לשיר "ומפני חטאינו" מתוך הקהל...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 08:19 |
|
| |
יום רביעי ראש חודש סיוון התשס"ה
פרק 14
"קטעי חזנות מתפילת חג השבועות"
ביקשתם שאכתוב מה אני מספר לידידי במושב זקנים על חזנות הנה תקראו ותוסיפו .
ובכן גברת נתיבה היקרה לכבודך אני עושה זאת ברצון.
ובכן מובאים בזה 'ראשי פרקים' מהרצאתי שתתקיים אי"ה ביום ראשון הקרוב בשעה 16:00 בחדר האוכל בבית האבות.
בקשתי שטוחה לפני הקוראים אם ברשותכם סיפורים ומידע נוסף אנא תואילו בטובכם אם כל קורא יוסיף עוד
מידע, משפט, או סיפור, הכול יהיה יותר מקצועי.
"עשרה קטעים אהובים שאשמיע לכבוד הבורא הטוב שנתן לנו את עשרת הדברות "
לכבוד חג "מתן תורה" הקרב ובא שאנו מצפים לו בציפיה דרוכה ובערגה ומקיימים מצוה בכל יום על ידי ספירת הימים הנקראים "ספירת העומר" שנסיימם בתוך שבוע .
לכבוד ימי הספירה שמהם אנו נפרדים נפתח בברכת פרידה מתפילות הספירה...
1) -"הנני מוכן ומזומן" :מתוך הקדמה לברכת ספירת העומר.מבצע החזן: אסטרונגו נחמה, בליווי המקהלה העירונית של ברלין .
החזן היה ה'אוברקנטור' של קהילת ברלין בה כיהן למעלה מארבעים שנה.
החזן נחמה נולד בסלוניקי בשנת 1914 את חינוכו המוסיקלי הראשון רכש מסבתו שהיתה בעלת קול זמיר ב-,1943 עלה הצורר הנאצי ולקחו את כל בני משפחתו לתאי הגאזים באושוויץ בהם לא נותר איש ממשפחתו לפליטה, הוא היחידי שנשאר בחיים עם מספר קעקוע על ידו.
בשנת 1949 קבע את משכנו בברלין , יותר מכל אהב לסלסל בקול הבריטון שנתברך ואהב מאוד את המלחין לואי לוונדובסקי יותר מכל אהב לשיר את יצירותיו.
במשך 40 שנה כיהן כחזן עד למחלתו שארכה זמן רב והלך לעולמו ב5 ינואר 2000 ונקבר בברלין.
הוציא תקליטים רבים הקיימים כמעט בכל בית יהודי בגרמניה שאוהב חזנות.
סגנונו הוא מאוד כנסייתי עם אורגל ומקהלות.
2)- "ריבונו של עולם" : תפילה הנאמרת אחרי ספירת העומר.
מבצע החזן: בנימין מולר ומקהלת בית הכנסת היהודי במנצ'סטר באנגליה מקהלה טובה מאוד המשתלבת יפה ומתמזגת עם קולו הנעים והבטוח של מולר.
. סולנים אורחים ילדיו של החזן מולר שהיום חזן בזכות עצמו.
מלחין רבי לייבוש מולר אולי זה אביו של החזן בכל אופן ההלחנה היא מאוד נדירה בסיגנונה לטעמי.
החזן בנימין מולר מוכר מאוד באירופה הכינוי שלו הוא "הפאברוטי של החסידים" ...
החזן מולר עצמו עם כרס קטנה וקול טנור דראמטי עם צבע מלא וזקן שהיה שחור מעטר את פניו. כיום כל ילדיו של החזן הם אדוקים והולכים בדרך אביהם הדגול וחזנים נפלאים בזכות עצמם.
המקהלה המלווה היא טובה מאוד והיא כבר קיימת למעלה משלושים שנה המרקם הקולי כמעט לא השתנה עוד יש קלטות ותקליטים מהחזן שכיהן לפניו הלא הוא החזן נחום מליק ודומה שאותם קולות שירים גם כאן אצל מולר.
המנצח הוא מר אדריאן איזיק.
