מתוך הניו יורק טיימס: בקיצור, המדענים ערכו מחקר שהראה שאחוזים גבוהים של סטודנטים, שקבלו תוספת ההורמון אוקסיטוצין, נטו לסמוך ולהאמין למשקיעים זרים.ונתנו להם את כספם.
זה מעורר מחשבה נוספת על האדם ועל יכולת הבחירה שלו. קצת הורמון והוא כבר מתפתה. אני חושש שיום אחד יתגלה שהכל מטריאליסטי. ושאין לנו שום בחירה, אלא אנו חיים בעולם דטרמינסטי ,וחלק ממנו זו הפנטזיה שאנו בוחרים ושולטים במעשינו.
It sounds like the plot for another Batman sequel: The villain sprays Gotham City with a trust hormone and people rush to give him all their money. Banks, the stock market and even governments collapse.
Farfetched? Swiss and American scientists demonstrate in new experiments how a squirt of the hormone oxytocin stimulates trusting behavior in humans, and they acknowledge that the possibility of abuse can't be ignored.
''Of course, this finding could be misused,'' said Ernst Fehr of the University of Zurich, the senior researcher in the study, which appears in Thursday's issue of the journal Nature. ''I don't think we currently have such abuses. However, in the future it could happen.''
Other scientists say the new research raises important questions about oxytocin's potential as a therapy for conditions like autism, in which trust is diminished. Or, perhaps the hormone's activity could be reduced to treat more rare diseases, like Williams syndrome, in which children approach strangers fearlessly.
''Might their high level of trust be due to excessive oxytocin release?'' asks University of Iowa neurologist Antonio Damasio, who reviewed the experiments for Nature. ''Little is known about the neurobiology of trust, although the phenomenon is beginning to attract attention.''
Oxytocin is secreted in brain tissue and synthesized by the hypothalamus. This small, but crucial feature located deep in the brain controls biological reactions like hunger, thirst and body temperature, as well as visceral fight-or-flight reactions associated with powerful, basic emotions like fear and anger.
For years oxytocin was considered to be a straightforward reproductive hormone found in both sexes. In both humans and animals, this chemical messenger stimulates uterine contractions in labor and induces milk production. In both women and men, oxytocin is released during sex, too.
Then, elevated concentrations of the hormone also were found in cerebrospinal fluid during and after birth, and experiments showed it was involved in the biochemistry of attachment. It's a sensible conclusion, given that babies require years of care and the body needs to motivate mothers for the demanding task of childrearing.
In recent years, scientists have wondered whether oxytocin also is generally involved with other aspects of bonding behavior -- and specifically whether it stimulates trust.
Trust is the glue of society and human interactions. Erase it, and you compromise everything from love to trade and political order.
''I once likened trust to a love potion,'' Damasio writes in Nature. ''Add trust to the mix, for without trust there is no love.''
In the experiments, the researchers tried to manipulate people's trust by adding more oxytocin to their brains. They used a synthetic version in a nasal spray that was absorbed by mucous membranes and crossed the blood-brain barrier. Researchers say the dose was harmless and altered oxytocin levels only temporarily.
A total of 178 male students from universities in Zurich took part in a pair of experiments. All the volunteers were in their 20s. They got the oxytocin or a placebo.
In the first experiment, they played a game in which an ''investor'' could choose to hand over to a ''trustee'' up to 12 units of money that are each equal to .40 Swiss franc, or about 32 cents. The trustee triples the investor's money, then gets to decide how much of the proceeds to share.
Of 29 subjects who got oxytocin, 45 percent invested the maximum amount of 12 monetary units and, in the researchers' words, showed ''maximal trust.'' Only 21 percent had a lower trust level in which they invested less than 8 monetary units.
In contrast, the placebo group's trust behavior was reversed. Only 21 percent of the placebo subjects invested the maximum, while 45 percent invested at low levels.
Overall, those who got oxytocin invested 17 percent more than investors who received a placebo.
In a second experiment, investors faced the same decision. But this time, the trustee was replaced by a computer program in an effort to see whether the hormone promoted social interaction or simply encouraged risk-taking.
With the computer, the oxytocin and placebo groups behaved similarly, with both groups investing an average of 7.5 monetary units.
