|
|
| נשלח ב-17/5/2009 05:42 |
 |
| |
לבמד
<"ומשום מה, זכור לי, שאת הנושא הזה, טחנו כאן,איפה שהוא. לגבי העלייה, כבר במאה ה14 לערך,
כאשר המושל הערבי אלתמעני היה מושל צפת, העיד שהיו עולים למירון בזמן הזה">
ראה
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=921360&whichpage=2&forum_id=771
בהודעתו של מסתברא בעמוד 2
"ברצוני להביא לציבור החשוב מקור קדמון (שלא הביאו הספרים המלקטים) של עד ראי' ערבי מושל צפת אלעת'מאני ממאה ה14 (לפני נסיעת הברטנורא) המתאר חגיגה במירון: ...ביום מסויים של השנה היינו באמצע חודש אייר היהוד נאספים בה (במירון) יהודים רבים". (ח' בלנק תאור ערבי של מחוז צפת במאה ה14 טבע וארץ כ' תשכ"א עמ' 364)".
הוא מספר על עליה למירון בחודש אדר, וידוע שלפני התפשטות הקבלה, היו עולים לקברי שמאי והלל שגם הם במירון ולא לקבר רשב"י.
___________
נאחז בקש
<"עד שאתה בא ללגלג על הרבי מסאטמר למה לא תלגלג קודם על הרדב"ז שקדם לו, והשיג על השגותיו של הראב"ד על הרמב"ם בהלכות מלכים פי"א ה"ג, שסבר כנוסח הגמרא שנהרג על ידי חכמים לאחר שהוכח שאינו "מורח ודאין", הרדב"ז מערער על הדברים וכותב: "ומה שנראה מדברי הראב"ד שישראל הרגוהו, לא משמע הכי, אלא הגויים הרגוהו, ואת הגמרא בסנהדרין "וקטלוהו" הוא מפרש : "רפו ידיהם ממנו ובאו הגויים והרגוהו">
"לגלוגי" היה על דבריו:
"... כיון שראו שאינו מלך המשיח, א"כ הוי במלכותו לפני הזמן של ביאת המשיח סכנה גדולה לכלל ישראל, ומי יודע מה היה עוד ח"ו יותר אילו היה מתארך ממלכתו יותר, וע"כ בחרו חז"ל את הרע במיעוטו להרגו ולבטל ממלכתו וראו בזה הצלה פורתא, המתבונן באמת יוכל לראות מזה עד היכן הדברים מגיעים במלכות ישראל לפני ביאת המשיח, כי נורא הוא". ומספר בעמ' נ. "בעת שעמדתי על קברו של ר"ע בקייץ הזה [תשיט] בטבריה עלה בדעתי איזה רעיון לתרץ דברי ר"ע שלא טעה, אלא היה סיבה גדולה מן השמים, לדרוש אז כן, וחשבתי טעם נכון לדבר, אלא שאין רצוני להאריך".
כשבירושלמי מפורש שהוא נהרג מפני שהרג את דודו, ללא קשר לציונות או משיח.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/05/2009 5:55:23
תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/05/2009 5:56:37
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 07:20 |
|
| |
נישטאיך,
גם אם נניח (מה שאינו נכון) שמפורש בירושלמי שלהריגת דודו אין קשר למשיח..
למה שלא "תלגלג" על הראב"ד שסבר שמפורש בירושלמי שנהרג על ידי חכמים לאחר שהוכח שאינו משיח = "מורח ודאין" ?
ולמה הרמב"ם כותב "שנהרג בעוונות" - למה לא כתב שנהרג על ידי חכמים או ליחלופין שנהרג על ידי הגויים ?
תוקן על ידי נאחז_בקש ב- 17/05/2009 7:26:36
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 08:39 |
|
| |
נאחז בקש
<"גם אם נניח (מה שאינו נכון) שמפורש בירושלמי שלהריגת דודו אין קשר למשיח">
יש לך בעיה עם הבנת הנקרא?
תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד ה"ה
"תני ר' שמעון בן יוחי עקיבה רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא אמר רבי יוחנן קול אדריינוס קיסר הורג בביתר שמונים אלף ריבוא א"ר יוחנן שמונים אלף זוג של תוקעי קרנו' היו מקיפין את ביתר וכל אחד ואחד היה ממונה על כמה חיילות והיה שם בן כוזבה והיה לו מאתים אלף מטיפי אצבע שלחו חכמים ואמרו לו עד אימתי אתה עושה את ישר' בעלי מומין אמר להן וכי היאך איפשר לבודקן אמרו לו כל מי שאינו רוכב על סוסו ועוקר ארז מן לבנון לא יהיה נכתב באיסרטיא שלך והיו לו מאתים אלף כך ומאתי' אלף כך וכד דהוה נפק לקרבא הוה אמר ריבוניה דעלמא לא תסעוד ולא תכסוף הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו שלש שנים ומחצה עשה אדריינוס מקיף על ביתר והוה רבי אלעזר המודעי יושב על השק ועל האפר ומתפלל בכל יום ואומ' רבון העולמים אל תשב בדין היום אל תשב בדין היום בעא אדריינוס מיזל ליה אמר ליה חד כותיי לא תיזיל לך דאנא חמי מה מיעבד ומשלים לך מדינתא עאל ליה מן ביבא דמדינתא עאל ואשכח רבי אלעזר המודעי קאים מצלי עבד נפשיה לחיש ליה בגו אודניה חמוניה בני מדינתא ואייתוניה גבי בן כוזבא אמרון ליה חמינן ההן סבא משתעי לחביבך אמר ליה מה אמרת ליה ומה אמר לך אמר ליה אנא אמר לך מלכא קטל לי ואי לא אנא אמר לך את קטל יתי טב לי מלכא קטל יתי ולא את אמר ליה אמר לי דאננא משלים מדינתא אתא גבי רבי אלעזר המודעי אמר ליה מה אמר לך הדין כותייא אמר ליה לא כלום מה אמרת ליה אמר ליה לא כלום יהב ליה חד בעוט וקטליה מיד יצאת בת קול ואמרה הוי רועי האליל עוזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרועו] יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה הרגת את רבי אלעזר המודעי זרוען של כל ישראל ועין ימינם לפיכך זרועו של אותו האיש יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה מיד נלכדה ביתר ונהרג בן כוזבה ...''.
.
<"למה שלא "תלגלג" על הראב"ד שסבר שמפורש בירושלמי שנהרג על ידי חכמים לאחר שהוכח שאינו משיח = "מורח ודאין" ?">
אנא הבא את דברי הראב"ד הכותב שמפורש בירושלמי שנהרג על ידי חכמים לאחר שהוכח שאינו משיח = "מורח ודאין"
נוסח דברי הראב"ד שלפני הם:
רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה ג
"ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת, ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן, וכל המוסיף או גורע או שגלה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן הרי זה בודאי רשע ואפיקורוס". /השגת הראב"ד/ אל יעלה על דעתך וכו', "א"א והלא בן כוזיבא היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא וכיון דלא עביד הכי קטלוהו".
והם דברי הבבלי.
<"ולמה הרמב"ם כותב "שנהרג בעוונות" - למה לא כתב שנהרג על ידי חכמים או ליחלופין שנהרג על ידי הגויים ?">
להרוג אדם אינו עוון?
להסבר שאל את המשיחיים בחב"ד.
_______________
על החגיגות על קברי בית שמאי ובית הלל בפסח שני ראו כאן:
תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/05/2009 8:57:08
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 09:13 |
|
| |
קשה להבין מדוע הלל ושמאי נקברו בגליל הלא הם פעלו ביהודה בזמן הבית. אולם זו מסורת קדומה והיא מצוינת כבר במגילת אביתר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 10:32 |
|
| |
נישט
הגמרא הזו צעג
סנהדרין דף צג:
רבא אמר: דמורח ודאין דכתיב +ישעיהו י"א+ ולא למראה עיניו ישפוט +ישעיהו י"א+ ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ. בר כוזיבא מלך תרתין שנין ופלגא, אמר להו לרבנן: אנא משיח. אמרו ליה: במשיח כתיב דמורח ודאין, נחזי אנן אי מורח ודאין, כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין - קטלוהו.
א. כל הגמרא בסנהדרין עוסקת, במיתות בית דין- מי ש לא מורח לא מופיע כאחד שחייב מיתה!
ב. בית דין היה עושה את כל המאמצים האפשרים ולפעמים הבלתי אפשריים, לא לקטול, בית דין שהיה קוטל אחד לשבעים שנה נקראה קטלנית, -לשון גנאי-
ג. ארבעים שנה לפני החורבן בית דין לא עסק בדיני נפשות!
ד.רבנן? היו בית דין, מי היו הרבנן הללו? גדול הדור היה ר' עקיבא, ולפי הרמב"ם גם רוב חכמי הדור,אז מה שמותם?
