ההורמון שיגרום לנו להאמין.(אוקסיטוצין)

ובכן חזרה לכותרת האורגינאלית....

אכן גם רבי חסדאי קרשקש כתב כבר לפני מאות שנים שאמונה אינה דבר הנתון לבחירה. היא פשוט קיימת , אצל מי יותר בגלוי ואצל מי פחות. כמו"כ מצינו את הכלל "ישראל מאמינים בני מאמינים" משתמע כולם ללא יוצא מן הכלל. גם במשנת הבעש"ט "כל יהודי מאמין רק שלעיתים גחלת אמונתו עמומה חבויה או מכוסה ובכוחו לעמול וללבותה". לפי תובנה זו הבחירה היא על המחשבה דיבור ומעשה , האם ננהג לפי האמונה הפנימית  ונפתח אותה וניתן לה ביטוי, טיפוח ופריחה או שנחנוק ונייבש אותה ונעדיף לנהוג לפי דחפים , צרכים , תובנות מוקנות וכו'

אמרי בינה,
נניח שיש אמונה פנימית, מדוע היא מחייבת?
נטועות בלב גם תכונות אחרות שלא מן הראוי לפתחן.

אםכן,ידועלך מהראוילפתח ומה לא.
האין זה "מחייב" מספיק?
על שאלתו של פר גינט "אבל מי באמת לדעת יכול
                              כונת הבורא מה בה יש?"

משיב מתיך הכפתורים :

                              "חייב אדם אותה לנחש בחוש" תוקן על ידי - ספרן - 26/07/2006 14:38:02

על אמונה כמנגד או כמחזק לידיעה -

אמונה, ידיעה קשה או הטלה?
יחס אמונה לידיעה, מנגד או תומך?
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=267626

ועל הבחירה -

בחירה חופשית
דיון על דרגת החופש שבבחירה
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=312082

_________________

בברכה.

מי מחייב?? ...........האמונה מחייבת!!

"בא חבקוק והעמידן על אחת - צדיק באמונתו יחי'ה! תוקן על ידי - אמרי_בינה - 17/10/2006 9:11:06

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1321497

נאך,
כנראה ההורמון הזה אחראי על כך שאנחנו נושמים, אוכלים, מאמינים, אוהבים, שונאים, מקנאים, אמפתיים, רצים מהר, מטפסים על הרים וכדו'. אז אני חוזר על מה שכתבתי כאן בהתחלה: אולי הוא אחראי גם על זה שאנחנו חושבים את כל זה...
קשקושים בעלמא, ותו לא מידי. זוהי תוצאה של חוסר הבנה בסיסי בפילוסופיה, כמו הרבה טענות פסאודו-פילוסופיות של מדענים שונים.

מיכי, אם נגלה כי באמצעים פיזיים (הורמונים או חיבור אלקטרודות למוח) אנו גורמים לאדם לבצע פעולות מסוימות או לחוש רגשות מסוימים והאדם עדיין חש שהוא עושה את הפעולות מרצונו או שרגשותיו הגיעו באופן טבעי, האם לא יהיה בזה ערעור כלשהו על האפשרות של בחירה חופשית או אי דטרמיניזם בפעולות האדם?

נחלקו בזה ר' חסדאי קרשקש ו... שפינוזה. ראה במאמרו של זאב הרוי "הערות על הביטוי 'הרגשת אונס והכרח' אצל ר' חסדאי קרשקש" שב"מחקרי ירושלים במחשבת ישראל"

עצם קיום הביטוי:"תינוק שנשבה" מוכיח שחופש הבחירה שלנו הוא אשליה.

אין זה אומר שבתי המשפט אינם צריכים  להעניש את החוטא.
אבל יש לזכור תמיד  שהעונש ברוב המקרים אינו  צודק.

העונש ניתן בלית בררה רק כדי לשמור על הסדר החברתי.

(אולי מישהו יכול להביא מאמר ברשת של הרב דסלר על נקודת הבחירה ? תודה מראש.

לא בהכרח.(לא יודעת במה הוא האמין או לא האמין בנושא הכללי של חופש הבחירה)
מי שטבע את הביטוי התכוון לחלק מהחברה.
טענתי היא שכולנו בבחינת תינוקות שנישבו.(כל אחד בשביו שלו) ולא צריך בהכרח אוקסיטוצין כדי לשבות אותנו.

"אני לא בטוחה שהמשפט נכון"
מה לדעתך לא נכון ומדוע.

מי שטבע את הביטוי, מעולם לא נתכווין לאמירה כללית על טבע האדם. גם מי שמגודר כך, יכול להחליט להפסיק לעשן, ולא שזה קל. או לא לגנוב כשיבוא לידי נסיון, אם אנו רוצים דוקא דוגמא מתחום הערכים. כל שבא לומר הוא שבתחומים מסויימים (דתיים, במקרה שלנו) הרי הוא כאנוס.

חג ומועד,
ראשית, לכשתגלה (לא זה המצב כיום).
שנית, כשתגלה את זה אז תצטרך לשאול את עצמך מי המכניזם שרם לכך שתגיע למסקנה הזו עצמה. וכשתענה על זה, נדבר הלאה.

ולגבי תינוק שנשבה, זה כמובן לא קשור לכאן כלל ועיקר.