בית פורומים קונצרטים של חזנות

הפינה האישית של שטרימר. יידע. ולימוד.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/6/2005 22:13 לינק ישיר 

יהודה מכובדי ערב טוב
בבקשה אשביע את סקרנותך אנחנו מחלקים את מילות השיר מתורגמות לפונטית טרנסלציה וכל אחד בערך שישים איש מקבלים דפים מצולמים.
ומשמיעים את קול החזן הנכבד מתוך מערכת סטריאו משובחת ויקרה את החזן שומעים ונהנים כולם בדממה לאור נרות על השולחן פרחים
קפה ועוגה אם אתה מטיל באירופה אתה מוזמן.

לא כל השיר "מיין זיידע עליו השלון" הוא מהאקדמות רק חלק ממנו.
אתה נגלית שהלחין משה שטרן.
אמר רבי אלעזר לא עם ליווי מקהלה אלא ליווי מוסיקלי מלא קלטת מאוד ישנה יחסית משה שטרן ממש קרוזו...
ובערב שבועות אני לא משמיע מהאיכה תודה לך
לילה טוב וחג שמח.
שטרימר



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/6/2005 01:40 לינק ישיר 

לא השתכנעתי אדון שטרימר.

'שלום אוניברסלי' ביחס ל'עלינו' הוא 'מקרה' ולא 'עצם'.

התפילה היא לגילוי שכינה. מובן שעם ביטול הרע ותיקון העולם - שוכן גם השלום.

הנושא רגיש בעידן בו יש מגמה 'גלובלית' (נא התעדכן) להשוואת הדתות והלאומים, כמובן - היהודים בכלל זה.ונוכל להיות אור לגויים רק אם תקוננו יקדם. מבלעדינו אין אומה הקוראת בשם ה' אחד. בשבילי לא כל רוחניות אותו דבר, גם בעידן 'פוסט מודרני'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/6/2005 09:21 לינק ישיר 

ידידי הנכבד והמלומד
תוכל במילים פשוטות להסביר את מה שכתבת גדול עלי הביטויים מקרה, עצם, פוסט מודרני, גלובלי
תעשה שאבין בבקשה, תודה, סליחה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/6/2005 13:59 לינק ישיר 

יום שישי ג' סיון התשס"ה
ערב שבת קודש פרשת נשא.

פרק 16

"סיפור מדהים ומרגש לשבת"

אגדות רבות נקשרו סביב חכמתו
ובמיוחד אודות צדקותו של רבי
יוסף חיים זוננפלד תלמדנו העובדא
הבאה שסיפר רבי זנוויל שפיצר
הגבאי הנאמן של הכוללים בירושלים.

השליח ציבור בתפילת המוספים בראש
השנה בבית מדרשו של הרב זוננפלד
שבק חיים בי"ט אלול. רמז רי"ח לגבאים
שלא ידאגו השנה לחזן מחליף. כסבורים
היו שהוא בעצמו מתכונן לגשת לפני התיבה.
ביום ראשון של ראש השנה ניגש רי"ח לבנו
של המנוח שהתמחה כאביו במקצוע זה,
וציוה עליו לגשת להתפלל מוסף במקום אביו.
ויתמה הקהל איש לרעהו, הרי הדין הוא שאין
אבל משמש כש"ץ בשבת ומועד?.

בגמר התפילה הסביר רי"ח למתפללים
את פשר הוראתו: טעם דין זה שאין אבל
יורד לפני התיבה בשבתות ובחגים הוא
מפני כבוד הציבור. ועתה נבואה חשבון.
אלמנת המנוח השבורה שזה עתה נלקח
עטרת ראשה, נמצאת היא בעזרת נשים.
בשעה זו עולה לפניה זכרון בעלה שהיה
יורד לפני התיבה ומשתפך בתפילה עריבה
לפני קונו. והיה אם במקום שהיתה רגילה
לשמוע קול בעלה יגע לאזנה קול של חזן
אחר, אזי לבה יתפלץ מצער וכאב, ונמצאנו
בלי משים לב מצערים אלמנה שהוא איסור
דאורייתא. ובודאי רצונו וכבודו של הציבור
להמציא ניחומים לאלמנה הנדכאה-על ידי
זה שבנה היקר שקולו ערב קכול אביו,
ימלא את מקומו. אין לך כבוד ציבור גדול
מאשר להרגיע נפש נכאה ולהרנין לב אלמנה!...