3) - "אתה נגלית בענן כבודך" מתוך תפילה הנאמרת בראש השנה המתארת את טקס "מתן תורה".
מבצע החזן: משה שטרן עם מקהלת יובל בניצוחו של ד"ר מרדכי סובול.
החזן משה שטרן יליד בודפסט בהונגריה שעומד לחגוג בקול תרועה והוקרה את יום הולדתו השבעים מוכר מאוד בישראל היה חזן ראשי ברחובות בגיל עשרים ובגיל עשרים ושלוש הגיע לשמש בקודש בבית הכנסת הגדול בירושלים. משה שטרן שר נפלא שירי עם באידיש ואריות מן האופרה בכישרון גדול. כחזן הוא נחשב גדול ביותר, כמלחין פורה ומוכשר הוא עדיין פחות מוכר .התפלל הרבה שנים בקהילות גדולות בחו"ל יוהנסבורג במקסיקו ובארה"ב קטע זה הוא מיוחד בלחן הקלאסי ובטונים הממחישים את המתן תורה זהו קטע מצוין והמקהלה ממש נותנת את התחושה של "כאיש אחד בלב אחד" מקהלה ענקית ששרה בהרמוניה טובה של בערך 50 גברים בניצוחו של ד"ר מרדכי וסבול מלחין, מוציא לאור קלטות ותקליטורים, ואמרגן קונצרטים בישראל.
ומגיש תכנית מעולה בכל יום שישי אותה אני מאזין בהנאה מושלמת. וכך מכין סובול את עם ישראל לשבת המלכה לפני ומאחורי הפרגוד של העולם הליטורגי יהודי של החזנות.
4) - מיין זיידע עליו השלום" שיר נהדר מבחינה מלודית ומילים יוצאות מן הכלל באידיש השיר חובר על ידי א. זינגר.
הקטע מספר על מתן תורה ויחסינו עם הבורא מדוע הוא כועס עלינו ונותן שעם ישראל ישחט ויהרג ואז הוא עונה על כי לא הלכו בדרכי ובתורתי מאנו ללכת...
לפי סיפורו של הסבא בחלום מוצאים מוטיבים מלודיים מהאקדמות הנקראות כמעט בכל קהילות ישראל חוץ מקהילת וורמיזא והסיבה שם היא ממש מבהילה.
"פיוט האקדמות"
כותב יוזפא שמש דקהילת וורימישא = וורמיזא (וורמס כיום) [כת"י וורמישא עמ' 30].
"אין אומרים אקדמות כאן בוורמישא" ואינו מנמק את המנהג,
מאידך נזכר במנהגים של ליווא קירכהיים שאין אומרים אקדמות, 'כי פעם אחת היה פה ק"ק גרמוויזא' חזן אחד ואמר אקדמות בקול נעים וכוונה גדולה, לאחר שסיים לקח אותו אלוהים ועל כן אין אומרים אותו'.
מבצע החזן חיים אדלר מתוך הופעה פומבית באוסטרליה לאחר מלחמת יום הכיפורים בקיץ 1974.
העיתונות באידיש באותם הימים היטיבה לתאר את ההופעה המיוחדת בה הצליח לעודד את מצב הרוח הלאומי בקולו המחמם לבבות.
העיתון "אוסטעלישע יידישע נייס" מתאריך 31 במאי 1974.... כותב:
"דער ארץ ישראלדיקער זינגער חיים אדלר שוין אין די ערשע צווי דרי נומערן איז קלאר גאוורן, אז דער חזן
און זינגער קען גיך דערוואמען הערצער... הער האט שוין געהאט אנגעזאמעלט אזוי פיל קאנקאקט מיטן עולם, ווי עס זאמלט אן אנדערער קאנצערטיסט נאך א גאנצן פראגראם..."