ה.היו להם די סיבות אחרות לחייבו מיתה. אפילו עם היה מורח, הריגתו של ר' א, המודעי. בבעיטת קרטה, הפיכתם של בחורי ישראל לנכים, הכרזתו המפורסמת ריבוניה דעלמא לא תסעוד ולא תכסוף הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו
ו.מי העז לצאת כנגד נשיא ישראל, ולמי היה גם את העצמה להרוג גיבור גדול-כפי שהגמרא מציינת- שקטל אנשים בבעיטות קרטה?
ז. בר כוכבא היה נשיא חמש שנים, ולא שנתיים וחצי, רק המצור על ביתר נמשך שלש וחצי שנים!
ח. הוא היה נשיא כל השנים, מה פתאום הוא נזכר או הם נזכרו, לטעון על משיח? רק ר' עקיבא טען שהוא משיח.
ט. בר כוכבא לא היה ממשכימי ומעריבי בית המדרש, דעת הרבנן לא היתה כל כך חשובה בעיניו, כפי המסופר.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 11:51 |
|
| |
ירוחם, במחילה הערה קטנונית.
העובדה ש 40 שנה לפני החורבן נלקחו דיני נפשות מהסנהדרין אינה רלבנטית לעניננו.
הרומאים הם שלא אפשרו לסנהדרין לדון דיני נפשות ובזמן המרד ההגבלה הזאת לא היתה קיימת.
בתקופה מאוחרת יותר כנראה שהיו דיני נפשות נתונות לסנהדרין, ואם זכרוני אינו מטעני גדליה אלון מראה שבתקופת רבי היו אפילו הוצאות להורג.
בכל מקרה, קשה לתאר העמדה של בר כוסבא לדין בפני סנהדרין במהלך המרד כך שהמקסימום שאפשר לטעון הוא שהגנת החכמים הוסרה ממנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 12:38 |
|
| |
[בע"ב,
מהי מגילת אביתר ומאיזו תקופה היא?]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 12:53 |
|
| |
אלי
להערתך הקטנונית- לדבריך- הרומאים לקחו מהסנהדרין את מעמד השפיטה בענייני נפשות,- ובא בר כוזיבא והחזיר עטרה ליושנה?
בר כוזיבא בזמן המרד הגדול, רצה שיעמדו מעל ראשו רבנן, ויאסרו עליו ויתיר לו לעשות רק מה שהם יורו? כמו היום הבג"ץ והפרקליטות?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 14:21 |
|
| |
הרעיון בגמרא ברור, עדיף שבן כוזיבא ימות מאשר ימשיך למלוך ולהוביל מרד. הפרטים הטכניים פחות חשובים לעניינו. אין ספק שהניתוח של ר' יואליש צודק. ניתן להתווכח מדוע חכמים כה חששו ממנו, עד שהגיעו למסקנה שעדיף שהוא ימות, אבל בשורה התחתונה הם העדיפו שהוא ימות. האם הרגו אותו פיזית או גרמו למותו, זה כבר פרט קטן.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 14:21 |
|
| |
אמשלום
<"מהי מגילת אביתר ומאיזו תקופה היא?]">
ראי כאן:
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2716
________________
ממה שהיה כתוב לפני:
רבי דוד גאנז (תלמידו של המהר"ל) כותב בספרו "צמח דוד" (שנת תתפ) על בר כוכבא:
"ועשה את עצמו משיח, וע"כ נקרא בר כוכבא, מפני שדרש ואמר, שעליו נאמר דרך כוכב מיעקב".
כדבריו כותב אבסביוס (תולדות הכנסיה ב, ו), מאבות הכנסיה, שחי במאה הרביעית לספירתם:
''הוא חשב את עצמו לגואל, שירד עליהם ככוכב מן השמים, לגאלם מאפילת צרותיהם''.
לדברי ה"סדר הדורות", (ג"א תת"פ), בר כוכבא "עשה עצמו משיח, ור"ע אמר עליו היינו מלכא משיחא".
דבריו הם הרכבת כלאים, שהרי חלקו הוא מהבבלי, בסנהדרין דף צג עמוד ב: "בר כוזיבא..., אמר להו לרבנן: אנא משיח", וחלקו הוא מהירושלמי, שר"ע היה אומר עליו "דין הוא מלכא משיחא", וברור שהם מדרשים חלוקים בפרטים רבים, ואיך ניתן לעשות משניהם סיפור אחד?
התלמודים חלוקים במי הרגו ולמה נהרג, שלפי הסיפור שבבבלי, הוא נהרג ע"י ב"ד לאחר שטען שהוא המשיח, וכשנבדק ונמצא ש"אינו מריח" הרגוהו, ואילו לדברי הירושלמי, הוא נהרג בקרב ע"י הרומאים, (כתוצאה וכעונש על הריגתו את דודו-אליעזר המודעי, ראו ירושלמי שם).