שבת שלום






דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/6/2005 14:27 לינק ישיר 

לשאלות של יהודה ,"אתה ניגלית" הוא בלחנו של ישראל שטרן אביו של משה.
"מיין זיידנס חלום" ששר ולדמן הוא של אברהם זינגער .שהיה חזן בעצמו אבל מי שמע עליו עד שולדמן אימץ את שיריו?.
אגב הביצוע של שטרן ומקהלת יובל ,הוא כמדומני מתוך קונצרט של בית חולים אסף הרופא (היכל התרבות ת"א) ככה התחילו הקונצרטים הסמפוניים בארץ.

נתיבה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/6/2005 14:37 לינק ישיר 

בס"ד

נתיבה, לא לחינם שאלתי של מי הלחן.
משה שטר ביצע אתה נגלית שם ההרכב הסימפוני ויובל פעמיים (לפחות) פעם אחת יצירתו של אביו ופעם אחרת את יצירתו של גנטשוף.
שבת שלום
יהודה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/6/2005 14:52 לינק ישיר 

תוספת חשובה על רבי לוי יצחק מבארדיטשוב.

"להצליח בתפילה בזכות הסרסור של ישראל"

טיפים לחזנים שרוצים להצליח בתפילתם תנסו ותצליחו.

לומר משפט אחד בעת פתיחת הארון או לפני התפילה בדוק ומנוסה.

"רבי לוי יצחק בן שרה שאשא"

סיפרנו בפרקים הקודמים על קולו הערב והמתוק של "סנגורן של ישראל" רבי לוי יצחק מבארדיטשוב.
להלן כמה תוספות חשובות.

הרה"ק אדה"ז מסדיגורא זי"ע, שאל פעם בליל יום הכיפורים
אחר כל נדרי, אם הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע היה מתפלל כל התפילות אצל העמוד?.
אח"כ אמר בלשון הקודש:- נראה לי שבעבודה היה לו להרה"ק
מבארדיטשוב זי"ע עבודה קשה, ובאמת הוא זי"ע לא היה צריך
לעבודה כזו למענו, אלא בחר בעבודה כזו להשיב בני אדם להם יתברך, ועל ידי העבודה הזאת היה נשבר ליבם, אבל למענו היה די בלא זה, אלא במתינות.
("נר ישראל" דף תצח אות קס"ג).

הרה"ק מרן בעל ה"דברי חיים" מצאנז זצ"ל אמר:
שההר"ק מבארדיטשוב לאחר הסתלקותו, עלה ונתעלה ונהיה
אחד מהחיות הקודש, אשר עומד ומליץ טוב על הכלל ישראל.
וזה שאנו אומרים בפיוט בראש השנה בפיוט של קדושה וחיות
בוערות מראיהן כגחלי אש, וגומר הפייטן
"ויושר יליצו בעדינו חיות אש",
הכוונה היא על הרה"ק רבי לוי יצחק בן שרה שאשה שנהיה אחד מהחיות הקודש, הממליץ טוב עלינו.
(ייב"א).

הרה"ק רבי אליעזר מדז'יקוב זצ"ל
גם כן נהג להזכיר את שמו הקדוש
"רבי לוי יצחק בן שרה שאשה"
בשעת פתיחת הארון לאמירת כל נדרי,
בבחג הסוכות היה מנענע את הנענועים בניגון המקובל להרה"ק מבארדיטשוב
הידוע כניגון שך "אום אני חומה" למליצה ישרה.
וכ"ק אדמו"ר מבובוב זצ"ל היה שר את זה ג"כ בנענועים באנא ה' השניה,
להזכיר זכותו לפניו יתברך בעת הנענועים.
(לויים בשירם ע' ק"ד)

הרה"ק ממעליץ נהג בשעת פתיחת הארון לאמירת כל נדרי, קודם אור זרוע לצדיק,
הזכיר ואמר:
"רבי לוי יצחק בן שרה שאשא".
ואמר: שהוא המליץ הטוב ביותר לישראל.


הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי "בעל התניא" אמר: כשיהודי אומר תהילים ומזכיר לאחריה את הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, מגיעות האותיות להיכל הזכות, ומעוררות רחמים עליו ועל בני ביתו.
(ספר התולדות , אדמו"ר הזקן עמ' כ"ז)

הגאוןבעל הצמח צדק מליובאוויטש זצ"ל היה אומר: כי מרוב המלצת הטוב והזכות שלימד הרה"ק מבארדיטשוב על ישראל, נברא בשמים ממעל היכל מיוחד, היכל הזכות, הנקרא:
"לוי יצחק בן שרה שאשה".
וכאשר יהודי מתפלל ואומר תהילים, ומבקש רחמים מלפני הבורא יתברך שמו בזכות רבינו לוי יצחק בן שרה שאשה, נפתח אותו היכל והיהודי נושע מצרתו.
(תולדות קדו"ל מהדורת תשנ"ז ברוקלין).

שמו הקדוש מסוגל להצלחה בדרכים
וכן סגולה בדוקה ומנוסה, להצליח בדרכים ולעבור את הגבולות, בלי פגע ומכשול, לרשום על החפצים והמזוודות את שמו הקדוש,
"הרה"ק רבי לוי יצחק בן שרה שאשה זי"ע"

תנסו ולא תתאכזכו
שבת שלום
שטרימר




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/6/2005 15:15 לינק ישיר 

למען השם חברים למה תגובות באישית?!
הנה תגובה היכן הגיעה הסגולה לומר את המשפט הזה על הברחות מכס.:
כידוע ומפורסם לימוד הזכות הגדול של סנגורן של ישראל
ר' לוי יצחק מברדיצ'וב שהלך לבקש סחורה
שהייתה אסורה להחזקה מטעם השלטונות במדינה
ובחדרי חדרים הסכימו למכור לו וכאשר בערב פסח
ביקש לקנות מיהודי קצת חמץ,נחרד כל יהודי
שביקש ממנו."בערב פסח ,חמץ ???" וכל זאת ללא
פקחים ושוטרים אלא מתוקף ציווי התורה
"בל יראה ובל ימצא".
מה נענה אבתרי בדור שלנו ?מה?.
יפה מאוד תודה
ולהבא שלח לכאן ותזכה במצווה "זיכוי הרבים בדבר יפה".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/6/2005 15:36 לינק ישיר 

המשפט "רבי לוי יצחק בן שרה סאסיא" [ולהוסיף את הבקשה הספציפית] מקובל כסגולה גדולה לכל עת צרה ומשבר ובמיוחד כאשר אין זמן ועת וראש לתפילה ארוכה.
מסופר ע"י יהודי שניצל בשואה : הובלנו ע"י הנאצים ליער,
אולצנו לחפור את קברינו ולאחר מכן העמידו אותנו על פי הקבר והתחילו לירות באנשים. כאשר התחילו היריות להתקרב אלי, צעקתי בקול גדול 'הרבי לוי יצחק בן שרה סאסיא הושיעה נא' . לפתע, עלה בדעתו של הנאצי להשתעשע אתי. הוא ציוה עלי להתחיל לרוץ וניסה לפגוע בי בתור מטרה נעה.
עוד כדור, עוד כדור - והוא לא קולע ואני רץ ומתרחק - עד שנעלמתי ביער... התחבאתי עד הערב וחזרתי לעיר.
זכותו הגדולה תגן עלינו.
שבת שלום וחג שמח וגאולה שלימה בקרוב ממש.

אבי



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/6/2005 15:44 לינק ישיר 

יהודה,
למען הדיוק, א) אתה נגלת, הלחן של ישראל ומשה שטרן.
ב) שטרן מעולם לא שר את לחנו של גנשוף.
שבת שלום ומועדים לשמחה לכלם!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/6/2005 23:52 לינק ישיר 

שבוע טוב מוצאי שבת ד' סיון תשס"ה

פרק 17

"כיצד תתחיל לטפח את קולך שישמע נעים וערב?"

