בית פורומים קונצרטים של חזנות

הפינה האישית של שטרימר. יידע. ולימוד.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/6/2005 12:17 לינק ישיר 

ברשותך ידידי מר בלס גוד, אני מעתיק את הדברים לכאן:


ב"ה
ערב מתן תורה.
ר' ישראל נג'ארה זצוק"ל

בספר החזיונות שכתב ר' חיים ויטאל , תלמידו המפורסם של האר"י הקדוש מצפת, שם המחבר בפי הרוח הדוברת אל ר' יעקב אבולעפיה, דברי גנאי וביקורת על ר' ישראל נג'ארה. אמנם מודה הרוח שהפזמונים שחיבר טובים, אך היא אוסרת לזמרם ואף אוסרת לדבר עם המחבר, כי פיו דובר נבלה, והוא שיכור כל ימיו. מצד שני על ר' ישראל נג'ארה נמסר בשם האר"י הקדוש עצמו, שהוא ניצוץ מנשמת דוד המלך, נעים זמירות ישראל, וששירתו מקובלת בשמים, ואף המלאכים משתעשעים בשירותיו וברינותיו.



ר' ישראל הותיר על רואיו רושם של אדם ססגוני ויוצא דופן: מסופר שהיה נוהג להניח כובעו על הקרקע, וראשו מכוסה בערקייא (כיפה גדולה) אדומה בלבד, והיה משורר כשזרועותיו חשופות, וכמו להוסיף חטא על פשע, גם היה מתרועע עם ריקנים ואוכל ושותה עימהם, ואף עם שאינם-יהודים. לבו נהה אחר חבורות הנגנים הנודדים. היו בחייו תקופות שבהן חי כנווד. הוא היה מיסטיקן ומשורר בוהמיין, אך גם כיהן כרבה של הקהילה היהודית בעזה, דרש בציבור ועורר אותו לתשובה. יוצר זה, שעורר בזמנו מחלוקת קשה, זכה שעוד בימי חייו הופצו שיריו ונתקבלו בקרב קהילות רבות ברחבי העולם היהודי.



ההתבוננות בדמותו מעוררת השתאות והתפעלות; אף שמדובר באדם בודד, קשה לדמיין כיצד הייתה נראית ההיסטוריה של שירת הקדש העברית ללא פועלו. באישיותו חברו כוחות יצירה אדירים ומגוונים של פיטן רב-אמן, וחוש מפותח לרוח הזמן שבו חי. שירתו עמדה במבחן הזמן והתקבלה על ידי כל העדות והזרמים בישראל. (מוכרים מאוד הפיוטים: י-ה רבון עלם, יודוך רעיוני, יעלה בואי לגני ורבים נוספים).



ר' ישראל נג'ארה נולד בצפת באמצע המאה ה-16 למשפחת גולים מספרד. בסביבתו התרבותית עדיין התבססו הכותבים על חוקי הכתיבה של שירת ספרד הקלאסית. ההשפעה של שירת ספרד ניכרה שם הן במשקל ובצורה הקפדניים, הן בתחומי התוכן. אט אט שבר ר' ישראל את המסורות המקובלות, ופרץ דרך חדשה. הוא הניח את היסודות למהפכה של ממש בתחום השירה על כל מרכיביה: הטקסט הכתוב, המנגינה וקבלת הסביבה המקומית כמקור מוסיקלי ורוחני לגיטימי.



ר' ישראל חי בתקופה קשה לישראל, לאחר הזעזוע של גירוש ספרד. בניגוד לקו המרכזי של הפיטנים בני דורו, שבו יש ביטוי לפגעי הגלות, לצער הציפייה, ובהן מסיים הפיטן בנחמות ובהבטחות לגאולה, שיריו של ר' ישראל נג'ארה נושאים אופי שונה: ר' ישראל נג'ארה קורא לשירת שיר הגאולה, שכן זו כבר הגיעה. ואמנם יוחסה לשיריו השפעה גדולה על השבתאים. ר' ישראל נתן ביטוי נעלה לרגשותיו של דור שלם, שחיפש דרך רוחנית חדשה בארץ ישראל.


בתקופתו גבר העיסוק בקבלה, ור' ישראל שגדל בצפת הושפע מחבורת המקובלים, שדחו את שירת ספרד הקלאסית השכלתנית והרציונליסטית ואימצו שפה חדשה, שפת המיסטיקה הרגש והתשוקה, שפת שיר השירים האלגורית, הנוקטת את תיאורי ההשתוקקות של הדוד והרעיה כסמל ליחסי כנסת ישראל והקב"ה. ר' ישראל אימץ את מנהגי המקובלים, והדבר ניכר בשירתו. רבים משיריו נכתבו לצורך מפגשים ואירועים שאפיינו את חבורת המקובלים, כגון תיקון חצות והתכנסויות נוספות, שרוח מקובלי צפת שרתה עליהם. את שיריו חילק ל-3 קטגוריות: 'עולת תמיד' - לכל עת, 'עולת שבת' - לשבת ו'עולת החודש' - לאירועים מתוך לוח השנה.