''Oxytocin causes a substantial increase in trusting behavior,'' Fehr and his colleagues reported.
Researchers said they are performing a new round of experiments using brain imaging. ''Now that we know that oxytocin has behavioral effects,'' Fehr said, ''we want to know the brain circuits behind these effects.''
More Articles in Science >
תוקן על ידי - נאךאמלנישט - 02/06/2005 21:14:14
נשלח ב-2/6/2005 21:14
כעת הוכח מעל לכל ספק, כי היהודים הינם בעלי גן מסויים.
קשים גרים לישראל..(מחמת הגנטיקה, כמובן)
נשלח ב-2/6/2005 21:15
מאי רבותא?
אנחנו יודעים זה אלפי שנים שחומרים כימיים משפיעים על יכולת הבחירה שלנו.
בני אדם תחת השפעת אלכוהול נוטים להיות פתוחים יותר, ולדבר על מה שלא ידברו סתם כך. כנ"ל לגבי סמים אחרים.
הדבר הגיוני, שכן בסופו של דבר קרוצי חומר אנחנו. הבחירה החופשית תמיד הייתה מוגבלת, והגיוני שמצבים מסויימים יצמצמו את הטווח שלה או ישנו אותו.
כל זה לא פוגע בלוז של הבחירה החופשית, מכיון שמעולם לא דיברנו על כך שיש לנו בחירה חופשית מושלמת, משל אל היינו, ולא אדם.
נשלח ב-2/6/2005 21:15
בורג קטן.
'צטערת, לא הבנתי מילה.
נשלח ב-2/6/2005 21:19
הפרעותני.
יש הבדל גדול בין שיבוש יכולת תפקוד, וממילא מה שנראה גם כיכולת בחירה, ע"י סמים ואלכוהול. לבין ההבנה שכל פעולה מושכלת (כאילו) נעשית בגלל הורמון מסוים.
נשלח ב-2/6/2005 21:23
לא נראה לי שזה משהו שהמדע אמר או עומד לומר.
הטענה היא שיכולת הבחירה מושפעת על ידי הורמונים, אבל לא נשלטת על ידם. כמות ההורמונים הנמדדת יכולה לשפר תחזיות באשר לדרך הפעולה הכללית שבה יפעל האדם, אבל לא באשר לפעולה ספציפית שבה ינקוט. ופשוט.
נשלח ב-2/6/2005 21:28
לא הובנתי?
אנסה להסביר.
אם מתברר שההורמון פועל לגבי אמון, יש לומר לפי זה כי היהודים היותר מאמינים, הינם בעלי גן מסויים הגורם להם להאמין, ולא איזו אמונה תמימה ופשוטה.
ומתבאר ממילא, כי קשים גרים לישראל, היינו, משום שהגנטיקה שלהם מפריעה.
נאך, כעת?
נשלח ב-2/6/2005 21:52
לגבי אמונה אני לא יודע. וכל אחד נקודת הבחירה שלו מתחילה ממקום אחר.
אמנם יש כאן תוכנית רדיו (720) של אחד סאבאץ שטעון כל הזמן שלדמוקרטים השמאלנים ולליברלים יש הורמונים שונים. (או לפחות מח מעוות). ובעלי המחקר הזה הם כנראה שייכים למחנות הנ"ל
גם מתפתה אני להאמין שכל חולמי החלומות רואה הדילוזאנזס, בעלי המגידים מספרי המופתים וכו', בעלי קבלה מעשית ומאמינהם, גם זה בהשפעה הורמונית
נשלח ב-2/6/2005 22:44
מאחר שכל רעיון הבחירה החופשית מבוסס על תחושת האדם, אין בממצא מדעי זה או אחר כדי לחזק או להחליש את הראיות לקיום הכח הזה. הראיות האלה מעולם לא היו קיימות.
למחקר שציטט כאן נאלאמלנישט יש רק השלכה אחת על הרצון החופשי: אלה שמתקשים להאמין בקיומו של זה, לנוכח הידע המדעי המצטבר והולך, יכולים לקחת מנה גדושה של אוקסיטוצין.