אדם ניכר בקולו. "הקול קול יעקב", ובגמרא
(מסכת חולין צ"ו, ע"א) מדובר לא רק על טביעת עין,
כי אם על "טביעת עינא דקלא". כלומר ניתן להכיר
את האדם גם לפי קולו. פעמים נחפזים אנו יתר על
המידה לקבוע את אופיו של אדם לפי נעימת קולו.
לפי רשימה סטאטיסטית אחת בארה"ב נפסלים מדי
שנה בשנה 22% מן המועמדים למשרות שונות
במשרדי ממשלה ובחברות פרטיות משום קולו
ה"בלתי-ערב" של המועמד...
האמת ניתנה להיאמר: לעיתים קרובות מאוד
משקף הקול את רקמת נפשו של אדם בנאמנות
מופלאה. מחשבה צלולה מוצאת לה ביטוי בהיר,
בעוד שמחשבה מבולבלת מסתתרת מבעד לצעיף-
ערפל. קולותינו מגיבים מניה וביה ובאורח
אינסטינקטיבי על הרהורינו, על הרגשותינו ועל
מצבי- הנפש בהם אנו שרויים. הקול הוא ראי הלב,
והתגובה היא תת - הכרתית, בלא-יודעין.
משחר ילדותנו מרגילים אנו עצמנו שלא ליתן
דעתנו על דרך ההטעמה ונטיות-הקול, ההפסקות
והצליל; הללו באים מאליהם ומבטאים נכונה את
פעילות מנגנון המחשבה. נהפוך הוא, כאשר אנו
נותנים דעתנו על תהליכים אלה מתוך הכרה, עושים
אנו זאת לעיתים כדי להסתיר את כוונותינו - לא
לבטאן, לכסות הרגשותינו - לא להביען.
זה צביונה של ה"דפלומטיה".
שופט נבון אחד, מתוך נסיון חיים רב והבנה
עמוקה לנפש העדים, עשה פעם אחת ניסוי מאלף;
הוא הפך עצמו למעיין סייסמוגרף הקול ורשם ליד
כל מקום בעדותו של אדם שנחשד עליו בשקרים, איך
"בגד" בו קולו בשעת מתן העדות. בסופו של המשפט,
כאשר נתלבנו הדברים, נתחוור כי רגישות אוזנו של
השופט לא הכשילתהו אפילו פעם אחת...
בחיי יום יום אנו נתקלים בקולות בלתי-ערבים
על כל צעד ושעל. יש שאדם נולד עם קול צורמני,
צרוד, חוטמני או חסר-צביון, אך לרוב נובעים
ליקויים אלא משימוש נפסד בקול. הבה ניזקק לכמה
מספרים סטאטיסטיים (ושוב מארה"ב): במבחן
קולות של בוגרי בית-ספר תיכון הוכח, כי פחות מ-
10% מהם מדברים בקול צלול וברור; כל השאר
נגועים בליקוי זה או אחר (כולל בעיקר אינפוף,
עמעום כתוצאה מ"עצלות" כלי-הביטוי וכו').
הקול טעון איפה שיפור, ודבר זה יכול להיעשות
רק על-ידי אימון ממושך ורצוף. פיתוח הקול ויפויו
- תורה שלימה היא ולימוד היא צריכה. אימון עצמי-
- עשוי לפעמים לקלקל יותר מאשר לשפר. רצוי איפוא
- שעל תהליך הטיפול בקול ישגיח אדם הבקי באמנות
- זו ואשר ישים לבו למגרעות. לרוב אין החזן עצמו
- מכיר את קולו ראיה לדבר: כאשר מעזין אדם לקולו המוקלט ברשם קול בפעם הראשונה בחייו אין הוא מכירו כלל, ועל פי רוב אין הקול "הזר והמוזר" מניח
- את דעתו, ורק המאמן יוכל להצביע על הטעון תיקון.
- בחיי יום יום שומעים אנו קולות בלתי-ערבים
- שונים, מהם הניתנים לתיקון ומהם שאינם ניתנים
- לתיקון. יש המדברים בצעקות ובצווחה ויש
- החותכים בקולם בבשרך כבאיזמל, יש המלחשים
- ו"מסתודדים" ויש המבטאים הכל בצרידות
- (אף שיש גם צרידות נעימה), יש שקולם מקוטע, כנשבר לסירוגין, ויש המאנפפים.
- בכל המקרים, כאמור, רצוי שתשמע ביקורת כנה
- ובלתי משוחדת על טיב קולך, כדי לתקן מגרעותיך.
- ואם עומד לרשותך רשם קול, הרי יש לאל ידך להיות
- מבקרך שלך. הקלט את שירתך והשמע אותם פעם
- ופעמיים וציין כל מקום בו גילית מגרעת וליקוי.
- אמרנו לעיל, כי במקרים מסויימים כדאי לחקות
- את קול זולתך, אך רק כמורה דרך כללי, כמתכונת
- וכהוראת שעה לאימון. שהרי קולו של אדם הוא
- לאמיתו של דבר קול נפשו, ונפשות בני אדם שונות זו מזו . גם בכך נעוץ ההבדל בין חזן לבין שחקן או חקיין
- שכן האחרונים מתמחים בחיקוי קולם ורגשותיהם של זולתם, שאותם הם מנסים לגלם, מה שאין כן החזן, האמור לשקף את רגשותיו בלבד.
- הווי אומר , כי כל תרגיל חיקוי הוא רק אמצעי לשיפור, לצורך היגמלות מהרגלים גרועים, וסופו שהוא מביא אל הטבעיות.

