| נשלח ב-29/5/2005 07:25 |
 |
| |
נשים ומים אחרונים
"אמר רב חייא בר אשי: מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית יש, שמסמא את העינים". (עירובין דף יז עמוד ב, חולין דף קה עמוד ב).
כדוגמה לחשיבות המים האחרונים, מובא בתלמוד הבבלי (יומא דף פג עמוד ב), סיפורו של אדם שהרג את אשתו לאחר שלא רחץ במים אחרונים את שפמו:
"... חזו טלפחי אשפמיה, (רש"י: "ראו עדשים על שפמו", וראו גם רש"י יבמות דף קיח עמוד ב, כתובות דף עה עמוד א), אזלו ויהבו סימנא לדביתהו, ושקלוהו לכיסייהו ואייתו. (רש"י: "יהבו סימנא לדביתהו - בעליך אמר שתתני לנו כיסינו, וזה לך סימן שאכלתם היום עדשים"), אזל איהו וקטליה לאיתתיה. היינו דתניא: מים ראשונים האכילו בשר חזיר, מים אחרונים הרגו את הנפש.
סיפור המים האחרונים מופיע גם במדרש תנחומא, (בובר פרשת בלק סימן כד, ורשא סימן טו) אלא ששם האדם שהרג את אשתו, לא רחץ את ידיו במים אחרונים:
"מעשה באדם אחד שאכל קיטנית ולא נטל ידיו, ירד לשוק וידיו מטונפות מן הקיטנית, ראה אותו חבירו, הלך ואמר לאשתו, אמר ליך בעליך סימן שאכל עכשיו קיטנית, שגרי לו אותו טבעת, לאחר שעה בא בעלה, אמר לה היכן הטבעת, אמרה לו פלוני בא בסימנין שלך ונתתיה לו, נתמלא חימה עמד והרגה, לפיכך מי שאינו נוטל את ידיו אחר המזון כאילו הורג את הנפש".
אולי כדי לרמוז, שגם נשים שהן ללא שפם, חייבות בנטילת מים אחרונים.
בדין ה''מים האחרונים'' שבשולחן ערוך אורח חיים סימן קפא, לא מצאנו כל הבדל בחיוב הרחיצה ביו איש לאשה, לא בסעיף הפותח את הסימן: "מים אחרונים, חובה", ולא בסעיף המסיים סימן זה: "יש שאין נוהגים ליטול מים אחרונים".
לדברי הרב יצחק יעקב פוקס (הליכות בת ישראל פרק ג הערה יא) אמר לו הרב ש.ז. אויערבאך, שבמקום שהאנשים נוהגים ליטול, גם על הנשים לנהוג כן.
ואילו הרב ווזנר, (שבט הלוי חלק ד סימן כ"ג) כתב, שבימנו שאין חובה ליטול "מים אחרונים", והנטילה היא "התנדבות", רק האנשים קיבלו עליהם חומרה זו ולא הנשים.
שאלה:
האם דברי המקובלים (ראו מג"א ס"ק י), שכל אדם יזהר במים אחרונים, אינם מתייחסים לנשים, או שבינה יתירה נתנה לנשים, והן לא קיבלו את דברי המקובלים?
שמעתי שהנשים "יוצאות" ידי חובת רחיצת המים האחרונים, ברחיצת הכלים, אך לי ההסבר לא "נשמע".
האם הוא נשמע לכם?
אולי לכם ולא לכן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 07:31 |
|
| |
נישט,
שני הסיפורים הראשונים מלמדים, כמדומני, שחובת המים האחרונים מוטלת רק על האשה - הרי היא זו שנענשת במוות...
ולגבי רחיצת הכלים -
האם בעלת מדיח כלים יוצאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 07:34 |
|
| |
נראה לך שאשה היתה יורדת לשוק וידיה מטונפות מהקטניות שאכלה? וממילא לא גזרו על הנשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 07:43 |
|
| |
נאךאמלנישט
נראה לך שבעל היה נותן את הטבעת?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 08:56 |
|
| |
עיקר מים אחרונים תוקן מפני הסכנה וכיון שכיום אין סכנה אין חיוב מים אחרונים. אבל הגברים שהקפידו לקיים המנהג אפילו שאין טעם, חייבין לרחוץ מים אחרונים משום מנהג. כן כתב ר' שמואל וואזנר.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 10:25 |
|
| |
שוטנג,
כלומר לפי דבריך רק שוטים חייבים במים אחרונים (ובעיקר שוטים בעלי שפם)! והגברים הם השוטים היחידים שנהגו זאת בלא טעם (או לפחות הם בעלי השפם, ואינם שוטפים כלים. אמשלום, הפיסקה הזו מוקדשת לך  ).
זהו אבסורד. הרי הסיבה למנהג היא עצם החשש, וי"א הדעה המוצקה, שיש טעם כלשהו למים אחרונים גם היום. אם כן, הנשים מדוע לא יחששו לכך? ואם אכן אין לכך טעם, אז אין טעם למנהג גם עבור גברים. לפי"ז זהו מנהג שטות ויש לבטלו.
השיקול שלך מזכיר לי את דברי השו"ע אליבא דהראבי"ה על נשים חשובות שלא מסבות היום בגלל שאין טעם להסב (גם לגברים). הרי זהו אותו הבל עצמו.