החזן אדלר הוא החזן של בית הכנסת הגדול בתל אביב ניחן בקול אבהי רחום וחנון שילוב מצויין בין בעל תפילה וקול טנור מבריק ברכותו ובעוצמתו החזן אדלר הוא גם מוסמך לרבנות והוא יהודי תלמיד חכם
" איש שיודע את האותיות הקטנות"
"שבועות חג מתן תורה" ולכן קוראים בארמית את האקדמות במנגינה מיוחדת שבאה לידי ביטוי בשיר הבא
5)- "מה אשיב לה"' מתוך ההלל הנקרא בחגי התורה
מבצע החזן יעקב מוצן. בלחנו של שלמה רביץ ועיבוד מיוחד של ד"ר סובול
מלווה מקהלת יובל
החזן יעקב מוצן מיוחד מאוד קולו מתאים בלי בעיה לאופרה הקלאסית עם חום יהודי מצוין. הוא אהוב מאוד בעולם היהודי והתמנה זה עתה כחזן ראשי לבית כנסת גדול במיאמי.
החזן מוצן עשה דיאטה חריפה מאוד והוא אדם אחר לגמרי הוא לא הרגיש טוב לאחרונה והתפללתי בשבילו מכל הלב
על קברו של "בעל השם ממיכלשטאט" שהבטיח ישועה לפוקדים את קברו ואכן שמעתי שהוא הבריא. יאריך ימים על ממלכתו וימלא ה' כל משאלות ליבו ומשאלותינו לטובה אמן סלה
ולכן החזן מוצן נותן כאן תודה לאלוקים "מה אשיב לה'".
6) "ריבונו של עולם" מתוך פתיחת הארון בימים טובים בקשה לרפואה שלימה ובריאות.
מבצע החזן צבי הורוויץ הוא חסיד השייך לעולם הבעל שם טוב ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ותלמיד חכם שלומד בכולל.
בחג השבועות נפטר מיסד החסידות רבי ישראל בעל שם טוב וחיפשתי חסיד מצאצאיו ששר חזנות להפתעתי מצאתי את ייחוסו שהוא שייך דור אחר עד לרבי שמעלקא מניקלשבורג שאחיו היה רב בקהילת פרנקפורט רבי פנחס הלוי הורוויץ במאה ה17 .
ראשית אתאר לכם היום את קולו של הבעל שם טוב מתוך כתבי החסידות:
הבעש"ט:
הבעל שם טוב: היה בעצמו מנגן גדול, בעל קול נדיר שהיה ביכולתו לשנותו לגוונים רבים.אצל הזמרים והחזנים ישנו שם ותואר כיצד נקרא סוג הקול הזה. בגלל החוש הגדול שהיה לו בנגינה לעתים קרובות היה הבעש"ט מנגן, והיה זה אצלו דרך בעבודת ה' נגינה נוגעת לנפש ומביאה להשתפכות הנפש, לעליצות ועליזות הנפש ולשמחת הנפש. היה רגיל לעבור לפני התיבה ולהאריך בניגונים.
קודם שנתגלה הבעל שם טוב ישב בכפר סמוך לסניטען, פעם חלה חזן בית הכנסת. דאגו כל אנשי העיר באמרם : "מי יתפלל בראש השנה"?. בעל האכסניה, שבה התאכסן הבעש"ט אמר להם: "בביתי נמצא איש כשר וישר ובעל קול ערב ואולי יאות להתפלל". ויהי כן, הבעש"ט נאות להם ועבר לפני התיבה. תפלתו היתה ערבה ומתוקה כדבש, וכולם כאחד נתעוררו מהתלהבות תפלתו; ובקשוהו להתפלל אף למחרת היום לפני העמוד, ואף נאות להם והתפלל שחרית ומוסף בקול ערב ומתוק כדבש, בהתלהבות ובהתעוררות.
בעשי"ת נתרפא החזן הקבוע ממחלתו. בעלי הבתים שבעיר התהלכו אובדי עצות כי כלתה נפשם שהבעש"ט יתפלל גם ביום הקדוש לפני התיבה , אך מה לעשות עם הש"ץ הקבוע: לבסוף החליטו לשאול את הבעש"ט, ואמר להם: "תאמרו לש"ץ כי תתנו לו שכרו הקצוב כמו בכל שנה, בתנאי שהוא יבקש מהבעש"ט להתפלל במקומו, יען שהוא עדיין לא שב לגמרי לאתנו". וכך היה. החזן הקבוע נתרצה תכף ומיד לכך, הלך וביקש את הבעש"ט, והבעש"ט אמר לו שמוכן הוא למלאות את בקשתו. המעשה מסתיים שזכו אנשי העיר לד' מינים מאליהו הנביא. אך את התפילות המתוקות של אותה שנה לא שכחו שנים רבות...