מבחינה מוסיקלית חולל ר' ישראל מהפכה של ממש. בנדודיו ברחבי האזור, נשבה לבו בקסם המנגינות העממיות, במיוחד אלו ששרו התורכים, והוא החל לצרפן עם שירתו. יתרה מכך, הוא אף החל לכתוב שירים מיוחדים המותאמים למשקל ולחריזה המקומית. בכך ביקש להעלות צורות שיריות אלו אל הקודש, מצד אחד, ולגרום לבני הקהילה, שהכירו את השירים העממיים, להחליף את הטקסט המקורי בטקסט עברי, המכוון כלפי שמים (מנהג שהתפתח מאוד לאחר מכן בקרב פייטני צפון אפריקה), מצד שני. אף שמנהג זה עורר עליו ביקורת קשה, ניתן לראות בשער המהדורה הראשונה של 'זמירות ישראל' – קובץ שירים מפרי עטו, שנדפס בצפת ב-1587, כיצד הוא משבח את ספרו, ללא כל ניסיון לתרץ את מעשהו: "...מחזור מפיוטים ושירים, כולם ברורים, מיוסדים על אדני אופני ניגוני ערב ותורגמה [=תורכיה]..." והוא מוסיף ומתאר את המציאות שבתוכה פעל, ואת כוונתו: "ולהפיק רצון המשתוקקים ולשבור צמא המבקשים אשר ישוטטו לבקש את דבר השם ונפשם בחלה לבטא בשפתיים לשון נכריה... הנה הם ישישו כי ימצאו חן במדבר"...



מלבד פועלו כמשורר חיבר ר' ישראל ספרי פרשנות ודרשות, הלכה, מוסר ואיגרות רבות בעניינים שונים שהעסיקו את הקהילות באזורו.



שירתו של ר' ישראל נג'ארה נפוצה במהירות בחייו והתקבלה אף בקהילות רחוקות. עוד בחייו זכה לראות כמה מהדורות של קבצי שירתו. יצירתו הענפה שינתה את דמותה של השירה העברית בדור שאחרי גירוש ספרד, והשפיעה על פניה של השירה העברית במזרח בכל הדורות שאחריו.

יהי זכרו ברוך.
"הלואי ונזכה לאחדות בתוך עם ישראל"
חג שמח

הועתק מהלינק הזה:

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1416986

חג שמח

מנחם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/6/2005 14:38 לינק ישיר 

לכבוד ידידי היקר מר מנחם
יישר כחך תזכה להגדיל תורה ה' עמך
חג שמח



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/6/2005 16:24 לינק ישיר 

אני משתף אתכם במה שכתבתי בפורום "חזנות ופייטנות"

ב"ה
מפאת הזמן אגיב בקצרה בעזרת השם

כתב המהרי"ל: נוהגין לשטח רצפת בית הכנסת בבשמים של עשבים ובשושנים לשמחת הרגל ומתי שחל שבועות ביום א' הנהיג מהרי"ל לשטח העשבים קודם כניסת השבת.

הטעם למנהג. כתב החידושי הרי"מ: נוהגים לשטח עשבים בחג השבועות ונראה טעמו כדאיתא שמשה רבנו ע"ה נולד בז' אדר, וכתיב ותצפנהו שלשה ירחים ואז, ותשם אותו בסוף היה זה בשבועות וזכר לנס זה שוטחים עשבים.

הגר"א בטל מנהג זה להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.

ובלקוטי מהרי"ח כתב: והנה המנהג בערב שבועות להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים. והטעם שיזכרו שבעצרת נדונים על פרות האילן ויתפללו עליהם, ע"ש, ומוסיף: ומה שהגר"א קרא תגר על מנהג זה משום "ובחקתיהם לא תלכו", ואף בדבר שאינם עושין אלא להבל ולשטות, מכל מקום מה שלא כתוב בתורה אין להתנהג כמנהגם.

אך כבר נתפשט מנהג זה בכל ערי ישראל "ומנהג ישראל תורה".