(אגב, יש דרכים להעלות את רמת ההורמון הזה בגוף בלי מקורות חיצוניים, אבל לא כאן המקום לפרט.)
===
Gilmour, Groening, Melixon - an eternal golden braid
נשלח ב-3/6/2005 01:50
יבוסי, ייתכן שאנחנו מסכימים ואני רק משלים את דבריך:
גם הרעיון בדבר דטרמיניזם (היעדר חופש בחירה) שאוב כולו מתחושות האדם, ואין לו כל ראיות. לכן המדע אינו יכול להעלות או להוריד לגביו.
ומי שאינו מאמין בדטרמיניזם שייקח גם הוא מאותו חומר...
מיכי
נשלח ב-3/6/2005 02:29
מיכי, האם הדטרמניזם אינו ההגיון הפשוט והבריא?
לגוף הענין, אם המדע יֵדע להסביר כל החלטה שלנו בהורמון או בחומר ביולוגי אחר ודאי יהיה לו מה לומר באשר לחופש הבחירה.
נשלח ב-3/6/2005 04:20
התרגום העברי מתוך עיתון הארץ.
נכונותם של נחקרים להפקיד סכומי כסף גדולים בידי נאמנים זרים עלתה כששאפו את ההורמון אוקסיטוצין; החוקרים מקווים שהמחקר יסייע בריפוי הפרעות פסיכיאטריות המלוות בחוסר אמון
ההורמון הטבעי אוקסיטוצין משפיע השפעה ניכרת על האמון שבני אדם רוחשים לזרים המטפלים בכספם - כך קובע מחקר שנערך באוניברסיטת ציריך. בעבר כבר הוכח כי ההורמון, הנמצא בגוף בשיעורים גבוהים בעת לידה והנקה, מעודד יחסים חמים והזדווגות בקרב יונקים אחרים. כעת מגלה המחקר השוויצי, שפורסם אתמול (חמישי) בכתב העת "Nature", כי ההורמון יכול להשפיע גם על השיפוט החברתי של בני אדם, ולשנות את מידת האמון שלהם בזולתם.
משתתפי הניסוי, סטודנטים גברים, שיחקו במשחק השקעות, שבו היו צריכי םלהחליט כמה יחידות כסף להפקיד בידי "נאמן". החוקרים גילו, כי הנחקרים ששאפו תרסיס-אף שהכיל אוקסיטוצין הפקידו בידי הנאמן 17% יותר מאלו שקיבלו הורמון-דמה (פלצבו), ו-45% אף מסרו את כל כספם - שיעור כפול מבקבוצת הפלצבו.
לדברי ראש צוות החוקרים, הכלכלן ד"ר ארנסט פר, מרבית המומחים היו ספקנים והעריכו שהניסוי לא יעלה דבר, ואולם כעת צפויות התוצאות המובהקות שהתגלו לעורר את חקר האוקסיטוצין. כיום נעשה בתרסיס אוקסיטוצין שימוש באירופה, לעידוד צירים בלידה ולעידוד ייצור חלב באמהות.
לדברי המדענים, זיהוי המנגנונים הביולוגיים העומדים מאחורי השיפוט החברתי עשוי לסייע בעתיד גם בתיקון השיפוט החברתי כאשר הוא לקוי - למשל, אצל הלוקים באוטיזם או בחרדה מחברה. "אני מקווה שהמחקר יוביל ליישומים קליניים בהפרעות פסיכיאטריות הקשורות בהעדר אמון", אמר הד"ר פר. עם זאת, חוקרי מוח מעריכים כי מוקדם לדבר על שימוש טיפולי בהורמון.
לדברי הד"ר פר, המחקר יאפשר לרפא חוסר אמון חריג, אך לא יהיה אפשר להשתמש בו כדי להגדיל את האמון של אנשים בריאים לרמה פתולוגית: "אם ניצלתי את אמונך לרעה פעם או פעמיים, לא תבטח פי בשלישית, גם אם נתתי לך מנה גדולה של אוקסיטוצין". הוא אף מציין כי יהיה קשה מאוד לפזרו באוויר בחנויות כדי להגדיל מכירות, "זמן מחצית החיים של החומר באוויר (כתרסיס) הוא שתיים עד שלוש דקות. תצטרך לפזר גשם מהחומר. זה נראה לי בלתי אפשרי".