עוד בהיותו עוזר למלמד דרדקי, היה מלמד תינוקות של בית רבן לומר אמן בקול נעים. בעת הלכו עם התינוקות לבית הכנסת "היה מזמר עימהם בקול נעים ובחשק רב וישמע למרחוק" קולו המבוגר מתמזג עם קולות רעננים וצלולים אכן מסופר: שקולות הילדים התמימים בקעו שערי שמים וגרמו במרום עונג מיוחד "כמו מהשיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש". בליל שבת עשה קידושא רבא ובקולו הערב, הנעים בזמירות שבת
על מי שינגן את ניגונו של הרב הצדיק רבי מיכעלע מזלוצ'ב אמר: -אני מבטיח לדורותיכם, מתי, היכן ומי שינגן ניגון התעוררות- רחמים- רבים זה בהתעוררות של תשובה, אשמע זאת בכל היכל שאמצא-ישנם מלאכים המעבירים ידיעות ובשורות לנשמות-אצטרף לנגינה ואעורר רחמים רבים על בעלי תשובה המנגנים.
פעם התפלל הבעש"ט בשדה, וגם העזים שהיו שם התעוררו מתפלתו וקמו על רגליהם.
אצטט מתוך העיתונות הישראלית:
נמשיך בדבריו של אדיר זיק יהודי בישראל שהיה שייך לימין במפה הפוליטית אך איש נאמן וישר ז"ל מתוך "זיקוקין של אדיר":
"חזנים חרדיים בבית זיק"
באמצעות יהודה אליבה התקשר אלי החזן החרדי צבי הורביץ וסיפר לי כי משפחתו,
משפחת החזנים זמרים לבית הורביץ, מבקשת לבוא לביתי לערב שירה חסידית.
"כולנו מאזינים של ערוץ 7 , אמא שלנו אוהבת במיוחד את 'זיקוקין של אדיר'
ואנחנו רוצים לשיר לרפואתך".
ביום חמישי האחרון הם באו, ששה מהאחים וכמה מהנכדים בתוספת אקורדיון, שתי גיטרות
וקערת עץ שלנו ששימשה כדרבוקה, הם ישבו בסלון ושרו שירי קרליבך, ניגוני מודז'יץ,
שירים שהם חיברו, משהו שלא מעלמא הדין, ורדית ואני היינו המומים, אילו היינו יודעים
איזה ערב מדהים זה יהיה, היינו מזמינים קרובים וחברים, שלפתי מצלמת וידאו וצילמתי
חלק מהקונצרט הנפלא.
חוץ מההנאה המוזיקלית וההנאה לשפשף את האידיש שלי, זוהי הזדמנות נוספת להדגיש את
הקשר שלי עם הציבור החרדי. עם מי ייפגשו נכדי בעוד שלושים שנה? לצערי, הם לא ייפגשו
עם קרובי משפחתם בקיבוצי השומר הצעיר, ואולי אפילו לא יכירו אותם.
הם ייפגשו עם כל מי שמצטרף למניין, כשמישהוא דופק על השולחן וקורא "מנחה"!, חרדים דתיים לאומיים ושסניקים.
וכבר אמר הבעש"ט הקדוש אשר שלוש משפחות יש בישראל מיוחסות ונקיות דור אחר דור, אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב והם שפירא הורוויץ ומרגליות, ואחד ממשפחות אלו שמוריד דמעות מעומקא דליבא מיד נענה.
7)- "נעריצך ונקדישך" 'קדושה' מתוך קדושה במוסף של תפילת חג ושבת.