אחד מתלמידי המגיד הגדול ממזריטש הלך פעם בחזרתו ממזריטש דרך עיר קרלין. כשנכנס לעיר היה חצות לילה והשתוקק מאד לראות את פני הצדיק רבי אהרן הגדול שדר באותה עיר. נגש לביתו של ר' אהרן , דפק בחלון ואמר: אהרן פתח לי! ור' אהרן ישב אותה שעה ונתעמק בעיון רב בלמודו כששמע קול הדופק בחלון אמר:
מי אתה?
והשיבו:
אנכי.
חשב אותו חסיד שודאי יכירו ר' אהרן בקולו ויפתח לו את הדלת אבל ר' אהרן לא ענה לו כלום ואף הדלת לא פתח כשדפק שנית ושלישית על החלון ואמר: אהרן מפני מה אין אתה רוצה לפתח לי הדלת? השיבו:
מי הוא זה שיכל לומר "אנכי"?, כביכול, הקדוש ברוך הוא בעצמו הוא שיכל לומר "אנכי" אבל לא זולתו.
אמר החסיד: אם כן הרי לא למדתי כלום אצל רבי! ומיד חזר לאחוריו ונסע שוב למזריטש.

ונסיים מאמר זה בטעם למנהגם של החסידים להתאסף יחדיו מכל מקומות מושבותיהם, וכך אמר הרא"ם מגור זכותו תגן עלינו אמן: "הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי" המנהג להתאסף בשבועות היא ההכנה לקבלת התורה, שכן היה גם במתן תורה "ויחן שם ישראל נגד ההר" כאיש אחד בלב אחד.
חג שמח


אני מצרף כאן לינקhttp://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1416874



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/6/2005 16:34 לינק ישיר 

בלס גוד הנכבד שים לב!
זכותך המלאה לעשות נפשות לפורום "חזנות ופייטנות"
רק מפריע לי שני דברים.
בבקשה לקחת את זה בצורה הכי ענינית.
א. למה כל הזמן אתה נותן את הלינק לשם הרי מי שמעוניין יודע מזה.
ב. הקריטריון שמנחה אותי במאמרי הם חזנים, חזנות,
מידע על הקול, סיפורים הקשורים לנגינה או לתפילה בלבד.
מנהגים והסברים על קטעי תפילה אין טעם לחרוג במאמרים על דברי תורה על מנהג שטיחת עשבים מהמהרי"ל מה זה קשור לחזנות? ואיך זה מתקשר לפייטנות לספרדים?...

אדרבא ספר לנו על ידיעותיך על ווקאליות תפילה 'אזהרות' המנגינות אפילו על חזנים ספרדים הפורום פתוח לכולם.
וידוע לי על הרבה חזנים מבני עדות המזרח ששרים יוצא מן הכלל חזנות אכנזית קח לדוגמא את:
החזן יצחק אבוהב
החזן אבשלום צפירה
החזן אהרון בן שושן
ועוד יש רבים וטובים אדרבה ספר לנו על דברים בסגנון הזה.
חג שמח.
שטרימר



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/6/2005 16:51 לינק ישיר 

לאדון שטרימר הנכבד
שלום רב!

מטרה אחת יש לי זה "לקרב ולאחד" בין הפלגים.

את זה אתה רוצה למנוע ממני "האחדות"

חג שמח


נ.ב. תכנס לפורום חזנות ופייטנות ותווכח שגם שם. אני מפנה לפורום נכבד זה.

תוקן על ידי - bless_god - 12/06/2005 16:52:41



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/6/2005 17:03 לינק ישיר 

אכן גדול זכותך ורצונך.
רק אבקשך בפינתי הקטנה לכתוב על הנושאים
הקשורים בצורה כל שהיא לחזנות .
חזנים, בעלי תפילה, קול ערב,
צדיקים וגדולים עם קול יפה.
או דברי התעוררות וחשיבות הקול הערב.
תפילות מיוחדות ומקורן. הכול סביב עולם הרינה והתפילה ממזרח וממערב
ומה שכתבת המנהג לשטיחת עשבים לא קשור
והסיפור היפה על 'אנוכי' גם לא קשור
זה יפה רק המקום לדבריך הוא בווארטים או דברי תורה כללים
רק לזאת כוונתי ותו לא.
הבנת?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/6/2005 17:05 לינק ישיר 

קורות חייו של רבי ישראל נג'ארה אכן במקום הנכון.
יפה מאוד ישר כח ועל זה תבורך זה הכיוון.

חג שמח לך
שטרימר



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/6/2005 18:43 לינק ישיר 

לשטרימר הנכבד!!!
שירבו כמותך בישראל!
חג שמח



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/6/2005 22:05 לינק ישיר 

מר שטרימער יקר אני נהנה מאד מדברך
המתיקים כה לכי
תגיד לי האם יש בנמצא הסרט מיאסעלע MY PEOPLES DREAMS ם1933 ראיתי רק קטעים פה
www.cantorsworld.com/rosenblatt.php תודה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/6/2005 01:49 לינק ישיר 

ב"ה
בעזרת השם החלצו לגיבורים
ז' סיון תשס"ה

יום פטירתו של "דוד המלך" נעים זמירות ישראל זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן...

סיפור על מעלת הנגינה אצל פשוטי העם לרגל יום פטירתו של "הבעל שם טוב הקדוש" זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן...