היעב"ץ (בסנהדרין שם), מנסה לגשר בין שני התלמודים, (בתירוץ הדומה לזה של האברבנאל, בישועות מלכו, והרדב"ז בפירושו על הרמב"ם שם), וכותב:
"נראה, שר"ל ע"כ (שנמצא "דלא מרח") סרו מאחריו החכמים, ולא עזרוהו ולא החזיקו בידיו, סר צילו, וממילא נמסר ביד אויביהם הרומיים, והרגו אנדריאנוס, או ע"י כך נסתלקה השגחת השי"ת, ומת בלא עתו, כמ"ש בהגדה דהניזקין".
אך מדברי הירושלמי והאיכה רבה משמע שנהרג כעונש על הריגת דודו, גם ממה שעל דברי הרמב"ם, שכתב בהלכות מלכים, פרק יא הלכה ג: "עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת", השיג עליו הראב"ד וכתב: "א"א והלא בן כוזיבא היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא וכיון דלא עביד הכי קטלוהו", ומשמע, שהרמב"ם והראב"ד חלוקים במחלוקת הירושלמי והבבלי, שמקור דברי הרמב"ם הם דברי הירושלמי, (אף שבדבריו שינויים רבים לדברי הירושלמי), ומקורו של הראב"ד הוא הבבלי,
אך יש להעיר לנוסח הבבלי כפי שהוא בילקוט שמעוני, שלפיו ייתכן ואין סתירה בין הבבלי והירושלמי, שנוסח של הילקוט שמעוני הוא, (שמואל א רמז קכה):
"אמר להו לרבנן אנא משיחא, אמרו לו, במשיח כתיב והריחו דמריח ודאין", וחסר בו הסיום של הבבלי שלפננו, "כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין - קטלוהו", כפי שהוא בבבלי, וייתכן, שסיפור הבבלי אינו מדרש חלוק לסיפור הירושלמי, אלא הוא רק חלק מסיפור הירושלמי, המספר שהיו "רבנן" שהטילו בו ספקות באם הוא "המלך המשיח", ואכן כך מצינו בירושלמי ואיכה רבה, שהיו מרבנן שאמרו לר"ע: "עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין אינו בא", גם ייתכן, שבתחילה גם חכמים אלו האמינו שהוא המלך המשיח, ורק אח"כ התעוררו ספקות בלב החכמים, וכשבדקו אותו, וראו "דלא מרח ודאין", אמרו לר"ע: "עקיבא יעלו עשבים בלחייך", מעשיהם של חכמים אלו, וכן תגובתו של ר"ע לדבריהם לא ידועים, וכן לא ידוע מסיפורי הבבלי והירושלמי עד מתי האמין האמין בו ר"ע.
את לשון הרמב"ם, בהלכות תעניות (פרק ה הלכה ג): "ונלכדה עיר גדולה וביתר שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח", אפשר להסביר בשתי צורות, או שר"ע האמין בבר כוכבא עד להריגתו בביתר-מעוזו האחרון, שהיתה במצור שלש שנים ומחצה עד לנפילתה, (ראו ירושלמי תענית פרק ד ה"ה, ואיכה רבה פרשה ב: "שלש שנים ומחצה עשה אדריינוס מקיף על ביתר"), ועל תקופה זו כותב הרמב"ם: "והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח", אך גם ייתכן, שהרמב"ם עוסק רק באישיותו של ה"מלך הגדול", ש(בשלב מסויים) האמינו בו "כל ישראל וגדולי החכמים, שהוא המלך המשיח", ואף שאח"כ שוב לא האמינו שהוא המשיח, אעפ"כ היה מלך "גדול", וראו ב"דורות הראשונים" פרק לא "ראשית המרידה וסוף המלחמה", שכתב שבתקופת מצור ביתר, אפילו ר"ע לא האמין בו שהוא המשיח: "אבל כן הדבר כי הזמן שטעה בו רבי עקיבא הוא הזמן אשר מלך בירושלים", ובאם דבריו נכונים, נוכל גם לומר, שדברי ר"ע (ו"חכמי הדור") "היינו מלכא משיחא", היו מהזמן שבו היה מנצח, ודברי ר' יוחנן בן תורתא "עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין אינו בא", היו מהזמן שבו הוא החל לסגת.
אך מדברי הרמב''ם בהלכות מלכים, (פרק יא הלכה ג) משמע, שאף כאשר היה במצור עדיין האמינו בו, שכתב: "רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו", ומדבריו ניתן להבין שעד שנהרג לא הטילו ספק במשחיותו, אף שהיה במצור.