מבצע החזן בן ציון וולפא
החזן וולפא הוא מהכשרונות הבולטים בדור הצעיר הוא ניחן ביכולת הלחנה וביכולת בהבנת התפילה ופירושה איש צנוע ונחבא אל הכלים שנמצא בשליחות בדרום אפריקה. לחזן וולפא קול טנור לירי דק ועדין, הדומה במעט לחזן בן ציון מילר בניו יורק. קולו הוא בעל גוונים מיוחדים ויכולת קולרטורה נפלאה.
הקטע הזה הוא אהוב עלי במיוחד חבל שאין לשמוע אותו מחזנים נוספים אפילו אין לי מושג מי המליחן מצאתי אותו בקלטת שלו קטעי תפילה.
8) - "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא" בסוף תפילת מוסף המסיים במילים "שלום רב לאוהבי תורתך"
כדאי לשמוע תפילה זו בשני ביצועים.
מבצע הראשון של החזן משה שטרן שאומר
עשר פעמים ונאמר ונאמר... בפיזמון.
הקטע הוקלט בצעירותו של החזן שטרן וניתן לשמוע את קולו המדהים החזק
9) - "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא"
מבצע החזן יוסלה רוזנבלאט. 'בארדניו'
בעיני הוא "חוזה החזנות" כמו להבדיל הרצל "חוזה המדינה" ויש לשניהם זקן שחור ויפה...
על החזן רונבלאט היתה לנו כבר הרצאה שלמה שיוחדה לו.
10) "ועל כן נקוה לך" מתוך תפילת עלינו בסיום התפילה תפילת תקוה לשלום אוניברסלי.
מבצע החזן: משה שולהוף שאף הלחין את הקטע .
מלוה אותו בנגינה רימונד גולדשטיין.
החזן הדגול משה שולהוף הוא רב אמן בקולו המתוק והמיוחד במינו יש קונצרטים ששמעתי בהם הוא נשמע כמו אחד מגדולי החזנים בדורות הקודמים החזן שולהוף שייך לחזנים האדוקים בארצות הברית.
הוא נולד בניו יורק והחל את דרכו כחזן בגיל 6 השתתף במקהלת בית הכנסת בה כיהן החזן הבלתי נשכח דוד קוסביצקי שלקח את הנער הצעיר תחת חסותו ולימדו את רזי תורת החזנות היה חזן מגיל 18 במונטריאל מיאמי ולוס אנג'לס החזן שולהוף בקי גם בנוסח התפילה המסורתי ומשתדל מאוד לא לשנות ולהיות נאמן למקור.
אילו הם ראשי הפרקים .
שוב אנא הוסיפו לי מידע חומר וסיפורים ולכתוב את שם החזן או היצירה והתוספת מכם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 14:41 |
|
| |
מר שטרימר היקר
כל מילה נחת, תודה מיוחדת.
המשך בפועלך היקר.
נ.ב. שוב אני מזכיר לך : כדאי מאד לחלק את הכתבות בין כמה אשכולות, שלא יצטרכו תמיד לעבור לדף 3 והלאה....
ידידך מנחם
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 15:01 |
|
| |
מנחם תודה על המילים הטובות.
יש לי בזה עניין להשאיר את הכול כאן ולא לפתוח עוד אשכולות עם אתה לא מתנגד כי אז אני מקבל הערות ותוספות מכל קורא שנכנס גם על מאמרים ישנים.
מי שאוהב את החומר יעשה גם את המאמץ לדפדף.
ואני מעוניין לרכז בסוף את החומר ליבורון קטן על זה עוד העמוד איתך מנחם בקשר אני מאמין שעוד חודש.
שטרימר
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 16:13 |
|
| |
מר שטרימר הנכבד
רשימתך האחרונה היתה מאד מענינת ומאלפת.אבל מה פשר המשפט על אדיר זיק ז"ל "שהיה שייך לימין במפה הפוליטית אך איש נאמן וישר" מה באה המילה "אך" למעט? האם כל הישרים והנאמנים נמצאים רק בצד השמאלי של המפה?