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
נשלח ב-3/6/2005 09:11
בסרטים מצויירים, זה הרגע שבו נהוג לומר:
Here we go again
מיכי כתב:
גם הרעיון בדבר דטרמיניזם (היעדר חופש בחירה) שאוב כולו מתחושות האדם, ואין לו כל ראיות. לכן המדע אינו יכול להעלות או להוריד לגביו.
והנה חוזר התעלול מאשכול ההגיון הבריא והפשוט. שם הגדרת כל דבר שקורה בתודעת האדם כ"הגיון בריא ופשוט", בנסיון למנוע חילוק בין תוקפם של תהליכי חשיבה שונים (או אפילו אמדן של תוקפם, שכן האמדן עצמו הוא תהליך חשיבה). כאן אתה כורך יחד את כל מה שבני אדם מגלים בעולם, משום שכל ידיעה, תגלית או אקסיומה הן בסופו של דבר תחושות. מכאן, לשיטתך, שאין ראיות לשום דבר ואין הנסיון מקנה עדיפות לשום הנחת יסוד וכמובן - לשום תיאוריה.
הגישה הזו נכונה, או לא ניתנת להפרכה, במובן הפילוסופי המופשט, שאין לנו "ידיעה" וודאית על העולם שמחוץ להכרתנו (כולל קיומו של זה). דא עקא שכמעט כל הדיונים על העולם מתנהלים תוך התעלמות מהסייג הזה. כשאתה דוחף אותו לתוך השיחה הנוכחית, הרי אתה משול לסניגור שטוען שאולי כל הפרשה, כולל המשפט, מתנהלת בחלומו של השופט ועל כן לא התבצע "באמת" מעשה פשע. במקום להתווכח, צריך השופט להשיב, שהוא דן בחלומו את הנאשם למאסר עולם.
===
Gilmour, Groening, Melixon - an eternal golden braid
נשלח ב-3/6/2005 10:43
יבוסי,
ההבדל היחיד, ואם תימצי לומר - הבעיה היחידה, שכאן אי אפשר לטעון "וזה עובד בדיוק איפוא שזה עובד". כאן הבעיה היא הפוכה - זה עובד תמיד, ולכן, השופט יכול באמת לגזור גזר דין מוות בחלום, והתליינים יתלו את הנאשם בחלום, וגם אני כותב לך כאן רק בחלום ואני חולם שתענה לי. טיעון כזה אינו מחליש כלל את הטענה של מיכי, כיון שבמקרה שלנו, כל מה שנוכל לומר זה שנמשיך לחלום וניקח גם אוקסיטוצין לשיפור החלומות, אבל לא נוכל לגזור מכך מסקנות תיאולוגיות (אם שאלת הבחירה היא כזו) כדוגמת זו שפותח האשכול היה מעונין בהם.
נשלח ב-3/6/2005 12:24
יח
נשלח ב-3/6/2005 12:31
כנראה שהנושא הנ"ל יהיה הנושא החם של העולם המדעי בשנים הקרובות. ברור שככל שיתרבו המחקרים בנושא יתעוררו שאלות אמוניות ומוסריות קשות שלעולם הדתי יהיה צורך להתמודד איתם ויפה שעת אחת קודם.
אגב מחקרים מסוג זה אינם חדשים במיוחד. פרופסר פייר קארלי מאוניברסיטת שטרסבורג גילה ב-1956 את החלק במח השולט על יצר הרציחה אצל עכברושים. הוא הכניס עכברושים לתאים משותפים וגילה שהם רוצחים אחד את השני. כאשר הסיר את החלק במח השולט ביצר הרציחה, הפסיקו העכברושים לרצוח את חבריהם לתא.
אם הורמונים משפיעים כל כך על התנהגותו של האדם עומדת לפנינו בהחלט בעיה אתית קשה.
לפני מספר ימים נפתח אשכול בנושא "יחס ההלכה להשפעות נוירולוגיות על האדם". האשכול נסגר בינתיים וחבל. אולי כדאי לנסות לפתח את הנושא ולהציג מקורות מתאימים.