(המאמר מתוך הביטאון התמים 39)

היו ויכוחים בפורום על החזן רוזנפלד שהוא רוכל והיו
כל מיני דעות לכאן ולכאן במאמר זה אפשר למצוא
תשובות לדעות רבות וטעמים שונים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/6/2005 00:04 לינק ישיר 

שאלה שמציקה לי כל השבת אנא עיזרו לי למצוא תשובה.
המדובר הוא על המשורר הדגול רבי ישראל נג'ארה שהיה
אף חזן בעל קול ערב וכתב זנירות ופיוטים לשבת שהמוכר ביותר
הוא "יה ריבון עלם ועלמיא".
השאלה המציקה לי היא מה שכותב ד"ר יצחק אלפסי בספרו
'חמישים צדיקים' עמוד 192:
... ברם, כתיבתו גם בשירי אהבים, הביאה עליו ביקורת קשה. בספר "מאורעות עולם" נאמר עליו "כי פיו דיבר נבלה וכל ימיו שכור", רבי חיים ויטאל כותב: "אמת הוא שהפזמונים שחיבר הם בעעצמם טובים, אבל הוא בעצמו אסור לדבר עמו... והנה ביום פלוני בין המצרים קבע סעודתו בשעה פלונית... והניח כובעו בקרקע וזמר שירים בקול רם ואכל בשר ושתה יין".

כל השבת לא יכולתי להרגע מהקטע הזה אנא עיזרו לי להחזיר את כבודו של רבי ישראל נג'ארה דחוף!!!.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/6/2005 09:06 לינק ישיר 

לכבוד שטרימר הנכבד
וכל מי שעוסקים בצרכי ציבור. "הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם"
יישר כח על הדברים הנפלאים חילך לאוריתא
ר' ישראל היה דמות מאוד מיוחדת אני מצרף לינק על ר' ישראל נג'ארה ז"ל.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=13913



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/6/2005 09:41 לינק ישיר 

יום ראשון ערב חג השבועות ה' סיון תשס"ה

פרק ח"י

"על הפיוט אקדמות מילין"