ובהזדמנות זאת הערה קטנה בענין לשוני,רצוי להבחין בין "אם"=if ל"עם"=with (ראה תגובתך למנחם "עם אתה לא מתנגד"). אגב:במקרה זה אין כל הבדל בין לשון מקרא, לשון משנה או לשון ימינו וגם האקדמיה לא חושבת על כל שינוי בנידון
תוקן על ידי - איניס - 08/06/2005 16:17:24
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 20:50 |
|
| |
למכובדי איניס
ערב טוב
המילה אך השתרבבה בטעות בודאי ובודאי שיש אנשים
טובים ישרים והגונים בשני צידי המפה הפוליטית.
גם המילה עם אם ההחלפות הן טעות שנגרמה בהסח הדעת.
אגב: האם תוכל להרחיב ממה נהנית במיוחד?.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 23:08 |
|
| |
'נעריצך' שבנצי וולפא שר - עד כמה שזכור לי - של יוסלה.
דיוקים:
חושבני שלייביש מילר מוינה לא היה אביו או סבו של בנימין מולר, ועכ"פ בטוח לגמרי שלא ירש ממנו את סגנונו.
שטרן אמנם היה בשבת הפתיחה ב 84' בבי"כ הגדול, אבל משרתו היתה עוד ב'היכל שלמה'.
איזה "צדיק ר' אלעוזור" של יוסלה? אני אוהב את שניהם, לאחרונה יותר את זה שמתחיל בניגון לימוד.
"ועל כן נקוה" 'תפילה לשלום אוניברסלי'...? גילוי שכינה, לתקן עולם במלכות ש-ד-י, "להפנות אליך כל רשעי ארץ" - לחינם זה בנוסח "מלכויות"?
לילה טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2005 08:40 |
|
| |
יום חמישי ב' סיון תשס"ה
פרק 15
"חסידים מקול הנשמה"
על נעימות הקול בתפילתם של חסידים הראשונים
מחסידי חב"ד בקרמנצ'וג, היו אז החסידים המפורסמים בשם ה"בערעלך" ה- "דוב"ים החסיד רבי דוב ב"ר משה, החסיד בעריל משה'ס, החסיד רבי דוב מאסייעוו, החסיד רבי חיים דוב וילנסקי, ועוד כשלשה או ארבעה שנקראו בשם דוב. ויהי לפתגם "די קרמנצ'וגער בערעלך" "הדובים" מקרמנצו'ג הם היו בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים וכולם היו חוזרים דא"ח וכל החסידים גם בני פולין שבקרמנצ'וג היו יראים ומכבדים אותם.
כמעט כל שנות חייו ברוסיה הסובייטית, היה החסיד ר' בערקע ע"ה חן חי בהיחבא. כל היום הסתתר מעין רואים, אך לפנות בוקר, היה יוצא לטבול במקווה טהרה. לא-הרחק מהבית שבו מצא מסתור זמני היה מקווה, אשר חיממוהו רק פעמיים בשבוע. הבלן (יהודי שומר מצוות) מיאן לתת לו את המפתח באותם ימים שהמקווה לא הוחם, כי הקור היה עז והוא חשש שמא ר' בערקע יצטנן. ר' בערקע לא התווכח. אם אי אפשר לטבול במקווה – הולכים לטבול בנהר. ואכן, לפנות בוקר, באותם ימים שלא היה בידיו מפתח המקווה, שם פעמיו לעבר הנהר שבקצה העיר.
אך דא עקא: כדי להגיע לנהר, יש לעבור ליד בית חרושת גדול ממדים, אשר מחמת חשיבותו הוא נשמר יומם ולילה בשומרים חמושים. בשל כך היה משום סכנת נפשות של ממש לעבור ליד בית-החרושת מספר פעמים בשבוע לפנות בוקר, שהרי מלבד זאת שעצם ההליכה ברחוב ללא כל תעודה יש בה כדי סכנה, נוספו אותם שומרים חמושים, שבוודאי יבחינו כי מדי לפנות בוקר צועד לו אותו אדם הלוך ושוב בנסיבות חשודות. אך הוא לא שעה להפצרות ולא להסברים ואזהרות. כל יום בטרם יפציע השחר, ר' בערקע עושה דרכו לנהר, טובל וחוזר למחבוא. והדבר היה אצלו כעניין פשוט וטבעי, וכלל לא עניין של מסירות נפש.