מעלת "השירה והזמרה" אצל פשוטי העם"


נהוג היה אצל רבי ישראל בעל שם טוב, שהאורחים הבאים אליו, סועדים רק שתי סעודות משלושת סעודות השבת, כי סעודה אחת מיועדת רק לתלמידיו הקבועים.
היה זה באחת משבתות הקיץ בשנת תקי"ג - 1753 . אל הבעש"ט הגיעו הרבה אורחים ובהם אנשים פשוטים בעלי מוכסין, עובדי אדמה, בעלי מלאכה, סנדלרים, חייטים, נוטעי כרמים וגנות, מגדלי בהמות ועופות, סוחרי שוק וכדומה. הבעל שם טוב הראה להם קירוב גדול בסעודת ליל שבת קודש. לאחד נתן בכוסו מעט מהיין שנשאר בכוסו מהקידוש, לשני נתן את כוסו המיוחד שיקדש עליו, לאחדים נתן פרוסת לחם מהחלות שבירך עליהן ברכת המוציא ולאחדים נתן דגים ובשר מקערתו. ועוד קירובים שונים שהפליאו את תלמידיו ה"חבריא קדישא".
האורחים ביודעם שלסעודה השניה אין להם רשות להכנס לשולחנו של הבעל שם טוב, משום שמיוחדת היא רק לתלמידיו הקבועים - התקבצו בבית הכנסת אחרי אכלם סעודת שבת, ולהיותם אנשים פשוטים שלא ידעו מאומה רק אמירה בעברית של חומש ותהלים- התחיל כל אחד ואחד מהם לומר תהלים.
כשישב הבעל שם טוב לשולחנו בסעודה השניה, סידר את תלמידיו איש איש על מקומו בסדר מסודר כרגיל אצלו שהכל יהיה בסדר מעולה, החל לומר תורה וה"חבריא קדישא" התענגו בנועם אלקי.
-הסדר היה שהיו מזמרים בשיר ובניגונים שונים, ובראות ה"חבריא קדישא" שמורם ורבם רוחו טובה עליו- היתה שמחתם ועליצות נפשם גדולה בחדוה ובטוב לבב על כל הטוב והחסד שעשה אתם בורא העולם שזיכם להיות מתלמידיו של הבעל שם טוב.
בעת ישבם כך מסביב לשולחנו של מורם ורבם, הרהרו אחדים מה"חבריא קדישא" שעתה הוא טוב מאד, לא כן כשמתקבצים האנשים הפשוטים שאינם מבינים כלל מה שרבם אומר, ושאלה החלה לנקר במוחם, מדוע מורם ורבם מקרב את האנשים הפשוטים האלה בקירובים נעלים ונשגבים כאלה, לתת להם מיינו בכוסותיהם, ומה גם לתת את כוסו המיוחד לאחד מהאנשים הפשוטים?
עודם טרודים במחשבותיהם, ראו שפני מורם ורבם נעשו רציניות והוא יושב בדביקות גדולה, ומתוך דביקותו אמר:
"שלום שלום לרחוק ולקרוב, ואמרו רז"ל "מקום שבעלי תשובה עומדין שם, צדיקים (גמורים) אינן עומדין שם"(ברכות לד, ב.), ודקדק את הנוסח "צדיקים" וביאר שישנן שתי דרכים בעבודת ה', עבודת הצדיקים ועבודת בעלי תשובה, ועבודתם של האנשים הפשוטים היא בדרגא של בעלי תשובה להיותם בהכנעה ושפלות בעצמם, כעין חרטה על העבר וקבלה על להבא".
בגמרו תורתו זו, התחילו לנגן שירים וניגונים שונים. התלמידים מה"חבריא קדישא" שהרהרו קודם על הקירוב הגדול שמורם ורבם מראה לאורחיו האנשים הפשוטים- הבינו שהבעל שם טוב הרגיש במחשבתם והרהורם ולכן אמר תורה זו, בה ביאר מעלת עבודתם של האנשים הפשוטים, שהיא במעלה נפלאה כעין מעלת עבודתם של בעלי תשובה על מעלת עבודת הצדיקים הגמורים.