וכדי להוציאמליבן של צדוקים אוסיף כי דבריי אינם אמורים לגבי רבינו הרמ"א, שכן לפסקו יש טעם נכון ומוכח: בגברים יש שני דיני הסבה: 1. להראות את עצמו כאילו הוא יצא אז ממצרים (=חיוב על עורך הסדר בלבד כלפי המשתתפים האחרים, כחלק מ'והגדת'). 2. לנהוג כעת מנהג חירות (=חיוב על כל אחד). ואילו בנשים יש רק את הדין של לנהוג כעת, שכן הבעל הוא המנהל את הסדר (וכשאין בעל, או שמסכמים שהאישה תנהל, אכן הדינים מתחלפים).
ממילא כעת כשאין ההסבה מנהג חירות, בטל הידן השני ונותר רק ה'משחק' של מה שהיה פעם, שאינו תלוי במנהג דהיום. לכן גברים חייבים ונשים פטורות.
יש לי כמה הוכחות לכל זה, והדברים כמעט מפורשים ברמב"ם. אבל ההוכחה הגדולה ביותר היא דבריי לשוטנג, שלא ייתכן שהרמ"א יאמר דברי שטות כאלו.
מיכי
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 11:55 |
|
| |
mdabraham:
לא עלי תלונתך אלא על הר' וואזנר. איך שלא יהיה, נמצאים הרבה דינים כאלו, שרק ממשיכים בהם מפני המנהג למרות שבטל הטעם. וכגון להפריד בין דגים לבשר וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 15:52 |
|
| |
לא נכון, שכן להפריד בין דגים לבשר יש את אותם טעמים של סכנה, לפי הגר"א ודעימיה. זה קיים גם היום, ורק לכן יש טעם להחמיר בזה.
גם תקנות כמו 'מהרה יבנה המקדש' שלא נשכח הלכות כלשהן יש להן טעם שכן כדאי לא לשכוח. אולם מה טעם לשמור הלכות ללא כל טעם, ושהטעם גם לא יחזור.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2005 20:35 |
|
| |
מיכי,
כתבת: הרי הסיבה למנהג היא עצם החשש, וי"א הדעה המוצקה, שיש טעם כלשהו למים אחרונים גם היום. אם כן, הנשים מדוע לא יחששו לכך?
אני לא מבינה את קושיתך. מי שחושב שנשים אינן זקוקות למצוות, כיוון שהן מעולות ושלמות יותר מגברים, שהמצוות ניתנו להם כדי למלא חיסרון (אתה מוזמן לעיין בדברי חסדאי - http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1395258), בודאי נהיר לו, שהן גם מוגנות יותר, ואין להן חשש.
ולגבי שטיפת הכלים -
שים לב שבהודעתי לעיל כתבתי "מדיח" ולא "מדיחה". וד"ל. 
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2005 07:37 |
|
| |
על התקבלות מנהגן של נשים שלא לקיים מצוות שנצטוו בהן, ו"המצאת" טעמים הלכתיים לכך, מצאתי גם בהדלקת נרות חנוכה.
הרב משה שטרנבוך, (מועדים וזמנים ח"ב סימן קלג) כותב:
"הטעם שלא נהגו (הנשים) להדליק (נר חנוכה, כיום), שכך קבלנו מרבותינו, שגם שהדליקו בחוץ לא הדליקו בעצמן להידור, דהוה פריצות להיות יחד עם האנשים בפתח הבית לרשות הרבים ולהדליק, וע"כ עמדו מרחוק לשמוע הברכות אבל לא קירבו עצמן להאנשים להדליק ממש בפתח הבית לרשות הרבים, וכעין זה כבר פירש בחתם סופר...", שכתב בחידושיו לשבת כ"א עמוד ב, בד"ה והמהדרין: "ונלפע"ד כשתקנו נר איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ ונמצאו בישראל מהדרין שיצאו לחוץ והדליקו בעצמם נוסף על ההדלקה של בעל הבית אז לא נמצא שום אשה שתהיה מן המהדרים כי אין כבודה לצאת בחוץ בר"ה לעתותי ערב ולהדליק בין האנשים, נהי אם אין האיש בביתה ועליה מוטל מצות ההדלקה על כרחה תצא לחוץ להדליק מ"מ אם יש כאן זכר המדליק אין מן החסידות שתחמיר על עצמה בזה ותביא עצמה לידי חשדא, והשתא אע"ג שכולם מדליקים בפנים מ"מ מנהג הראשון לא זז ממקומו כנ"ל נכון בעזה"י".
מסקנה:
כאשר האשה יוצאת עם משפחתה לרחוב לקראת ערב, להדליק נרות חנוכה, ישנו חשד. (חשד מה?).
כאשר היא יוצאת לבדה לרחוב להדליק נרות חנוכה, אין חשד. (כי כולם יודעים?).
תוקן על ידי - נישטאיך - 30/05/2005 7:40:52
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2005 08:07 |
|
| |
נישט,
תמיד אפשר לומר שהן החמירו על עצמן....
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2005 08:19 |
|
| |
האם לפי הרב שטרנבוך נאמר שאשה שגרה לבדה לא תדליק כלל נר חנוכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2005 08:43 |
|
| |
למה שאשה שגרה לבדה לא תדליק כלל נר חנוכה?
"אין האיש בביתה ועליה מוטל מצות ההדלקה על כרחה תצא לחוץ להדליק".
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2005 10:48 |
|
| |
מיכי -
[אייקון של אמשלום מנופפת בסקוצ'ים מלאי סבון, להראותך שהרגע טמנה את ידה בצלחת והניחה אותה לייבוש]
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2005 11:17 |
|
| |
נישטאיך,
כלומר, מצוות נר חנוכה דוחה חשד, הידור בנר חנוכה אינו דוחה צניעות.
|
|
|
|
|
).