לימים, נאלץ ר' בערקע לעזוב את מקום מחבואו ואז עבר לבית הבלן. בוקר אחד יצאו הבלן ואשתו את הבית בשעה מוקדמת ונעלו אותו מבחוץ. הוא חש באותו יום כמין שחרור – סוף-סוף אף אחד לא עוקב אחריו – ותפילתו היתה בדבקות עילאית. כשחזר הבלן לביתו בצהריים, שמע את נעימות קולו של ר' בערקע המשתפך בתפילתו. בו ביום שיכפל מפתח נוסף של המקווה ומסרו לר' בערקע באמרו: מתיקות כזאת של תפילה – לא שמעתי מעודי. מיהודי כזה אין ביכולתי למנוע את מבוקשו.
מספר החסיד הרב מיילך קפלן ע"ה : ...אני נזכר גם בהתוועדות י''ט כסלו עם הרב הימלשטיין; שמענו אז ממנו מאמר דא''ח, ולמרות שלא הבנתי שום דבר מתוכן המאמר, ראיתי את הדביקות העצומה על פניו. שמעתי את נעימת קולו המעורר לבבות, וחשתי בהתקשרות האנשים שעמדו סביבו לשמוע דברי אלוקים חיים - כל אלה פעלו עלי רושם עז שלא יימחה מזיכרוני לעולם.
''לא פחות מכך חקוקות בליבי תפילותיו הלבביות של הרב החסיד ר' שמואל ליב לוין [שמואל לייב פאריטשער - מהחוזרים אצל אדמו''ר הרש''ב]. הוא היה 'עובד' ה' גדול ומאריך בתפילתו בקול ערב ונפלא, מתוך השתפכות הנפש. היתה לנו אהבה עצמית מפנימיות הנפש אל מנהל הישיבה הרה''ח ישראל נח בליניצקי, שבמידותיו התרומיות ו'בהנחת עצמותו' פעל רושם עצום על כולנו.
מקורות:
לקוטי דיבורים
ספר השיחות
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2005 08:49 |
|
| |
מר קרוסקל הנכבד השואל עם עלינו לשבח זו תפילה אוניברסלית לשלום?
כן בפירוש כן בתפילה נפלאה זו אנו מבטאים את תקוותנו הנכספת ליום הגדול בו כל האלילות והרשעות תחדל להתקיים,
וכל האנושות, אפילו נחותי הדרגא שבה, (כל בני בשר) יכירו
בריבונותו של בורא העולם. אפילו הרשעים יכנעו למלכות ה',
בתפילת עלינו אנו מבטאים כמיהתנו לאותו יום, כשיופיע ה' בהדר גאון עוזו על כל יושבי תבל ארצו, שכולם יכירו וידעו אותו ויכנעו לממשלתו.
יום זה הוא היום עליו התנבאו הנביאים.
ובודאי כל המעיין בדברי הנבואה בישעיהו מלאכי מיכה
תראה בוודאות שעלינו זה שלום כלל עולמי.
מקורות:
ואני תפילתי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2005 17:29 |
|
| |
בס"ד
שטרימר, תודה על הכל!!!!
הסבר לי דבר אחד (סקרנות): מה הראשי פרקים הללו? האם במהלך ההרצאה אתה משלב גם את הקטעים של החזן או רק נותן רקע מבלי לשמוע?
בשיר מיין זיידע חולם: מהקטע "וידבר משה וכו'" עד סוף הפסוקים זה במנגינה הידועה של האקדמות,(ולא רק מוטיבים).
אתה נגלית: בלחן של מי אתה מתכוון?
אמר ר' אלעזר: החזן שטרן ביצע את היצירה הזו (בלחנו) בתחילת שנות ה-90 בקונצרט של יובל עם ההרכב הסימפוני.
יהודה
נ.ב.
kruskal, כתבת צדיק ר' אלעזר, אך 'שטרימר' כתב על אמר ר' אלעזר, אך אם כבר, יוסל'ה הקליט פעמיים על הקינה ממגילת איכה 'צדיק ר' אלעזר, פעם אחת מתחילת הקינה, ופעם אחת מאמצעה.
|
|
|
|
|