הבעל שם טוב היה בדביקות וכאשר סיימו לנגן, פתח את עיניו הקדושות, הסתכל בפניהם של תלמידיו בהסתכלות מרובה, ואמר שכל אחד מהם יתן יד ימינו על כתף חברו היושב לידו באופן שכל התלמידים היושבים סביב השולחן יהיו משולבים אלו עם אלו כמו שישבו משני עברי השולחן הקדוש והטהור.
הבעל שם טוב ישב בראש השולחן ואמר לתלמידיו לנגן איזה ניגונים כשהם יושבים משולבים, וככלותם לנגן ציוה להם שיעצמו את עיניהם ולא יפתחון עד אשר יצוה להם. וישם את ידיו הקדושות, יד ימינו על כתף התלמיד שישב מימינו ויד שמאלו על כתף התלמיד שישב משמאלו.
לפתע, שמעו התלמידים שיר וזמרה נעימה ועריבה, בלולה בקול תחנונים המחריד את הנפש.
זה מזמר ואומר: ריבונו של עולם "אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתיים"(תהלים יב, ז.)
וזה מזמר ואומר: איי ריבונו של עולם "בחנני ה' ונסני צרפה כליותי ולבי"(תהלים כו, ב.)
זה שר ואומר: אבא רחימאי "חנני אלקים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבור הוות"(תהלים נז, ב.); וזה שר ואומר: איי געוואלד אבי שבשמים "יקום אלקים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו"(תהלים סח, ב.)
זה צועק בקול מר ואומר : הוי הוי אבא רחימאי "גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך ה' צבאות מלכי ואלקי"(תהלים פד, ד.)
וזה צועק בקול תחנונים ואומר: אבי אהובי רחימאי "שובנו אלקי ישענו והפר כעסך עמנו"(תהלים פה, ה.)
ה"חבריא קדישא" בשמעם קול השיר והזמרה של אמירת תהלים- זחלו ורעדו. אם כי עיניהם הקדושות עצומות, הנה דמעותיהן ניגרות מעצמן ולבם שבור ורצוץ מקול תחנוני בעלי השיר והזמרה, וכל אחד מהם מתברך בלבבו שיעזרהו השי"ת שיזכה לעבוד את ה' בכעין זה.
הבעל שם טוב הסיר ידיו הקדושות מעל כתפי שני התלמידים אשר ישבו מימינו ומשמאלו ואטם אזניהם מלשמוע עוד את קול השירה והזמרה באמירת תהלים כבתחילה. ויצו לתלמידיו לפתוח עיניהם ולנגן ניגונים שונים.
כששמעתי את השיר והזמרה של אמירת מזמורי תהלים - סיפר רבי דובער הרב המגיד ממזריטש לתלמידו רבנו הזקן - היה לי כעין השתפכות הנפש וגעגועים גדולים באהבה בתענוגים אשר כמוהו לא זכיתי עד אז. ואף נעלי רטובות היו מזיעה ודמעות של תשובה פנימית מעומקא דלבא.
כשפסק הבעל שם טוב לנגן נשתתקו כל ה"חבריא קדישא" וכעבור משך זמן שהיה בו בדביקות עצומה פתח עיני קדשו ואמר:
"השיר והזמרה אשר שמעתם, הוא השיר והזמרה של אנשים פשוטים האומרים תהלים בתמימות מקרב ולב עמוק באמונה פשוטה. ואתם תלמידי קדושי עליון הביטו וראו- ומה אנחנו שאין אנו אלא שפת אמת, כי הגוף אינו אמת ורק הנשמה היא אמת, בכל זאת הנה גם אנחנו מכירים את האמת, מרגישים אותה ומתרגשים ממנה בהתפעלות עצומה, כל שכן וקל וחומר השם יתברך ויתעלה שהוא אמת לאמיתו, מכיר את האמת של אמירת תהלים של אנשים פשוטים".