היד רמה כותב ש"בר כוזיבא ממלכי בית שני היה ונהרג כנביא שקר", ודבריו צריכים עיון.
א. וכי מה ניבא, שנדון למוות כנביא שקר, וכמו שכתב המגרל עוז על הרמב"ם, פי"א מהלכות מלכים הלכה ג: "ואנו מפרשים דלאו אינהו קטלוהו, כי למה יומת, מה עשה?!" וראו הר"י קפאח שם בהערה ו שכתב שהרמב"ם בהלכות מלכים חזר בו ממה שכתב בהלכות תשובה פרק ט הלכה ב: "שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה ... נביא גדול הוא קרוב למשה רבינו", שהרי בהלכות מלכים אינו מביא את הנבואה כאחד מסימני המשיח, ולפי"ז לא שייך לומר שהיה נביא שקר.
ב. הרי מלחמת ביתר היתה 52 שנה אחר חורבן הבית, (ראו איכה רבה (וילנא) פרשה ב ד"ה ד בלע ה, פרשה ד ד"ה כא צדו צעדינו רבן הבית, וכיצד כתב שהיה ממלכי בית שני ? שלכן הגיה המסורת הש"ס בדברי רש"י (סנהדרין דף צג עמוד ב): "בר כוזיבא - (עם) ממלכי הורדוס היה", שצ''ל ''אחר מלכי הורדוס היה".
ג. הסנהדרין הפסיקה לדון דיני נפשות 40 שנה לפני החורבן, (ראו שבת דף טו עמוד א, סנהדרין דף מא עמוד א, ועבודה זרה דף ח עמוד ב: "ארבעים שנה עד שלא חרב הבית גלתה לה סנהדרין וישבה לה בחנויות. למאי הילכתא? ... שלא דנו דיני נפשות", ואף אם באותם ארבעים שנה, היו מקרים שחזרו ללשכת הגזית, כדי לדון דיני נפשות, וכמ"ש התוספות בכתובות דף ל עמוד א:
"מיום שחרב בית כו' - וא"ת אמאי לא נקט מ' שנה קודם שחרב בהמ"ק, דמ' שנה קודם חורבן גלתה סנהדרין כו' שלא דנו דיני נפשות, וי"ל דלפעמים לצורך שעה היו חוזרין סנהדרין ללשכת הגזית", הרי כאן מדובר ב-52 שנה לאחר חורבן הבית, תקופה שבה לא דנו דיני נפשות כלל, וכמו שכתבו התוס' במפורש, בסנהדרין דף לז עמוד ב, בד"ה מיום שחרב בית המקדש: "וי"ל דנקט משחרב בית המקדש, משום דאז בטלי דיני נפשות לגמרי".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/05/2009 14:33:36
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 14:33 |
|
| |
בעל בעמיו
יש לך את מגילת אביתר בצורה אלקטרונית?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 14:45 |
|
| |
[נישט,
תודה!
בע"ב,
המאה ה-11 זה לא בדיוק "מסורת קדומה" (ואם נוסיף לזה אינטרסים הקשורים בישיבה בגליל וכו', קצת קשה לסמוך על מקור זה, לא?)]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 14:53 |
|
| |
אני לא יודע על עותק אלקטרוני של מגילת אביתר.
אמשלום
המאה ה 11 וודאי קדומה למאה ה 16. חשבונות של אינטרסים אני לא אוהב לעשות. בסופו של דבר הישיבה היתה אז בתור ויש להניח שהחלום היה לחזור לירושלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 15:11 |
|
| |
נישט
מסכ סנהדרין בבלי היא אחת המסכתות - המשובשות ביותר, וזאת בראש וראשונה בגלל הצנזורים, ומחשבי קיצים למיניהם ומוסרי רמזים עלומים, רק לפני עשרות שנים הוסיפו לה מספר עמודים שלמים שהוסרו וחסרו בה.
הבעיתויות בדרך כלל נסבה סביב דמותו של ישו, וכך הקדימו אותו לפעמים מאה שנה אחורה, וכך בעניננו אולי התכנו אליו, למרות שזה התרחש כמאה שנה קדימה, כי הרי גם הוא טען למשיחיות, הסתירו זאת בסיפורו של בר כוזיבא, וזה מתאים למסורת הש"ם על בית הורדוס, שבזמנו באמת קרה מעשה קטילתו- צליבתו של ישו,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 15:46 |
|
| |
ירוחםשמ
ירחם ה'. עכשיו באמת הגזמת.
|
|
|
|
|