הפיוט 'אקדמות' שנקרא בחג השבועות חברו רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי, שהיה חזן בעיר ווירמיזא (וורמס) ומת קודם שנת 1096. היא העיר שחי בה רש"י הקדוש, וכמסופר למד רש"י תורה מפיו של הפייטן הזה. אף בתשובות רש"י מוזכר רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ כמה פעמים להורות הלכה למעשה מפיו. ורש"י מכנהו 'צדיק' ו'חסיד' ("תשובות רש"י סי' ס"ה).
אין ההיסטוריה יודעת לספר בדיוק על דבר עיר מולדתו ולא על מקום מנוחתו, וכל ימי תולדותיו מעולפים באגדות ומכוסים בערפל.
לפי מה שהיו רגילים להזכיר את נשמתו בעיר וורמיזא יש מקום לשער, כי אמנם שם, בוורמיזא, מנוחתו כבוד, אבל בכל זאת ישנה מסורת, האומרת, כי רבי מאיר בר' יצחק בעל ה'אקדמות' בא לעיר לובלין שבפולניה ושם מנוחתו.
ישנה גם ההשערה מצד היסטוריונים מבקרים, כי רבי מאיר בעל הנס הקבור בטבריה זהו רבי מאיר בעל ה'אקדמות', שלפי האגדה היה מלומד בניסים.
ביחוד קושרת האגדה העממית כתרים לראשו של בעל ה'אקדמות' והיא מספרת אגדה שלמה בדבר היותו מעבר לנהר סמבטיון, זהו הנהר הזורק אבנים בכל ימות החול, ורבי מאיר עבר את הנהר בשבת בתור הוראת שעה ומשום פיקוח נפשות לבטל גזירה רעה מעל כלל ישראל והראה אותות ומופתים, והגזירה נתבטלה, ולא היה רשאי לחזור למקומו בשבת, על כן נשאר כבר במקום שבא להתם ושם מנוחתו.
בנו של המחבר מר יצחק בן רבנו מאיר ש"ץ נהרג על קידוש השם במסעי הצלב של תתנ"ו, ואף הוא קידש שם שמים בויכוח עם הכמרים שכפו עליו. בויכוח זה פיתוהו הכמרים לעזוב דתו ולקבל דתם, אף הוא השיב להם אמרים כאיוולתם ולעג להם, ובקול מלא עוז ובטחה סיפר להם מגבורות הבורא ומאהבתו את ישראל וממעלת התורה והשכר הטוב הצפון למקיימיה.
לא ארכו ימיו של המחבר הקדוש אחרי הויכוח, כי גווע ומת אחרי כן.
(נוכל לשער כי בשביל מאורע זה זכה הפיוט להיקדש ולקרותו בציבור בפומבי ובעת קריאת התורה).
ובמותו, השאיר אחריו ברכה, הפיוט 'אקדמות' בשבח הבורא, בשבח התורה, ובשבח ישראל מקבליה. ונתקבל פיוט זה בהרבה תפוצות ישראל לאמרו לפני קריאת התורה בחג השבועות, בנעימה מיוחדת מלאה שגב הוד וניצחון, ובקהילת ווירמיזא גופא לא נתקבל מנהג זה ושם הנהיגו שלא לומר את ה'אקדמות' מפני כמה סיבות:
א. מפני עגמת נפש על מחברו שאהבוהו מאוד כי היה חזן בעל קול נפלא ונעים ואהוב עד מאוד לבני קהילתו ופיוט זה מזכיר להם את מותו.
ב. פחדו שלא להכעיס את שכניהם הנוצרים שאתם היה לו הויכוח ולא לתת פתחון פה לשונאי ישראל להתגולל ולהתנפל עליהם עוד הפעם ואולי דווקא בשביל כך היו נמנעים בוורמיזא מלקרוא את ה'אקדמות' שישנם בו דברים מכוונים כלפי 'סנאי ונגותא' ומה שצפוי לאומות העולם ב'מיתי לי נהורא ותחפי להון בהתא' ושבפיוט זה דברי ניצוח קשים כנגדם.
ג. ב'מנהגים דק"ק ורמייזא אשר בכתב יד נאמר 'כך קיבלתי למה שאין אומרים 'אקדמות' כי פעם אחת היה פה ק"ק ורמייזא חזן אחד ואמר 'אקדמות' בקול נעים וכוונה גדולה, ואחר שסיים לקח אותו אלוהים ועל כן אין אומרים אותו'.
הפיוט נתחבר בארמית עוד לפני יותר משמונה מאות שנה ותורגם רק לפני תשעים שנה לעברית על ידי החכם הסופר גבריאל פולק.
נתחברו גם פירושים שונים ל'אקדמות' 'מטה לוי' קול זמרה' 'שני המאורות' 'טיול בגן' ע"י מחברים שונים הפירוש החשוב ביותר הוא של רבי וולף היידנהיים בעל הדפוס הידוע ב'רעדלהיים' (סידור ששטרימר מתפלל בו עד היום)...
המלחין י,ל, מומבאך הלחין וחיבר את הניגון ל'אקדמות' עבור בית הכנסת הגדול בלונדון בשנת 1870.
ישנם מנהגים שונים לזמן אמירת ה'אקדמות' לרוב מפסיקין בקריאת התורה ומנגנין 'אקדמות' אחר הפסוק הראשון של בחדש השלישי. וכן היה מנהג במגנצא ובשפייאר . ולפי זה צריך לסגור את הספר תורה בשעת אמירת ה'אקדמות' כדי שלא יאמרו 'אקדמות' כתוב בתורה.
רבי יעקב ריישר בשו"ת שבות יעקב ח"ב מביא את כל הפוסקים בענין ה'אקדמות' והורה להתיר לאמרו באמצע קריאת התורה. אבל בהרבה קהילות נוהגין לומר אקדמות קודם ברכת הכהן.

חג שמח לכולם
שטרימר



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/6/2005 09:43 לינק ישיר 

רבים רוצים את המקורות אז בבקשה:
המקורות למאמר 18
אוצר ישראל
ספר התודעה
נתיב בינה
תשובות רש"י



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > הכל סביב המוזיקה > קונצרטים של חזנות > הפינה האישית של שטרימר. יידע. ולימוד.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 ... 13 14 15 לדף הבא סך הכל 15 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.