לילה טוב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/6/2005 23:56 לינק ישיר 

מוצאי חג השבועות התשס"ה

שבוע טוב לכולם רק הרגע יצא החג ...

תודה לך 'בלס גוד' על המאמר על הבעש"ט
מהתהילים 'אהל יוסף יצחק' של אדמו"ר הריי"ץ .
כדי לציין מקור
למעוניים להרחיב את היריעה

פרק 19


"רבי ישראל ממודז'יץ"
(תרפ"א)
בן רבי שמואל אליהו בהיותו ילד, ניתן לו
לעבור לפני התיבה בבית מדרשו של
אביו והוא הפליא את כולם. ניבאו לו,
שיחזיר את עטרת השירה בישראל
לתפארתה הקדומה, כמו הלויים, ששרו
תהילות בבית המקדש בימי קדם, כמנהג
הימים ההם.
גדל בתורה וביראה אך כשרונו המיוחד
לנגינה, גילה את גדלותו המיוחדת בשטח
רב אנפין זה. רבי ישראל נוכח לדעת, שמה
שלא יעשו ספרי מוסר ויראים, תעשה
הנגינה. ורבי ישראל היה מסביר זאת
במשל: טוחן כפרי בא לכרך ונכנס אצל
שען. שטח הכפרי לפניו את בקשתו. ברצונו
לקנות שעון מעורר, שיעוררו משנתו,
נתקשרה שיחה בין השען לבין הכפרי
ומתוך הדברים נודע לו לשען, שהכפרי הזה
מחזיק בריחיים. נצטחק השען צחוק גדול.
למה לך שעון מעורר? - שאל אותו. בבית
הריחיים שלך, מסתובבים ומשתקשקים,
בקול רעש גדול, אדיר וחזק, גלגלים
ואופנים והם משמיעים שאון מחריש
אוזניים, ואלה לא מעוררים אותך משנתך,
ואתה רוצה ששאונו של השעון המעורר,
יעוררך משנתך?!...
אמנם - משיב הכפרי אין חכם כמוך
במעשה השענות והטבת לומר. אבל אינך
יודע ומכיר במלאכת הטחינה. אינך יודע,
שרעש המכונות אינו יכול לעוררני, מפני
שאני מצוי אצלו תדיר ורגיל בו, מה שאין כן
השעון המעורר, שאיני רגיל בו יכול
הוא להקיצני משנתי, בצלצול דק מן הדק.
הירדתם לסוף דעתי? שאל רבי ישראל
הנגינה היא בבחינת אותו "שעון מעורר".
והוא הוסיף: אמרנו שגדולה נגינה שמקרבת
את ישראל לאביהם שבשמים. ואכן אומרים
שהיכל הנגינה קרוב להיכל התשובה ואני
אומר, שהוא היכל התשובה בעצמו...
לשיא פרסומו בנגינה הגיע רבי ישראל,
עם חיבורו של הניגון "אזכרה". היה בשנת
תר"ע. רבי ישראל חלה אז במחלת הסוכרת.
למטרות רפוי יצא רבי ישראל לברלין.
משוטט ברחובותיה של ברלין.
הקדיש תשומת לב ליפי הבניינים והנה בא
לעומתו גרמני, ובראותו לפניו אדם בעל
חזות פנים יהודית, קרא לעברו: יהודי, סע
לירושלים! נימי הלב נרעדו לשמע הדברים.
הוא נזכר אז בעיר האלוקים ירושלים
"המושפלת עד שאול תחתיה" בעוד
"כל עיר על תלה בנויה". מיתרי הנשמה החלו
להתנגן ואז החל לזמזם את הניגון הגדול
'אזכרה', ניגון שחיבורו ארך ארבע
שנים ונתגבש בשנת תרע"ד, על שולחן הניתוחים
בבית החולים. רבי ישראל תבע שלא
ירדימוהו, קיבל עליו את הייסורים הנוראים
ובשעת הניתוח שר את הניגון.
חסידים מספרים, שהפרופסור המפורסם
ישראלס, שעשה את הניתוח, כל כך הוקסם
מן השירה, עד שאמר, שאם לא תיפסק,
יוכרח להפסיק את הניתוח.
כשקרבו ימיו למות, ציוה שיחזרו על כל
יצירותיו, שחיבר, עשו כמצוותו, כשסיימו
לשיר בפניו את ניגונו האחרון, עצם את
עיניו ויצאה נשמתו בטהרה, בי"ג בכסלו
תרפ"א, כשכל חייו מהווים שירה לאל חי.

מקורות:
(גדולי הדורות ע' )921



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2005 08:41 לינק ישיר 

יום רביעי ח' סיון התשס"ה

"כיצד להתגבר על הפחד?"
עצות כלליות להופעת חזנות טובה.

פרק 20

ראשית עליך לזכור שאין כל סיבה להתבייש בפחד זה. אנשים רבים ובתוכם חזנים ותיקים וטובים חשים פחד זה. למעשה, עצבנות קלה גורמת לרוב החזנים לשפר את יכולתם, והם נותנים הופעה טובה יותר בשל כך. והקהל חש את זרם ההתרגשות...
יחד עם זאת יש לזכור את הנקודות הבאות בכדי להתעודד.
1) הקהל אינו ביקורתי כל כך כמו שחששותיך אומרים לך.
2) הקהל אינו נגדך. הוא בא לשמוע ולהנות משירתך ומקוליך תשתדל לתת כל מה שאתה יכול כאילו זאת הפעם הראשונה שאתה רוצה שיבואו עוד פעם...
3) הקהל יקבל אותך בצורה יפה אם תעשה זאת בצורה מושכת ומענינת.

הסימנים של חזנים גרועים ולחוצים המראים על חשש ויראה:
1) כאשר אתה מתנועע על רגליך במשך כל הקטע... עליך לייצב את העמידה ולא להתנועע מרגל לרגל.
2) כאשר אתה שר מהר מידי או בקצב איטי מידי הקהל מאבד את סבלנותו.
3) כאשר יש חוסר גיוון בצורת השירה ובתנועות שאתה עומד כמו פסל. הכנס חיים לחזנות.
4) כאשר אתה מסתכל בשעון בתדירות גבוהה, ומגלה בכך סימני עצבנות וחוסר מנוחה. הרגע ותץהנה יחד עם הקהל.
5) כאשר החזן משתמש בדברים חיצוניים להתגבר על החולשה כמו ריבוי שתיית קפה וטבליות סוכר להמרצה. במקום זאת יש לנוח בלילה שלפני ההופעה כדי לשמור על רעננות.

מה הם הדברים שיעזרו לך מאוד:
1) נשימה נכונה ושטף השירה. תרגל עצמך להרפות את מתח השרירים, למד לנשום נכון. לפני שאתה עומד על הבמה, נשום נשימות עמוקות כדי לווסת את קצב הנשימה.
למד לשלוט בקולך, ובקצב נשימותיך, כדי שתוכל לשמור על מלאי אויר בריאות בעת השירה המצרכת ריבוי אויר. אל תשיר עד כלות הנשימה שאז ההברות האחרונות נבלעות מקוצר נשימה. למד עצמך להשתהות מעט בסוף קטע ואז לשאוף אויר מחדש. עליך גם לשלוט על פליטת האויר, דבר המותנה בשליטה בשרירי הסרעפת ושאר כלי הווקאליות. פליטת אויר לפני ייצור הקול, גורמת לאבדן המרץ, מקלקלת את נעימות הקול וגורמת לו להיות מעומעם. העדר מלאי מתאים של אויר עלול לגרום לנעימת קול גרונית הצורמת את האוזן, כיון שהחזן מנסה להתגבר על ידי סחיטת הריאות כמעט עד תומן...
המומלץ ביותר הוא ללמוד אצל מורה מוסמך בלבד.

כיצד לשפר לבד:
1) קרא ספרים ומאמרים בתחום.
2) בקר בהופעות וצפה בקלטות וידאו.
3) הקלט צמך ברשם קול ושמע ותן גם לאחרים שרוצים בטובתך...
4) הצע את עצמך באירועים משפחתיים וכך תחזק את הביטחון העצמי שלך.
כל חזן גדול שר בהתחלה לחברים ולמשפחה אל תהיה סנוב חביבות היא מצרך חשוב ...
5) בצע אך ורק קטע מתאים ושאתה יודע טוב ולא מה שמבקשים ואתה יודע רק חצי עדיף לומר אני לא התאמנתי מאשר לעשות מעצמך צחוק...

הגורמים המשפיעים על הצלחת ההופעה.
כדי שההופעה תהיה מוצלחת יש להתחשב בשלושה מרכיבים:
החזן, קטע החזנות, והקהל.

החזן: אישיותו של החזן משפיעה רבות על רמת הקשב והקליטה חזן מפורסם יוצר משיכה של הקהל לבוא ולשמוע הקהל יסלח אף אם יטעה החזן ולא יעשה הכול בשלמות. הציבור יסלח לו ויאזין בכל זאת בהנאה.
החזות החיצונית חשובה מאוד כאשר אתה מקרין משהו בהופעה שלך בהדרת פניך, בשלווה, בבטחון העצמי שאתה מפגין, משרה אוריה נעימה על השומעים. כדי להשמתש מעט עם הידיים והעיניים להביע תנועות ולא לשיר כמו רובוט...
הקפד על הדברים הבאים:
1) שמור על לבוש נקי ומסודר, מראה נעים, התקלח לפני ההופעה כדי למנוע ריח זעה דוחה ולהוסיף לרעננות.
2) אל תצא להופעה רעב, צמא, או עייף, כמו כן אל תצא עם בטן מלאה לאחר סעודה דשנה.
3) אל תהיה בלחץ זמן.
4) אל תשתה משקה תוסס ומוגז.

יצירת קשר טוב עם הקהל:
אל תשיר לתקרה אלא לקהל הפגן נוכחות בימתיך ביטחון חיוך חביבות הדרת כבוד בשום אופן לא סחבק...

מקורות: (לשון הזהב ליקוט).


נ.ב. אנא כתבו גם אתם עצות מנסיונכם ותשמחו בזה רבים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/6/2005 08:26 לינק ישיר 

יום חמישי ט' סיון התשס"ה

פרק 21

"תאור קולם של שני גדולי עולם"

הרב המגיד ממעזריטש
רבי דובער ממלא מקומו של הבעל שם טוב:
חונן בקול נעים חזק וברגש הזמרה החוצב להבות אש. תפילתו הייתה בהתלהבות ובשמחה גדולה, ודעתו היא, כשמתפללים בכוונה כמוהו אומרים שירה בכל העולמות. כל המלאכים והשרפים ושאר הכיתות.
היה לו שליחי ציבור מיוחדים ר' יהודה ליב מאניפולי. "קולו היה קול ארי... ובמתיקת קולו היה ממתיק דינים למעלה. ואמר המגיד שהיו אוהבים למעלה את קולו. וכן ר' עזריאל מפולוצק, תלמיד המגיד, היה בעל תפילה מפואר, "כי הוא היה מתפלל מקירות הלב בקול גדול ונעים, עד אשר משך לבות כל השומעים למאוס הבלי העולם ולהדבק בבורא העולמים. אמר בשם הבעש"ט שענין הניגון הוא אחד מדרכי העבודה בחסידות כל מי שראה את דביקות תלמידיו בנגינתם ראה והרגיש איך שהם מתאחדים בנשמת מורם ורבם הרב המגיד.
הרב המגיד בביתו בשולחנו היה נותן בשיר קולו והמנגינה נאדרה ומרוממת את הרוח.

אדמו"ר הזקן
רבי שניאור זלמן מליאדי מייסד חסידות חב"ד:
..."ההשגחה חננה אותו גם בקול ערב ונעים מאד בשעה שהרב בא לידי התפעלות הלב והנפש". וכפעם כפעם התמלטו מבין שפתיו קולות רכים ונעימים מאד, כקולות היוצאים מבין מיתרי הכינור בגעת בהם יד קלה וחרוצה. הקולות הלכו הלוך והתלכד... למילודיה הארמונית לוקחת לב, וירדו וחדרו עמוק אל תוך הנפש, אל חדרי הנשמה ומלאו את רוח השומע אותם חרדת קודש...
קולו היה חזק ומשרה רעדה. בעודנו עוד צעיר לימים אמר פעם בהזדמנות התוועדות גדולי תורה: "הלשון הוא קולמוס הלב והשיר הוא קולמוס הנפש". קול מעורר הכוונה, כלומר הכוונה העצמית, לא רק כוונת המכוון, שהרי המכוון מוגבל בידיעתו, ואילו הכוונה העצמית היא הכוונה של הבורא שהיא בלתי מוגבלת. ידוע שאדמו"ר הזקן רכש לו הרבה נפשות בחוש נגינתו, עד שפעם פתר את כל הקושיות והספקות של גאוני שקלוב ע"י ניגון שפעל כל כך על חושיהם שהתעוררו ברגש עונג ועליצות הנפש, עד אשר נפקחו מעינות חכמתם ושכלם ונפתרו להם כל קושיותיהם וספקותיהם מעצמם. הוא עורר את כח הנגינה ומסר לחסידים את הכח שקול הנגינה יעורר את הכוונה.
בהיות אדה"ז בויטעפסק נכנס אליו יהודי והתאונן על בנו בן החמש עשרה שנטה מדרך היהדות, אינו שומע בקול אביו והולך בשרירות לבו. אמר לו אדה"ז: "תשתדל שבנך יבוא בשבת קודש לבית הכנסת, ויעמוד בעת קריאת התורה נגד שולחן הקריאה", וכן עשה. ופעל על בנו שיבוא אך הפעם לביהכנ"ס, ושמע בקולו. בשמעו הקריאה מאדמו"ר הזקן שהיה בעצמו בעל הקריאה נהפך לבו לטובה, ונעשה איש אחר לגמרי בקיום המצוות ולימוד התורה על צד היותר טוב.
לרבנו הזקן היו טעמי נגינה שונים לכל חלק בקריאת התורה. לא היו דומים טעמי נגינה של כל התורה לטעמי הנגינה של "אז ישיר", וטעמי הנגינה של עשרת הדברות שבספר שמות היו שונים מטעמי הנגינה של עשרת הדברות שבספר משנה תורה.

מקורות:
ספר החסידות
לקוטי דיבורים
ספר התולדות ח. גליצנשטיין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/6/2005 09:16 לינק ישיר 

שטרימר,שטרימר אתה גדול מהחיים בנושאים שלך. אגב שמעתי באחת ההזדמנויות מזה שראשי תיבות של שמו הם מ.ס. (אני פוחדת להזכיר את השם המפורש שמש יקפוץ עלי רוגזו של הקפצן הרגזן)
והוא סיפר בשם מורו ורבו בחזנות החזן שלמה רביץ . כי אל אחד האדמורי"ם הגיע חזן לקראת הימים הנוראים ושאל אותו שאלה. רעבע! אני סובל מאימתא דציבורא, כשאני עובר לפני התיבה. אני רואה את הציבור ומתמלא בפחד עד כי אני מאבד את קולי . מה עלי לעשות כדי להתגבר. ענה לו הרעבע. אדוני החזן כשאתה עובר לפני התיבה ,עצום את עינך ואז לא תראה את הציבור ודמה בנפשך כי אתה אינך שר בפני הקהל אלא בפני הקב"ה בלבד, וממנו אתה הרי לא מפחד כלל ועיקר. אז כך גם לא תאבד את קולך. .....ודי לחכימא.


נתיבה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/6/2005 13:55 לינק ישיר 

הסיפור נפלא ממש תענוג מזמן לא שמעתי סיפור כל כך טוב רשמתי...
אמכור אותו הלאה...
תודה יום טוב



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > הכל סביב המוזיקה > קונצרטים של חזנות > הפינה האישית של שטרימר. יידע. ולימוד.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 ... 13 14 15 לדף הבא סך הכל 15 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.